סימן כג - קביעות מקום למתפלל בבית ולאמירת תהלים

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר שו''ת גם אני אודך - א' סימן כג - קביעות מקום למתפלל בבית ולאמירת תהלים
תוכן עניינים

--------

שאלה: המתפלל ביחידות בבית, האם יש ענין שיקבע מקום לתפלתו. - וכמו כן הרגיל באמירת תהלים, האם יש ענין שיקבע מקום מיוחד כשאומר תהלים.

תשובה: בגמרא (ברכות ו:) א"ר חלבו אמר רב הונא, כל הקובע מקום לתפלתו אלקי אברהם בעזרו. וכתב רבינו יונה (ברכות שם) וז"ל: לא אמר זה במקומות של בית הכנסת, דכיון שכולה מקום תפלה אין להקפיד אם יושב פעמים בזוית זו ופעמים בזו, אלא רצה לומר שקובע מקום לתפלתו בביתו, שפעמים שאינו יכול ללכת לביהכ"נ מתפלל בביתו ומייחד מקום מיוחד לכך, והכי משמע בירושלמי דגרסינן התם, כל הקובע מקום לתפלתו בביתו להתפלל, כאילו הקיפה מחיצות של ברזל, עכ"ל. ומדבריו למדנו, דאדרבה ענין זה נאמר רק על המתפלל בביתו וקובע מקום.

אמנם בשו"ע (צ, יט) נפסקה הלכה זו למתפלל בביהכ"נ, וז"ל: יקבע מקום לתפלתו שלא ישנהו אם לא לצורך, ואין די במה שיקבע לו ב"ה להתפלל, אלא גם בב"ה שקבוע בה צריך שיהיה לו מקום קבוע. - וכתב המג"א (שם סקל"ג), דגם כשמתפלל בביתו יקבע מקום שלא יבלבלוהו בני הבית, והעתיקו את דבריו שוע"ה (צ, יח) ומשנ"ב (סקנ"ט). וראה כף החיים (שם, קיח) שציין להרבה פוסקים שכתבו כן, שגם כשמתפלל בבית יקבע מקום.

וטעם המג"א [דענין קביעות מקום הוא כדי שלא יבלבלוהו] צריך ביאור, דאם משום זה, הלא יכול להתפלל גם באופן שאין בני הבית נמצאים בחדר, או אדם מבוגר שאין מי שיפריע לו בביתו לא יצטרך לקבוע מקום בביתו, אלא יתפלל בכל פעם במקום שירצה.

וכתב אאמו"ר שליט"א בשו"ת משנ"י (ח"ט סימן כג אות ו), דצ"ל דהנה בטעם הלכה זו שיקבע לו מקום, כתב הכף החיים (צ, קיז) בשם יפה ללב, דתפלה דומיא דקרבן היא (כשו"ע צח, ד), ובקרבן היתה העבודה בו תמיד במקום אחד בבית המקדש, שחיטתן בצפון וכו', ואפילו קדשים קלים ששחיטתן בכל מקום בעזרה, מ"מ זריקת דמן ע"ג המזבח הקבוע. ולפי טעם זה צריך ביכ"נ קבוע ומקום קבוע בו, כדהיה בבית המקדש, ושם במקום הקבוע. – וזה שייך במתפלל בביהכ"נ מקדש מעט שמדמין אנו אותו לביהמ"ק, משא"כ בביתו. – ולכן לא כתב המג"א טעם זה לקביעות מקום בבית, רק הטעם שלא יבלבלוהו, עיי"ש.

ואולם אין זה מוכרח בכה"ח, דאולי ר"ל דהיות שהתפלה דומה לקרבן, וכמו שהקרבן היה במקום קבוע, כך התפלה צריכה להיות במקום קבוע, וזה שייך גם בבית, ולא לדמותו לגמרי שגם המקום צריך להיות כדוגמת ביהמ"ק. – אבל מילתא דמסתברא היא, דבביהכ"נ שמדמין לביהמ"ק, אזי כשקובע מקום לתפלתו דמי יותר לקרבן, מאשר בתפלה בבית. ועכ"פ להבנה זו בכה"ח אתי שפיר למה לא כתב המג"א טעם זה לקביעות מקום בבית, רק הטעם שלא יבלבלוהו.

אבל כאמור טעם זה לבד לא סגי, דאם משום הפרעות, שייך להתפלל גם באופן שאין בני הבית נמצאים בחדר, או אדם מבוגר שאין מי שיפריע בביתו. וכבר העירו בזה תורת חיים (סקכ"ה) ובן איש חי (שנה ראשונה פ' מקץ אות ד) שיש להקפיד לקבוע מקום לתפלה אפילו אין לו הפרעות מבני הבית.

ולמעשה נראה, דכשיש בבית מי שיכול להפריעו באמצע התפלה, לכו"ע צריך לקבוע מקום, ואפילו כשאין בבית מי שיפריע דמפשטות דברי המג"א היה נראה דבכה"ג אינו צריך לקבוע מקום לתפלתו, מ"מ דעת האחרונים (הנ"ל) דגם בכהאי גוונא יקבע מקום לתפלתו.

וראה בשפת אמת (ברכות ו:) שכתב על הגמרא כל הקובע מקום לתפלתו וכו', לפי ששבח מקודם תפלה בצבור בבית הכנסת, אמרו כאן דגם המתפלל בביתו כשקובע מקום מיוחד לתפלה יש שם הכנה, כמו שיש זכות הצטרפות הרבים, כן יש הצטרפות הרבה זמנים מה שמתפלל בכל יום ויום במקום זה המיוחד חל הארת הקדושה שם. ולכן אסור לשנות המקום, כענין שבא הקב"ה בבית הכנסת ואינו מוצא עשרה דכועס. לכן אמר אלקי אברהם בעזרו, שהיה יחיד כי לא היה שם עובד ה' כמותו לצרף אתו, וכמו כן כשאדם יודע ומבין תועלת עצום בהתפללו בפני עצמו, כשקובע מקום הוא בעזרו כנ"ל, עכ"ל.

והגאון בעל נתיבות המשפט כתב בספרו אמת ליעקב בזה"ל: כל שמזמין מקום לתפלה ומתפלל שם, נתקדש אותו מקום כמו בית הכנסת, וכיון שנתקדש, שורה קדושה במקום ההוא, עכ"ל.

ולאור זאת יתכן, דגם הרגיל הרבה באמירת תהלים, ראוי שיקבע מקום מיוחד לאמירתו, שעל ידי ריבוי התפלות במקום זה חל הארת קדושה שם.

--------

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל הרב גמליאל הכהן רבינוביץ שליט''א
שו''ת גם אני אודך - א

קס"ח תשובות ובירורי הלכה בענינים הנוגעים למעשה
שקיבלתי ממו"ר הגה"צ - רבי יקותיאל ליברמן שליט"א
על שאלותי שחקרתי בס"ד ובחסדו הגדול
הרב גמליאל הכהן רבינוביץ שליט''א
בן אאמו"ר הגה"ח רבי אלחנן י.ד. שליט"א - ב''ב - תשע"א לפ"ק

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן