סימן כב – – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן כב –

א קָנָה טַלִּית וְעָשָׂה בּוֹ צִיצִית, מְבָרֵךְ שֶׁהֶחֱיָנוּ דְּלֹא גָּרַע מִכֵּלִים א חֲדָשִׁים: { הַגָּה: וְאִם לֹא בֵּרַךְ בִּשְׁעַת עֲשִׂיָּה מְבָרֵךְ בִּשְׁעַת } ב { עִטּוּף רִאשׁוֹן } (מַיְמוֹנִי וְנִמּוּקֵי יוֹסֵף):

באר היטב – סימן כב –

א א חדשים. אבל אין מברף שהחיינו על המצוה כיון דאינו בא מזמן לזמן לפ"ז אם עשה ציצית בבגד ישן שכבר קנה ובירף עליו שהחיינו אינו מברף. וה"ה בתפילין נמי אינו מברף שהחיינו מש"ה כתב קנה טלית ועשה בו ציצית כו'. וא"ל דהא על כלים חדשים צריף לברף בשעת קנין ולמה כתב ועשה בו ציצית. י"ל דוקא כשקונה בגד כמות שהוא ראוי ללבוש אז מברף שהחיינו אבל אם קנה בגד שיעשה ממנו מלבושים אז יברף בשעת לבישה והכא כיון שעושה בו ציצית מברף אגב בשעת עשיית המצוה. זהו דעת הב"י וב"ח ורש"ל ושכנה"ג ומ"א. אבל הרמב"ם ס"ל דמשום המצוה שמחדש בה מברף שהחיינו מש"ה כתב ציצית ותפילין ע"ש. וכ' ע"ת דיש לנהוג כהרמב"ם וכ"כ ט"ז דבין בציצית בין בתפילין יש לברף בפעם ראשונה שמברף עליהם שהחיינו כמ"ש רמ"א בי"ד סי' כ"ח לענין כיסוי דם ומילה לכל מצוה שאדם עושה בפעם ראשון מברף שהחיינו ע"ש. ועיין בי"ד שם ס"ק ב' מש"ש. ועיין בספר בני חייא ובתשו' חות יאיר סי' רל"ז: ב עיטוף ראשון. פי' שהחיינו תחלה ואח"כ לההעטף ב"ח ע"ת:

מגן אברהם כ״ב – סימן כב –

א׳ מכלים חדשים. אבל אין מברך שהחיינו על המצוה כיון דאינו בא מזמן לזמן ומ"מ צ"ע דבי"ד סי' כ"ח כתוב בהג"ה דמברך שהחיינו על הכיסוי ובסימן רס"ה ס"ז כתב דמברך שהחיינו במילה ובפדיון הבן וצ"ל דהנהו לא שכיחי כ"כ וע' בח"ש שכתב קצת מזה אך ק' דעל כלים חדשים צריך לברך בשעת הקנין כמ"ש סי' רכ"ג ס"ד ולמה כ' ועשה בו ציצית וצ"ל דמיירי שלא בירך בשעת הקנין א"נ דוקא כשקונה בגד כמות שהוא ראוי ללבוש אז מברך שהחיינו אבל אם קנה בגד ועשה ממנו מלבושים אז מברך בשעת לביש' וכמ"ש סי' ת"ר ס"ב והכא כיון שעושה בו ציצית מברך אגב בשעת עשיית המצוה:

טורי זהב על שולחן ערוך אורח חיים כ״ב

א׳ ועשה בו ציצית. זה תוספתא שהבי' ב"י והקשה הב"י למה לא כ' כן גבי תפילין והרמב"ם כ' באמת כן גם גבי תפילין ותי' בשם מהרי"א דס"ל לטור שאין מברכין שהחיינו אלא על מצוה דמזמן לזמן כדמשמע בה' פסח סי' תל"ב ומ"ש בציצית כאן דהיינו מטעם שקנה טלית כדין שקנם כלים חדשים וכ"כ בשם ב"ה ע"כ כ' כאן קנה טלית עשה בו כו' אבל אין הלשון של טור מורה ע"ז שלא הזכיר רק ציצי' ולא טלית ונראה כוונת הטור דממילא נדע גם בתפילין כן דמ"ש והלא בתוספתא ג"כ לא הזכיר רק ציצית לכוונ' זו והיא קודמת למצות תפילין. ומו"ח ז"ל הביא בשם רש"ל כ' על דברי הטור שאין נוהגין כן ונראה דזהו משום דס"ל דהתו' בפ' לולב וערבה תופסים בפשיטות שלא לברך לא על ציצית ולא על תפילין וספק ברכו' להקל אלא דנרא' דגם בכלים חדשים לא יברך כדכתב התו' לשם ע"ש רב שרירא גאון דלא סמכי' על ההיא דהרואה דמברך על כלים חדשים מדמסקינן בפ' בכל מערבין דבעי' מידי דאתי מזמן לזמן אלא דקשה מפדיון הבן עכ"ל. וכבר נפסק הלכה פסוקה לקמן דמברכין על כלים חדשים מטעם שכתב ב"י בשם ת"ה דהוי כמו מזמן לזמן ומ"מ בין בציצית בין בתפילין יש לברך בפעם ראשונה שמברך עליהם שהחיינו כמ"ש רמ"א בי"ד סי' כ"ח לענין כיסוי הדם ומינ' לכל מצות שאדם עושה בפעם ראשון מברך שהחיינו כנ"ל:

ספר מחצית השקל על אורח חיים כ״ב

כ״ב:קצ״ח א׳ ס"ק א מכלים כו' אך קשה כו' וכמ"ש סי' ת"ר דבליל שני של ר"ה דיש מחלוקת הפוסקים אם י"ל שהחיינו כיון ששני ימים של ר"ה כחד יומא אריכתא דמי וכבר אמר שהחיינו בליל א' ואף דקי"ל עיקר כהפוסקים דמברך שהחיינו בליל ב' מכל מקום להוציא נפשיה מפלוגתא לכתחלה ילבש בגד חדש בשעת קידוש ויברך שהחיינו משום הבגד דיפטור שהחיינו דקידוש. תיקשי הא על הבגד צ"ל בשעת קנין ותירצו דמיירי בבגד שהוצרך לתקן אחר הקנין דכה"ג מברך בשעת לבישה ע"ש במ"א: ב׳ והכא כיון כו'. ר"ל למה מברך בשעת תיקון הציצית ה"ל להמתין עד שעת לבישה: ג׳ מברך אגב כו' דבלא"ה יש פוסקים לברך שהחיינו על המצוה ולכן מקדים הברכה:

לזכות מרן רבם של כל ישראל רבי יוסף קארו בן הרב אפרים בן הרב יוסף בן הרב אפרים, רבי משה איסרלישׂ בן רבי ישראל ומלכה, רבי יהודה אשכנזי בן הרב שמעון סופר, רבי אברהם אבלי בן רבי חיים הלוי, רבי דוד הלוי סגל בן רבי שמואל, רבי שמואל הלוי קֶעלין בן רבי נתן נטע הלוי – ולזכות כל ישראל החיים והמתים ולתיקון כל ישראל החיים והמתים.

בס"ד –

שולחן עורך ובאר היטב: כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א