סימן: י' - שאלה: מה הם ציצין המעכבים את המילה שצריך לחזור ולברך עליהם?

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר בריח התיכון - הרב ניסים בריח שליט"א סימן: י' - שאלה: מה הם ציצין המעכבים את המילה שצריך לחזור ולברך עליהם?
תוכן עניינים

--------

איתא ברמב''ם (הלכות מילה פרק ב הלכה ג) יש ציצין מעכבין את המילה ויש ציצין שאין מעכבין את המילה, כיצד אם נשאר מעור הערלה עור החופה רוב גבהה של עטרה הרי זה ערל כמות שהיה, וזה העור הוא ציץ המעכב, ואם לא נשאר ממנו אלא מעט שאינו חופה רוב גבהה של עטרה זהו ציץ שאינו מעכב. אלא שלא ידוע לנו מהי העטרה בכדי שנדע מהו ציץ שחופה רוב גובה ומרן בשו''ע (יו''ד סימן רס''ד סעיף ג') כתב וז''ל כיצד מלין חותכין את הערלה כל העור החופה העטרה עד שתתגלה העטרה וכו' ומהי העטרה לא פירש. והט''ז כתב במקום לענין מצוות מילה צריך לגלות שניהם רוב הבשר ורוב חוט הסובב אך לא הכריע מהי העטרה דהיינו מהו ציץ מעכב.

ואיתא במסכת שבת דף (קלז.) במשנה אלו ציצין המעכבין את המילה בשר החופה את רוב העטרה ואינו אוכל בתרומה ואם היה בעל בשר מתקנו מפני מראית העין מל ולא פרע את המילה כאילו לא מל ע''כ לשון המשנה ובגמ' אמר רבי אבינא א''ר ירמיה בר אבא אמר רב בשר החופה את רוב גובהה של העטרה ע''כ ופירש רש''י לא תימא רוב העטרה דקתני מתני' רוב היקפה אלא אפילו רוב גובהה במקום אחד ע''כ וכן פסק ר''ח וכ''כ הרא''ש רוב גובה של העטרה וכ''כ הרי''ף ופירש הר''ן מהי עטרה היא שפה גבוהה המקפת את הגיד סביב וממנה משפעת ויורד לראשו וכן פירש רש''י מהאמור לעיל משמע שהעטרה היא החוט הסובב והב''י כתב (בחלק או''ח סימן של''א) בדין ציצין המעכבין וז''ל ופירש רש''י העטרה אינו ראש הגיד אלא שפה גבוה המקפת את הגיד סביב וממנה משפע ויורד ובגמרא מפרש דבשר החופה את רוב העטרה היינו שחופה רוב גובהה של עטרה וברש''י לא תימא רוב העטרה דקתני מתני' רוב היקפה אלא אפי' רוב גובהה במקום אחד עכ''ל מהב''י מוכח שדעת רש''י להדיא שהעטרה היא החוט הסובב ולשון רש''י כלשון הטור הר''ן הרא''ש ועוד דהיינו שהעטרה היא החוט הסובב בלבד לכ''ע.

אלא שמלשון הרמב''ם משמע שהעטרה היא כל ראש הגיד וז''ל בפירוש המשניות ציצין הם קצוות הבשר החופה ראש האבר וכו' ע''כ ואולי בשל זאת הסתפק הב''י (בסימן רס''ד) מה נקרא העטרה אם הבשר אשר בראש הגיד כולו או אם הוא לבד חוט הגבוה הסובב אשר בין אותו הבשר והגיד וז''ל נמצאו המפרשים והפוסקים מתחלפים בלשונם פעם יורו כן ופעם יורו כן עכ''ל וכתב בשם החכם הספרדי וז''ל דלגבי מילה היא הבשר אשר בראש הגיד כולה ע''כ לכאורה משמע שהב''י פסק שהעטרה היא כל הראש כדעת הרמב''ם אלא שכתב עוד וז''ל לגבי מילה שעיקר מצוה לגלות כל העטרה עם החוט הסובב שהוא עיקרה ואית בי תרי גווני עיכובא חד בשר החופה רוב הקיפה והשנית רוב גובהה במקום אחד נמי אע''ג דלא הוי רוב היקפה ופסק כן למעשה שהוא ערל כמו שהיה וצריך למולו שנית ובסוף דבריו כתב וז''ל לעניין הלכה למעשה נראה שבין שהציצין חופין רוב גובה ראש הגיד אפי' במקום אחד או שהבשר או שהציצין ממנו חופה רוב הקיפו של חוט הסובב שהוא עיקר העטרה אע''פ וכו' עכ''ל.

הנה מוכח מדבריו שהעטרה היא ראש הגיד כולו וחוט הסובב הוא עיקרו נמצא לענין גובה הציץ שאם הציץ עובר את רוב גובה הראש אעפ''י שהוא במקום אחד נחשב ערל וברוב היקפו אעפ''י שהוא רק על חוט הסובב ואינו ברוב גובה הראש גם נחשב ערל וכ''כ בשו''ת מהרש''ם (חלק ה סימן נ''ג) וז''ל אמנם אם מכסה העור רוב היקפו של החוט הסובב הגבוה או רוב גובה הבשר שלמעלה מן החוד שעל סוף הגיד אז צריך עפ''י הדין להסיר העור ע''כ וכ''כ בשו''ת חתם סופר (חלק ב יו''ד סימן רמח) שאם ישתייר ברוב הקיפה של עטרה אפי' אינו עולה לגובה' של עטרה אלא חוט דק כחוט השערה מ''מ כיון שמקיף רוב הקיפה של עטרה הרי הוא ערל כשהי' וכן נמי אם עולה ברוב גובה' של עטרה חוט דק שאינו מתרחב לרוחבה של עטרה אלא כחוט השערה הרי הוא ערל כשהיה ואעפ''י שבב''י יש הכרעה ובשו''ע מרן לא הכריע.

ובשיורי ברכה (בסימן רסד) דחה את דברי הרב דוד קורינאלדי שפסק להדיה שהעטרה היא החוט הסובב בלבד ולמד מגבי האוחז באמה ומשתין דאתמר עלה מעטרה ולמטה מותר מהעטרה ולמעלה אסור ואי העטרה היא כל הבשר אשר בראש בגיד היכי משכחת לה אחיזה מעטרה ולמטה לצד הארץ עין שם וכתב החיד''א בשו''ת יוסף אומץ (סעיף כט) שהסמיכה בדינים שבב''י יותר מהדינים שכתבם בש''ע עיין שם וכתב הש''ך להדיא שציץ שעובר את גובה ראש הגיד הוא ערל וצריך למולו שנית וציין לד''מ ולהב''ח מכאן משמע שציץ שעובר את גובה חוט הסובב אך לא מגיע לרוב גובה הראש אינו מעכב כדעת מרן בב''י והרמב''ם וכ''כ חכמת אדם (סי' קמט) וז''ל בשר אשר בראש הגיד כולו ע''כ וכתב הגאון יעקב קאשטרו וז''ל עטרה לגבי מילה הוא הבשר כולו שבראש הגיד אך ציין לאבן העזר (סימן ה) שמשם משמע שהוא החוט הגבוה בחיבור הבשר לגיד ע''כ. וכ''כ בשו''ת בנין ציון (סימן פו) נלענ''ד שאע''פ שקרוב לודאי שדעת הפוסקים דגם השטח עד החריץ הוא בכלל עטרה קרוב לודאי נגד זה ג''כ שבהתגלות החוט נתגלה עד החריץ אלא שאח''כ שבה עור הפריעה וכסה השטח והחריץ.

אלא שהיעב''ץ (בנחל שמיני) כתב שהעטרה היא החוט הסובב וכ''כ ספר עיקרי דינים בהלכות מילה בשם בכור שור וז''ל שראוי לגלות עד שיהיה כל חוט סביב מגולה עד החריץ שבקל יכול להיות חופה רוב גבהה של העטרה במשהו ממנה ומעכב המילה ומ''ש מרן (בסימן רס''ד) (כהב''י שכתבנו) שראה בקונטרס אחד (חכם ספרדי) שגרם לו לפרש שהעטרה היא החוט עם כל הבשר שבראש הגיד שמשפע מהחוט אבל כבר בארנו שאין כן דעת רש''י תוס' טור ורוב הפוסקים עכ''ל משמע מדבריו שלא כדברי מרן שעטרה היא החוט הסובב בלבד וכ''כ אמרי ברוך (בהלכות מילה) כדעת הבכור שור וכ''כ בשו''ת יהודה יעלה (חלק א - יו''ד סימן רנה) שעיקר העטרה הוא השפה וחוט הגבוה מכוסה ואינו מגולה כלל צריך למולו שנית מדאורייתא בלי פקפוק וכ''כ הלבושי שרד וכתב שאין דברי הש''ך מכוונים ע''כ (כדאמרינן שהש''ך כדעת מרן שעטרה היא ראש הגיד כולו) וכ''כ בספר מילה לר' יעקב הגוזר וז''ל ואיזהו גובה העטרה שורה המקיף ראש הגיד כמין נזר זהו העטרה ומשם הראש משפע וכו' ע''כ וכ''כ בספר ברית אברהם וציין לבכור שור וכתב בשם החת''ס מהי העטרה והיא הבשר הגבוה שבראש הגיד עד החריץ שבין הגיד לעטרה ע''כ וכתב עוד וז''ל אם ישתייר ברוב הקיפה של העטרה אפילו אינו עולה לגובהה של העטרה אלא חוט דק כחוט השערה מ''מ שמקיף רוב הקיפה של העטרה הרי הוא ערל כשהיה וכן נמי אם עולה ברוב גובהה של העטרה חוט דק שאינו מתרחב לרובה של העטרה אלא כחוט השערה הרי הוא ערל כשהיה וכו' ע''כ והמ''ב (בסימן שלא) כתב מה שכתוב כל שכן רוב היקפה זאת אומרת שהיקף חמיר טפי מציץ שאין לו רוב היקף שנחשב ערל רק אם הגיע לרוב גובה העטרה אך לא פירש מהיא העטרה אלא שההיקף חמור טפי מהגובה.

הנה מצאנו בנושא דילן מחלוקת ראשונים ואחרונים מהי העטרה החוט הסובב או הראש כולו לשיטת בכור שור וסיעתו שעטרה זהו החוט הסובב בלבד כל ציץ דק כחוט השערה אפילו במקום אחד שעובר את רוב גובה חוט הסובב בלבד נחשב ערל מדאוריתא ואילו לדעת מרן ורמ''א אינו נחשב ערל בציץ כזה שנמצא על חוט הסובב אלא עד רוב גובה הראש או כאשר יהיה ברוב היקף שמכסה את רב חוט הסובב אבל ציץ במקום אחד שעובר את חוט הסובב ולא מגיע לרב גובה הראש אינו ערל.

ונ''מ א. בדין ברכה ב. אם פירש בשבת ג. (אף שאינו זמן מילה) אם אינו מעכב יכול להוריד בלילה ד. אם חוזר לתקן ביום חול

בדין הברכה : כתב הרמ''א (בסימן רס''ה) וז''ל כשחוזרין על ציצין המעכבים את המילה צריך לחזור ולברך כל הברכות אבל אין לומר קיים את הילד הזה וכו' וכ''כ הש''ך והט''ז ומהרי''ל וכנה''ג והעט''ז והאגודה ור''ל שכוונתם דווקא כאשר חוזרים על ציצים לשיטת החכם הספרדי וכנ''ל שהרמ''א וש''ך פסקו כמרן השולחן ערוך כהחכם הספרדי ולכן אם נשארו ציצים שמעכבים לשיטת החכם הספרדי לכו''ע יש לחזור ולברך שנית אף לדעת בכור שור וסיעתו שכ''ש לדעתם הוא ערל אלא שבדין ציצים לשיטת בכור שור שמחשיבו ערל אך למרן והרמ''א עדיין לא נחשב ערל אומנם זהו ספיקא דאורייתא שחייב למול שוב אך לא לברך שאין הברכות מעכבות ואמרינן סב''ל כדאמרינן (בסימן א) בתשובת הרמב''ם על השגתו של הראב''ד בענין אנדרוגינוס לחכמי לוניל שיש לחזור על כל ספיקא דאורייתא אך אין לברך עיין שם וכן פסק מרן וגם הרמ''א לא חלק על מרן שאין לברך על אנדרוגינוס דהיינו שהוא סובר שאין לברך על ספק וגם כאן יש לנו ספק בציצים האם הם מעכבים או לאו תלוי בשיטות הנ''ל אלא שבכללי הרדב''ז כאשר המחלוקת במצווה הברכה נגררת אחר המחלוקת ולא אמרינן ספק ברכות להקל וגם כאן המחלוקת במצווה לכן נראה שמי שמברך יש לו על מי לסמוך אך שב ואל תעשה עדיף.

ובציצים המעכבים לכו''ע בודאי יש לברך כדאמרינן שדינו כאילו לא מל לעולם וכ''כ פ''ת (בסימן רס''ה) בשם החת''ס וז''ל ונראה פשוט אפי' על ציצין המעכבים הפריעה חוזר ומברך על המילה ולהכניסו אך כ''ז בידעינן בודאי שזה הציץ נשאר כך מתחילה ולא נימול כראוי אבל היכא שא''צ תיקון אלא מדרבנן משום מראית עין אין לברך עכ''ל וכ''כ הר''ן בדין ציצים ביום שבת וז''ל ציצין המעכבין חוזר שהרי הם כמילה עצמה ועל שאין מעכבין אינו חוזר דהוה כהתחלתה בפני עצמה ועל אלו לא ניתנה שבת לידחות וכו' עכ''ד וכ''כ שו''ת יהודה יעלה (חלק א - יו''ד סימן רמא) שגם על ציץ מעכב אם חוזר עליו הוא צריך לחזור ולברך כל הברכות וכ''כ רש''י ופשוט שאם מותר לחזור בשבת דינו כערל וצריך לברך ולכן אם פירש על ציצים לשיטת החכם הספרדי לכו''ע יש לחזור ולמול שנית בשבת משום שכאילו לא נימול כלל אך בציצים לשיטת בכור שור אין לחזור ולמול שוב ביום שבת אם פירש משום שזהו ספיקא דאורייתא אלא יחזור ויתקנם ביום ראשון משום ספק ערל מדאורייתא מדאיתא בפרק רבי אלעזר במסכת שבת בענין מילה שעשה דוחה לא תעשה רק כאשר הם ביחד דהיינו בו זמנית ואם לא אין עשה דוחה לא תעשה וכאן דזהוא רק ספק עשה כ''ש לא ידחה את השבת.

ובדין להוריד ציץ בלילה (כידוע שזמן מילה ביום בלבד ) יש להחמיר שכל ציץ שהוא אף לדעת הבכור שור וסיעתו אין להורידו בלילה אלא ביום בלבד כדין מילה לכל דבר אך בשעת הדחק או אם המוהל ירצה להוריד יש לו על מה לסמוך ואין מזניחים אותו וביום חול ודאי שיש לחוש לדעת בכור שור וסיעתו ולחזור עליהם ולהורידם ואולי לזה התכוון הרמ''א (בסימן רס''ד) ה' וז''ל מ''מ אם הוא בחול לכתחילה יטול כל הציצין הגדולים אף שאינן מעכבים משמע שלכתחילה שלדעתו יש להוריד את הציצים המעכבים לשיטת הבכור שור וכ''כ הב''י עיין לעיל וכן ראוי לנהוג לכתחילה להוריד את כל הציצים עד עיקר העטרה שהיא החוט הסובב תיהיה מגולה ובעניין עורלה שמקיפה את חוט הסובב ואינה רוב גובה הראש לכו''ע יש למול שוב כדאמרינן לעייל שדינו ערל מדאורייתא.

ולכן בכדי להמנע מספק ציצים מעכבים יש למול את כל העורלה כולל חוט הסובב כפי שכתב החכם הספרדי בב''י ובט''ז (בסימן רס''ד) וז''ל לעניין מצוות מילה צריך לגלות שניהם רוב בשר ורוב חוט הסובב עכ''ל. ולמדתי מפי מוהלים מומחים וכן אני נוהג הלכה למעשה שבכדי למנוע ציצים יש לקחת מעור העורלה קצת יותר מחוט הסובב וצריך שהאחיזה והחיתוך יהיו במקביל לחוט הסובב ובשיפוע ואין לחוש לתוספת העור שנחתכה משום שתוך מספר ימים העור מצמיח עור חדש ואין הכוונה שהעור (השרוול) מתארך לכוון העטרה אלא צמיחת העור היא מלמטה כלפי מעלה על המוהל לוודא אחר הפריעה והמציצה שכל חוט הסובב מגולה ובמיוחד שדם המילה והפריעה מכסה את חוט הסובב.

לסיכום: אם נשארו מהמילה ציצים שעוברים את רוב גובה ראש הגיד או שמקיפים את רוב חוט הסובב אעפ''י שאינם רוב גובה הראש יש למול ולברך שנית אך אם הציץ עובר את רוב גובה חוט הסובב ואינו מגיע לרוב גובה ראש הגיד צריך למול שוב אך ללא ברכה ומי שמברך יש לו על מי לסמוך .

פירות הנושרים:

1. ציץ מעכב אעפ''י שהוא דק כשערה אם הוא עובר את רוב גובה ראש האבר נחשב ערל ויש פוסקים שמחמירים יותר וסוברים שאם עובר את רוב גובה חוט הסובב כבר נחשב ערל אעפ''י שהוא דק .

2. אם עור העורלה מקיף את רוב חוט הסובב אעפ''י שאינו מגיע לרב גובה הראש נחשב כבר ערל.

3. כל ציץ מהסוג הנ''ל שנותר מהברית חייב למול שוב שזהו ספק ערל מהתורה יש לחזור ולברך את כל הברכות למעט לדעה המחמירה בציץ דק שאינו עובר את רב גובה הראש אך מי שיברך יש לו על מי לסמוך.

4. אם פירש בשבת יש לחזור למול שוב בשבת את הציצים הנ''ל אך לא את הציץ החופה רוב חוט הסובב (הדעה המחמירה) שאותם יש להוריד רק לאחר השבת.

5. אין להוריד בלילה את הציצים הנ''ל כולל הציצים לפי הדעה המחמירה כי זמן המילה רק ביום.

6. אם הציצים באו לאחר שנימול כראוי יש לבדוק ע''י מוהלים מומחים ואין לברך.

7. ציצים נחשבים גם מעור הפריעה.

8. עצה טובה בכדי למנוע ציצים על המוהל לאחוז את העורלה בזוית חוט הסובב בחוזק ולקחת קצת יותר מעור העורלה כי ממילא העור גדל תוך מס' ימים.

9. על המוהל לוודא אחר המציצה שכל חוט הסובב מגולה.

--------

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל הרב ניסים בריח שליט''א
בריח התיכון

הרב ניסים בריח שליט"א
בהסכמת מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א ומו"ר הרה"ג מאיר מאזוז שליט"א והרב חיים חדד שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן