סימן י - בענין הנ"ל

תוכן עניינים

--------

שאלה

בס"ד
שלו' רב לכבוד הרב הח"ר עקיבא משה שליט"א,
אודה מקרב לב על תשובתו החשובה של כב' הרב.
א) האם יוצא מדברי הרב שיש עניין להסתפר ולהתרחץ ביום התענית ולא להקדים לליל התענית?
ב) ראיתי בתשובה שניתן לשמוח בי"ג וניתן אפילו לאכול בשר בליל התענית, האם אי"ז פוגם ביום התענית השמחה שמותרת בתענית אסתר בכדי לא יביא לקלות ראש ביום התענית דבר שאין לעשות כך בצומות אחרים?
ג) האם עדיף להסתפר ולהתרחץ לאחר חצות ביום שאז מתנוצץ כבר הארת המועד ואז יש הכנה הראויה כמו לשב"ק ויו"ט?
ובברכת התורה ובברכת הכהנים,
הקטן א.

תשובה

בענין שאלתך הראשונה והשלישית, לכאורה אכן יהיה הדין שראוי להסתפר ולהתרחץ ביום התענית יותר מליל התענית, וכמה דמקרב טפי מעלי, וז"ל המ"ב סי' ר"ס סק"ה גבי שבת, [מצוה לרחוץ] בע"ש - וה"ה בכל זה בעיו"ט אבל ביום ה' לא הוי יקריה דשבת אא"כ אי אפשר לו לרחוץ בע"ש אז כל כמה דמקרב לשבת טפי מעלי וכן לענין להסתפר עכ"ל. והוסיף הגר"נ קרליץ (חוט שני ח"א פ"ה סק"א) שאין להתרחץ בליל ששי כיון שאי"ז סמוך לשבת, אבל ביום ששי בבוקר כיון שהוא ערב שבת אפשר להתרחץ אפילו מהבקר כיון שניכר שעושה כן לכבוד שבת עכ"ד, ומיהו כמה דמקרב לשבת עדיף כמ"ש המ"ב. וכן האריז"ל איחר להתרחץ עד שעה קודם חצות. וכן לענין פורים אם רוצה להסתפר ולהתרחץ לכבוד פורים לכאורה ישנה מעלה שיעשה כן סמוך לפורים ע"מ שיהא ניכר שעושה כן לכבוד פורים, לזכר הנס ולכבוד מצות היום. אבל אם יש חילוק משמעותי בזה בין קודם חצות לבין אחר חצות לא שמעתי.

ואוסיף בזה כאן מה שמצאתי כעת דעת הגר"ח קניבסקי (הוב"ד בישמח ישראל פ"ד סכ"א) שמותר לשמוע כלי זמר בתענית אסתר, מאידך דעת הגריש"א (שם) שאין ראוי לשמוע נגינה מכלי זמר ביום התענית, ואף שהתענית לא באה על הצרות, מ"מ יום תענית הוא, אכן בליל תענית אסתר אפשר להקל בריקודים ומחולות, ולא כשאר הצומות שאף בליל התענית יש להחמיר עכ"ד.

בענין שאלתו השניה, הנה כל התעניות הם זכרון לצרה ולשברון שבא על אבותינו בימים ההם, משא"כ תענית אסתר אינו מן הדין אלא זכרון למה שהתענו אז, וז"ל המ"ב תרפ"ו סק"ב, מתענין בי"ג באדר כי בימי מרדכי ואסתר נקהלו ביום י"ג באדר להלחם ולעמוד על נפשם והיו צריכין לבקש רחמים ותחנונים שיעזרם ד' להנקם מאויביהם ומצינו כשהיו ביום מלחמה שהיו מתענין שכן אמרו רז"ל שמרע"ה ביום שנלחם עם עמלק היה מתענה וא"כ בודאי גם בימי מרדכי היו מתענים באותו יום ולכן נהגו כל ישראל להתענות בי"ג באדר ונקרא תענית אסתר כדי לזכור שהש"י רואה ושומע כל איש בעת צרתו כאשר יתענה וישוב אל ד' בכל לבבו כמו שעשה בימים ההם עכ"ל. וציין מקורו מהרמב"ם [הובא בב"י ועי"ש עוד].

וז"ל הברכי יוסף או"ח תרפ"ו סק"ג, כתב בספר ארחות חיים אות כה דמה דנהגו להתענות ביום י"ג אף שהוא יום שלפני פורים היינו טעמא דלא נאסר אלא תענית של צער אבל תענית זה בא לזכר תענית אסתר ושיזכור כל אדם שהבורא יתברך רואה ושומע כל איש בעת צרתו וכו' ע"ש וכזה כתב הר"ן בפ"ב דתעניות ז א ד"ה אבל משם הראב"ד.

וראיתי להרב בית דוד סי' תע"ה שכתב שטעם התענית לפי שזכו ישראל שנתקבל אותו תענית ביום י"ג בימי מרדכי לפי שמגלגלין זכות ליום זכאי וכהאי גוונא כתב הר"ן ר"ה ג ב בטעם ראש השנה עש"ב והשיג עליו הרב מהר"ש פלורנטין בספר בית הרואה דף ל"ה שאינו דומה למ"ש הר"ן דשם היה אותו יום עצמו וכו' אבל הכא היה התענית י"ג בניסן כמשז"ל מגילה טו א על פסוק ויעבור מרדכי ואנו מתענין באדר ולא שייך מגלגלין זכות וכו' ואם היה התענית בי"ג אדר אתי שפיר מ"ש משום שמגלגלין עכ"ל ולא קשה מידי שהרב בית דוד על הטור קאי שפירש יום קהלה כר"ת וכונתו שגם ישראל ומרדכי התענו בי"ג אדר כמו שעשה משה רבינו כשנלחם בעמלק וכדמוכח מדברי הרא"ש מגילה פ"א ס' א ומפורש בדברי הר"ן מגילה א ב ד"ה גמ' שבי"ג אדר עשו תענית בימי מרדכי עש"ב עכ"ל הבר"י. ומבואר מכ"ז שאי"ז תענית של צער א"כ אין לחוש לביטול האבל כמו בשאר תעניות.

--------

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל הרב עקיבא משה סילבר שליט''א
שו"ת עם סגולה - חלק א

אסיפת תשובות ומכתבים בענינים שונים בהלכה ובאגדה
שהשבתי בהזדמנויות שונות - בחמלת ה' עלי
עם תשובות ממרן הגר"ח קניבסקי שליט"א
עקיבא משה בלאמו"ר הגאון רבי יצחק אייזיק שליט"א סילבר
קרית ספר תשע"ו
לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן