סימן: ט' - שאלה: האם מותר לטלטל את סכין המילה אחר הברית וכן לרחוץ את הסכין אחר המילה ביום שבת ?

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר בריח התיכון - הרב ניסים בריח שליט"א סימן: ט' - שאלה: האם מותר לטלטל את סכין המילה אחר הברית וכן לרחוץ את הסכין אחר המילה ביום שבת ?
תוכן עניינים

--------

איתא במשנה (במסכת שבת) עושין כל צרכי מילה בשבת מוהלין ופורעין ומוצצין ונותנים עליה איספלנית וכו' משמע שכל הקשור למילה שהוא מצרכי המילה מותר וכ''כ הב''י (יו''ד סימן רסו) בשם רבינו ירוחם שכתב בשם הרמב''ן שמותר לטלטל הכלי ולהחזירו לאחר המילה דמאחר וטלטל הכלי בהיתר מחזירו לאיזה מקום שירצה אע''פ שאין לו תינוק אחר למול וכ''כ הרמ''א וכ''כ רש''ל וכ''כ הש''ך וז''ל שמותר לטלטלו בכדי להצניעו בחצר המעורב אבל לטלטלו בחינם לא עכ''ד.

וכתב ד''מ שדעת מהרי''ל להחמיר דמיד אחר המילה יזרוק האיזמל מידו משום מוקצה וה''ה כל צרכי המילה עכ''ד וכ''כ בעל התניא בש''ע (סימן של''א) וז''ל שהסכין מוקצה מחמת חיסרון כיס ואסור לטלטלו אלא לצורך המילה בלבד וכן כתב מגן אברהם וכ''כ בספר פסקי תשובות ובשם שערים המצוינים בהלכה שם וכ''כ הגרשז''א שם וכ''כ בספר מנוחת אהבה שם לרב הגאון משה הלוי זצ''ל שאף דעת הב''י בשם ר''י שכתב בשם הרמב''ן משמע דדווקא בעודו בידו מתיר לטלטלו וחלק על מרן הגאון הרב עובדיה יוסף שליט''א שכתב שדעת הב''י להתיר וכן המנהג וסיים מ''מ המיקלים לטלטלו י''ל ע''מ שיסמכו ואין למחות בהם מאחר שדעת הרבה גדולים להתיר וכתב הרב עוד בסוף דבריו שטוב להניח הסכין אחר שמל בו בשמן ומטלטלו אגב השמן עכ''ל וכ''כ בספר פסקי תשובות שם שיש שמתירים הטלטול ע''י בסיס לדבר האסור והם שו''ת רעק''א וכ''כ שבה''ל עכ''ל וכן כתב כף החיים שם והוסיף אבל לא בתיק הסכין.

וכן נשאל רבי עקיבא איגר בשו''ת (סימן כב) וז''ל אומנם אעפ''כ יש לדון להתיר והיינו דהא מבואר ביו''ד (סי' רס''ו) דעכ''פ כל זמן דלא הסיר הסכין מידו שרי להוליכו למקום שהוא רוצה ובספר תוס' שבת כתב עלה (סי' של''א ס''ק י''ג) דאף למ''ש לעיל (בסי' רס''ו) דהתירא דעודה בידו הוא רק בכלי שמלאכתו לאיסור שיש בו היתר טלטול לצורך גופו ומקומו אבל באבנים ומעות לא (וזהו ג''כ דעת האבן העוזר שם דלא כהמג''א) וא''כ ה''ה נמי באיזמל של מילה צ''ל דאיזמל עדיף טפי כיוון דיש בו היתר לצורך מילה ע''ש הרי כיוון דיש לו היתר לצורך מילה לא דמי לאבנים ומעות אלא דומה לכלי שמלאכתו לאיסור דמותר בעודה בידו וכו' עכ''ד.

הנה מחלוקתם האם יש דין מוקצה על הסכין אחר המילה לאוסרים נראה שדעתם שהסכין חוזר להגדרתו (מוקצה מחמת חיסרון כיס) תיכף ומיד לאחר הברית ולכן יזרקנו מידו והמתירים הרמב''ן וסיעתו מתירים לגמרי ומדברי הט''ז שכתב את טעמם של המתירים (הרמב''ן ודעימיה) וז''ל דאי היה צריך להשליך האיזמל אחר כך ויהיה אבוד ודאי מימנע ולא מהול וזה עדיף טפי מג' דברים שאמר עולא שהתירו סופן משום תחילתם ולכן פוסק הט''ז שגם לדעתם שהוא מוקצה ואסור בטלטול מהטעם הנ''ל יהיה מותר להצניעו באותו חדר וכן דעתו וכ''כ ערוך השלחן ע''כ. אך אם טעמם שהתירו סופן משום תחילתם מה יועיל היתר טלטול הסכין לשמירתו הא שמירת הסכין ללא ניקיונו יגרם חלודה ונזק לסכין ולכן זיל בתר טעמא ונאמר שאם לא יקנח המוהל את הסכין אזי יתקלקל ויחלד ולכן גם לדעת הט''ז וסיעתו יהיה מותר מהטעם הנ''ל לרוחצו וכ''כ ערוך השולחן להדיא וז''ל יש מי שאוסר לקנח האיזמל מן הדם בשבת ולא נהירא כן וגם מעיקר הדין הנ''ל דמותר לטלטלו לצורך המילה עכ''ד מוכח להדיא מדבריו שכורך את שני הטעמים יחדיו כדאמרינן. ולכן מותר לנקותו וכ''כ בספר צב''א מרו''ם בשם ספר זוכר הברית.

אלא שהגר''א דחה את טעמו של הט''ז מ''ש סופן משום תחילתן אינו ענין לכאן דלא אמרו אלא בשמחת יו''ט עכ''ל ואף הוכיח כדברי מהרי''ל שמפורש מהתוספתא וירושלמי דאחר המילה יזרוק האזמל מידו וטעמו דבאמת האיזמל מוקצה הוא אלא שמותר משום צורך מצוה אלא שבעל המ''ב (באו''ח סימן שלא) כתב שהמתירין מקילים לגמרי דהיינו הסכין אינו מוקצה כלל כל השבת דהא אין מוקצה לחצי שבת עכ''ד ובענין נקיונו לא כתב מה הדין ונראה משום שדינו כמו כל כלי של היתר שמותר רק לצורך עיין עוד בכף החיים בזה .

ולכן אם אין לו עוד ברית אסור לנקות את הסכין זאת ועוד מה שהתיר הט''ז סופן משום תחילתן היה בזמנו כאשר היה נגרם נזק לסכין אבל כיום ברוך השם חומר הסכין בימנו הוא מעולה שאף אם ינקו את הסכין לאחר 24 שעות לא יגרם שום נזק וכל שכן אם ינקו אותו במוצאי שבת וראיתי סכינים שניקו לאחר 24 שעות ולא היה שום רושם ומה שאמרו בענין זיהום הסכין ידוע הוראת רבנות הראשית לישראל שיש לעשות סטריליזציה (חיטוי בחום) עבור כל ברית וברית כך שממילא אין חשש זיהום כך שהט''ז יודה שאין לנקות את הסכין בימנו בשל הסיבות הנ''ל.

ואף שאין דין מוקצה כל עוד שהסכין בידו או ביד חברו או בחצר כל אחד לשיטתו מ''מ ישנה בעיה של מכין משבת לחול עדיין ויש לאסור (עיין הגר''א ומ''ב) ואף לדעת הט''ז וערוך השולחן אסור כדאמרינן וראיתי למ''א (בסימן של''א) בשם המרי''ט שהרגיש בזה וז''ל מי שרחץ הסכין לאחר המילה איכא איסורא כיוון שאינו לצורך שבת וציין (סימן שכ''ג) ששם כתוב שאסור לרחוץ כלים שלא לצורך אכילה באותו יום אבל מוקצה ליכא כיוון שעודו בידו עכ''ל וכ''כ כף החיים (בסימן ש''ח) וז''ל אינו מוקצה בעוד שהוא בידו יכול לרוחצו ומיהו איסורא איכא כיוון שאינו לצורך שבת וציין לעוד פוסקים ע''כ וכ''כ בספר ברית אברהם וכן כתב בפ''ת (סימן רס''ו) בשם ספר לבושי שרד שכתב בשם מהרי''ע שהמלין בשבת אסור לקנח האיזמיל מן הדם וכ''כ הגאון בעל התניא רבינו זלמן בחלק (או''ח סימן של''א) וז''ל אבל לרוחצו אפי' בעודו בידו אסור שאין מדיחין כלים בשבת אלא לצורך היום וכו'. וכ''כ בשו''ת פעולת צדיק (חלק ב סימן רב) .

נראה מדבריהם שיש במפורש שני איסורים שונים אחד מוקצה והשני מכין משבת לחול ומה שפסק הרמב''ן שמותר דהיינו מדין מוקצה (שאין איסור כלל) אך מדין נקיון הסכין זהו דין אחר ויראה לאסור לכו''ע גם לדעת הט''ז כמו שמוכח לעיל מדין מכין משבת לחול ולכן אסור למוהל לרחוץ את הסכין ביום השבת לאחר המילה מדם המילה וכ''כ בשו''ת פעולת צדיק (חלק ב סימן ר''ב) שאסור לקנח הסכין מן הדם בשבת. העיקר כדברי המחמירין שלא לטלטל סכין בשבת לפני המילה בחנם ע''כ אלא אם כן יש לו עוד ברית ביום השבת והוא משתמש באותו סכין למול (כמובן כאשר אין חשש בהוצאה או טלטול) ואז מותר לו לנקות כמו שמותר לנקות כלי היתר לשימוש נוסף .

ואם רוצה המוהל להכין לפני הברית כוס מים ולאחר המילה מיד יכניס את הסכין הלחה לכוס עד למוצאי שבת ובכך לא יקרש הדם בסכין ועיין בילקוט יוסף (שבת חלק ב' בדיני הכנה) שכתב בשם שו''ת מהרש''ג שכל דבר שאם לא יעשה אותו בשבת שוב לא יהיה אפשר לעשותו בחול לא הוי בכלל הכנה שאסרו חז''ל ע''כ ולכן אם נשאיר את הסכין כך ללא שריה בכוס מים יהיה קושי לנקות את הסכין לכן מותר לשרות את הסכין בכוס מים וזאת לא נחשבת פעולת הכנה כי אם פעולת מנע .

לאחר כותבי כל זאת הראני בעל השאלה חברי וידידי הרב יהורם שרעבי שליט''א שמצא כתוב בספר אוצר הברית כדלעיל שניתן לשרות את הסכין במים ע''ש.

לסיכום: אין למוהל לרחוץ את הסכין אחר המילה ביום השבת אעפ''י שמותר לו לטלטלה אך יכול להשרותה בתוך כוס מים .

פירות הנושרים:

1. מותר לעשות את כל צרכי הרפואה לנימול בשבת.

2. לאחר הברית מותר לטלטל את הסכין.

3. דין סכין המילה מוקצה מחמת חיסרון כיס.

4. ע''י בסיס לדבר האסור והמותר מותר לכו''ע לטלטל את הסכין.

5. כיום לא נגרם שום נזק לסכין אם לא מנקים אותו באותו יום לכן אין לנקותו בשבת.

6. אין לרחוץ את הסכין בשבת משום שאינו לצורך השבת אלא אם כן יש לו עוד ברית כמובן בלא שיגרם לטלטול או הוצאה בשבת.

7. כל פעולת מנע מותרת בשבת ואינה נחשבת הכנה לצורך יום חול ולכן יכול להכין כוס מים ולהכניס לתוכה את הסכין לאחר הברית למניעת קרישת הדם על הסכין.

--------

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל הרב ניסים בריח שליט''א
בריח התיכון

הרב ניסים בריח שליט"א
בהסכמת מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א ומו"ר הרה"ג מאיר מאזוז שליט"א והרב חיים חדד שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן