סימן ט - לעבור בתוך ד' אמות לפני הקורא ק"ש או אומר פותח את ידך, וברהמ"ז

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר שו''ת גם אני אודך - ב' סימן ט - לעבור בתוך ד' אמות לפני הקורא ק"ש או אומר פותח את ידך, וברהמ"ז
תוכן עניינים

--------

{בס"ד ז' אד"ש תשס"ה

בחודש שמרבים בו שמחה, יתברך ברב ברכה, ידידי הרב המופלג בתורה ויר"ש הה"ג גמליאל בן הרב ר' אלחנן י"ד הכהן רבינוביץ שליט"א מח"ס "גם אני אודך" בני-ברק.}

אחדשה"ט, כב' מסתפק אם מותר לעבור בתוך ד' אמות לפני הקורא בפסוד"ז פסוק פותח את ידיך וכו', ע"פ מה דקיי"ל בשו"ע (או"ח סי' קב) שאסור לישב או לעבור לפני המתפלל, והטעם מבואר בפוסקים שאסור לבטל כונתו, וא"כ בפותח את ידך, הרי הכונה מעכבת, שאם לא כיוון צריך לחזור ולאומרו פעם אחרת (כשו"ע נא, ז). וא"כ כמו"כ יהא אסור לעבור לפניו. ובפרט לפמש"כ הא"ר (קב, ו) דגם כשקורין פסוק שמע ישראל אסור לעבור לפניו שלא לבטל כונתו (הובא בביה"ל בשם א"ר בשם של"ה, ובא"ר שלפנינו כתבו מדעת עצמו). — ובנוסף לכך הביא מח"א שליט"א להסתפק אם מותר לעבור לפני המברך ברהמ"ז, שהרי כ' בשו"ע (קפג, ט) שצריך לישב כדי שיכוין יותר (נדפס בקובץ פעמי יעקב נז עמ' קפז).

הנה מרן החת"ס אמר על מחמירי חומרות חדשות "חדש אסור מן התורה" (בשו"ת חאו"ח סי' קפא), והוסיף: וכך יפה לנו שלא להבעית את ישראל בחדשות שלא שיערו אבותינו עכ"ל. — וזה כל הדורות נהגו גבאי צדקה, ועניים, האוספים נדבות בביהכ"נ, לעבור לפני המתפללים פסוד"ז, ולא רפרף אדם מעולם, וכן בברהמ"ז.

וכמה טרח האשל אברהם (בוטשאטש, סי' קב) לתרץ מה שההמון מקילים ועוברים לפני המתפלל שמו"ע. — ותורף דבריו שהרי נאמרו ב' טעמים באיסור זה, הא' שאסור לבטל כונת המתפלל, והב' שכ' החיי אדם (ונזכר כבר בדברי חמודות ברכות פ"ה אות כז) שלא להפסיק בין המתפלל לשכינה [ובמשנ"ב (קב סקט"ו) משמע שרק לטעם הא' אסור אפילו בק"ש]. ושני טעמים אלה יחדיו צמודים, שכיון שהשכינה כנגד המתפלל, אין לבטל כונת המתפלל, ע"י שעובר לפניו, דלגבי השכינה, הקב"ה מלא כל הארץ כבודו, ולא שייך להבדיל בינו למתפלל, אלא כיון שהמתפלל עומד מול השכינה, צריך לכוין מאד בתפלה, ולחשוב כאילו שכינה כנגדו (שו"ע צח, א), וכשעוברים לפניו ה"ז מפסיק ומבדיל מחשבתו מהשכינה שכנגדו (כן הבנתי כונתו).

ועפ"ז התיר הא"א לעבור לפני המתפלל ושטענדער (עמודון) לפניו, או כשעיניו עצומות, או כשמכסה פניו בטלית, שבאופן זה אין כונתו מתבלבלת, דאינו רואה שעוברים לפניו. — והדעת תורה (קב, ד) הוסיף טעם להיתר, דבזה"ז אין מכוונים כל כך (כהרמ"א קא, א). והסברנו בס"ד במק"א לפי הא"א הנ"ל, שאם אין חסרון כונה כשעובר לפניו, אין גם ח"ו פגם בשכינה, דהעיקר שע"י שעובר לפניו מבדיל דעתו ומחשבתו מהשכינה שכנגדו, וא"כ בזמנינו שאין מכוונים כ"כ בעוה"ר, אינו מבדילו מהשכינה.

ואם לפני המתפלל שמו"ע מצא הא"א לימוד זכות על שעוברים לפניו כש"כ לפני הקורא ק"ש, או ברהמ"ז, או בפסוק פותח את ידיך. — אבל יודעי הלכה, שנזהרים שלא לעבור ולא לישב לפני המתפלל, בודאי יזהרו שלא לבלבל כונת הקורא פסוק שמע ישראל. — אלא שגם לזה יש ללמד זכות, שהרי הקורא שמע ישראל סוגר עיניו, ומניח ידו עליהן כמחיצה, ואם קורא בכונה שלימה, והעובר אינו עובר ברעש לפניו, אין זה מבטל כונתו. והביאור הלכה (קב) מחמיר בשמו"ע רק מהטעם הב' שלא להפסיק בינו לשכינה, וזה מצינו רק בתפלה (בסי' צח, א) שיחשוב כאילו שכינה כנגדו, אבל בק"ש כ' בשו"ע (סי' סא, א) שיקרא באימה ויראה ברתת וזיעה, כמבואר במשנ"ב (סק"ג) בכונת קבלת עול מלכות שמים ומסינ"פ. אבל לא מצינו בו שיכוון כאילו שכינה כנגדו. וגם לא בבהמ"ז, נהי שכ' בשו"ע (קפג, ח) שי"א שברהמ"ז דינה כתפלת שמו"ע, אבל לא נזכר בו כנגד השכינה. — וא"כ אין בהן ענין הפסק בינו לשכינה, רק שלא לבטל כונתו.

ובודאי שויתי ה' לנגדי תמיד הוא כלל גדול בתורה (שו"ע סי' א, א בהגה), אבל ענין הפסק בינו לשכינה מצינו רק בשמו"ע. — ושמעתי שהגרש"ז אויערבאך ז"ל התרעם על מקבצי הנדבות בביהכ"נ, שגם בשעת ק"ש ממשיכים לקבץ, דיש להם להמתין עד שיגמרו ק"ש.

ובברהמ"ז יש עצה, כשיש שנים או יותר אנשים, שא' מהם ימתין מלברך, כדי שאם מישהו ידפוק בדלת או יצלצל הטלפון, יטפל הוא בזה, ויברכו הם, ואח"כ יברך הוא ברהמ"ז, בלי הפרעה.

דושה"ט באה"ר וברכה נאמנה,

--------

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל הרב גמליאל הכהן רבינוביץ שליט''א
שו''ת גם אני אודך - א

קס"ח תשובות ובירורי הלכה בענינים הנוגעים למעשה
שקיבלתי ממו"ר הגה"צ - רבי יקותיאל ליברמן שליט"א
על שאלותי שחקרתי בס"ד ובחסדו הגדול
הרב גמליאל הכהן רבינוביץ שליט''א
בן אאמו"ר הגה"ח רבי אלחנן י.ד. שליט"א - ב''ב - תשע"א לפ"ק

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן