סימן: ח' - שאלה: האם הדס שעליו פרודים מעצו פסול?

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר מועדי ניסים - הרב ניסים בריח שליט"א סימן: ח' - שאלה: האם הדס שעליו פרודים מעצו פסול?
תוכן עניינים

--------

בסוכה (דף לב:) תנו רבנן ענף עץ עבות שענפיו חופין את עצו. ואי זה הוא הוי אומר זה הדס. ואימא זיתא בעינן עבת וליכא. ואימא דולבא בעינן ענפיו חופין את עצו וליכא. ואימא הירדוף אמר אביי דרכיה דרכי נעם וליכא. רבא אמר מהכא האמת והשלום אהבו. תנו רבנן: קלוע כמין קליעה ודומה לשלשלת זהו הדס. רבי אליעזר בן יעקב אומר ענף עץ עבת עץ שטעם עצו ופריו שוה, הוי אומר זה הדס. תנא עץ עבות כשר, ושאינו עבות פסול. היכי דמי עבות אמר רב יהודה והוא דקיימי תלתא תלתא טרפי בקינא. רב כהנא אמר: אפילו תרי וחד וכו'. ומשמע מהגמ' בדקיימי תלתא טרפי בכל קינא די בכך ואין צריך לטעמים אחרים שענפיו חופין את עצו וטעם עצו כפריו וכמ"ש רבינו ירוחם דלקמן עץ עבות הוא הדס שענפיו חופין את עציו פי' לא שצריך כך אלא כך דרכו ונתן סימנים שזהו הדס וצריך עבות כי שאינו עבות פסול ועבות הוא שעומדים שלושה שלושה עלין בחד קינא וכ"כ בשו"ת אפרקסתא דעניא (חלק ב - או"ח סימן קד) ובספר חיים וברכה (עמ' מא) בשם בכורי יוסף וכ"כ בספר פסקי תשובות (סימן תרמו אות ד) דמשום שיהיו ענפיו חופין את עצו אינו אלא לסימן למין ולא תנאי בכשרות ואין זה מעכב ע"ש. מ"מ ראיתי להרב שטרנבוך בשו"ת תשובות והנהגות (חלק ג או"ח סימן קפא) שראוי להחמיר בעלים המתרחקים מהקנה דלא חשיב עליו חופין לעצו. וכן בספר ויאמר אברהם שם כתבו כשעליו לא צמודים לגבעול אין זה מצוה מהמובחר.

אלא שמפרש"י לא משמע כן, אלא משמע דבעינן נמי ענפיו חופין את עצו. שפי' שם ענף עץ עבות ענף שהעץ מחופה בעלין ע"י שהן עשויין בקליעה ושוכבין על אפיהן ואימא זיתא כולו עלין ארוכים ורצופים, ומתוך שהן מרובין מכסין את העץ. בעינן עבות מעשה שרשרת, שיהו מורכבין זה על זה. דולבא עץ ערמון, קשטניי"ר קלוע הוא אבל אין עליו רצופין לכסות כל עצו. עכ"ל. משמע דבעינן שהעלי ההדס יכסו את עצו פירושו שעלה אחד שוכב על העלה השני ונראה שתנאי זה יתקיים באופן שהם צמודים לעץ דהיינו שוכבים ובכך הם חופים את עצו ורצופים דהיינו ראשו של העלה מגיע לפחות לשורשו של העלה שלפניו. וכן כתב להדיא רש"י בסידורו (סימן רפב) פי' ענף עץ עבות עץ שכלו ענף, שהעץ מחופה בעלין על ידי שהן עשויין כשלשלת כקליעה ושרשרת ושוכבין על אפיהן, ומורכבין זה על זה. וכן כתבו הר"ן שם, ובמחזור ויטרי (סימן שסה), וספר אור זרוע (ח"ב הלכות סוכה סימן שז), ענף עץ עבות. עץ שכולו ענף. שהעץ מחופה בעלין על ידי שעשויין הן כקליעה ושרשרות ושוכבין על אביהן ומורכבין זה על זה. ונראה מדבריהם שזהו לעיכובא.

וכן מוכח בספר שבולי הלקט (סדר חג הסוכות סימן שנב), שכתב: ר' בנימין אחיו הקשה על זה שהרי גם הזית היא עבות כמו הדס ואח"כ מצאתי מוגה בספר אחד ואימא דולבא בעינא עבות וליכא ואימא זיתא בעינא ענפיו חופין את עצו וליכא ולפי גירסא זו אתי שפיר שאע"פ שיש מן הזיתים שהן עבות אינן סמוכין הקינין שלהם כמו ההדס הלכך אין ענפיו חופין את עצו ע"כ. נמצא שזהו תנאי להכשר ההדס.

וגם מה שרבי אליעזר בן יעקב אמר ענף עץ עבת עץ שטעם עצו ופריו שוה, הוי אומר זה הדס (למד מגזרה שווה עץ עץ) מצאתי בחידושי הריטב"א שם דאינו והכי גרסינן ראב"י אומר ענף עץ עבות עץ שענפיו חופין את עצו. ולא גרסינן עץ שטעם עצו ופריו שוה דהא מענף עץ עבות ליכא למדרש הכי שהרי אין בכתוב זכר פרי וגבי אתרוג הוא דדרשינן הכי. נמצא שלגירסת הריטב"א גם ראב"י בעי ענפיו חופים את עצו. וכן נראה דבעינן ענפיו חופין מהתוספות בסוכה (דף לד:) ענף עץ עבות שלשה פי' בקונט' ענף חד עץ חד עבות חד ותימה דלעיל (דף לב:) אוקימנא ענף עץ שענפיו חופין את עציו ודרשינן נמי עץ עבות קלוע כמין קליעה וא"ת ונימא פרי עץ הדר שלשה וי"ל דמדרשא דעץ דרשינן שטעם עצו ופריו שווים.

אלמא שתי דרשות הם, דבעינן שיהא עבות וגם ענפיו מכסין את עציו ולא נפרדים דהא בעבותו תלוי הדרו ושעליו חופין את עצו. וצ"ל כשעצו נראה ההדס פסול, כדמוכח מלשונם דלעיל שעל העלים להיות שוכבים על הענף. וראיתי לרש"ש שם נשאר בצ"ע מדוע אין העולם נזהרים בזה ע"ש. וכן בספר הבהיר לר' נחוניה בן הקנה שהובא בחדושים לגאון הרב אלעזר משה הלוי הורוויץ בסוכה שם פוסל בהכי. וצ"ל דע"י ריבוי ענפים אין עצו נראה ואוקימנא בתלתא בקינא דאלמא בפחות מכן לא מיקרי עבותו קיימת.

ומטעם הדרו של ההדס כתבו הרמב"ן במלחמות ה' שם והריטב"א בחידושיו (סוכה דף לד:) ועוד הא דמכשרינן בנקטם ראשו של הדס יותר משאר מינין משום דעל ידי שהוא עבות בעלין אין הקטימה ניכרת בו כמו בשאר המינין וכן כתבו בשו"ת שואל ונשאל (חלק א - או"ח סימן לט) ושפת אמת שם שהראב"ד והרז"ה הקשו על הרי"ף דלמה בלולב וערבה פסול נקטם טפי מבהדס, והרמב"ן והרא"ש תי' משום דהענפים מכסין את עצו והדר הוא. וכן כתבו המגן אברהם (סימן תרמו ס"ק ז) והמשנה ברורה (ס"ק כט) ובס' ערך השולחן (אות א). ואם איתא כשעליו פרודים כשר מה שונה ההדס משאר המנים, אלא מוכרח לומר ע"פ דבריהם דשאני הדס שאין קטימתו ניכרת בשל חיפוי עצו ע"י עליו.

וכן ראיתי למאירי שם ולטור (סימן תרמו) ולערוך השולחן (אות א) ולרבינו זלמן (אות א) שמדקדוק לשונם מוכח להדיא דבעינן שלא יראה עצו כפירש"י שענפיו שוכבים על העץ ובכך אין עצו נראה וזאת מצותו דדרשו חכמים ענף עץ עבות שענפיו מכסין את עציו כלומר שיש בו ריבוי ענפים עד שאין העץ נראה וזהו הדס והיכי דמי עבות כגון דקיימי תלתא בחד קינא נמצא לדעתם כשעצו נראה זהו לעכובא וזהו ההדס ופי' עבות שיש לו תלתא עלים בחד קינא. וכן ראיתי לספר יבקש תורה (סימן כא) שציין לפוסקים הרש"ש, מור וקציעה, הגר"א, דעת תורה, תוספות ביכורים, וחזו"א דנקטו שזהו תנאי מציאותי להדס וכל שאינו חופה לפחות את רובו שוב אינו בכלל עבות. אמנם העלה בסוף דבריו שאינו מעכב מטעם דיש ראשונים מפורשים דסוברים שאינו אלא לסימן ולא לעיכובא. ונעלם ממנו כל הראשונים הנ"ל הסוברים דהוא לעיכובא ולא לסימן המין והיה לו להחמיר במילי דאורייתא.

וכן מובא בספר עלית אליהו שהובא בהגהות וחידושים לגאון בן אריה על הטור וב"י שם ובשערי תשובה (או"ח סימן תרמו ס"ק ו) שכ' בשם מור וקציעה הדס שאין העלים שלו ראשו של זה מגיע לעוקצו של זה פסול מק"ו דלולב כו' כ"ש בזה דילפינן מקרא דבעי' ענפים חופים את עצו. וכן הביאו בית שואבה (דף קז: אות ט) וכ"כ כף החיים שם (אות כג). איברא דעדיין לא מבואר מדבריהם האם עלי ההדס צריכים "לשכב" על הענף בדוקא בכדי שעצו לא יראה כפירש"י או די בכך שאם נשכיבם יכסו את עצו.

ומהירושלמי בסוכה (פרק ג דף נג ה"ב) מוכח נמי דבעינן שענפיו יהיו חופין את עצו אמנם את רובו ולא את כלו ודלא כהמור וקציעה, וז"ל: כתיב וענף עץ עבות עץ שענפיו חופין את רובו ועולה כמין קליעה ואי זה זה זה הדס אין תימר זיתא עולה כמין קליעה ואין ענפיו חופין את רובו אין תימר זרגונה ענפיו חופות את רובו ואינו עולה כמין קליעה. עכ"ל. נמצא לשיטת הירושלמי כשאין העלין חופים את רוב עצו הוא לעיכובא וכ"ש לשיטת הראשונים והאחרונים הנ"ל.

ודעת מרן בשו"ע (או"ח סימן תרמו סעיף ג) לא מבוארת שכתב כלשון הרמב"ם (בהלכות סוכה פרק ז הלכה ב), האם הוא סובר כפי' הנ"ל כשענפיו אינם חופים את עצו הוא לעכובא או לאו, וז"ל: ענף עץ עבות האמור בתורה, הוא ההדס שעליו חופין את עצו כגון שלשה עלין או יותר בגבעול אחד אבל אם היו שני העלים בשוה, זה כנגד זה, והעלה השלישי למעלה מהם, אין זה עבות אבל נקרא הדס שוטה. עכ"ל. ואפשר לפרש את דבריו דע"י תלתא עלין יש חיפוי לרוחב העץ וזהו כוונת המקרא ואין צריך חיפוי לאורכו דהיינו אין צריך שהעלים "ישכבו" על עצו אלא די בזאת שיוצאים בשורשם בגובה אחד מסביב לענף וע"י זה ענפיו חופים את עצו. וזהו כפי' רבינו ירוחם ושו"ת אפרקסתא ושאר הפוסקים הנ"ל. אך אפשר לומר דבעינן נמי חופין את עצו ולעיכובא וכפי' רש"י ואחרים שענפיו חופים את עצו לאורכו וק"ל, ומה שכתב בעינן שלשה עלים וכו' וזהו פי' על דבריו מהו חופה את עצו.

וכתבו התוס' והרא"ש שם דאין מצוי שיצאו מעוקץ אחד כפרש"י ומיקרי שפיר כשהן סמוכין זה לזה בעיגול אחד שאין אחד נמוך מחבירו אע"פ שכל אחד בעוקצו. וכ"כ רבינו ירוחם (בתולדות אדם וחוה נתיב ח חלק ג דף נח טור ד) שהמפרשים כתבו שיוצאין ג' עלין בקן אחד כסדר עקרו של זה בעקרו של זה כלומר שלשה עלין סביבות הבד כלומר סמוכים זה לזה בעגול א' שאין אחד יוצא כלומר נמוך מחבירו אף על פי שכל א' בעוקצו ושאינו עשוי בענין כזה נקרא הדס שוטה. וכן משמע מהר"ן שם, שכתב וז"ל: שלשה עלין במקום אחד זה בצד זה. עכ"ל. וכ"כ בתניא רבתי (הלכות לולב סימן תנו) הכוונה בשורה אחת וכ"כ הטור שם. והחזו"א חידש כל שיש קו הנפגש בכל בג' שרשים אע"פ שבשורש אחד הוא נפגש מלמעלה ובאחד מלמטה והובא בספ' ויאמר אברהם (דף נב) ובשולחן ערוך המקוצר לרב רצאבי (חלק ג סימן קיז סעיף ג) ובשו"ת יחווה דעת (חלק ב סימן עג) למרן הראש"ל שליט"א העלה הלכה למעשה שאף בשעת הדחק אין לברך על הדס שאינו משולש.

לסיכום: אין יוצאים י"ח בהדס אלא כשיש לו שלושה עלים בקן אחד ויש להחמיר שענפיו יכסו לפחות את רוב עצו ע"י "שישכבו" על הענף.

פירות הנושרים:

1. ראוי להחמיר בעלים המתרחקים מהקנה דלא חשיב עליו חופין לעצו.

2. הדס שאין ראשו של עלה זה מגיע לעוקצו של עלה זה פסול. דגם ע"י שנשכבם לא יכסו את הענף.

3. כששני העלים בשוה, זה כנגד זה, והעלה השלישי למעלה מהם או למטה מהם אין זה עבות ופסול ונקרא הדס שוטה.

4. כל שיש קו הנפגש בכל בג' שרשים אע"פ שבשורש אחד הוא נפגש מלמעלה ובאחד מלמטה.

5. אף בשעת הדחק אין לברך על הדס שאינו משולש.

6. הא דמכשרינן בנקטם ראשו של הדס יותר משאר מינין משום דעל ידי שהוא עבות בעלין אין הקטימה ניכרת בו כמו בשאר המינין.

--------

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל הרב ניסים בריח שליט''א
מועדי ניסים

הרב ניסים בריח שליט"א
בהסכמת מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן