סימן: ז' - שאלה: האם יש להעדיף לכתחילה דוקא ערבה הגדלה בנחל?

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר מועדי ניסים - הרב ניסים בריח שליט"א סימן: ז' - שאלה: האם יש להעדיף לכתחילה דוקא ערבה הגדלה בנחל?
תוכן עניינים

--------

איתא בסוכה (דף לג:) תנו רבנן ערבי נחל הגדילין על הנחל. דבר אחר: ערבי נחל שעלה שלה משוך כנחל. תניא אידך: ערבי נחל. אין לי אלא ערבי נחל, של בעל ושל הרים מניין תלמוד לומר ערבי נחל, מכל מקום. ופרש"י שם ערבי נחל הגדילות על הנחל נחלי מים מצוה בזו, ומיהו, של בעל כשרה, כדלקמן כדכתיב ערבי לשון רבים. וכן הוא בסידור רש"י (סימן רפו). והתוספות (דף לד.) העלו שצריך ליזהר אף בדיעבד שלא ליטול ערבה ללולב אא"כ גדילה על הנחל דשתי דרשות לא דרשינן מערבי כדדרשינן לקמן וכדדרשינן הכא וכל הני תנאי דהכא ודלקמן מתניא גבי הדדי בתורת כהנים משמע דמר דריש ליה הכי ומר דריש ליה הכי. ע"ש, והובא גם בד"מ (סימן תרמז) דדעת התוס' אף בדיעבד פסול.

ומדטרח הכתוב לכתוב ערבי נחל ולא כתב ערבי סתם ש"מ עכ"פ דמצוה מן המובחר בערבי נחל וצריך לחזור אחריהם ואם לא מצא יוצא בשאר ערבה כדתניא "ערבי" מכל מקום. או שמא יש לומר מה שכתוב ערבי נחל בא להשמיענו שדרכן להיות גדלין על המים כדאמר ערבי נחל הגדלין על הנחל, כמובא בספר תניא רבתי (בהלכות ערבה שבלולב סימן פה') וכן רבותינו כתבו דרק לכתחילה בעי ערבה הגדלה בנחל עיין להר"ן שם, ומחזור ויטרי (סימן שסה), ובספר שבולי הלקט (סדר חג הסוכות סימן שנו), ורבינו ירוחם (תולדות אדם וחוה נתיב ח חלק ג דף נט טור ב), והובא גם בברכי יוסף (או"ח סימן תרמז ס"ק ב), וכ"כ הב"ח וכנה"ג ושלטי גבורים וספר בית השואבה (דף קח:) דרוב המפרשים פירשו שלכתחילה צריך לחזר אחר הגדלה על המים אלא שבדיעבד יצא אף בגדלה על ההרים. נמצא לפי זה דלכתחלה יש ליזהר ולקחת דוקא ערבה מהנחל. דרוב המפרשים פירשו שלכתחלה צריך לחזור אחר הגדילה על המים אלא שבדיעבד יצא אף בגדילה על ההרים.

אלא שלא משמע כן בתוספתא (סוכה ליברמן פרק ב הלכה ז), דתניא: ערבה של בעל ושל הרים כשירה אם כן למה נאמ' ערבי נחל פרט לצפצף אי זהו צפצף העשוי כמין מסר אי זהו ערבה כשירה קנה שלה אדום ועלה ארוך אי זהו ערבה פסולה קנה שלה לבן ועלה שלה עגול. וכ"כ להדיא הרמב"ם (הלכות שופר וסוכה ולולב פרק ז הלכה ג) פי' ערבי נחל האמורות בתורה אינן כל דבר הגדל על הנחל אלא מין ידוע הוא הנקרא ערבי נחל, עלה שלו משוך ופיו חלק וקנה שלו אדום וזה הוא הנקרא ערבה, ורוב מין זה גדל על הנחלים לכך נאמר ערבי נחל, ואפילו היה גדל במדבר או בהרים כשר. ואין זה בדיעבד אלא לכתחלה שרי ליקח ערבה של בעל או של הרים ודלא כהפוסקים הנ"ל.

והרא"ש בסוכה (פרק ג סימן יג) הביא את התוס' דאבא שאול ות"ק לית להו הא דדרשינן לקמן ערבי שתים אלא סברי כר"ע דאמר ערבה א' דשתי דרשות לא דרשי' מערבי כדמוכח הכא דלרבנן דדרשי מערבי לרבות של בעל ושל הרים צריכא למימר דהלכתא גמירי לה ואין הלכה כר"ע ודרשי' ערבי נחל שתים א"כ לא איתרבי של בעל ושל הרים א"כ צריך ליזהר שלא להביא ערבה אלא אותן שגדלים על נחלי מים ולא של הרים ולא של בעל ע"כ וכן משמע מדברי האלפסי שלא הביא הברייתא דשל בעל ושל הרים וקשה לי שלא ראיתי העולם נזהרים מזה וגם רש"י פי' ערבי נחל הגדלים על הנחל דמצוה להביא הגדלים על הנחל אבל בדיעבד כשרים של בעל ושל הרים דמרבינן להן מערבי נחל. מ"מ לא ראיתי לרבותי שהיו מצווין להביא ערבה הגדילה על הנחל ונ"ל לפרש דערבי נחל הגדילות על הנחל כלומר ממין הגדל על הנחל דהיינו ערבה שרובה גדילה על הנחל למעוטי צפצפה הגדילה בהרים. ד"א ערבי נחל שעלה שלה משוך כנחל למעוטי צפצפה שעלה שלה עגול והאי תנא לא מצריך קרא לרבויי של בעל ושל הרים דבכלל ערבי נחל הן והכי סברי רבנן דלקמן דמצרכי שתי ערבות וכן משמע מתוך דברי הרמב"ם ז"ל (פ"ז מהל' לולב הל"ג) שכתב ערבי נחל האמורות בתורה אינו כל דבר הגדל על הנחל אלא מין ידוע הוא הנקרא ערבי נחל עלה שלו משוך ופיהו חלק וקנה שלו אדום ורוב מין זה גדל על הנחלים לכך נקרא ערבי נחל ואפי' היה גדל במדבר או בהרים כשר ע"כ. וכ"כ המאירי שם ורבינו זלמן (סימן תרמז אות א).

וכן מפורש בחידושי הריטב"א שם כפי' הרמב"ם, וז"ל: הא דאמרי ערבי נחל הגדלות על הנחל ממש ולמעוטי של בעל ושל הרים, אינו נכון דהא תנו רבנן לקמן איזו היא ערבה ואיזו היא צפצפה ערבה קנה שלה אדום כו', ואם איתא למה להו סימנא אחרינא תיפוק ליה שאינה כשרה אלא הגדלה על הנחל ממש, אלא ודאי דכולי עלמא מכשרי של בעל ושל הרים, והא דקתני הגדלות על הנחל פירוש אותן ערבות שדרכן על הרוב להיות גדלות על הנחל ואפילו הם של בעל ושל הרים. וכן פי' בספר כלבו (סימן עב) והטור ושו"ע (או"ח סימן תרמז).

נמצאו בזה ג' שיטות: שיטת התוס' ומשמעות דברי הרי"ף, דערבות הגדלות בהרים פסולות. ושיטת רש"י ורוב הפוסקים, דלכתחלה מצוה דוקא בערבי נחל הגדלים על הנחל ובדיעבד ערבה הגדלה בהרים כשרה. ושיטה שלישית שמרן פסקה לדינא והיא כשיטת הרמב"ם והרא"ש והרשב"א הריטב"א, ערבה שבהרים או במדבר כשרה לכתחילה.

מכל מקום קשה לעשות מצוה זו נגד הרי"ף התוס' ורש"י ורוב הפוס' כשניתן למצוא ערבה הגדלה בנחל.

ולכן נראה לומר דמהיות טוב אל תקרא רע. טוב יותר ליקח אם אפשר ערבה מהנחל אליבא דכו"ע כנ"ל. וכן ראיתי שכתבו האחרונים ומהם בית שואבה (דף קח: אות ז) דמ"מ טוב ליזהר ולקחת ערבה הגדלה בנחל לצאת י"ח כל הפוס', וכן כתב בקיצור שולחן ערוך (סימן קלו סעיף ה) אפילו הגדלים במקום אחר כשרים, אלא שאם אפשר יש להדר ליקח מאותן הגדלים אצל נחל. ובעל המשנ"ב (ס"ק ג) הביא בשם י"א יותר טוב לכתחלה ליקח מאותן הגדילים על הנחל וכ"כ כף החיים שם (אות ו) והרב שטרנבוך בשו"ת תשובות והנהגות (חלק ג או"ח סימן קפא) וספר ויאמר אברהם שם אכן מדברי הט"ז משמע דאין צריך לדקדק בזה.

ושו"ר בשו"ת יחווה דעת (חלק א סימן סז) שהגאון רבי יונה נבון כתב בספר גט מקושר דף קט"ז ע"ב, שאע"פ שלענין הלכה העיקר כדברי הפוסקים שיוצאים ידי חובה בערבה הגדלה בהרים ובמדבר, מכל מקום טוב להזהר היכא דאפשר שתהיה ערבה הגדלה בנחל לצאת ידי חובת התוספות ושאר פוסקים.

לסיכום: נראה דטוב ליזהר ולקחת ערבה הגדלה בנחל ממש כשאפשר, אע"פ שגם בערבה הגדלה בהרים יוצא בה ידי חובה לכתחילה לכפסק מרן.

פירות הנושרים:

י"א שאין יוצאים י"ח בערבה הגדלה בהרים וי"א שבדיעבד יוצאים בה וי"א שלכתחלה יוצאים בה וכן ההלכה.

צפצפה שעלה שלה עגול אין יוצאים בה י"ח כלל.

ערבי נחל האמורות בתורה אינן כל דבר הגדל על הנחל אלא מין ידוע הוא הנקרא ערבי נחל, עלה שלו משוך ופיו חלק וקנה שלו אדום וזה הוא הנקרא ערבה.

--------

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל הרב ניסים בריח שליט''א
מועדי ניסים

הרב ניסים בריח שליט"א
בהסכמת מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן