סימן ו - הקורא ק"ש לפני התפלה, ושנית ביוצר מתי צריך לכוין ביחוד ה', ומתי אסור לרמוז בעיניו

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר שו''ת גם אני אודך - ב' סימן ו - הקורא ק"ש לפני התפלה, ושנית ביוצר מתי צריך לכוין ביחוד ה', ומתי אסור לרמוז בעיניו
תוכן עניינים

--------

{בס"ד ב' שבט תשס"ד

שוכט"ס לכבוד ידידי הרב המופלג בתורה ויראה, כהן שדעתו יפה, מתעמק בהלכה מו"ה גמליאל בן הרב אלחנן י"ד הכהן רבינוביץ שליט"א, מח"ס "גם אני אודך", ונכד הגאוה"צ רבי לוי רבינוביץ שליט"א בעל מעדני השלחן.}

בשו"ע (או"ח סי' סג, ה) כתוב שבקריאת שמע לא ירמוז בעיניו או בשפתיו או באצבעותיו בפרשה ראשונה שהיא עיקר קבלת עול מלכות שמים, מפני שנראה כקורא עראי, וכתיב ודברת בם ודרשינן עשה אותם קבע. — ושאלת במי שקרא ק"ש לפני התפלה ויצא בה י"ח, האם כשקורא שוב ק"ש על סדר התפלה, אחרי זמן ק"ש, ג"כ אסור לרמוז בעיניו וכו'.

שאלה זו שכיחה מאד אצל המתפללים תוך זמן תפלה אבל אחרי זמן ק"ש שקוראים ק"ש לפני התפלה, אם אח"כ בק"ש דיוצר, אחרי זמנה, צריך לכוין בה הכונות הנצרכות [יחוד ה', שהוא יחיד ואין עוד מלבדו, בד' כנפות הארץ ובז' הרקיעים, ושמקבל ע"ע עול מלכות שמים במחשבה דבור ומעשה, עליו ועל זרעו לעולם]. — ואם צריך לקרא בכונה לצאת י"ח ק"ש, ובאימה ויראה (כבשו"ע סא, א) — שהרי תנן (ברכות ט:) מכאן ואילך הוא כאדם הקורא בתורה.

א) מבואר ברמב"ם (הל' ק"ש א, א) פעמיים ביום קוראין ק"ש, בבוקר ובערב, ג' פרשיות וכו', [פרשת שמע יש בה יחוד השם ואהבתו ותלמודו שהוא העיקר הגדול שהכל תלוי בו, והיה אם שמוע על המצוות, פרשת ציצית ציווי זכירת כל המצוות]. — ומבואר שבק"ש שרוצה לצאת בה ידי חובתו בבוקר ובערב, צריך לכוין בה לצאת י"ח ושאר הכונות הנ"ל, וא"כ לכאורה כשקורא שנית ק"ש דיוצר, שהוא רק כקורא בתורה, א"צ לכוין.

וחזינן שהמשנ"ב (סי' סו סקי"ב) מסתפק שמא מותר להפסיק בק"ש זו דיוצר אחרי זמנה, לקדיש קדושה וברכו, והדע"ת (סו סוסק"א) כ' דדינו באמצע ק"ש כזו כבין הפרקים. — והשע"ת (סי' לד, א) כ' הקורא ק"ש בתפילין דר"ת אחרי התפלה, רשאי להפסיק בה באמצע הפרק מפני הכבוד וכו', ומ"מ טוב להחמיר. — וה"נ בק"ש דיוצר אחרי זמנה רשאי להפסיק לקדיש קדושה וברכו, וממילא הדרינן לספיקן שמא לא צריך לכוין בה, לא מיבעי שלא שייך לכוין שיי"ח, שהרי כבר י"ח בקריאתו לפני התפלה, אלא אפילו כונת יחוד ה' וקבלת עול מלכות שמים אינו צריך, כיון שהוא רק כקורא בתורה.

ב) אכן היסוד ושורש העבודה (שער ב' פ"י) כתב שבק"ש ראשונה דקרבנות יקרא בכונה עצומה ממש כמו ק"ש דיוצר, ויכוין לצאת בה י"ח ק"ש, שמא לא יקרא ק"ש דיוצר בזמנה. — ואעפ"כ כתב היסוה"ע (בשער ד פ"ד) באריכות ביאור כונות ק"ש דיוצר, ובקבלת עול מלכות שמים ומסי"נ "בכל עוצם כחו ואבריו ומוחו", ולייחדו וכו', ושם (פ"ה) שיזהר בכל ד' הק"ש שבכל יום [דקרבנות, דיוצר, דערבית, וקשעה"מ] בכל הכונות. — כלומר אפילו בק"ש שאינו יוצא בה י"ח ק"ש יכוין הכל. [ומש"כ המג"א (סי' רלה סק"ד ומ"ב סקי"ב) דבקשעה"מ אין אנו מכוונים לשם מצות ק"ש, ולכן לא יסמוך עליה אם קרא ק"ש דערבית, מבעו"י, זה רק לגבי כונה לצאת י"ח, אבל כונת קבלת עול מלכות שמים יכוין. ומחמיר היסוה"ע יותר מהמ"ב שאינו מצריך קבלת עול מלכות שמים בקשעה"מ].

ג) והנלע"ד שבק"ש דיוצר אפילו אחרי זמנה, יש לכוין ביחוד ה' ובמסי"נ ואסור לרמוז בה בעיניו וכו'. שהרי ברכת אהבת עולם (אהבה רבה) היא הברכה שלפני ק"ש כהקדמה אליה, שאנו מברכים להקב"ה "הבוחר בעמו ישראל באהבה" [ובערבית "אוהב עמו ישראל"] ועי"ז מתעוררת אהבתינו אליו לומר ק"ש ליחדו ולאהבה אותו, ולא יתכן שאחרי אהבת עולם יאמר פסוקי ק"ש כקורא פרשה בתורה בלי שום התעוררות אהבת ה', ופשוט וברור שצריך לקרוא ק"ש זו, אפילו אם היא לאחר זמנה, בכונת אהבת ה' ובקבלת עול מלכות שמים והמצוות.

ובפרט לפמש"כ בשו"ע (סב, ה) צריך ש"ץ להשמיע קולו בשמע ישראל כדי שישמעו הקהל וימליכו שם שמים יחד. ובכה"ח (סקי"ב) ממדרש חזית בפסוק היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמעיני, כשישראל נכנסין לבכ"נ וקורין ק"ש בכיוון הדעת בקול א' וטעם א' הקב"ה אומר להם היושבת בגנים, חברים, אני ופמליא שלי מקשיבים לקולך השמעיני, ואם לאו ברח דודי עיי"ש, הרי שצריך להמליך ה' בשמע ישראל בביהכ"נ יחד, וזה לא עשה בק"ש שקרא ביחידות לפני התפלה. [האמנם שאינו מעכב להלכה, אבל ענין גדול יש בזה].

ויש שני ענינים בק"ש — א) קריאת תיבות הפרשה. — ב) רגש התעוררות אהבה וקבלת עול מלכות שמים וכו'. ולקריאת פרשת ק"ש צריך גם לרגש התעוררות, כי הענין הא' הנ"ל קשור להב'. אבל יש חיוב רגש והתעוררות גם בק"ש דיוצר כשהיא אחרי זמנה, דאמנם נחשב רק כקורא בתורה, ה"מ לצאת י"ח ק"ש, אבל לא לפוטרו מכונת יחוד ה' ולהמליכו ומסי"נ וכו'.

וכן משמע בשו"ע (נח, ו) שאם לא קרא ק"ש בזמנה קוראה כל היום בלא ברכותיה, וכתב המשנ"ב (סקכ"ז) כדי שיקבל עול מלכות שמים. — הרי שגם כשאין מצות ק"ש שייך קבלת עול מלכות שמים. [ואמנם שאני התם שבכלל לא קיבל עדיין עול מלכות שמים]. — ובלא"ה עי' בכה"ח (סג, כח) שע"פ הכס"מ (ק"ש ב, ח) בשם רבינו מנוח, אסור לרמוז גם בפרשה שניה (עי' יומא יט:) כדי שלא יזלזלו בק"ש. וה"נ בנדו"ד בכל ק"ש דיוצר, אפילו אחרי זמנה, יכוין ככל הראוי, שלא יבוא לזלזל גם בעיקר ק"ש, ולא ירמוז בה בעיניו וכו'.

ד) ובתפילין דר"ת כשמניח אחרי התפלה וקורא בהן ק"ש, בודאי הסברא שיכוין בקבלת עול מלכות שמים וכו', דכשקורא ק"ש בתפילין דר"ת, הרי הכונה שמא תפילין אלה עיקר, וכדי שלא ישאר בק"ש בלא תפילין [אם דרש"י אינו עיקר], קורא עוד פעם בדר"ת, וא"כ קורא ק"ש זו על מנת שיצא בה י"ח ק"ש אם תפילין דר"ת עיקר, וצריך לכוין קבלת עול מלכות שמים ואהבת ה' מסי"נ וכו'. — אלא שבדין הפסק הקילו (ביאור הלכה סו, ה ד"ה ואלו).

ה) ובקריאת פרשת ק"ש בשנים מקרא וא' תרגום, או בדרך לימוד, לכאורה א"צ לכוין ביחוד ה' ובקבלת עול מלכות שמים וכו', כי אם כשקורא לשם חובת ק"ש. — ויש להעיר בדבר חדש, כי הנה היסוד ושורש העבודה (שער ד פ"ה) כתב שהקורא ק"ש ואומר ואהבת, ואינו מכוין להכניס בלבו אהבת ה', ה"ז כמעיד עדות שקר. — וכונתו דכמו באומר וקשרתם וכו' והיו לטוטפות וכו' בלי תפילין ה"ז כעדות שקר (כברכות יד:), ה"נ כשאומר ואהבת בלי כונת אהבת ה', וכ"כ המשנ"ב (סי' כה סקי"ד) בשם חרדים (פרק ס"ו אות כח, ושם הוא קצת בנוסח אחר עיי"ש).

ולפ"ז יש להעיר ממנהג מרן החת"ס (במנהגיו ד, ג) שבלומדו עם תלמידיו חומש פ' ק"ש וקדש, לבש תפילין דרש"י, ובעודו בטלית ותפילין היה מעביר הפרשה שמו"ת (שם ד, א) (ועי' מה שהארכנו בזה בס"ד בשו"ת משנת יוסף ח"ה סי' י), וכן העיד תלמידו בעל ליקוטי חבר בן חיים (ח"ה דף קד) אם הזדמן לצבור שהתפללו מעריב מבעוד יום, עזב את ביהכ"נ קודם ק"ש, שלא יצטרך לקרא עמהם ק"ש בלא תפילין מאחר דלדידיה עדיין יממא הוי (עי' משנ"י שם י, ד). — הרי שהחמיר לא ללמוד פסוקי ק"ש בלי תפילין. — וא"כ כמו"כ לפי החת"ס אין ללמוד או לקרא שנים מקרא וכו' ולומר ואהבת וכו' ולאהבה וכו' בלי כונת אהבת ה', דלא ליהוי עדות שקר.

אבל בקריאת שמו"ת, אם קורא כהאר"י ז"ל ב' פעמים כל פסוק, בודאי שיכוין ביחוד ה' ובקבלת עול מלכות שמים רק בפעם הא', דאל"כ מיחזי ח"ו כשתי רשויות, וכמש"כ הכף החיים (סי' סא, לה) דהא דמותר לקרא פסוק שמע ישראל ב' פעמים עפ"י אר"י ז"ל הנ"ל, הוא משום דאינו אלא כקורא בתורה, וכ"כ בשו"ת בנין ציון (סו"ס לו).

ו) למעשה נראה לחלק בזה, שבב' ק"ש דאורייתא שחרית וערבית יש לכוין בכל עוצם כונתו, וכן בק"ש דיוצר אפילו אחרי זמנה (כנ"ל אות ג). — ובב' ק"ש הנוספות, דקרבנות וקשעה"מ, יכוין ג"כ בכונה רבה, ובהן אסור ג"כ לרמוז בעיניו וכו'. — ובשאר זמנים כשאומר פסוק שמע ישראל, או כל ק"ש כקורא בתורה, יכוין בעיקר כונת יחוד השם שהוא ית"ש אחד בשמים בז' רקיעים ובד' כנפות הארץ. — ובק"ש בתפילין דר"ת, כשהוא עוד בזמן ק"ש, יש סברא להדר כבעיקר ק"ש דיוצר (וכנ"ל אות ד). — ובכל אלה שצריך לכוין, לא ירמוז בעיניו וכו'.

--------

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל הרב גמליאל הכהן רבינוביץ שליט''א
שו''ת גם אני אודך - א

קס"ח תשובות ובירורי הלכה בענינים הנוגעים למעשה
שקיבלתי ממו"ר הגה"צ - רבי יקותיאל ליברמן שליט"א
על שאלותי שחקרתי בס"ד ובחסדו הגדול
הרב גמליאל הכהן רבינוביץ שליט''א
בן אאמו"ר הגה"ח רבי אלחנן י.ד. שליט"א - ב''ב - תשע"א לפ"ק

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן