סימן: ג' - שאלה: כיצד לנהוג בברכת היין בתשעה באב?

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר בריח התיכון - הרב ניסים בריח שליט"א סימן: ג' - שאלה: כיצד לנהוג בברכת היין בתשעה באב?
תוכן עניינים

--------

איתא במרן (יו''ד סימן רס''ה סעיף ד) כתב שאין היולדת יכולה לשתות מהיין ואילו באו''ח (בסימן תקנ''ט סעיף ז) וכן כתב (בסימן תקנ''ד סעיף ו) פסק שאם היולדת נמצאת אזי יש לברך על הכוס ונראה לכאורה שיש סתירה בדברי מרן וראיתי כמה מרבותינו שעמדו על הסתירה הנ''ל ועיין בשערי תשובה (בסימן תקנ''ט) ומחצית השקל שהרגישו בזה וז''ל וגם דבריו בש''ע סותרים זה את זה ביו''ד (סימן רס''ה סעיף ד) כתב הרב''י וז''ל בג' צומות שהיולדת לא מתענה י''ל על כוס וכו' אבל ביוה''כ ות''ב שאין היולדת יכולה לשתות אין מברכין על הכוס עכ''ל. הרי כתב דבת''ב תתענה וסתירתו מסימן תקנ''ט ותירץ בשם הב''ח והט''ז דמ''ש ביו''ד זהו לפי המנהג שכמ''ש הרמ''א דנוהגים להתענות אבל לדינא ס''ל להרב''י דא''צ להתענות וכמ''ש פה עכ''ל וכן המשנ''ב תירץ (בסימן תקנ''ד) בשער הציון (סעיף י''ח) וז''ל בת''ב שאין היולדת יכולה לשתות דהיינו באותה שראתה עצמה בריאה ומש''כ בסימן תקנ''ט ותשתה ממנו היולדת מיירי בסתם יולדת שאינה מתענה ע''כ ועיין פר''ח. נמצא לפי מנהגינו דלהלן שהיולדת יכולה לשתות מכוס הברכה.

וכן עמד על זה בית הלל וכתב ויש ליישב דהכי קאמר שאין היולדת יכולה לשתות ר''ל שהיה אז שחרית כדין זריזין מקדימין למצות מילה והיולדת אף שהיא אינה מחויבת להתענות עכ''פ צריכה להתענות לשעות כמו קטנים שהם פטורים מלהתענות ביוה''כ אעפ''כ מחנכין אותם אף כאן לגבי תשעה באב מחנכין את התינוקות לשעות ואין אוכלים עד אחר יציאת בית הכנסת וא''כ ביולדת אף שאינה מחויבת להתענות כל היום אעפ''כ צריכה חינוך עכ''ד .

אלא קשה שאין המנהג לתענית שעות אעפ''י שיש דעת להתאבל על החורבן אפילו הכי אין להם להתענות כפי שכתב ברית כהונה (בעמוד קפו) וכפי שכתב בילקוט יוסף בשם הרמ''ע מפאנו, פני יהושע ,החיי אדם וכן דעת האחרונים כמובא שם שאין לנו תענית שעות לא מדין חורבן ולא מדין חינוך כדעת בית הלל נמצא שהיולדת יכולה לשתות בכל מצב מהכוס ויתירה מזאת שלצערנו רוב הבריתות לא נעשות בבוקר כפי שנצרך (מדין זריזין מקדימין למצוות) גם לדעת בית הלל אין שייך לומר שהאשה עדיין בתענית שעות ולכן נראה שהיא יכולה לשתות מהכוס. אלא שראיתי בשו''ת שואל ונשאל לגאון רבי כלפון משה הכהן זצ''ל (חלק ה - או''ח סימן פו) שגם תירץ ומה שהק' מדבריו ביו''ד לענ''ד ל''ק דלא התירו רק מאכל לשבור רעבונו כדי שלא יבוא לידי כבדות החולי אבל לשתות יין מהכוס לא התירו דמה שבירת רעבון יש בזה ע''ש.

וגם החיד''א בברכ''י (בסימן רסה) דחה דברי בית הלל וכתב דנכון להלכה דחיה כל שלשים יום אוכלת כשהיא רוצה אבל אם היא רוצה להתענות מתענה ע''כ וכתב כך עוד במחזיק ברכה כן בשם זכרון יוסף ופר''ח ע''כ וכ''כ הריטב''א בשם הרמב''ן בתענית (דף ל.) צום ט' באב החיה אינה צמה ל' יום ואף לחולה אין צריכים אומד כיוהכ''פ ורב אחא כתב בשאילתות דכל ל' יום אסורה להתענות אף לתענית יוה''כ והביאו הרא''ש והר''ן במס' יומא פרק שמיני אלא שכתב ולא נהירא לו והיא ככל הנשים לתענית יוה''כ משמע דווקא ליוה''כ הא לתענית ט' באב שפיר שמסתבר דעד ל' יום נקראת חיה ע''ש וכ''כ כנה''ג (בסימן תקנ''ד) שלאו דווקא שלושים יום אלא אף כל זמן שיש בה חולשה ועדיין לא נתרפאת מלידה אם אמרה צריכה אני ועמד על הסתירה הנ''ל וכן עמד על זה מרן הרב עובדיה יוסף שליט''א בשו''ת יביע אומר (חלק ז סימן מ''ט) עיין שם וכתב שיולדת בתוך שלושים יום מעת לעת פטורה מתענית ת''ב וזמן זה נמדד מזמן הלידה ואעפ''י שרשאית לאכול לא תתענג עכת''ד. וכן כתב בנו בילקוט יוסף בהלכות ארבע תעניות דין יולדת תוך 30 יום ללידתה כחולה שאין בה סכנה ופטורה אף מתענית תשעה באב עכ''ל ובהג''ה כתב שמקורו של מרן מדברי הרמב''ן ואף שהמרש''ל בתשובות (סימן נ''ג) חולק על מרן הש''ע מכל מקום כבר כתב בשו''ת פני יהושע (מהדורא תנינא חלק או''ח סימן ט''ז) שהעיקר כדברי מרן ודלא כהמרש''ל וכן העלה במלבושי יום טוב ושכן פסק באיסור ובהיתר ועיין עוד בב''ח ומגן אברהם ובאליה רבה שם ובשאר אחרונים והוא ודאי דאנן בדידן אין לנו אלא דעת מרן ואף לאחינו האשכנזים יש להקל עכ''ל וכ''כ שו''ת שואל ונשאל (חלק ה-או''ח סימן פו) שמבואר בדברי הה''מ בפ''ה מהלכות תענית הל' יוד שכתב וז''ל וכתב הרמב''ן ז''ל מיהו חיה כל שלשים יום וכן חולה שהוא צריך מאכילין אותו וא''צ אומד דבמקום חולי לא גזור רבנן וכתב עוד שזהו דבר פשוט ואף שהמהרש''ל חלק לעיל כתב (בסימן מה) ידוע שכמה נשים לא מנטרות עצמן באכילה ובשתייה כראוי ולכן לעולם אינן יולדות וחולות ואינם חוזרות לבריאותן עיין שם.

וכן ראיתי בשדי חמד במערכת בין המצרים (אות י''ג) בעניין חיה תוך ל' יום וז''ל ראיתי להגאון בשו''ת מוהר''ם מרוטנבורג וכו' שהאריך בדברי הפוסקים ומסיק לדעתי בדורות החלושות הללו ובפרט מי שיש לו איזה מיחוש בחלל הגוף אין להחמיר בשום אופן וחי בהם אמר רחמנא וכך אני מורה עכ''ל. ועיין בשו''ת מנחת שלמה (סימן ח) שמשום חומרא דפקו''נ לא חילקו חכמים בין זמן ארוך לזמן קצר ובכל ענין הפקיעו חובת הצום וכו'. וגם בשו''ת דברי יציב (חלק או''ח סימן רלב) כתב הב''י מהתשב''ץ עוברות ומניקות שמתענות ברע הן עושות כי הוא רע לולד וגם שמתנוולות בעיני בעליהן עכ''ל, ונראה שזה כוונתו כאן להוסיף שיש איסור נוסף בדבר מצד עצמה שמתנוולות בעיני בעליהן.

וכן פסק הרה''ג שריה דבליצקי שליט''א וז''ל קיי''ל כהגר''א וש''ע (בסימן תקנ''ט) עכ''ל וכ''כ בשו''ת הר צבי (יו''ד סימן רי) שדבר זה מפורש בשו''ע או''ח (סימן קנט) לענין ברית מילה בתשעה באב, שכתב שם המחבר שאם היולדת מצויה במקום המילה יברך על הכוס ותשתה ממנו, וכ''כ בספר ברית יצחק שהיולדת תקשיב ותתכוון לצאת ידי חובה ותשתה ע''כ וכ''כ בספר אוצר הברית ולכן אם יש יולדת במקום ושומעת יברך על הכוס ותשתה ממנו היולדת והוא שלא תפסיק בדברים בין שמיעת הברכה לשתיית הכוס ואם אינה שם יברך על הכוס ויטעים לתינוקות ולגבי יום כיפור כתב הב''י (בסימן תרכ''א) שנכון לברך בלא כוס כדברי הגאונים ז''ל וכן כתב בשם המרדכי וכן כתב הב''י (בסימן תקנ''ט) בשם הרשב''א כל תענית שאין היולדת שותה בו אין מברכין על היין של ברכת המילה ולענין הלכה נקטינן כדברי הגאונים והרי''ף והרמב''ם ז''ל עכ''ד.

וכן מצאתי במרדכי (בסוף מנחות) אם חל שמיני של מילה ביוה''כ אנו נמנעים ואין אומרים ברכת מילה על הכוס לפי שאין אומרים שירה אלא על היין וביום כיפור אי אפשר להטעימו אפילו לקטן דילמא אתי למיסרך ופירוש דבריו שמה שאנו מביאים יין בברית אינו חיוב כמו קידוש אלא רק מטעם שאין אומרים שירה אלא על היין אך כאשר אי אפשר לטעום כמו ביום כיפורים אזי לא מברכים כי אין חיוב לברך על היין וכן ראיתי בשו''ת ציץ אליעזר (חלק יג סימן נב) ברכת בכוס לא נזכר בגמ' ולא ברי''ף והרמב''ם והוא נלקח והוסמך רק משום טעמא דאין אומרים שירה אלא על היין, מכיון שלא מצאנו מי שיסבור דלא סגי בלא כוס ושדבר זה הוא כמצווה עצמאית, לכן י''ל דבכל כה''ג כו''ע ס''ל שאם מצרפים לצאת עם זה עוד מצווה דלא הו''ל כעושין מצות חבילות חבילות, ולכן לא מצאנו מי שיחלוק על ההיא דסי' רע''ג שיוצא משם בפשיטות שאפשר גם לצאת ידי קידוש בכוס של ברכת המילה. וכ''כ שו''ת הר צבי (יו''ד סימן ר''י) שלא תיקנו משום איזה הנאה אלא משום השירה שאין אומרים אלא על היין וכ''כ היעב''ץ (בנחל עשירי) וכן כתב בעל העיטור ואבודרהם בשם הרי''ץ גיאות וכן כתב ספר ברית אברהם (עמוד רצז) וכ''כ תועפות רא''ם בשם ספר היראים ורבי יעקב הגוזר ובאר יעקב בשם האשכול כל תענית שאין היולדת שותה בו אין מברכין על היין וכ''כ בעל הדברות ועוד עיין שם. וכ''כ עיקרי דינים (סימן כח) ובתשובות הגאונים שערי צדק (ח''ג ש''ה סימן ט) שכל תעניות שאין יולדת שמה אין מברכין בפה''ג ברכת מילה לפי שצריך לטעום ואם אינו טועם מוציא שם שמים לבטלה.

אמנם מרן בש''ע (בסימן תקנ''ט) התיר בת''ב לאם לשתות אך לא ביום כיפור ולכן בת''ב יש להטעים לאם התינוק וביום כיפור אין לברך על הכוס ואין להטעים לקטנים כלל דלמא אתי למיסרך שיוה''כ דאורייתא מה שאין כן ד' הצומות שהן מדרבנן שבהם אנו מקילים יותר והאם לא צמה בהם ולכן מברכין על הכוס ונותנים לה לשתות אך אם האם אינה במקום ניתן להטעים לקטנים ולא חיישינן דאתי למיסרך (ובזה אין חילוק בין מרן לרמ''א) וכן כתב מחצית השקל וכ''כ מ''א וכ''כ המרדכי אך שונים מאתנו אחינו האשכנזים ביוה''כ שנותנים לתינוק הנימול מה שאין כן בשאר הצומות שנותנים לקטנים בני חינוך אם האם צמה אלא שיש שנהגו כתוספות מסכת שבת (דף קלט.) שר''ת התיר ליתן לתינוק לשתות כוס של ברכה כי מיקלע מילה ביוה''כ ולא חיישינן כ''כ כף החיים וכן העלה מרן הרב עובדיה יוסף שליט''א ביביע אומר (חלק ז' בסימן נ''ט) בשם פוסקים שמנהגם לברך על הכוס ביוה''כ ולתת לילדים בני דעת לא כדעת מרן ע''כ ואין כן דעת הגאונים והרי''ף והרמב''ם והרשב''א ור''ד אבודרהם וספר העיטור (שער שלישי - הלכות מילה דף נג.) שכתב מסתברא לן ביוה''כ ובט' באב לא מברכין כלל אכסא וכן נראה דעת תשב''ץ שכתב בשו''ת (חלק ג סימן סה) שהביא את הרמב''ם בסוף דבריו וכן משמע משו''ת ציץ אליעזר (ח''ח סי' ט''ו-קונטרס משיבת נפש פרק ב) שאין לברך על הכוס וליתן לתינוק ולכן נראה שטוב יותר שלא יברך ושב ואל תעשה עדיף ושו''ר בילקוט יוסף (בסדר תפלות יום הכפורים סעיף כה) שמנהגינו שאין מברכים על הכוס במילה ביוה''כ ע''ש ומי שמברך יש לו על מה לסמוך ודע שמה שמטעימים לתינוק לדעת הרמ''א ביום כיפורים זאת מלבד שאומר בדמייך חיי משום דאיכא גנאי לכוס ועיין בשו''ת הרמ''א (סימן יז) שכתב שאם יבא לידי ואיישר חילי מצוה בא לידי אקיימנו, ולא אחוש שמא ארגיל בה וכ''כ (מג''א משנה ברורה) ודע שלדעת הב''י שכתב את דעת הכולבו שטעימת הנימול אינו מוציאתו מידי ברכה לבטלה וטעמו דלאו בר חיובא הוא כלל ואפילו מדרבנן וכ''כ הר''ן בשם הרשב''א וכ''כ בשו''ת הר''ן לרבינו נסים גירונדי (בסימן נב) בשם רש''י והרשב''א שזהו איסור גמור דהא קי''ל דמברך ברכה שאינה צריכה עובר משום לא תשא לכך צריך להטעים לקטן שהגיע לחינוך או לאם ששומעת עכת''ל זאת ועוד בב''י (סימן רס''ה) בשם הרמב''ם וכן מופיע בשו''ת הרמב''ם (סימן ע''א) לגבי יו''כ ות''ב ומי שבירך בורא פרי הגפן באופן זה ודאי בירך ברכה לבטלה מפני שלא טעם הוא ולא אף אחד מהמבינים את הברכה אף אם היתה ללמוד התינוקות וכן אין מביאין כוס כלל באלו הימים ולא בשאר ימי תענית עכ''ד ונשמע מדבריו שאם האם שם או ילד מבין (שהם מהמבינים) צריך כוס וזאת בתנאי שהיא מותרת באכילה כמו שהוא פסק בשאר הצומות ובת''ב לדעת רמב''ן והר''ן וכ''כ רשב''א שהיא מותרת. וכ''כ תועפות ראם בשם ספר היראים שאין להביא יין בצומות.

ובגיל חינוך שהם מהמבינים משמע לדעת הרמב''ם דלעיל שיכול לברך ביוה''כ ולהטעימם אך נראה שעדיף לא להביא כוס כלל כפי שכתב הגר''א דאף טעימה א''צ אלא משום כבוד וכ''כ מגן אברהם (בסימן תרכ''א) מכל המורם נמצא שבת''ב יברך על הכוס ויטעים לאם או לילד בגיל חינוך ובכיפור אין להביא כלל וכתב עוד הב''י שם בברית בת''ב יש לעשות הברית אחר חצות ואין להביא הדס .

לגבי שיעור השתייה אעפ''י שכתב ספר זכרון הברית שצריך לשתות רביעית כבר כתבו אחרונים ש''ך וט''ז כדעת הרשב''א שהביאו ב''י וז''ל הש''ך שמספיק טעימה וטעמו מה שצריך כוס מדברי הגמרא צריך רביעית משא''כ כאן שאינו אלא מצד שאין אומרים שירה אלא על היין כמ''ש ב''י בשם המרדכי ועל כיוצא בזה אמר הרשב''א ע''כ דברי הש''ך ויתירה מזאת כתב הגר''א דאף טעימה א''צ אלא משום כבוד הברכה. עיין במסכת ברכות (דף לה.) אין אומרים שירה אלא על היין ובשו''ת הר צבי (יו''ד סימן ר''י) משא''כ בכוס של ברית מילה לא תקנו משום איזה הנאה אלא משום השירה שאין אומרים אלא על היין עיין לעיל בזה .

ובשבת כתב הקיצור שולחן ערוך (סימן עז סעיף יד) מוהל שהוא צריך לברך על כוס המילה ועדיין לא קידש, ישתה מן הכוס כמלא לוגמיו ועוד רביעית. ודע שהסנדק ואבי הבן והאם ושאר הקהל אינם טועמים עיין בספר מהרי''ל (מנהגים) הלכות יום טוב שהסנדק ביו''ט בברית ולא היה שותה מכוס הברכה כאשר היה רגיל לשתות בחול כשנעשה סנדק ואמר משום דאין קידוש אלא במקום סעודה ודי שנותנים לתינוקות לשתות מכוס הברכה.

ועיין עוד בשדי חמד במערכת בין המצרים לגבי ברית דחויה דדינה כברית בזמנה ועיין שם עוד שברכת שהחיינו של המילה יכולה לפטור גם פרי חדש אעפ''י שברכת שהחיינו קודמת לפרי ועוד שיש הפסק ודין זילוף היין בת''ב עיין לקמן (בסימן יב).

לסיכום: בתשעה באב כשיולדת במקום מברכין על הכוס והיא תטעם ואם אינה שם יתנו לתינוק כבן 7 שנים.

פירות הנושרים:

1. אין ליולדת להתענות ואף תענית שעות בכל הצומות למעט יוה''כ שצריכה לצום אם היא מרגישה בטוב.

2. יולדת לא רק 30 יום מעת לעת פטורה מתענית ת''ב אלא כל זמן שיש בה חולשה ועדיין לא נתרפאת מלידה.

3. ביום כיפור אין לברך על היין בברכת המילה.

4. למי שנוהג להביא יין לברכת המילה ביום הכיפורים יש להטעים לילדים בני דעת דווקא בערך גיל 6 או 7.

5. מספיק טעימה ואין צריך לשתות רביעית .

6. ברכת שהחיינו של המילה פוטרת גם פרי חדש .

7. בשבת ויום טוב אפשר גם לצאת ידי קידוש בכוס של ברכת המילה.

8. אין הסנדק ואבי הבן והקהל טועמים מהכוס דהא אין קידוש אלא במקום סעודה.

--------

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל הרב ניסים בריח שליט''א
בריח התיכון

הרב ניסים בריח שליט"א
בהסכמת מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א ומו"ר הרה"ג מאיר מאזוז שליט"א והרב חיים חדד שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן