סימן: ב' - שאלה: סוכה העשויה כאהל האם צריך לה עוד דופן?

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר מועדי ניסים - הרב ניסים בריח שליט"א סימן: ב' - שאלה: סוכה העשויה כאהל האם צריך לה עוד דופן?
תוכן עניינים

--------

בסוכה (דף יט:) העושה סוכתו כמין צריף, או שסמכה לכותל, רבי אליעזר פוסל מפני שאין לה גג, וחכמים מכשירין. ובגמ' מודה רבי אליעזר שאם הגביהה מן הקרקע טפח או שהפליגה מן הכותל טפח שהיא כשרה. מאי טעמייהו דרבנן שיפועי אהלים כאהלים דמו. אביי אשכחיה לרב יוסף דקא גני בכילת חתנים בסוכה. אמר ליה: כמאן כרבי אליעזר, שבקת רבנן ועבדת כרבי אליעזר אמר ליה: ברייתא איפכא תני רבי אליעזר מכשיר וחכמים פוסלין. שבקת מתניתין ועבדת כברייתא אמר ליה מתניתין יחידאה היא. דתניא העושה סוכתו כמין צריף או שסמכה לכותל, רבי נתן אומר רבי אליעזר פוסל מפני שאין לה גג, וחכמים מכשירין ע"כ. ואוקימנא למתניתין כיחידאה ומשבשתא היא וקיימא לן כרב יוסף דתני למתניתין איפכא. ותניא כוותיה דר' אליעזר מכשיר וחכמים פוסלין והלכה כחכמים דקיימא לן שיפוע אהלים לאו כאהלים דמי. ופי' הראשונים דחכמים מכשירין דוקא כשיש בשיפועו י"ז טפחים, עשרה למחיצה ושבעה לסכך, וז' טפחים עליונים יעשה אותם מדבר הכשר לסכך שהרי נידונין לסכך, ולכן כשיש בה גג טפח שצריך י"ו טפחים בר מיניה, ששה טפחים לסכך מלבד הטפח של הגג ועשרה למחיצה. ויתרה מזאת כיון שהסכך סומך על הדפנות לגמרי צריך שיהא הכל מדברים הכשרים לסכך. שהרי אינו ניכר מהו גג ומהו כותל דאהל משופע לאו אהל הוא.

נמצא שבסוכה זו כאוהל משופע קיל, דהכשר גגה בטפח (שכיון דגג טפח חשוב אהל לטומאה חשוב נמי אהל לסוכה עיין בב"י שהבאנו לקמן), וכן צ"ל גם בדופנה שיעור טפח כמו שאנו רואים בסוכה שהיטה בה ראשי הקנים על הכותל (וההוא טפח חשבינן ליה ככותליו של סוכה ושפוע שלו חשיב ליה גג). ועוד מצינו שהיקל בה יותר ה"ה והובא בב"י שסובר שאף על פי שאינה גבוהה אלא עשרה טפחים כשרה ואם כן לא בעינן שבעה על שבעה בגובה עשרה שהרי היא משפעת ועולה וכלה בגג טפח ואין בכל גובה אלא עשרה טפחים ואפילו הכי מכשרינן לה וע"ש למרן שהקשה למה קראו סוכה שסככה שבעה על שבעה סוכה קטנה ששיעורה מצומצם שאין פחות ממנה הא בטפח אחד נמי כשרה. ומדברי ה"ה בעינן זה שהובא בשו"ת הרמ"ז (סימן ל) למד להקל בדבר אחר ע"ש. וכן נראה בסוכה שהותרה (אמנם ע"ג סוכה כשרה) ע"י דופן אחד כגון קנים יוצאין מן הסוכה ואין לה רק ג' דפנות ודופן הד' שלפניו פתוח לגמרי שאין בו דופן ונמשכת דופן האחד לחוץ עם אותם ראשי הקני' היוצאי' שעומד בפני עצמו ונמצא שאין לו אלא דופן א' באותן הקנין שיוצאין אפ"ה נדון כסוכה וכשרה אע"פ שהדופן ארוכה מאוד. וכמ"ש מרן בש"ע (סימן תרלא סעיף ז) שאין לו אלא דופן אחד שהוא הדופן הנמשך, אפילו הכי כשרה.

ולאור האמור חזינן דשסוכה זו כמין צריף וראשי הדפנות נוגעות זו בזו מלמעלה ומתרחבים והולכים מלמטה או שסמכה שהטה ראשי הקנים על הכותל והולכים בשיפוע למטה לארץ שונה משאר הסוכות ומקילים בה כנ"ל או מחמירים בה ואין דיניה שוים לסוכה רגילה, וכיוצא בזה מצינו חילוק אחר בדף (יח.) אמר אביי אויר שלשה בסוכה גדולה ומיעטו בין בקנים בין בשפודין הוי מעוט. בסוכה קטנה, בקנים הוי מיעוט, בשפודים לא הוי מיעוט. הא קמן שהדין משתנה בין סוגי הסוכות (גדולה, קטנה, כמין צריף).

ונראה לפי זה לומר דאפשר נמי דבסוכת צריף די בשתי דפנות כצריף ואין צריך לדופן שלישית כלל דדי בשני שפועים בלבד. ובאמת כך נראה מפשט הגמ' ומסתימת כל הראשונים שלא הזכירו כלל דבעי דופן נוספת. ושו"ר שכ"כ להדיא רבינו ירוחם (תולדות אדם וחוה נתיב ח חלק א דף נו טור ד) העושה סוכתו כמין צריף כלומר שני שפועי ם בלא גג או שסמך הסכוך לכותל בלא גג והרחיק ראשי הקורות מהכותל ושום א' מאלו אין להם גג פסולה אבל העשויה כמין צריף וכו'.

ולא ראיתי לאחד מהראשונים או אחרונים שנטפלו לזה אי בעי נמי דופן שלישית למעט פי' המשניות יכין ובועז (תפארת ישראל יכין אות נז) על המשנה (פרק א משנה יא) "העושה סוכתו כמין צריף" כתב וז"ל בלי דפנות , והסכך משפע לכל צד עד הארץ. עכ"ל. נראה שמתכוון לומר ממש ללא דפנות נוספות כשרה ע"ש. אלא שהמשנ"ב בביאור הלכה (בד"ה או) והביאו כף החיים (באות מד) כתב שצריך דופן שלישית דאם לא כן בלא"ה פסולה ע"ש. ושו"ר בחידושי המאירי שם שכתב שאם עשה את הדפנות כהלכתן וסיכך עליהן כמין צריף וכו'. מדכתב כהלכתן מוכח דבעינן ג' דפנות דהיינו דופן נוסף לסוכת צריף הא לאו הכי פסולה. ויש לדחות דכוונתו שם אחרת ואינה קשורה לזה כלל כאשר יראה המעיין שם.

לסיכום: בסוכה שעשויה כצריף נראה שחייב דופן שלישית.

פירות הנושרים:

1. העושה סוכתו כמין צריף שהישמעאלים קורין אותו מכנ"ס או שסמכה לכותל כגון שהעמיד הקורות למטה בארץ רחוק מן הכותל והטה אותן וסמכן לכותל שנמצאת הסוכה שאין לה גג שהיא פסולה ואם הגביה לסוכה מן הקרקע טפח או שהרחיקה מן הכותל טפח כשרה שהרי יש לה גג טפח.

2. לדעת מרן גם לענין טפח זה חשבינן אויר כסתום דכל פחות מן ג' טפחים כלבוד דמיא והרי יש לה גג. והרמ"א מצריך שיהיה סתום.

3. י"א דבעי ז' על ז' בגובה י' טפחים.

4. מותר לישן בסוכה בכילה שאין לה גג דכיון שאין לה גג לא הויא כסוכה בתוך סוכה. דהלכתא שיפועי אהלים לאו כאהלים דמו כלל.

5. י"א שמודדין הטפחים של הגג והדופן ביושר ולא באלכסון.

סוכה העשוייה כמין צריף ללא דופן שלישית:

--------

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל הרב ניסים בריח שליט''א
מועדי ניסים

הרב ניסים בריח שליט"א
בהסכמת מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן