סימן ב - להכנס עם אבנט "גארטל" לביה"כ ואם מותר לזורקו

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר שו''ת גם אני אודך - ב' סימן ב - להכנס עם אבנט "גארטל" לביה"כ ואם מותר לזורקו
תוכן עניינים

--------

{בס"ד י"ט חשון תשס"ח

שוכט"ס לכבוד ידידי המופלג, בתורה, מתעמק בהלכה, הרה"ג מו"ה גמליאל בהג"ר אלחנן י"ד הכהן רבינוביץ שליט"א מח"ס גם אני אודך, בני ברק ת"ו.

אחדשת"ה באה"ר,}

בדבר שאלתך מה דינו של האבנט (גארטל) שחוגרים בעת התפלה, וכשבלה מה לעשות עמו, ואם מותר לזורקו, או לעשות ממנו שרוכי נעליים.

א) טרם נבא לשאלה זו יש עוד לדעת אם מותר להכנס עמו לבית הכסא. — והנה כתב בספר חסידים (סי' תשעה) שאול המלך כשעשה צרכיו לא היה המנטיל [העליון] עליו, לכך יש כשעושין צרכיהן בבית הכסא מפשיטין את המקטורן [מעיל עליון ע"ג התחתון] וכל טלית שיש בו ציצית עכ"ל (ועי' בברית עולם מהיכן משמע ליה כן). — ולכאורה משמע שאין להכנס לבהכ"ס בבגד שנכנסים בו לבית הכנסת, כמו הלובשים מעיל עליון בלכתם לבית הכנסת, וכן טלית גדול.

אכן אין ראיה מס"ח, כי שאול שהיה מלך לבש מקטורן לכבוד המלכות, וכמו שגם בזמנינו רבנים חשובים לובשים מקטורן אפילו בקיץ אפילו בימות החול [בלע"ז רז'בולקע, ובירושלם ג'יבע]. ושאול המלך פשטו, הגם שהיה בגד חול אצלו, כדי שלא יתלכלך בבהכ"ס, דאי אפשר להפנות כשלבוש מעיל עליון. — ולפ"ז י"ל אולי בכונת ס"ח שנכון להפשיט המקטורן בעשיית צרכיו בבהכ"ס משום נקיות, וכן "כל טלית" שיש בו ציצית, כלומר בין טלית גדול ובין טלית קטן שיש בו ציצית הנגררים, לא יכנס בהן לבהכ"ס. וכמש"כ הרב"י (סו"ס ח') דא"א כשהוא מעוטף.

ב) אבל אפשר גם לפרש דברי ס"ח, דמקטורן הוא בגד עליון שלובשים רק בלכתם לבית הכנסת, לכן פשטו שאול כשעשה צרכיו, ולכן טלית של מצוה המיוחד להליכה לביהכ"נ אין נכון להכנס בו לבהכ"ס (וכשו"ע סי' כא, ג ומשנ"ב סקי"ד), דהיינו שמעיקר הדין מותר להכנס בהן לבהכ"ס [ולהשתין מותר בטלית (מ"ב שם מדה"ח), ואפילו בבהכ"ס קבוע ומשתין מיושב מותר (מט"א תרי, יב)] אלא שאין לעשות כן ממדת דרך ארץ, וכמש"כ הט"ז (כא סק"ג) דוגמא לדבר (רש"י ויקרא ו, ד) ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים, דרך ארץ בגדים שבישל בהן קדירה לרבו אל ימזוג בהן כוס לרבו [ור"ל דהה"ד להיפך בגד שמוזג בו כוס וכו'], וק"ו להאי מילתא שמיוחד לדבר קדושה דוקא וכו', אבל ט"ק שתחת הבגדים מותר, וה"קיטל" של יום כיפור ג"כ יפשיטנו כיון שהוא בגד המיוחד להתפלל בו, עכ"ד.

והאמנם שכל המט"א צ"ב דאיך מותר להכנס בטלית גדול לבהכ"ס להשתין, והרי העיקר הוא שלא להכניסו לביהכ"ס, ואין נפק"מ מה הוא עושה עמן שם, דעצם הכנסתו הוא בזיון, וראיתי בספר זה שלחן שכ' שאין מקילים בזה כהמט"א. — ומסתבר שגם לא להכנס לבכ"ס או בית פנימי במרחץ עם ט"ג כשהוא בנרתיק שלו, אלא יניחנו בעוד כיס (שקית נילון וכדומה).

ג) ולפמשנ"ת גם ט"ק שתחת בגדיו צריך להזהר בציציות להחביאן תחת הסוודר או תחת האפודה מפני כבוד המצוה, וביותר מפני הנקיון.

והחמיר הט"ז בקיטל שלובשים רק לתפלה, וגם בזה יש להקל להשתין אפי' בבהכ"ס, ק"ו מטלית כהמ"ב (כא סקי"ד הנ"ל). — וקאפטן ירושלמי לבן, אינו מיוחד רק לתפלה, כי לובשו כל היום, ולהשתין בלא"ה מותר כהמ"ב, ולעשות צרכיו בלא"ה א"א כשלבוש בו.

ד) ומדברי הט"ז יש ללמוד לאבנט — גארטל שהוא מיוחד רק לחגור בו בתפלה, שלא יכנס בו לכתחילה לבהכ"ס, הגם שלפ"ד המ"ב והמט"א הנ"ל מותר להכנס בו לבכ"ס קבוע רק להשתין, מ"מ מטעמו של הט"ז שהוא בגד שמוזג בו כוס לרבו, אינו דרך ארץ להכנס בו לבהכ"ס. — אבל כתב בשו"ת משנה הלכות (חי"א סי' כג) שא"צ להניחו כיס בתוך כיס, ודי שמכניסו בכיסו שבבגדיו.

וא"כ שאבנט הוא בגד המיוחד לתפלה, פשוט שאסור לעשותו שרוך נעליים, דמעלין בקודש ולא מורידין, והאמנם שזה תשמיש אדם, אבל תשמיש זול וירוד הוא.

ה) ויש להסתפק אם מותר באבנט — גארטל להשתמש בו תשמיש של חול כגון אם צריך להעביר ספרים ממקום למקום, אם רשאי לקשרם באבנט. דלגבי ציצית מפורש בשו"ע (כא, א) שאסור להשתמש בהם כ"ז שקבועים בטלית, ואסור לקשור בהם שום דבר. ר"ל הגם שאינו לבוש בציצית עכשיו, מ"מ כיון שלא בטלה המצוה מהן שעתיד ללובשם אסור (כמ"ב סק"ד). — וה"נ האבנט כיון שמיוחד לכך להתפלל בו, ה"ז בגד שמוזג בו כוס לרבו, ואין ראוי להשתמש בו חול. ואפילו כשבלה האבנט אין להשתמש בו תשמיש מגונה (כשו"ע סעי' ב). — [והאמנם שהאבנט הוא במדרגה פחות מציצית, דציצית כשלובשן מקיים בהן מצוה. אבל אבנט כשלובשו עדיין אינו עושה מצוה עד שיתפלל, מ"מ כבר כתב בביה"ל דאפי' במצוה דרבנן שייך ביזוי מצוה. וא"כ אין לחלק בזה].

ו) ומסתבר שלא שייך בזה לומר דמתחילה ייחדו לחגור בתפילה אדעתא דהכי שיוכל להשתמש בו תשמיש חול, וכשיבלה שישתמש בהן לכל תשמיש שהוא אפי' לשרוך נעליים. — דמה מהני יחודו על דעת כן, הרי במציאות עומד בתפלה בלבוש זה ומוזג כוס לרבו. ולא דמי לבית כנסת שיכול להתנות שלא תחול עליו קדושת ביהכ"נ, דשם אינו מקדישו, אלא מתפלל בבית של חול, אבל כאן הרי מתפלל בו במציאות, ואינו מועיל תנאי בזה [וילע"ע בט"ז (סק"א) ובמקור חיים להחו"י, אם שייך בציצית ענין הוקצה למצותו לזמן המצוה בלבד. ומפורש שם שזה שייך רק באין בזיון]. וכ"כ המ"ב (כא סק"ה) דבציצית לא מהני תנאי, משום דביזוי מצוה הוא, והוא כמו שנתבאר.

וסיומא בשאילתא דידן לעיל אות ד' (ועיין עוד בסוף אות ב' ואות ג').

דושה"ט וש"ת באה"ר

--------

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל הרב גמליאל הכהן רבינוביץ שליט''א
שו''ת גם אני אודך - א

קס"ח תשובות ובירורי הלכה בענינים הנוגעים למעשה
שקיבלתי ממו"ר הגה"צ - רבי יקותיאל ליברמן שליט"א
על שאלותי שחקרתי בס"ד ובחסדו הגדול
הרב גמליאל הכהן רבינוביץ שליט''א
בן אאמו"ר הגה"ח רבי אלחנן י.ד. שליט"א - ב''ב - תשע"א לפ"ק

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן