ניסים בהיסטוריה במהלך המאורות

תוכן עניינים

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד.
--------

בהתמדה נפלאה נעים צבאות השמים במסלולם הקבוע, ללא עצירה, ששים ושמחים לעשות רצון בוראם. מי הוא זה ואיזה הוא אשר יוכל לעוצרם ממהלכם?! מי הוא אשר יוכל להסיטם במשהו ממסלולם?!

כאשר התייצב אברהם אבינו לפני נמרוד, ניסה נמרוד לפתותו שיעבוד אליו וישתחווה לו, ענה לו אברהם אבינו בעוז: אני רואה שהשמש יוצאת כל יום במזרח ושוקעת במערב. אולי יש לך כח לשנות את מהלכה - שתזרח במערב ותשקע במזרח? אם תעשה כן אודה בך ואשתחווה לך...!

כמובן שלא נמרוד, ולא אדם אחר בעולם יכול לשנות משהו ממהלכה של השמש או של שאר צבא השמים, אשר עליהם נאמר: "שְׂמֵחִים בְּצֵאתָם, שָׂשִׂים בְּבוֹאָם, עוֹשִׂים בְּאֵימָה רְצוֹן קוֹנֵיהֶם..."!

והנה במהלך ההיסטוריה מצאנו פעמים בודדות שבהן אכן שינו המאורות ממהלכם, וזאת כמובן - בצו הבורא יתברך. אותם שינויים נדירים מלמדים אותנו ביתר שאת, מי הוא השולט הבלעדי על הטבע. שהרי רק מי ש"מחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית", הוא לבדו יכול אף לומר להם לשנות ממנהגם.

לפני שירד המבול

כבר בימיו של נח, מוצאים אנו שינוי בתנועת השמש. הקב"ה הודיע לנח, שבני דורו הגדישו את הסאה בעוונותיהם, ובפרט בגזל ובעריות, כמו שנאמר: "כי מלאה הארץ חמס מפניהם", "כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ". על כן, גזר עליהם כי בעוד מאה ועשרים שנה, אם עדיין לא יחזרו בתשובה, יביא עליהם מבול ויאבדם מן העולם. היה נח מוכיח את אנשי דורו שיחזרו בתשובה, אך הם היו מלגלגים עליו ובזים לדבריו, בטענות שגם להם יש כוחות עילאיים, ובכל מה שיביא עליהם הקב"ה, אם מבול של מים, אם מבול של אש, לא יוכל לגבור עליהם, ועל כן לא שבו בתשובה.

מרחמיו של הבורא יתברך, אחר שהסתיים זמן ה"אולטימאטום" של מאה ועשרים שנה, נתן להם "צ'אנס" נוסף של שבעה ימים, שבהם יוכלו לראות בעליל שהקב"ה הכל יכול, ובכוחו לשנות מעשה בראשית, ובכך יחזרו ממחשבותיהם, וכדברי הגמרא במסכת סנהדרין (דף קח עמוד ב): "שבעה ימים לפני שהביא הקב"ה את המבול, שינה עליהם סדרי בראשית, שהיתה חמה יוצאת ממערב ושוקעת במזרח...!" וכל זה כדי שאולי עתה יחזרו ממעשיהם הרעים, וכך לא יאבדו מן העולם, שהרי אין הקב"ה חפץ במות הרשע, כי אם בשובו מדרכיו וחיה.

לכבודו של יעקב אבינו

שינוי נוסף בזריחת השמש, התרחש ליעקב אבינו בדרכו מבאר שבע, מבית הוריו - לחרן. כאשר עבר דרך הר המוריה, היתה זו שעת יום, ורצה הקב"ה להתגלות אליו, כדי לברכו ולהבטיחו הבטחות עצומות, ולכן - שקעה לו השמש פתאום קודם זמנה, כדי שיתעכב ויישן שם! (בראשית כח יא וברש"י שם)

ואמנם החזיר הקב"ה ליעקב אבינו את השעות הללו כעבור מספר שנים, בדרכו חזרה מחרן לארץ ישראל. בהיותו על שפת נחל יבוק, נאבק עימו מלאכו של עשו ופגע בכף ירכו, ואז - "וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ" - מיהר הקב"ה להזריח בעבורו את השמש קודם שהגיע היום, כדי לרפאותו! אותן שעות שמיהרה השמש לשקוע בשבילו כשיצא מבאר שבע, מיהרה כעת לזרוח בשבילו! (בראשית לב לא וברש"י שם)

שמש בגבעון דום, וירח - בעמק איילון!

בשנת 2,488 לבריאת העולם, ביום שישי ג' בתמוז, בשעה 12:00 בצהריים - ארע שינוי דרמטי במהלכם של השמש והירח, שינוי אשר הסעיר את העולם כולו!

היה זה בתקופת כיבוש הארץ, בעת המלחמה הגדולה של עם ישראל נגד מלכי האמורי. יהושע בן נון, המנהיג הגדול, ערך מתקפה על האויב, ובחסדי ה' המתקפה הצליחה, והמלכים עם כל צבאם החלו לסגת לצד מערב. עד מהרה הפכה נסיגתם למנוסה מבוהלת, כשעם ישראל רודפים אחריהם ומכים בהם מכת מחץ. ואולם, היה זה כאמור יום שישי, והשבת הולכת ומתקרבת. חשש יהושע שלא יספיקו להשמיד את צבא האמורי לפני שתכנס השבת, ולכן בקש להאריך את היום ולדחות את כניסת השבת! הוא נשא את ידיו השמימה והכריז: "שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם, וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן!" (יהושע י יב)

ואולם - האם יסכימו השמש והירח לעצור ממהלכם?!

אומר המדרש: משעה שהשמש זורח עד שעה שהוא שוקע, אין קילוסו ושבחו של הקדוש ברוך הוא פוסק מפיו! כאשר בקש יהושע לשתק את החמה, אמר: "שמש בגבעון דום!" לא אמר "עמוד" אלא "דום", שידום וישתוק מלומר שירה. ולמה? שכל זמן שהוא שר ומשבח את הקב"ה, יש בו כח להלך, אך אם ידום משירתו - יעצור ולא יוכל להמשיך במסלולו. אמר לו השמש ליהושע: "יהושע, וכי יש קטן אומר לגדול ממנו דום?! הלוא אני נבראתי ביום הרביעי, ובני אדם נבראו ביום השישי, ואם כן אני גדול ממך, וכיצד אתה אומר לי דום?!" אמר לו יהושע: "בן חורין שהוא קטן, ויש לו עבד זקן, אינו יכול לומר לו שתוק?! והלוא אברהם אבינו - הקנה לו הקדוש ברוך הוא את השמים והארץ, שנאמר 'ברוך אברם לאל עליון קונה שמים וארץ'! ולא עוד, אלא שהשתחווה השמש לפני יוסף אבי, ואם כן צריך אתה לשמוע לדברי ולשתוק!". אמר לו השמש: "האם באמת גוזר אתה עלי שאשתוק?! הלוא אם אשתוק, מי יאמר קילוסו ושבחו של הקדוש ברוך הוא?!" אמר לו יהושע: "דום אתה, ואני אומר שירה בעבורך!" (תנחומא אחרי מות סימן ט)

ואכן אומר הנביא - "וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמָד עַד יִקֹּם גּוֹי אֹיְבָיו... וַיַּעֲמֹד הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם, וְלֹא אָץ לָבוֹא כְּיוֹם תָּמִים. וְלֹא הָיָה כַּיּוֹם הַהוּא לְפָנָיו וְאַחֲרָיו, לִשְׁמעַ ה' בְּקוֹל אִישׁ, כִּי ה' נִלְחָם לְיִשְׂרָאֵל!". (יהושע י יג יד)

וכפי שאומר המדרש: מיום שנבראו שמים וארץ - השמש והירח והכוכבים וכל המזלות היו עולים להאיר על הארץ, ואינם משנים ממנהגם. עד שבא יהושע ועשה מלחמתם של ישראל, והגיע ערב שבת, וראה בצרתן של ישראל שלא יחללו את השבת... מה עשה יהושע? פשט את ידו לאור השמש ולאור הירח, והזכיר עליהם את שם המפורש, ועמד כל אחד במקומו שלושים ושש שעות. וראו כל מלכי הארץ ותמהו, שלא היה כדבר הזה מיום שנברא העולם! (פרקי דרבי אליעזר נא)

חוקים לשעת חירום

שינוי כה גדול ומשמעותי במהלכי ה"טבע", כמובן מצביע נאמנה על מי שיוצר ושולט על חוקי הטבע! אך למעשה מגלה לנו המדרש, כי השינוי הנדיר שקרה כאן, איננו נחשב כחריגה מן הטבע, אלא הוא חלק מהחוקים שנקבעו בטבע מששת ימי בראשית!

אמר רבי ירמיה בן אלעזר: תנאי התנה הקדוש ברוך הוא עם כל מה שנברא בששת ימי בראשית, כמו שנאמר (ישעיה מה יב): "אֲנִי יָדַי נָטוּ שָׁמַיִם, וְכָל צְבָאָם צִוֵּיתִי". ציויתי את הים שיהיה נקרע לפני ישראל, ציויתי את השמים ואת הארץ שישתקו לפני משה, ציויתי את השמש ואת הירח שיעמדו לפני יהושע! (בראשית רבה פרשה ה אות ה)

במילים אחרות אומר רבי ירמיה, אני ה' קבעתי את מסלול כדור הארץ ומהירותו, קבעתי את מסלולי הכוכבים בשמים, ואני אף קבעתי שבשנת 2488 לבריאת העולם ביום שישי ג' תמוז בשעה 12 בצהריים, תשתנה המערכת, כך שעל פני כדור הארץ יהיה יום כפול מאורכו הרגיל בצד אחד, וכמובן לילה מתמשך בעברו השני של הכדור. אין הדבר חורג מכלל חוקי הטבע, אלא הוא חלק מהחוקים "לשעת חירום", שטבע הקדוש ברוך הוא בעולמו! (עת לחשוב גליון 34)

מאורע מרעיש

מאורע נדיר זה של עצירת השמש והירח התפרסם כמובן בעולם כולו, ובכך התקיימה ברכתו של יעקב אבינו לנכדו אפרים: "וְזַרְעוֹ יִהְיֶה מְלֹא הַגּוֹיִם" (בראשית מח יט). ופרשו חז"ל שיֵצֵא ממנו בן שיעמיד את החמה, ויתפרסם נס זה בעולם כולו. (מסכת עבודה זרה כה ע"א)

מעניין, שעד עכשיו שמורות עדויות על המאורע המיוחד הזה שהעולם חוה! פרופסור עמנואל וילקובסקי, חיפש וחקר עדויות מרחבי העולם, אודות מאורעות שונים הכתובים בתנ"ך, ואכן הצליח למצוא ממצאים מדהימים, אותם כתב בספרו "עולמות מתנגשים", שהפך עד מהרה להיות רב מכר.

הוא כותב, כי חיפש כתבים עתיקים שנכתבו באמריקה על ידי העמים הקדמונים שהתיישבו שם לפני שקולומבוס "גילה את אמריקה". אומנם קשה היום למצוא כתבים כאלו, כי רובם הושמדו ונשרפו על ידי הנזירים הדומיניקאנים. אך שרידים מעטים מאותם כתבים עדיין שמורים בספריות שונות ברחבי העולם, ומהם אכן הצליח למצוא כתבים בשפה האינדיאנית, המתארים את דברי ימי האימפריה של קולחואקן ומקסיקו.

מסופר שם, שבקטסטרופה קוסמית שאירעה בעבר הרחוק, לא נגמר הלילה זמן רב. אור נמנע מן העולם, והשמש לא הופיעה במשך לילה, הארוך פי ארבע מלילה רגיל... [כמובן עלינו לקחת בחשבון, כי בשעות הצהריים של ארץ ישראל, באמריקה שורר עדיין הלילה. עוד יש לציין, כי כאשר השמש עוצרת ממהלכה, קשה להבחין ולקבוע כמה זמן חלף, והזמן יכול להיראות יותר ארוך, ממה שהוא באמת.]

אצל עמים ושבטים במקומות נוספים בעולם, קיימות מסורות עתיקות אודות כך שהשמש לא זרחה במשך זמן מסוים. שבטים בסודן, מתייחסים בסיפוריהם לזמן בו הלילה לא הגיע לקיצו (פרובניוס עמוד 38), וב"קאלבלה" של פינלנד, מספרים הפינים על זמן בו נפלו מן השמים אבני ברד מברזל, והשמש והירח נעלמו. ( עמוד ) וכפי שכתוב באמת בנביא (יהושע י יא) במלחמת יהושע: "וַיְהִי בְּנֻסָם מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הֵם בְּמוֹרַד בֵּית חוֹרוֹן, וַה' הִשְׁלִיךְ עֲלֵיהֶם אֲבָנִים גְּדֹלוֹת מִן הַשָּׁמַיִם עַד עֲזֵקָה וַיָּמֻתוּ, רַבִּים אֲשֶׁר מֵתוּ בְּאַבְנֵי הַבָּרָד מֵאֲשֶׁר הָרְגוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בֶּחָרֶב".

כמו כן, נמצאו עדויות שונות אודות שיבוש במהלך השמש, במסורות של ההינדים, הסינים, הבודהיסטים, ובתיאורו של ההיסטוריון היווני הירודוטוס המביא את דברי הימים של המצרים הקדמונים. (עולמות מתנגשים. עת לחשוב גליון 34)

אלו הן עדויות מעטות ששרדו במשך למעלה מ- 3,300 שנה מאותו מאורע מסעיר. אולם אין ספק כי בשעתו עורר מאורע חריג ומדהים זה - רעש גדול בעולם כולו! כך התקיימה הבטחתו של הקב"ה למשה רבנו: "הִנֵּה אָנכִי כֹּרֵת בְּרִית נֶגֶד כָּל עַמְּךָ אֶעֱשֶׂה נִפְלָאוֹת אֲשֶׁר לֹא נִבְרְאוּ בְכָל הָאָרֶץ וּבְכָל הַגּוֹיִם, וְרָאָה כָל הָעָם אֲשֶׁר אַתָּה בְקִרְבּוֹ אֶת מַעֲשֵׂה ה' כִּי נוֹרָא הוּא..." (שמות לד י) - לא ניסים מקומיים מבטיח ה' יתברך, כי אם ניסים עצומים שיתפרסמו ויעשו רעש בעולם כולו, ובכך תתחזק אמונת עם ישראל בבורא יתברך, העושה נפלאות ומשדד מערכות למען עמו האהוב!

34 שעות ביממה

נס נוסף של שינוי במהלך השמש התרחש אף בימיו של חזקיהו המלך. היה זה בעת שחלה חזקיהו ונתבשר על ידי ישעיהו הנביא כי נגזר עליו למות. חזקיהו הבין כי גזירה זו באה עליו בעקבות חטא שחטא, ולכן החל מיד לעשות תשובה על חטאו, והתפלל והתחנן בבכי גדול לפני הקב"ה שיבטל את הגזירה. תפילתו התקבלה, וישעיהו הנביא בא לבשר לו את דבר ה': "שָׁמַעְתִּי אֶת תְּפִלָּתֶךָ, רָאִיתִי אֶת דִּמְעָתֶךָ, הִנְנִי יוֹסִף עַל יָמֶיךָ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה... וְזֶה לְּךָ הָאוֹת מֵאֵת ה'... הִנְנִי מֵשִׁיב אֶת צֵל הַמַּעֲלוֹת אֲשֶׁר יָרְדָה בְמַעֲלוֹת אָחָז בַּשֶּׁמֶשׁ אֲחֹרַנִּית עֶשֶׂר מַעֲלוֹת", ואכן - "וַתָּשָׁב הַשֶּׁמֶשׁ עֶשֶׂר מַעֲלוֹת בַּמַּעֲלוֹת אֲשֶׁר יָרָדָה". (ישעיהו לח ה-ח)

השמש חזרה לאחור 10 מעלות ב"מעלות אחז" [שעון השמש של זמנו], וכך התארך היום לכדי 22 שעות, במקום 12 שעות!

עשר שעות אלו, הם תשלום על אותם עשר שעות שקיצר הקב"ה את מהלך השמש, ביום שמת בו אחז הרשע - אביו של חזקיהו המלך, וכדי שלא יספידו אותו ולא יתאבלו עליו כל כך, לא ארך אותו יום אלא שעתיים בלבד, ומיד שקעה השמש והגיע הלילה. עתה החזיר הקב"ה את אותן שעות של היום, וארך היום 22 שעות. (מסכת סנהדרין צו ע"א ובמהרש"א שם)

גם נס זה התפרסם בעולם, וכפי שמובא במדרש, כי מלך בבל, אשר שמו "בְּרֹאדַךְ בַּלְאֲדָן", היה רגיל בכל יום לקום מוקדם בבוקר, אוכל את ארוחתו, ולאחר מכן שב לנוח עד השעה התשיעית של היום. באותו יום הלך מלך בבל לנוח כהרגלו, והנה בקומו הוא מגלה כי עכשיו זוהי שעת בוקר מוקדמת! חשב המלך שהניחו לו עבדיו לישון זמן כה רב עד הבוקר שלמחרת...! כעס עליהם ורצה להרגם. אך סיפרו לו עבדיו, כי לפתע פתאום בצהרי היום חזר גלגל החמה אחורנית, וחזר להיות בוקר! וכך, שעון השמש חזר אחורנית עשר שעות! התעניין המלך וחקר על מה ולמה אירע מאורע משונה ופלאי זה, ונודע לו כי ה' עשה זאת למען חזקיהו המלך באהבתו אותו. בשמעו כך, קם ואמר: האם יש אדם שהקב"ה עושה בשבילו ניסים כאלו, ולא אשלח לו דרישת שלום?! מיד ציוה לסופריו שיכתבו מכתב לחזקיהו מלך ירושלים, ויתנו לו מנחה יפה מאת המלך. ואכן ישבו הסופרים וכתבו: "שלום למלך חזקיהו, שלום לעיר ירושלים, ושלום לאלוקים הגדול!...", נתנו את המכתב יחד עם המנחה ביד שליחים נכבדים עבור חזקיהו.

בין סופרי המלך נמנה אף נבוכדנצר, אך דוקא הפעם לא היה נוכח בשעה שכתבו את המכתב. כאשר שב, שאל את חבריו: מה כתבתם? אמרו לו, כך וכך כתבנו. אמר להם: טעות בידכם! הלוא אתם קוראים אותו האלוקים הגדול, ומזכירים אותו לבסוף?! אלא כך צריכים הייתם לכתוב: "שלום לאלוקים הגדול, ושלום לעיר ירושלים, ושלום למלך חזקיהו"! אמרו לו: כבר שלחנו את המכתב! מה עשה נבוכדנצר? רץ אחרי השליחים כדי להחזירם ולתקן את הטעות. שלוש פסיעות פסע נבוכדנצר, ואז עצר אותו המלאך גבריאל שלא ימשיך ללכת עוד! ומדוע? כי פסיעות אלו שפסע נבוכדנצר לכבודו של ה' יתברך, עמדו לו לזכות, וזכה בשכר זה לשלוש דורות של שלטון בכיפה: תחילה מלך הוא ארבעים וחמש שנה, אחריו מלך בנו "אויל מרודך" עשרים ושלוש שנה, ולאחריו מלך נכדו "בלשצאר" שנתיים, סך הכל שלטון בכיפה של שבעים שנה. אמר רבי יוחנן, אם היה פוסע נבוכדנצר פסיעות נוספות, היתה זו חלילה סכנה גדולה לעם ישראל! (מסכת סנהדרין צו ע"א)

השמש עמדה למשה רבנו

עוד מקומות מסוימים של שינוי במהלך השמש מצאנו, כמו אצל משה רבנו כשנלחם במלך סיחון, העמיד הקב"ה את החמה שעות רבות בעת המלחמה, כדי לחזק את ישראל ולשרש בליבותיהם את האמונה בו יתברך, ויראו במו עיניהם כמה גדול כוחו, שיכול לשנות את מהלך המזלות וכל צבא השמים, ובזה ידעו שעתה שנכנסים הם לארץ ישראל, אין זו ארץ הנתונה תחת שלטון המזלות, כי אם תחת הנהגתו של הקב"ה, כמו שנאמר (דברים יא יב): אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ, תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ. וממאורע זה, חיל ורעדה אחזו במלכי ארץ כנען, מאחר ועד עתה היו סוגדים לחמה ובוטחים במזלות, והיו משביעים את המזלות כרצונם, ובדרך זו חשבו להלחם גם בישראל ולנצחם, אך עתה שהעמיד הקב"ה את החמה, הראה להם שבטל כוחה, והכל בידו יתברך לשנות את המזלות ממקומם, באופן שדעתם תתבלבל ולא ידעו היכן הם.

השמש עמדה לנקדימון בן גוריון

גם בשביל נקדימון בן גוריון, שהיה יהודי נכבד ואוהב ישראל מאוד בזמן בית המקדש השני, העמיד הקב"ה את החמה, כמסופר בגמרא מסכת תענית (דף יט עמוד ב): פעם אחת עלו כל ישראל לחג הסוכות לירושלים, ולא היה להם מים לשתות. הלך נקדימון בן גוריון אצל הגמון אחד, אמר לו: הלוויני שנים עשר מעיינות מים לעולי רגלים, ואני אחזיר לך שנים עשר מעינות מים עד סוף החורף. ואם לא ירדו גשמים ולא אוכל להחזיר לך כל כך מים, הריני נותן לך שתים עשרה ככרות כסף. קבע לו ההגמון זמן מסוים לפריעת החוב. כיון שהגיע זמן הפירעון ולא ירדו גשמים, בבוקר שלח ההגמון לנקדימון: שגר לי או מים או מעות שיש לי בידך. שלח לו נקדימון: עדיין יש לי זמן, כל היום כולו שלי הוא, ועד הערב ירחם ה' ואולי ירדו גשמים. בצהריים שלח לו ההגמון: שגר לי או מים או מעות שיש לי בידך! שלח לו נקדימון: עדיין יש לי שהות ביום. לקראת הערב שלח לו ההגמון: שגר לי מים או מעות שיש לי בידך! שלח לו: עדיין יש לי שהות עד סוף היום. לגלג עליו אותו הגמון, אמר: כל החורף לא ירדו גשמים, ועכשיו ירדו גשמים? נכנס ההגמון לבית המרחץ בשמחה. עד שהאדון נכנס בשמחה לבית המרחץ, נקדימון נכנס לבית המקדש כשהוא עצב. נתעטף ועמד בתפלה, אמר לפניו: רבונו של עולם! גלוי וידוע לפניך שלא לכבודי עשיתי ולא לכבוד בית אבא עשיתי, אלא לכבודך עשיתי, שיהיו מים מצויים לעולי רגלים, קדש שמך בעולמך, ויראו שעושי רצונך אינם מפסידים. מיד נתקשרו שמים בעננים כבדים, וירדו גשמים עד שנתמלאו מים שנים עשר מעינות ויותר. עד שיצא האדון מבית המרחץ, נקדימון בן גוריון יצא מבית המקדש. כשפגעו זה בזה, אמר לו נקדימון: תן לי דמי מים יותר [עודף] שיש לי בידך. אמר לו ההגמון: יודע אני שלא הרעיש הקב"ה את עולמו אלא בשבילך. אלא שעדיין יש לי פתחון פה עליך שאוציא ממך את מעותיי, שכבר שקעה החמה, וגשמים ברשותי ירדו בלילה, ועבר זמן הפירעון שקבענו. חזר ונכנס נקדימון לבית המקדש, נתעטף ועמד בתפלה, ואמר לפניו: רבונו של עולם! הודע שיש לך אהובים בעולמך! מיד נתפזרו העננים, וראו כולם שזרחה החמה שוב. באותה שעה אמר לו האדון: אילו לא זרחה החמה, היה לי פתחון פה עליך שאוציא ממך את מעותיי.

אוהב את עמו ישראל!

כך משנה הקב"ה סדרי בראשית ומשדד מערכות למען עמו האהוב. שהלוא "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ" (בראשית א א) - כל העולם לא נברא אלא בשביל ישראל שנקראו "ראשית" (רש"י שם). שמים וארץ וכל אשר בהם, מן הרמשים הקטנים ועד כוכבי השמים העצומים - הכל הכל נברא לצורך עם ישראל, וממילא בעת הצורך, אף משנה הקב"ה בעבור ישראל את חוקי הטבע.

השמש והירח לעתיד לבוא

לעתיד לבוא, בביאת משיח צדקנו בקרוב, יגדל ויתעצם כוחם של המאורות, כמו שנאמר (ישעיה ל כו): "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה, וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם, כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים...".

אור השמש יגדל ויתעצם פי ארבעים ותשעה מן האור הרגיל שלה! [שבעתים = שבע פעמים שבע]. למעשה, אור מיוחד זה כבר הופיע בהיסטוריה, בעת שנולד יצחק אבינו, ואולם הקב"ה גנז אותו, משום שבעולם הזה ישנם צדיקים וישנם רשעים, ואור זה אינו ראוי שיזרח לרשעים. ואולם לעתיד לבוא, כשיבוא עולם שכולו של צדיקים, יחזירו הקב"ה, שנאמר (מלאכי ג כ): "וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי, שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ". (פסיקתא רבתי מב)

כיצד יתעצם כוחה של השמש? אמרו חז"ל: גלגל החמה - יש לו נרתיק, ולעתיד לבוא הקב"ה מערטלו [מוציאו] מנרתיקו. וכך גובר עד מאוד חומה של השמש.

עבור הרשעים - יהיה זה "גיהנם", כי חום השמש ילהט וישרוף אותם, ועל כך נאמר (מלאכי ג יט): "כִּי הִנֵּה הַיּוֹם בָּא בּוֹעֵר כַּתַּנּוּר, וְהָיוּ כָל זֵדִים וְכָל עֹשֵׂה רִשְׁעָה קַשׁ, וְלִהַט אֹתָם הַיּוֹם הַבָּא, אָמַר ה' צְבָאוֹת". ואילו עבור הצדיקים - תהיה זו אכן "שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיה", שאפילו אדם חולה, הקדוש ברוך הוא גוזר לשמש שתרפא אותו.

עניין זה התבשר יעקב אבינו, לאחר שנאבק עימו מלאכו של עשו ופגע בו. באותו בוקר, הזריח לו הקב"ה שמש חזקה שתרפא אותו. ואולם שמש זו יקדה בחוזקה ובלהט רב על עשו וצבאו, אשר היו ערוכים באותה עת למלחמה נגד יעקב. אמר הקב"ה ליעקב אבינו: "הוא סימן לבניך: מה אתה - השמש מרפא בך ומלהטת בעשו ובאלופיו, כך בניך - תהא השמש מרפא בהן ומלהטת בעובדי כוכבים!" (בראשית רבה כו ה, עח ה. שמות רבה טו כא)

ואחריתך ישגה מאוד...

אומות העולם שהם זרעו של עשו, מונים את השנים לפי החמה שהיא גדולה; מה חמה זו - שולטת ביום, ואינה שולטת בלילה, כך עשו - יש לו חלק בעולם הזה, ואין לו חלק לעולם הבא. אך עם ישראל זרעו של יעקב אבינו מונה לפי הלבנה שהיא קטנה, מה הלבנה הזו שולטת ביום ובלילה, כך ישראל יש להם חלק בעולם הזה ובעולם הבא. כל זמן שאורו של גדול מבהיק בעולם, אין אורו של קטן מפורסם וניכר, אך כאשר שקע אורו של גדול, נתפרסם אורו של קטן. כך כל זמן שאורו של עשו מבהיק בעולם, אין אורו של יעקב מתפרסם, אך כאשר ישקע אורו של עשו, יתפרסם אורו של יעקב, כמו שנאמר (ישעיה ס א-ב): "קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ, וּכְבוֹד ה' עָלַיִךְ זָרָח, [ואימתי?] כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ, וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים, [ואז] וְעָלַיִךְ יִזְרַח ה' וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ יֵרָאֶה". (ילקוט שמעוני בראשית פרק א סימן ח)

--------

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל מחבר
סדר היום בהלכה ובאגדה

כסלו התשע"ג
לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן