תפריט
דף הבית ספרי קודש אונליין פרפראות מערכת נתינה וקבלה
מאמר לפרשת בראשית
מאת: עובדיה חן
12/10/2008
אין ספק כי הבריאה מופלאה היא. ככל שנעמיק לחקור את הטבע, כך נתפעם עד אין קץ ממי שיצרו. כח עליון מנווט את מערכת השמש והכוכבים, קובע ירידת הגשמים וכמותם, ושולח מלאכיו לומר לצמח: גדל!

 

את כח הצמיחה השריש הקב"ה בטבע, על מנת להבטיח את קיומו. הזרע, בתהליך מופלא נובט מהקרקע ומגיח לאויר העולם, לשמש המחממת ולגשם המרווה וגדל לשתיל רך. אט אט, מתחזק עד שהופך לעץ רב פארות בעל גזע איתן המחובר בשורשיו למקור חיותו.

 

האם חשבתם פעם, מדוע לא הטביע ה' בבריאה שהאדם יצמח מהאדמה, כצמח על פני השדה? לשם מה עשה ה' שהאדם ייווצר על ידי איש ואשה?

 

שאלה מפתיעה זו, שואל הרב "אבק דרכים" על הפסוק בפרשת בראשית (ד, א) "והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד" וגו', והוא לומד מכך את מעלת החסד ונחיצותו בעיני הקב"ה. כאשר בן נולד להוריו, יש לו תלות בהם, והם עוזרים ומסייעים לו במהלך החיים. גידול ילדים כרוך בחסדים קטנים כגדולים לאורך כל היממה במשך כל החיים, מרגע בו העולל הרך מגיח לאוויר העולם עד לבגרותו המתקדמת, אם זה בדאגה למזונו, לביגוד עבורו, לבריאותו בימות החמה כבימות הקרה, ואם זה בטיפוח השכלתו וחינוכו וכו' וכו'. אנשים נוטים לחשוב כי החסד הוא מחוץ לבית, אך לא! החסד הראשון הוא בתוך הבית פנימה. כאשר אב משנן עם בנו אל"ף בי"ת, כאשר אם קמה להאכיל את בנה באמצע הלילה, זהו החסד הראשון במעלה!

 

דבר זה נכון לא רק כלפי נתינת ההורים לבניהם, אלא גם להיפך, שכן מקשים המפרשים, מדוע לא נבראו כל בני האדם על ידי בורא עולם בעצמו, כמו בבריאת אדם הראשון? ומתרץ הגאון רבי חויתו חורי זצ"ל בספרו "חח ונזם" שלולא האדם היה נולד מאב ואם, לא היתה בידו מצות כיבוד אב ואם שהיא מצוה יקרה וחשובה מאד, ורצה הקב"ה לזכות את ישראל, לפיכך בנה את עולמו בדרך שאיש ואשה מולידים בן, והוא מכבדם ומקיים מצות כיבוד אב ואם. כך בצורה מופלאה ביותר, מגדלים ההורים את ילדיהם באהבה ובאכפתיות, ואילו הילדים מכבדים ומוקירים את הוריהם.

 

לפיכך, מנהיג הקב"ה בעולם, שהאדם יוולד לאב ואם, שכן רק עם מערכת נתינה וקבלה בלתי נפסקת המתרחשת בין הורים לילדיהם במשך כל הדורות, רק אז יש קיום לעולם, שהרי עולם חסד יבנה!

שינוי גודל גופנים
ניגודיות