מעלת הסדר - אפיקי אליהו על התורה

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר אפיקי אליהו על התורה מעלת הסדר - אפיקי אליהו על התורה
תוכן עניינים

--------

א. אלה פקודי המשכן משכן העדות וכו' (לח.כא)

פירש רש"י – בפרשה זו נמנו כל משקלי נדבת המשכן לכסף ולזהב ולנחשת, ונמנו כל כליו לכל עבודתו.

ויל"ע, מה העניין שהוכרחה התורה לשוב ולפרט את כל מלאכת המשכן הכלים והבגדים, הרי כבר שנתה זאת לעיל בפר' תרומה ותצוה?

ב. ובצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה עשה את כל אשר צוה ה' את משה (לח.כב)

פירש רש"י – כי משה צוה לבצלאל לעשות תחלה כלים ואח"כ משכן וכו', אמר לו בצלאל: מנהג העולם לעשות תחלה בית ואחר כך משים כלים בתוכו, אמר לו: כך שמעתי מפי הקב"ה, אמר משה בצל א-ל היית כי וודאי צוה לי הקב"ה, וכן עשה המשכן תחלה ואחר כך עשה הכלים.

ויש להבין באמת, כיצד ידע בצלאל כי צריך לבנות קודם המשכן ורק אח"כ הכלים - דלא כדברי משה?

ג. עוד יש לתמוה, הרי משה אמר לו כי כך ציוה ה'. כיצד א"כ, היה בטוח בצלאל כי טועה משה, וצריך לנהוג אחרת רק מכח "מנהג העולם"?

ד. עוד יש להבין, מה העניין שמעיקרא הטעה משה את בצלאל, וציווהו דבר אשר לא ציווהו ה'?

ה. כאשר ציוה ה' את משה (לט.ז)

יש להבין, מדוע חזרה התורה שוב ושוב [לאורך כל הפרק], כי הכל נעשה "כאשר ציוה ה' את משה"?

ו. ולא יזח החושן מעל האפוד (לט.כא)

איתא ביומא (עב.) - המזיח החושן מעל האפוד - לוקה.

ויש לידע, מה העניין הכ"כ חמור בהזחת החושן מעל האפוד?

ז. ויקח ויתן את העדות אל הארון וכו' (מ.כ)

יש לדקדק, מדוע כפל קרא באומרו: גם "ויקח" וגם "ויתן"?

{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד }

יבואר ע"פ יסודו של הגר"א קוטלר זצ"ל בספרו משנת ר' אהרון (פר' במדבר) בעניין מעלת הסדר. וז"ל - הנה עד היכן מגעת חשיבות ענין הסדר, יש ללמוד מהא דמצינו בתורה ענין הדגלים שסידרה התורה בפרוטרוט כל מהלכם, נסיעתם וחנייתם, מי הם בכל דגל, ואופן חנייתם ונסיעתם, במוקדם ובמאוחר, ובנסיעת המשכן מתי והיכן יסע כל דגל, וכן בעבודת המשכן כל דבר ודבר בפרט בקדימה ובאיחור, ומי ישא כלי זה ומי ישא כלי אחר, וכן בהעמדת המשכן. וכו'.

והנה בדור המדבר הלא היו הטרדות מועטות מאד, וכדכתיב (דברים ח.ד): "שמלתך לא בלתה וכו'", ולא היו כלל טרדות פרנסה וכדומה, ומ"מ הוצרכה התורה לסדר הכל בפרוטרוט, וכל פסיעה ופסיעה ממש היה על פי ה', וכדכתיב (במדבר ט.יח): "על פי ה' יחנו וכו'".

וכל כך גדול הוא ענין הסדר עד שאמרו (ערכין יא:) "כלך לך, שאתה מן המשוררין ואני מן השוערין, ומשורר ששיער חייב מיתה" (בידי שמים). וכתבה התורה כל זה באריכות, ללמד לדורות כי כל עניני קדושה ועבודה דורשים סדר, ועניני הקדושה היותר גדולים עלולים להתהפך, ח"ו, מהעדר סדר נכון.

וכתיב: "אל תכריתו את שבט משפחות הקהתי וכו' וזאת עשו להם וחיו", ומפורש בחז"ל (במ"ר ג.יא) שכל אחד היה רוצה לזכות בנשיאת הארון והיו דוחקים זה את זה. וכו' שכל אחד היה אומר אני טוען כאן, ומתוך כך באו לידי זלזול וקלות ראש, והרי דנהפך הענין היתר קדוש והמסי"נ היותר גדולה - לקלות ראש ח"ו מתוך חסרון סדר. עכ"ל.

א"כ מבואר - כי בהעדר הסדר כל ענייני הקדושה היותר גדולים עלולים להתהפך, ח"ו. לכן מוכרח האדם לדקדק במעלת הסדר, כדי שגם ענייניו הרוחניים יהיו מסודרים בקרבו.

[יתירה מזאת מסופר בספר תנועת המוסר - בתיאור ההקפדה על הסדר בבית מדרשו של הסבא מקלם זצ"ל ובין השאר נאמר שם (ח"ב עמ' 188) "אולם כבר אמור שבבית התלמוד הקלמאי לא ראו בסדר עניין חיצוני גרידא. כי אם תכונת נפש שרשית וראי להשקיף בו עד המצב הפנימי. אם יש דבר שאיננו כשורה בחיצוניותו של אדם הרי זה אות שיש ליקוי בפנימיותו. מי שחפציו מבולבלים גם רעיונותיו מבולבלים, ומי שאינו מקפיד על נקיון ביתו, אינו מקפיד גם על טהרת רוחו, ומשום כך ראו בבית התלמוד הקלמאי בהפרת סדר כלשהו - שערוריה שלימה].

{לפ"ז כל הקושיות מתורצות }

הקושיא הראשונה מתורצת – הוכרחה התורה לשוב ולפרט את כל מלאכת המשכן הכלים והבגדים, על אף שאמרה זאת כבר לעיל. כדי ללמדנו, עד כמה מוכרחה היא מעלת הסדר, בהיות האדם יודע מה הוציא, מה עשה, וכמה עשה וכו', כפי שסיכמה וסידרה התורה את כל מלאכת המשכן. כי בודאי בעשיית המשכן שלא מתוך סדר מופתי, אף ענייני הרוחניות היו משתבשים ולא יכלה השכינה לשרות במלאכה זו.

לפ"ז גם הקושיות ב'. ג' וד' מתורצות – ידע בצלאל כי מעלת הסדר כל כך הכרחית בעבודת ה', לכן היה בטוח כי אין מלאכת המשכן יכולה להיעשות שלא כסדר.

לכן, כאשר ציווהו משה לעשות תחלה הכלים ואח"כ המשכן. אמר לו בצלאל: כי מנהג העולם לעשות תחלה בית ואחר כך לשים כלים בתוכו - וכי כך הוא הסדר הראוי, למען השראת שכינת ה' במשכן.

אף היה סבור בצלאל, כי שמא טועה משה, כי הרי דבריו סותרים למהלך סדר הדברים הראוי. וכי בודאי שציוה ה' לעשות כסדר - ולעשות המשכן תחילה ואחר כך לעשות הכלים.

אף משה ידע הדבר, אלא ניסה הוא לראות עד כמה עושי מלאכת המשכן עשאוה מתוך סדר בענייניהם הגשמיים וממילא אף הרוחניים, למען תשרה שכינת ה' במשכן. לכן ניסה להטעות את בצלאל לראות עד כמה טבועה בו מעלת הסדר. אך בגילויו עד כמה טבועה מעלת הסדר בבצלאל, שיבחו משה באומרו לו: בצל א-ל היית, כי וודאי צוה לי הקב"ה לעשות כסדר - המשכן תחילה, ואחר כך עשה הכלים.

לפ"ז גם הקושיא החמישית מתורצת – חזרה התורה שוב ושוב, כי הכל נעשה "כאשר ציוה ה' את משה". ללמדנו, כי מלאכת המשכן היתה מוכרחה להיעשות בסדר מופתי, בכל המלאכות - בבחינת "כאשר ציוה ה'". למען שלימותו הרוחנית של המשכן.

לפ"ז גם הקושיא השישית מתורצת – ציותה התורה באיסור לאו כי "ולא יזח החושן מעל האפוד"- והמזיח החושן מעל האפוד - לוקה. כי ללא מעלת הסדר, כאשר מזיח את החושן מעל האפוד, הדבר מהווה כהתחלה להפיכת אף ענייני קדושה גדולים יותר, מכח העדר סדר נכון.

ולפ"ז גם הקושיא השביעית מתורצת – כפל קרא באומרו: גם "ויקח" וגם "ויתן". ללמדנו, כי צריך האדם לעשות הכל כסדר, כאשר כל פעולותיו מחושבנות, גם ה"ויקח", וגם ה"ויתן" הנעשה אח"כ, למען שלימות "עדות" התורה וכל העניינים הרוחניים.

--------

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט''א
אפיקי אליהו על התורה

פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א - שנת תשע"ב לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן