אני הייתי מעשן שש שנים, אבל מספר השנים הם חלק קטן בסיפור אני הייתי חסיד של הסיגריות אחזתי מהם האמנתי שהם נותנים לי הכל, וכמו כל מעשן הייתי מוכן לוותר על אוכל ועל הכל בשביל סיגריה, ובמיוחד בזמנים חריגים טיולים וכדו' דבר בלתי נמנע והכי חשוב זה שתי חפיסות והיה ברור לי שאני מאבד את השפיות אם זה ששבת נכנסת ברגע האחרון וכמובן ההכנה הכי חשובה לשבת זה עוד סיגריה ויציאת השבת ברגע הראשון שאפשר בשביל הסיגריה ועל אף שזה לא היה מיוחד ואפ' גרוע הסיגריה במוצ"ש, ואם אין סגריה או אפשרות לעשן הלך הכל אפ' אני באמצע חתונה של עצמי הראש תקוע הסגריות הטיולים במקומות שאי אפשר לעשן אעשה הכל שנגמור מהר אפי' ששלימנו כסף, ועוד דוגמה ששמתי לב אני אף פעם לא יזרוק סגריה באמצע או לקראת הסוף אפ' שהיא לא במקום בכלל וכמו כן בכל הזמנים שלא הרגשתי טוב, עם כאבי גרון חזקים צינון כאבי ראש הייתי מעשן ללא שום הנאה מחכה שהסיגריה תגמר אבל אני לא יגמור עם זה.
וכמובן כמו כל מעשן שעינו בראשו הייתי שמח לו היו מציעים לי כפתור שיהפוך אותי ללא מעשן מלכתחילה, אבל שאני יפסיק ידעתי שאת ההנאה הגדולה אני מפסיד אפ' שכמובן יש שיקולים של בריאות וכדומה אבל אני מפסיד, כסף לא עני ן אותי משום שעל הנאות משלמים ואי ן הנאה גדולה מזו. ניסיתי להפסיק אחרי החתונה, לא רציתי להפסיק לפני זה אז סיכמתי עם אשתי שלוש ליום ובמשך הזמן נרד לשנים למעשה זה לא הצליח הראש כל היום היה תקוע בסיגריות מתי לקחתי את הראשון והשני והסיוט מסוף השלישי עד הבוקר והתחילו חריגות קצת חצאי סיגריות מאחרים עד שגמר הענין. ניסיתי תקופות בהתחלה יום אחד כך שבוע וגם חדש, וגם הרעיון הזה שבק חיים, משום שתלכס הראש בכלל לא התנתק אתה ממשיך לרצות אתה מקנא במעשנים וזה היה סבל ארוך. לא באתי לכתוב את הסיבות שרציתי להפסיק, משום שיש הרבה שלא נדבר שאחרי החתונה הוכפלו מספר הסיבות ועוד דבר הרבה פעמים הייתי חלש אחרי סיגריה, בבוקר ועוד. ולאחר כל הניסיונות הבנתי שצריך לגמור עם זה לגמרי ורק ככה יהיה קל וזה למעשה "השיטה הקלה", אחת ולתמיד אבל כמובן שלא הבנתי אתכל המשמעות כמו שמפורט בספר, ולא רציתי לחשוב שאני עוד מעט לא מעשן לתמיד,זה די מפחיד, בכל אופן החלטנו שקובעים תאריך לעוד חדשים ואז יותר אי ן סיגריה אבל בלידה של אשתי או בזמנים ממש מיוחדים אז אם אקבל אישור מאשתי אקח סיגריה. ולאחר חדשים זרקתי את הבדיל האחרון והתחלתי לחיות בכיף, לא היה רגע קשה הכל הלך בקלות ממש, עד שהגיע הזמן החריג במקצת והעלתי לאשתי את ההצעה שאקח אחד,וכמובן שהרגעתי שאין סיכוי שאחזור לעשן משום שהחבל בידיה. למעשה עישנתי (אני כותב למעשה משום שכשאתה מכור את תעשן, כל התירוצים שבעולם וכל כח השיכנוע ולבסוף תקבל) ואז היה הקושי אחר שהתקרבתי קצת אז כל מעשן פתאום הסתכלתי עליו מה שבעבר לא עני ן אותי, וכן על זה הדרך עוד כמה אירועים חריגים ואז התחלנו להתקרב ללידה הראשונה של אשתי, והראש ואני מתנחם כל הזמן עודמעט יהיה מיוחד. (יותר חיכתי לסיגריה מללידה) וסיכמתי עם אשתי שאאעשן חפשי והכל יהיה בסדר, אבל ההריון נמשך וכבר התחלתי לעשן וכך יצא ששבוע לפני הלידה עישנתי כרגיל, עד חדש לאחר הלידה, כמו בעבר עם כל ההשתוקקות. כאילו לא הפסקתי פעם. ואז אמרתי זהו הגיע הזמן לחזור לעצמי, אבל הבנתי כבר שזה לא יהיה כזה פשוט אי אפשר כל יום לשנות את הראש היום כן מחר לא, בפעם הראשונה היה קל היה לי הרבה כוחות אבל זהו זה הולך ונהיה קשה. ואז החלטתי לקחת את הספר "השיטה הקלה" ועם הרצון שלי, ביחד עם כל העצמה של הספר שידוע שזה מיוחד חשבתי להפסיק הלכתי לגמ"ח של אגו' חביב קניתי סיגריות והתחלתי לקרוא. במהלך קראית הספר שמתי לב שהמטרה פה להפסיק אחת ולתמיד, אני לא כיונתי לזה אבל החלטתי ללכת עלזה עוד דף ועוד דף עוד סיגריה ועוד סיגריה באיזה שלב חיכתי להיות מאחורי הספק ובלי סיגריות, הספר קלע בדיוק לכיון, שטף את מוחי, אני ידעתי שזה יהיה קל לי זה היה ברור לי שזו השיטה הקלה ביותר, לא צריך כח רצון צריך רצון ורצינות מינימאלית ואז ללא שום פחד עישנתי שתי סיגריות אחרונות רצוף כך שישאר הטעם הלא טוב והפסקתי בקלות ממש, ב"ה גם שלוש שבועות ראשונים קשים לא היו לי, והכל טוב ויפה, זה הכי קל שיש זה לא שיטה גאונית זה שיטה פשוטה אבל למי שחושב, ולחשוב זה נדיר למי שמעשן. אני מכניס לראשי הכל נשאר יפה בלי הסיגריות ולא ויתרתי על כלום זה העיקר מה שכן אני מפחד מסיגריה אחת שאני אכניס סתם (הוא בא ריק בענין) אבל צריך להיות בה חזק. הספר מומלץ ביותר, והתודה הגדולה לעמותת חביב בראשות הר' גרינברג שדואגות לנו מאוד, ולוקחת אותנו' אישית וב"ה יש לה הצלחה גדולה והפסקתי לעשן בזכותם, שיפוצו דבריו ויעשו חיל במעשנים. תודה ובהצלחה. |
מכתב מעשן שנגמל ספר אלן קאר
תוכן עניינים
הצג