מבוא

תוכן עניינים

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד.
--------

האווירה בישיבת הממשלה היתה טעונה ונסערת. שר החינוך והתרבות והספורט פתח בדברים נסערים: "זוהי שערורייה שלא תאומן. טיפשות! נבערות! מדובר כאן על קבוצה שחורה ופנאטית, שפשוט מתעקשת להישאר בחשכת ימי החושך, ואיננה עושה כל מאמץ להשתלב ולהתערות בחברה הכללית. הלימודים במוסדות החינוך שלהם, הם - שומו שמים - אינם כוללים לימודי ליב"ה! לומדים כל היום לימודים עתיקים, בלי טיפת קידמה. אינם לוקחים חלק באירועי תרבות ובפעילויות ספורט, אינם מנסים קצת לפתוח לעצמם פתח אל העולם המתקדם, היפה והנאור. חונקים את עצמם בגטו שלהם"...

"ובכן", כחכח היו"ר בגרונו, "עלינו להיות מעשיים. מדובר כאן בבעיה דמוגרפית חמורה, שיש להלחם בה בכל האמצעים העומדים לרשותנו. התכנסנו לכאן עכשיו כדי לפתח בעבור אותה קבוצה שחורה ופנאטית תוכנית של "השתלבות בחברה, בתעסוקה ובתרבות".

רגע רגע, מתי התכנסה ישיבת הממשלה הזו? לא, אל תטעו, אין זו ישיבת ממשלה במדינתנו המעטירה. איך אומרים? רודפי היהדות אינם מתים, הם רק מתחלפים. אז רק שנבין: מדובר כאן על ישיבת ממשלה לפני כ- 2,180 שנה [בערך בשנת 170 לפני הספירה], בראשותו של המלך אנטיוכוס אפיפנס, העומד בראש האימפריה היוונית, אֵם התרבות והספורט. הנושא הנדון הוא כמובן התערותם של החרדים - סליחה, היהודים - בחברה [הרחבת הדברים בחוברת "ימי החנוכה בהלכה ובאגדה"].

כעת הגיע תורו של השר לענייני דת: "תראו", הוא אומר, "עלינו לנקוט בצעדים חכמים. אין זו בעיה שאפשר למגר אותה בזבנג אחד, אלא עלינו לנהוג בחכמה. מהיכרותי עם אורח החיים היהודי, יכול אני לומר ברורות, שכל עוד מחזיק העם הזה בתורתו, הוא לעולם לא יצליח להתערות בחברה. עלינו למצוא את הנקודות המרכזיות שעליהן נעבוד, כדי ליצור את ההתערות המתבקשת".

שר החינוך קפץ מיד: "קודם כל שיפסיקו עם הלימודים העתיקים שלהם! כל עוד הם אינם מכניסים לימודי ליב"ה במוסדות החינוך, הם מגדלים נוער המנותק מן התרבות ומן החברה המתקדמת, ונעשה סגור בגטו משלו. רחמנות על הילדים שלהם. עלינו לפתוח להם צוהר לחברה הכללית, לכן יש לאלץ אותם להפסיק לאלתר את לימודי התורה!".

קריאות הסכמה נשמעו מכל עבר, וכך נרשם בפרוטוקול הישיבה - היעד הראשון: ביטול לימוד התורה.

שר העבודה והתעסוקה ביקש אף הוא את רשות הדיבור: "ובכן ישנה עוד בעיה. עוד ענין שגורם להם להישאר אדוקים בדתם: אחת לשבוע הם מפסיקים לעבוד, סוגרים חנויות, משביתים מפעלים, ויושבים בביתם ועוסקים בפולחני דת. אני לא מדבר כרגע על ההיבט הכלכלי החמור. על מוסר העבודה הירוד, על הפרזיטיות המחפירה, על הבזבוז המשווע. אני מדבר עכשיו על ההיבט החברתי: כל עוד הם ממשיכים עם המנהג הזה, הם לא יוכלו להתערות בחברה. לכן אני מציע לחוקק חוק האוסר לשבות בשבת".

כך נרשם היעד השני: ביטול שמירת השבת.

"זה עדיין לא מושלם", הביע שר הבריאות את דעתו. "ישנו עוד דבר משמעותי, שלדעתי, גורם להם להיות נבדלים ולהרגיש שונים. הענין הוא בברית המילה. כל תינוק שנולד, מיד הם דואגים להטביע בו, בגופו, חותמת של יהודי. אני לא מדבר על ההיבט הרפואי והמוסרי, על הסבל המיותר שהם גורמים, על הפרטיזניות שבה הם מבצעים פעולה כירורגית רגישה, ללא רופא מקצועי וללא הרדמה. לא על זה אני מדבר כרגע, אלא על ההיבט החברתי: יש כאן ניתוק מכוון של היהודי מן החברה הכללית, כבר מעת הולדתו. לכן עלינו להיאבק גם על כך".

כך נרשם יעד נוסף: ביטול ברית המילה.

האווירה היתה מעודדת. הפתרונות נראים מעודדים ומבטיחים. ניתן לקוות כי בעוד תקופה לא ארוכה, יוכל העם היהודי להיות כבר "היסטוריה", והתורה שלהם תהיה מונחת בארכיונים. גם הם יזרמו עם הזרם החופשי, עם התרבות ההלניסטית הנאורה והמתקדמת.

"רבותי!" קם לפתע שר הפנים. ישנו נושא אחד שעדיין לא לקחנו אותו בחשבון. כולם נשאו עיניים סקרניות, מה בפיו של שר הפנים? ובכן, הוא הרעים בקולו: "ענין קידוש החודש"! הנוכחים הביטו בפליאה ובהשתאות: קידוש החודש? הרי זה סך הכל איזה טקס פולחני שהם עורכים אחת לחודש, כמו עוד הרבה טקסים ומצוות. מסתכלים על הירח ולפיו מחליטים שעכשיו הגיע חודש חדש. מה הענין הקריטי והמשמעותי בזה?!

שר הפנים הסביר: "עליכם להבין, אין זה רק אירוע פולחני. זה דבר שגורם להם להיות נבדלים מאתנו. כל אזרח מן השורה - חי לפי לוח השנה הממלכתי, ואילו הם - חיים להם ב"כוכב" משלהם, עם לוח זמנים משלהם... אבל מה שהכי פרובוקטיבי ובעייתי כאן, זה הציות הבלתי נסבל שלהם לרבנים. הרבנים מחליטים להם בדיוק מתי יהיה להם ראש השנה, מתי יהיה להם חג סוכות, מתי חג פסח. אתם צריכים לראות, איך כל היהודים מחכים בדריכות לשמוע מהרבנים, בכל חודש מחדש, מתי בדיוק יחולו החגים. לא יכולים להמשיך בשגרה אם לא יתעדכנו בדיוק מה החליטו החודש במועצת הרבנים. זה קושר אותם אל המנהיגות שלהם. יוצר להם מנהיגות עצמאית. כל עוד הם ממשיכים בעקביות ובהתמדה, בכל חודש מחדש, להיות תלותיים בהוראות הרבנים, הם ימשיכו להיות כפופים להם ולהישמע להנחיותיהם. עלינו להילחם בזה בכל תוקף. שיפסיקו את הקשר התלותי הזה, וילכו אך ורק לפי לוח השנה הממלכתי!"

המהומי הסכמה נשמעו מכל עבר. אכן, היו לא תהיה. היעד הבא: ביטול קידוש החודש.

* * *

אכן כן. מצות קידוש החודש, כפי שנעשתה בעבר, על ידי בית הדין, על פי ראיית הלבנה, היא אחת המצוות המרכזיות, המבדילות את עם ישראל מן העמים, בבחינת: "הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב". היא קוצבת לעם ישראל קצב ולוח זמנים משלו, מתוך ציות מוחלט לחכמי ישראל, ולא לחינם רבים משונאי ישראל ורודפי התורה, היתה עיניהם צרה דווקא במצוה זו, ורבו הניסיונות לבטל ולעקור אותה.

כיום, שבעוונותינו איננו יכולים לקיים את מצות קידוש החודש כמתכונתה על פי ראיית הלבנה [כיון שאין לנו בית דין "סמוכים" כפי שיורחב בחוברת], לכל הפחות נישא את ליבנו ללמוד אודותיה כראוי, היאך וכיצד נעשתה, וכיצד השפיעה באופן משמעותי ומיוחד על חיי עם ישראל. כיצד קידשו ישראל את זמניהם, וקבעו לעצמם לוח זמנים משלהם, לוח שאיננו זורם במחזוריות אוטומטית וחולית, אלא מתקדש ומְזַמֵּן ומבקש אליו את הקב"ה.

נסקור את אופן קיום המצוה בדורות השונים, מתי ומדוע השתנו פני הדברים, ומהי משמעותו וקדושתו של יום "ראש חודש" בזמננו אנו. ונישא לבבנו אל כפים, בתפילה אל אל בשמים:

"מִזְבֵּחַ חָדָשׁ בְּצִיּוֹן תָּכִין, וְעוֹלַת ראשׁ חֹדֶשׁ נַעֲלֶה עָלָיו.
וּשְׂעִיר עִזִּים נַעֲשֶׂה בְרָצוֹן, וּבַעֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִשְׂמַח כֻּלָּנוּ.
וְשִׁירֵי דָּוִד עַבְדָּךְ נִשְׁמַע בְּעִירָךְ, הָאֲמוּרִים לִפְנֵי מִזְבָּחָךְ.
אַהֲבַת עוֹלָם תָּבִיא לָהֶם, וּבְרִית אָבוֹת לַבָּנִים תִּזְכּוֹר..."
(מתוך תפילת מוסף של ראש חודש)

יחד עם מצות קידוש החודש, וקביעת לוח השנה היהודי, נזכיר גם את המאורות, היוצרים את הזמנים על פני כדור הארץ, הלוא הם השמש והירח, כמו שנאמר בבריאת העולם (בראשית א יד): "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאוֹרוֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם, לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה, וְהָיוּ לְאוֹתוֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים". במהלכם הקבוע מבריאת העולם ועד עתה, ללא שום חריגה ושינוי, הרי הם מהללים ומשבחים את הקב"ה יוצר כל אשר בראם.

"טוֹבִים מְאוֹרוֹת שֶׁבְּרָאָם אֱלֹהֵינוּ... שְׂמֵחִים בְּצֵאתָם שָׂשִׂים בְּבוֹאָם, עוֹשִׂים בְּאֵימָה רְצוֹן קוֹנֵיהֶם..." - עומדים הם זה אלפי שנים על משמרתם, יום ולילה לא ישבותו, למלא את התפקיד שהועיד להם בורא עולם מששת ימי בראשית, ביצירת העיתים והזמנים. וזוכים אנו לברך על מאורות אלו - ברכות שבח והלל: על הירח - "ברכת הלבנה", אחת לחודש. ועל השמש - "ברכת החמה", אחת ל- 28 שנה [וכפי שיבואר להלן בהרחבה].

יהי רצון שנזכה במהרה לנבואת הנביא ישעיה (ל כו): "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה, וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם, כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים...".

--------

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל מחבר
סדר היום בהלכה ובאגדה

כסלו התשע"ג
לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן