מבוא - מגילת הסתר

תוכן עניינים

--------

"מגילת אסתר" - לגלות את הנס שבתוך ההסתר; ניסים רבים נעשו בזמן נס פורים, אך בלא התבוננות אי אפשר להבחין בהם, ודרוש לימוד וההעמקה במגילה כדי לראות את הניסים.

והנה בגמרא במגילה (י"ט א') יש מחלוקת מהיכן צריך לקרוא את המגילה בזמן חיובה, ולהלכה נפסק (שו"ע סי' תר"צ ס"ג) כהדעה שצריך לקרוא את המגילה כולה מתחילתה ועד סופה. ושם בגמרא מבואר שהצורך לקרוא את המגילה כולה הוא בשל הנס המתבאר מכל המגילה, שבקריאת חלק מהמגילה לא רואים את כל הנס. ומבואר בזה שבקריאת כל פסוק יש שייכות לנס ובקריאת פסוקים ספורים – פסוק כאן ופסוק כאן – לא יהיה נראה הנס בשלמותו. ונלמד מכך שיש חשיבות מיוחדת בקריאת כל פסוק ופסוק, ומוכח שכל פסוק בא להשמיע על חלק מהנס, ולכן לא די בקריאת חלק מהפסוקים. וכן כתב הגאון רבינו יעקב מליסא (בעל "נתיבות המשפט") בהקדמתו לספרו "מגילת סתרים" (על מגילת אסתר) שכל פסוק ופסוק מעורר על נס מיוחד. וכן משמע מהגר"א, שכתב (אסתר א' ב'): "ולפיכך אמרו שצריך לקרותה כולה, (משום) דלכאורה (קשה) - למה לנו לידע בתוקפו של אחשורוש? אך (התירוץ) שבכל פסוק ופסוק הוא מספר גודל הנס" ע"ש. ולכן יש לקרוא כל עניין במגילה, כמו גדולת אחשורוש וכד', כי גם בזה יש נס, ואכן צריך להתבונן וללמוד את הנס המבואר בזה ובשאר פסוקים.

ויש כמה טעמים בידיעת הניסים: א' הטעמים הוא, שנשכיל ונדע שהשם יתברך עמנו אף בגלותינו, ולא עזבנו ולא יעזבנו, ככתוב "כי לא יטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזוב" (תהלים צ"ד י"ד). ועי' בביאור הגר"א (הנ"ל) שהקשה על מאמר הגמרא (חולין קל"ט ב') "אסתר מן התורה מנין, דכתיב (דברים ל"א י"ח): ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא" (עד כאן לשון הגמרא), והקשה הגר"א מה הוקשה לחז"ל באסתר יותר משאר צדיקים שנעשה להם נס, למה עליהם לא שאלו היכן הם רמוזים בתורה? ותירץ שנס הנעשה בארץ ישראל אינו כל כך דבר פלא, כי זהו מקום המיועד לכך, וכן נס חנוכה - שנעשה בימי המקדש, ובזמן שאין הסתר פנים, אינו נס כל כך גדול כמו נס פורים - שנעשה בגלות, במצב של חשיכה, שזהו פלא גדול, שבזמן הסתר מגלים לפתע הארה כל כך גדולה. וזה כוונת הגמרא בשאלתה "אסתר מן התורה מנין" דהיינו היכן מרומז בתורה שבזמן הסתר הקב"ה עושה עמנו ניסים ובפרט נס גדול כזה? ותירצה הגמרא, שכתוב "ואנוכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא" פירוש, אפילו בשעת 'הסתר' – אשלח את 'אסתר' ויהיה נס תשועה. ומזה נפיק לקח, שגם בגלותינו, הקב"ה עמנו, וכל מה שקורה, הכל הוא בהשגחה ממעל, ואין דבר הנעשה 'סתם' בלי השגחה ח"ו. וזה גם א' מהטעמים שנצטוינו לקרוא את המגילה לדורות, שתמיד כשנמצאים בגלות, נדע את הסוד הזה, שהקב"ה מנהל הכל בהשגחה פרטית, ואף שלכאורה אין זה נראה - כשיש הסתר פנים ח"ו, נשכיל ונדע שכן הוא, שהקב"ה לא עזבנו ולא יעזבנו.

עוד צריך לדעת, שניסים נסתרים, גדולים הם מן הניסים הגלוים, מפני שבנס נסתר יש ב' ניסים: א' הנס עצמו, ב' האופן הטבעי שבו הקב"ה עושה את הנס - שהדבר נראה כדרך הטבע ולא נראה שיש פה נס. וכאלו ניסים הקב"ה עושה עמנו בגלותינו.

ובספר "ליהודים היתה אורה" להגרי"פ גולדוסר שליט"א כתב (במאמר מ"ו), שיש צד נוסף שניסים נסתרים עדיפים על ניסים גלויים, שניסים נסתרים הם ניסים ששוברים את הטבע, וכאילו הטבע אינו. אבל ניסים גלויים הם משאירים את הטבע על עומדו, אלא שעוקפים אותו. וכגון בניסי מצרים, המצרים ישנם, אלא שהקב"ה עשה נס והטביעם. משא"כ בימי המן, פתאום לבבו של אחשורוש השתנה, ושנא את המן, והחליט לתלותו, ופתאום שלח אגרות לטובת היהודים, ורואים שאחשורוש אינו בשליטת עצמו כלל, והוא רק מכוון מלמעלה, וכל רצונותיו משתנים לפי רצון הקב"ה, וזה מראה שאין כזה דבר שנקרא אחשורוש, אלא יש רצון ה', הקב"ה רוצה שאחשורוש יחליט כך, הקב"ה רוצה שושתי תתנהג כך, וזה מראה שאין טבע כלל! וזה יותר גדול מנס גלוי, מפני שבזה רואים איך שהטבע אינו כלום, ואין כזה דבר 'טבע' אלא יש רק דבר אחד: רצון השם. כשהשם רוצה, הטבע פועל, וכשלא, הטבע בטל.

ולפי כל האמור עד עתה, כמה שרואים יותר ניסים במגילה, יותר מקבלים את התועלת שבקריאתה, שהתכלית היא כנ"ל - לראות שה' עמנו אף בגלותינו, ושהוא יתברך עושה עמנו ניסים, ולא סתם ניסים, אלא ניסים גדולים, ניסים שעדיפים הם במידת מה על ניסים הנעשים בזמן גילוי פנים.

עוד תועלת שיש בקריאת ניסי המגילה, כתב בספר "שם דרך" (עמ' ע"ג-ע"ו) שבנס פורים רואים איך שלכל דבר יש מטרה, אלא שבהסתכלות על פרט א' או אפילו על כמה פרטים אי אפשר לראות את התכלית, ורק בהסתכלות מושלמת אז אפשר לראות ולדעת את התועלת האמתית שבכל דבר ודבר. שהרי מאורע המגילה ארך תשע שנים (משנת ג' למלכות אחשורוש עד שנת י"ב למלכותו) וזהו זמן ארוך מאוד, ובכל עת כשראו פרט מסוים, לא יחסו לכך שום חשיבות, ולא העלו על דעתם שיש בכך איזושהי תועלת לעוד כמה שנים. ורק לבסוף קישרו את כל המאורעות יחד וראו איך שכל המקרים משתלבים לשרשרת אחת ארוכה של ניסים ונפלאות – כדי ליצור את הצלת עם ישראל. ולא עוד, אלא שבתוך אותם שנים, ראו רק צרות, עליית המן, גזרתו, נתינת הטבעת מאחשורוש להמן, שליחת האגרות, וכו', והכל היה נראה כרע. ולבסוף התברר שהכל לטובה, (וכמו שיתבאר בפנים הספר באורך אי"ה). יוצא שאי אפשר לדעת שהכל לטובה אלא כשמסתכלים על הכל בצירוף כללי ואז רואים שהכל נעשה לטובה. [והביא דוגמא לדבר מגירוש ספרד שכולם היו בטוחים שפתאום מלכות ספרד תתפוגג, לגודל רשעתם שגרשו את היהודים, והנה לא רק שמלכותם לא התפוררה (אז) אלא שעוד נוסף להם טובה, שבאותה תקופה ספרד גילו את יבשת אמריקה, וע"י זה נוסף להם רוחים גדולים. אך רק לאחר מאות שנים, ראו הכל את התועלת הגדולה שהי' ע"י מציאת יבשת אמריקה, שבזמן השואה ברחו הרבה ניצולים לאמריקה, ויבשת זו היתה הצלה גדולה להם. יוצא שמה שהי' נראה בתחילה כדבר פלאי, לבסוף נתגלה כטובה גדולה וגם מלכות ספרד באמת התפוגגה אחר כך ולא נשאר מהם אלא מה שמצאו את אמריקה. וכן הוא כמעט בכל דבר ודבר. אי אפשר לראות את הטובה אלא לבסוף]. ויש דברים שאפילו לאחר מאות שנים לא רואים את הטוב, ורק לעתיד לבוא נראה את הטוב האמיתי שבכל דבר ודבר. ואת זה לומדים ממגילת אסתר, שכל דבר יש לו מטרה - אין דבר הנעשה סתם, ולא תמיד רואים מיד את התכלית שבכל דבר.

עד כאן נתבארו כמה טעמים שיש צורך לדעת את הנסים.

ויש גם עניין מיוחד בסיפור ניסי המגילה, כמו שכתב בספר "יסוד ושורש העבודה" (שער י"ב פרק ה ד"ה ויזהר): "והובא בספרים, שראוי לכל איש הישראלי להרבות בספורי הנסים ונפלאות לאנשי ביתו ובניו ולהגדיל הנס באזניהם, ועל ידי ספור הנס בשמחה גורם בעולמות העליונים שמחה וחדוה עצומה לאין תכלית וחקר, והבורא ברוך הוא וברוך שמו נתגדל ונתקדש בכל העולמות יותר ויותר ומתפאר באדם זה בכל פמליא שלו, כמבואר בזוהר הקדוש".

וזו המטרה בחיבור הזה, לדעת את ניסי ה' ואת נפלאותיו, וכדי לשבח את שמו הגדול, ובפרט בשביל שיעסקו בעניינים אלו בימי הפורים שאז גדולה המעלה ללמוד את ניסי המגילה [כמבואר ביסוד ושורש העבודה הנ"ל], ושיועיל הספר להתחזקות באמונה ובבטחון בה'.

. . .

לכאורה היה ראוי לקרוא את שם הספר "מגילת הניסים", שכן זהו מהותו של הספר - גילוי הניסים שבמגילה. אך במחשבה שניה שם זה נותן מקום לטעות, שיש במשמע כאילו רק אלו הניסים שיש בעולם - הפך האמת, וכבר אנו מודים בכל יום, ערב ובקר וצהריים: על ניסך שבכל יום עמנו. כי השגחת השם יתברך מלווה אותנו בכל עת, בכל מצב, בין אם אנו מבחינים בכך ובין אם לא. אדרבה, מי שלא מרגיש בניסים המקיפים אותו בכל עת, עליו לבדוק בקורה סביבו, לראות את השגחת השם עליו, ולהתפעל מחסדי ה', ולהודות לה'.

ולמעשה, בספר הזה יש תועלת רבה לעניין זה, כי מאחר שרואים את המקרים שבמגילה במבט מלמעלה, ושוב מעמיקים בהם, מרגישים שלפני הלימוד היה נראה הכל כמקרה רודף מקרה, מאליו... ואילו אחר הלימוד פתאום הכל מתבהר ומתחבר לשרשרת אחת ארוכה ונפלאה של השגחה פרטית, המלווה על כל צעד ושעל. ומזה יתן האדם אל ליבו, לשׁום אורחות חייו, להנות מהניסים שאופפים אותו בכל זמן, בתמידות, ולהודות להשם, לאהוב את השם, ולשמוח בהשם, ולקיים "שיחו בכל נפלאותיו" (תהילים קה ב).

וידוע בספרים הקדושים, שמתוך שהאדם מתבונן בניסים, זוכה לעוד ועוד ניסים, כי הנהגת השם יתברך כצל אל האדם, שנאמר: השם צִלך על יד ימינך (תהילים קכא) - כמו שהיד זזה ואף הצל נע עימה, כן הנהגת השם עם האדם - במידה בה נוהג האדם כן מתנהגים עמו, בבחינת "בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכים אותו" - הוא מודה להשם, נותנים לו עוד ועוד סיבות להודות. וכן כתב רבינו יונה בשערי תשובה (ד יב). והרוצה למשוך על עצמו חן וחסד ורחמים, ירבה במידה זו של הודאה להשם יתברך, ושמחה בנפלאותיו, וכנגד זה ירבה הבורא טובותיו עליו.

. . .

--------

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) להרב ישראל בן ישי הכהן שליט"א לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן