מאני מכבדותי - אפיקי אליהו על התורה

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר אפיקי אליהו על התורה מאני מכבדותי - אפיקי אליהו על התורה
תוכן עניינים

--------

א. ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך וכו'. ועשית בגדי קדש לאהרן אחיך וכו' (כח.א-ב)

איתא בערכין (טז.) למה נסמכה פרשת בגדי כהונה לפרשת קרבנות? לומר לך, מה קרבנות מכפרין אף בגדי כהונה מכפרין וכו'.

ויל"ע, דמילא ה"קורבנות" מובן מה שמכפרין מכח הקרבתם ע"ג המזבח, אלא ה"בגדים"- כיצד בכוחם לכפר?

ב. ועשו בגדי אהרן לקדשו לכהנו לי (כח.ג)

פירש רש"י – "לקדשו לכהנו לי"- לקדשו, להכניסו בכהונה על ידי הבגדים שיהא כהן לי.

ויש להבין, מדוע רק מכח הבגדים, יכל היה אהרן "שיהא כהן לי"- להתקדש ולהכנס בכהונה, דמה המעלה הכ"כ גדולה בבגדים?

ג. ועשו בגדי אהרן לקדשו לכהנו לי (כח.ג)

יש לדקדק, מדוע נקט קרא גם "לקדשו" וגם "לכהנו לי", וכי לא חדא משמעות להם?

ד. ועשו את האפוד זהב וכו' (כח.ו)

יש לידע, מה העניין שכ"כ פרטה התורה כיצד וממה נעשו הבגדים בפרטי פרטים. בדומה לכלי המשכן הקדושים והנעלים (מן הסתם, הרבה יותר מן הבגדים)?

ה. ונתת אל חושן המשפט את האורים ואת התמים והיו על לב אהרן בבאו לפני ה' ונשא אהרן את משפט בני ישראל על לבו לפני ה' תמיד (כח.ל)

יש להבין, מדוע האורים והתומים היו דווקא על לב אהרון - על בגדיו כאחד מבגדיו. מדוע לא היו תלויים הם באחד המקומות במקדש, ושם היו שואלים בהם?

ו. ולקחת את שמן המשחה ויצקת על ראשו ומשחת אתו (כט.ז)

יש להבין, מדוע בשעת קידוש אהרן ובניו לכהן בבגדי הקודש, היו אף הבגדים צריכים להימשח בשמן המשחה, וכפי שנעשה בכלי הקודש וכו'?

ז. ונתתה אתו לפני הפרכת אשר על ארון העדות לפני הכפרת אשר על העדת (ל.ו)

איתא ביומא (עב:) "מבית ומחוץ תצפנו"- אמר רבא: כל תלמיד חכם שאין תוכו כברו, אינו תלמיד חכם.

וצ"ב, מה העניין הכ"כ גדול שיהיה הת"ח "תוכו כברו" כארון העדות?

ח. עוד צ"ע, הרי הו"ל למדרש למימר: כל ת"ח שאין "בורו כתוכו" ולא "תוכו כבורו", שהרי חיצוניותו צריכה להיות כפנימיותו האמיתית והישרה, ולא שח"ו יהיה צבוע - שפנימיותו תהיה כחיצוניותו?

פורים

ט. ויבוא המן ויאמר לו המלך מה לעשות באיש אשר המלך חפץ ביקרו וכו'. ויאמר המן אל המלך איש אשר המלך חפץ ביקרו. יביאו לבוש מלכות אשר לבש בו המלך וסוס אשר רכב עליו המלך ואשר נתן כתר מלכות בראשו. ונתון הלבוש וכו' וקראו לפניו ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו (מגילת אסתר ו.ו-ט)

יש להבין, מה סברו המן, ואף האחשורוש אשר הודה לו, בסוברם: כי דווקא לבישת לבוש מלכות חיצוני אשר לבש בו המלך, הינו השכר הכי ראוי לאיש אשר המלך חפץ ביקרו?

{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד}

יבואר ע"פ יסוד דברי הגמ' בסנהדרין (צ"ד ע"א) "ותחת כבודו יקד יקוד כיקוד אש" א"ר יוחנן: תחת כבודו וכו' כי הא דרבי יוחנן קרי ליה למאני מכבדותי.

מייסד לנו ר' יוחנן, כי הבגדים הינם "הכבוד" של האדם. בעצם מהות הבגדים ישנו כח נעלה, להחדיר אף בפנימיות נפש האדם את הכבוד והקדושה אשר מבטאים בגדיו.

ממילא מובן, כי בכח הבגדים להיות בגדי קודש המכפרים על האדם כקרבנות, להיות בבחינת "לקדשו לכהנו לי", כי עד כמה גדול כוחם להשפיע על נפש האדם.

{לפ"ז כל הקושיות מתורצות}

הקושיות א'. ב' וג' מתורצות – בכח בגדי הקודש לכפר בדיוק כפי שהקורבנות מכפרין, כי בכוחם להשפיע אף על פנימיות האדם. "בגדי הקודש"- הם המאפשרים את ה"לקדשו לכהנו לי"- להתקדש ולהיכנס בכהונה, להחדיר בנפש האדם רוממות ונכבדות, וממילא אף את הקדושה לכהן לפני ה'!.

לפ"ז גם הקושיות ג' וד' מתורצות – לימדה אותנו התורה, כי לבישת הבגדים מלבד מה שבאים הם לשם ה"לכהנו לי"- לעשותו כהן גדול מרומם משאר אחיו, הינם הגורמים לכל ה"לקדשו" של הכהן, כי מכח ה"בגדי קודש", מושפע הכהן רוממות וקדושה בנפשו הפנימית, להיות כבר חלק מעצם ה"לכהנו לי".

לזה פירטה התורה בפרטי פרטים כיצד נעשו הבגדים בדומה לכלי המשכן, כי כמה נעלים ומרוממים הם הבגדי קודש להיות "מאניה מכבדותיה" בדיוק כפי שהכלים משמשים למלאכת כפרת הקורבנות לכפר על עם ישראל.

לפ"ז גם הקושיא החמישית מתורצת – ציותה התורה, כי האורים ותומים יהיו דווקא על לב אהרון - כאחד מבגדיו. ללמדנו, כי "הבגדים" יכולים להיות אורים ותומים קדושים, כמעלת כח הבגדים - "דמאני מכבדותיה".

לפ"ז גם הקושיא השישית מתורצת – משיחת בגדי הכהנים בשמן המשחה כפי שנמשחו הכלים. באה ללמדנו, כי מעטה חיצוני - כבגדים, יכול לרומם ולקדש את האדם, בהשפעתם עליו קדושה יתירה, ובלבד שיהיו הבגדים בבחינת "בגדי קודש".

לפ"ז גם הקושיות ז' וח' מתורצות – צריך הת"ח להיות כארון קודש, בהיות ה"תוכו" כ"בורו". כי כאשר ה"בורו"- חיצוניותו, הינה מזהב, בהיות בגדיו החיצוניים בגדי קודש, אז ממילא ישפיע ה"בורו" על "תוכו"- ועל פנימיותו.

כי בכח הבגדי קודש - להשפיע על נפש הת"ח להיות ת"ח - הכל מכח "התוכו כבורו" (ולא בורו כתוכו), בהבינו את מהותו ומעלתו, וממילא לרצות להתעלות ולהתקדש.

פורים

ולפ"ז גם הקושיא התשיעית מתורצת – ידעו המן ואחשורוש, עד כמה בגדים חיצוניים יכולים להשפיע על ליבו ומהותו של האדם. עד שאדם "אשר המלך חפץ ביקרו", שכרו הגדול יכול להגיע מכח נתינת לבוש מלכות אשר לבש בו המלך וסוס אשר רכב עליו המלך ואשר נתון כתר מלכות בראשו. כי בכח הבגדים להשפיע ולרומם האדם בפנימיותו, כהרגשת המלך עצמו - "ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו", כי זהו כוחם של הבגדים - "מאניה מכבדותיה".

--------

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט''א
אפיקי אליהו על התורה

פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א - שנת תשע"ב לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן