מאמר שישי - טעם מתיקות התורה - מי מרגיש?

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר אמרי יחזקאל מאמר שישי - טעם מתיקות התורה - מי מרגיש?
תוכן עניינים

--------

תשובה: הנה על שאלה זו, אין ביכולתנו להביע את ההרגשה ע"ג הכתב... ומסיבה פשוטה: כמה שנסביר - עדיין לא יבינו על מה מדברים, עד אשר יעברו את החויה והעונג הזה - על 'בשרם' ממש!

וזה דומה בדיוק, כמו שניקח עוור מלידה, ונבוא ונסביר לו על יופי שלל הצבעים - אדום, ורוד, וכו'. חרש - תסביר לו את הָעַרֶבוּת והרוגע שיש בשמיעת צלילי כלי הנגינה... הם לא יבינו בכלל על מה אתה מדבר, ומסיבה אחת ויחידה: מפני שאף פעם, הם לא ראו ושמעו איך זה נראה... ולכן במילים לבד א"א לתאר להם.

הכלל הוא: כל דבר 'מופשט' שתלוי בהרגשת החושים של אדם, לא ניתן להמחיש זאת תאורתי ע"י מילים בלבד!

וכדי שנבין את עומק משמעות הדברים, אעתיק כאן סיפור מרתק, אשר ממחיש לנו באופן נפלא את הכלל הנ"ל.

לפי כ - 200 שנה, שלט בארץ צרפת, קיסר בשם נפוליאון. היה לו אימפריה גדולה, ושמו היה הולך לפניו כלוחם עריץ, וכובש מדינות תחת שלטונו.

והנה - באחד ממסעיו, הגיע הוא עם חייליו לעיר גדולה. וכשניסה להיכנס לתוכה נתקל בחומה בצורה, אשר שימשה כמגן על אנשי העיר. וחומה זו היוותה לקיסר מחסום שמנע ממנו את הגישה לעיר.

מה עשה נפוליאון ? פיזר את חייליו לאורך כל סביב החומה, והקיף את העיר במצור. אין יוצא ואין בא - עד שירימו דגל כניעה!

חלפו ימים, שבועות, ואף חודשים, ולהפתעתו עולם כמנהגו נוהג, ואין הוא רואה שום סימני כניעה מצד אנשי העיר.

חייליו של נפוליאון היו ג"כ כבר שבורים ומותשים, מחמת תנאי השדה שהיו נאלצים להתעכב במקום המערכה, וללא שום סימן של התקדמות בשטח...

עשו החיילים משלחת, ובאו אל הקיסר בטענה - שיִוָותֶר ויסוג מהעיר מחמת שהם לא מסוגלים יותר להמשיך בתנאים כאלו!

הרהר נפוליאון, וחשב רבות מה לעשות כדי לחלץ את צבאו מהמצב אליו נקלע, ולבסוף החליט לבצע 'מבצע' נועז: הוא עצמו יתחפש לאיכר אלמוני ויכנס לתוך העיר, ויאזין מהי תגובתם של החיילים. אם יראה שהם נמצאים כבר על סף היאוש, ועומדים הם להכנע - אזי ימשיך הוא את המצור על העיר, עד לכיבושה.

ואם לאו, דהיינו אם יראה שהם עדיין מבוססים וחזקים ולא נראה עליהם אותות כניעה, או אז - יקפל הוא את צבאו, ויחזור לארצו.

מפקדי הצבא ניסו להניעו מביצוע צעד גורלי זה, בטענה שבזה הוא מעמיד את חייו על כף המאזניים. שהרי אם יגלו את זהותו שהוא בעצמו הקיסר - הוא גמר בזה את חייו!

ואולם הקיסר, שהיה החלטי בדעותיו וגם אמיץ, לא שעה לדבריהם ועוד באותו לילה ניגש לבצע את תכניתו. שינה הוא את זהותו, לבושו, ופניו, לבלתי הכר, והשתחל לתוככי העיר.

וכידוע, אדם שרוצה לגלות את סודות המדינה, הולך הוא לבית המרזח מקום שמתגודדים שם החיילים, ומאזין לדבריהם, אולי בֶּמָקום ששם נכנס יין - שם יצא סוד.

וכך באמת עשה. נכנס לבית המרזח, הזמין כוס שתיה, וישב ליד חבורת חיילים, והטה אוזנו כאפרכסת - לשמוע את שיחתם.

והנה, גילה הוא מתוך דבריהם, שבאמת העיר עומדת כבר על סף התמוטטות והחיילים עצמם תשושים ומיואשים, מצב הכלכלי של המדינה גם הוא ירד פלאים מחמת המצור, עד אשר לא ניתן כבר להשיג אפילו פת לחם. ובקרוב עומדים הם בפני החלטה - להכנע לקיסר נפוליאון, ובכך להציל את עורם.

מיודענו נפוליאון שמח מאד לשמע בשורות אלו, ובדמיונו כבר ראה את העיר כבושה בידו, מיד מיהר הוא לשלם למוכר, ולצאת מהר אל מחנהו.

ואולם להפתעתו - - - שוד ושבר!!! חייל אחד זיהה את מראהו, והתחיל לצעוק לחבריו "חבר'ה, בחיי ראשי הנה הקיסר נפוליאון"! חבריו בתחילה לא האמינו לו, וחשבו כי רוצה הוא להתבדח איתם. ואולם משראו את רצינות פניו, התחיל החשד מכרסם גם בליבם...

נפוליאון הרגיש שהאדמה בוערת תחתיו, וכדי להציל את חייו - לקח את רגליו ועזב במהירות את המקום.

עובדה זו - הגבירה יותר את החשד בלב החיילים, והם התחילו במרדף אחריו, הקיסר החל לרוץ לתוך השוק, ותר בעיניו אחר מקום מחבוא. והנה לפתע רואות עיניו חנות סנדלריה, והסנדלר עומד על עבודתו.

"חושה מהרה", קרא נפוליאון לסנדלר, והצילני מפני הרודפים אחרי להורגני, ואשלם לך את שכרך בכפל כפליים!

הסנדלר תפס מיד את אשר עליו לעשות, ורמז לו שיכנס איתו במהירות בפנים החדר. אשר בקצהו נערמה ערימה של מזרונים. הרים הסנדלר את כל המזרונים, והורה לו להכנס ולהחבא מתחת כל ערימת המזרונים. עשה הקיסר כאשר נצטווה, וכשגמר הסנדלר את מעשהו, שב במהירות לעבודתו - כאילו לא אירע דבר.

החיילים שדלקו אחר הקיסר, הצליחו לראות לאיזה סמטא הוא פנה, ותגברו כוחות נוספים, וביחד איתם נכנסו לערוך חיפושים במבואות הסמטא.

והנה בשעת חיפושיהם הבחינו, שבסוף הסמטא ניצבת חנות של סנדלר. והעלו השערה שמין הסתם הוחבא האלמוני בתוך חנות זו. כיוונו את צעדיהם לעבר החנות, ובקול תקיף פנו לסנדלר, האם ראה אדם זר שנמלט לשטח זה? ומשהשיב הלה בשלילה, נתן המפקד פקודה להכנס בפנים, ולערוך חיפוש מדוקדק - בכל חור וסדק אחר הנמלט!

נכנסו החיילים לביצוע הפקודה, חיפשו והפכו את כל תכולת הבית ואולם העלו חרס בידם. אך לרגע שמו לב, שבפינת החדר יש גם ערימת מזרונים. ניגש המפקד והחל להרים את המזרונים בכדי לוודא שאין שם משהו חשוד

- - -

שִבְעָה מזרונים היו שם בערימה, והמפקד החל להרים מזרון אחר מזרון... עד שהגיע למזרון השישי... ואולם דוקא אז - כבר נתיאש מלהרים עוד, וזרק את כל המזרונים בכעס גדול, ופקד על חייליו לצאת מהבית ולהמשיך בחיפושים בהמשך רחובות הסמטא, ואחריהם יצא גם המפקד כשהוא טורק אחריו את הדלת תוך קללות וגידופים...

הסנדלר - חיכה עד שירגעו הרוחות, והחיילים יעלמו לגמרי מן האופק, וכעבור זמן מה שכבר נעלמו עקבותיהם - אז ניגש לערימת המזרונים, הרים את כולם וראה את הקיסר שוכב שם כולו רועד וחיוור כסיד...

חיש הזדרז הסנדלר, והביא מים להשקות את הקיסר, להרגיעו ולהשיב לו את רוחו. ומשהתאושש הקיסר וחזר לאיתנו, לחש לו הסנדלר: "תשאר כאן עד חצות הלילה, ואז הוריד אותך בעזרת 'חבל' דרך החלון שבחנותי, הפונה חוץ לחומת העיר, ובכך תציל את נפשך".

הקיסר הנהן בראשו, ולא היה מילים בפיו להודות לאיש מצילו.

משהגיע שעת חצות לילה, קשר הסנדלר חבל דרך חלונו, והשחיל דרכו את הקיסר. לפני שנפרד ממנו, אמר לו הקיסר בהתרגשות "לעולם לא אשכח את החסד שעשית עמדי. יבוא יום ואשלם לך שכרך"!

וכך הצליח הקיסר לברוח, ולבוא לתוך מחנהו. ובאמת בתוך ימים ספורים נכנעה העיר, וחיילות הקיסר נכנסו, ונחלו ניצחון אדיר.

הקיסר לא שכח את איש מטיבו, ולכן נתן פקודה שיביאו את הסנדלר אל ארמונו, לפגישה ראיונית עם המלך.

כשהגיע איש מטיבו - פנה אליו הקיסר: אתה הצלת את נפשי, עתה בקש ממני ככל אשר תאווה נפשך, עד חצי המלכות ותעש !

הסנדלר, שלא ניחון בחכמה מרובה, זחה עליו דעתו באותו שעה, ופנה לקיסר בבקשה משונה: "איני מבקש מהוד מעלתו מאומה. ורק שאלה אחת בנפשי לשאול: כיצד היתה ההרגשה של אדוני הקיסר, בשעה שהמפקד נכנס לחיפושים בביתי, והרים את המזרונים - שאתה היית מתחתיהם, כמה פעמים בדקה - ליבך דפק באותה שעה" - - - ?

הקיסר, בשומעו זאת, האדימו פניו מכעס, ופנה מיד לשומרי ראשו: "קחו מיד את החצוף הזה אל עמוד התליה"!

הסנדלר היה המום בשומעו זאת, והתחיל לבכות ולהתחנן על נפשו. ואולם הקיסר - לא רק שאטם אזניו מלשמוע לתחנוניו - אלא עוד ביקש שהוא בעצמו רוצה להיות התליין, ולהדק את החבל סביב גרונו של הסנדלר...

הסנדלר המסכן נגרר בכח לביצוע גזר הדין. ומשנשלמו ההכנות הגישו לקיסר את החבל - - -

הקיסר לקח את החבל, הידק סביב גרונו... ו - - - הורה להוריד את הסנדלר מעל עמוד התלייה!!!

הסנדלר - כמעט כבר פרחה נשמתו, מרוב פחד היה כולו רועד, וחיוור כסיד... ושערותיו כמעט הלבינו. בקושי הצליחו אח"כ להביאו בחזרה אל המלך.

פנה אליו הקיסר ואמר לו: מה שהרגשת עכשיו - זה בדיוק התשובה לשאלה שלך !!!

הסנדלר בשומעו זאת, השתומם, ואמר לקיסר: מדוע א"כ היה צריך לעבור את כל 'המוות' הזה בכדי לקבל תשובה? וכי לא יכול היה הקיסר להסביר לי את הרגשתו במילים?

"הסכת ושמע" - הבהיר לו הקיסר, על שאלה כזו לא יכולתי לתאר לך זאת במילים. וזאת משום שכמה שהייתי מנסה להמחיש לך זאת - עדיין לא היית מבין את הפחד הנורא שאני עברתי - -

רק כאשר הרגשת זאת על בשרך ממש - אז רק אתה מתחיל לקבל מושג איזה פחד נורא ומזעזע תקף אותי בשעה שהמפקד הרים מעלי את המזרונים...

והלקח המוסרי שאנו מפיקים מסיפור זה: תשובת הקיסר היא בדיוק גם התשובה לכל המעונינים לדעת: "איך ההרגשה של מתיקות התורה בעת שלומדים אותה"?

והתשובה היחידה לזה: כל הסברים שבעולם - לא יועילו, אלא עד שיעברו את התענוג הרוחני על "בשרם" - רק אז יתחילו לקבל מושג באיזה 'עונג רוחני' מדובר...!

ובאמת שכל דברינו, זה משנה מפורשת במס' אבות (פ"ו, מ"ד) "כך היא דרכה של תורה, פת במלח תאכל וכו', ובתורה אתה עמל. ואם כך אתה עושה - אשריך בעולם הזה"!

התנא שמבטיח, שכל מי שעמל בתורה, ירגיש אושר בעוה"ז - מָתְנֶה את הבטחתו במילים "ואם כך אתה עושה". כלומר, רק אם אתה תנסה זאת פעם אחת בעצמך ותעשה כן - אז רק תבין את המושג "אשריך בעולם הזה"!

ומי לנו גדול מרבנו האור החיים הקדוש, שכאשר רצה לשתף אותנו בהרגשתו שהרגיש בטעם מתיקות התורה, הוא מביע זאת במילים "...שאם היו בני אדם מרגישים במתיקות וערבות התורה, היו משתגעים ומתלהטים אחריה, ולא יחשב בעיניהם כל עולם כסף וזהב - למאומה. כי התורה כוללת כל הטובות שבעולם" עכ"ל. (דברים אלו כתב האור החיים הק', בפר' כי תבוא פסוק י"א, ע"ש).

וממש להשתומם, באיזה לשון מתבטא האור החיים הקדוש על עונג מתיקות התורה. ואולם כל זה מותנה - במה שהדגיש בתחילת דבריו "אם היו בנ"א מרגישים". כלומר על 'בשרם' ממש!

ובאמת, שדבר זה רואים מן המציאות בימינו. איך שבחורים צעירים כמה שלומדים יותר - 'נסחפים' יותר לזרם התורה!

ולכאורה דבר זה בניגוד מוחלט לשכל וההגיון, שבטבע העולם אחד שעדיין לא טעם חכמה פלונית - הוא זה שיש לו את המרץ ללמוד, משא"כ אדם שכבר למד את החכמה במשך 8 שעות רצופות - הוא כבר שׁבֶע מזה, ואין לו חשק להמשיך...

ואולם בתורה רואים בדיוק הפוך: אדם שלא מתחיל ללמוד - מאבד לגמרי את החשק ללמוד, ומצד שני - אדם שלומד 10 שעות רצוף - עדיין לא שבע, ורוצה עוד ועוד... [וזהו פשט משמעות דברי הגמ' (בברכות מ.) "מידת הקב"ה בתורה, שרק כלי מלא - הוא זה שמחזיק יותר, ואולם כלי ריק - אין התורה מחזיקה בו"! ודו"ק.]

נו, וכי לא צדק האור החיים באומרו: אם היו בנ"א מרגישים מתיקות התורה - היו "משתגעים ומתלהטים אחריה". ודבר זה רואים בחוש עד לימינו אנו, וכמו שהוכחנו לעיל בס"ד.

קשה לך ללמוד את התורה?
יש לנו תרופה נפלאה בשבילך!

ותרופה זו, כתובה בתורה עצמה, בחומש שמות (פרק ט"ו - פסוק כ"ג) בזה הלשון: "ויבואו מרתה, ולא יכלו לשתות מים ממרה, כי מרים הם, וכו'. ויצעק אל ה'... וישלך אל המים - וימתקו המים"!

ופסוק זה, הוא בדיוק ה"רצפט" של מרשם התרופה, כנגד המחלה שלך! ונבאר את הפסוק - ותבין בדיוק למה כוונתינו:

"ויבואו מרתה, ולא יכלו לשתות מים ממרה". כלומר, האדם מעונין ורוצה לשתות מים, ואין מים אלא - תורה, ואולם הוא לא יכול! למה? על זה ממשיך הפסוק ומסביר את הסיבה "כי מרים הם", הוא מרגיש שהתורה נותנת לו 'הרגשה מרה'! ולמה? בגלל שיש לו כל מיני עיכובים שונים:

* מצד קושי - הבנת התורה!
* מצד קושי המשפחה - שמקשה עליו!
* מצד קושי החבר'ה - שצוחקים עליו!
* מצד קושי עייפות, או שאר 'תאוות' שמבלבלים לו את הראש, ולא נותנים לו מרגוע בשביל ללמוד תורה!

ובקיצור: מר לו ללמוד את התורה הקדושה !

מה העצה? מה התרופה - בשביל יהודי שרוצה להיחלץ מ'הבוץ' הזה???

על זה ממשיך הפסוק, ונותן בשבילו 'מינון' של 2 תרופות, שעשויות מאד לעזור לו:

א. תרופה ראשונה - "ויצעק אל ה'". כלומר, בראש ובראשונה חייב הוא להשתמש בנשק של התפילה! לבקש רחמים - ממי שהחכמה לו - שׂיֶזָכֶּה אותו להרחבת הדעת, ויסלק ממנו את כל המפריעים בדרך.

ב. התרופה השניה: "וישלך אל המים". כלומר, לאחר שהתפלל - הוא חייב לקפוץ לתוך המים! לקפוץ לתוך ים התורה! לעשות את הצעד הגורלי - לפתוח ספר ולשבת ללמוד!

ואז - - - מבטיח הפסוק ואומר: "וימתקו המים"!!! כל המרירות, כל הבעיות, וכל הקשיים- ייעלמו לך!!!

מי שמשליך את עצמו - כולו - לתוך ים התורה, יידע לו בוודאות - שמצעד כזה - אף פעם לא מתחרטים! ! !

קשה להאמין? נסה זאת על עצמך - ותופתע לאור התוצאות הטובות! - בדוק ומנוסה!

--------

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יחזקאל ס' שליט''א
אמרי יחזקאל

הרב יחזקאל ס' שליט"א
מהדורה חדשה ומתוקנת סיוון תשע"ב חודש מתן תורה
אוצר מאמרים נפלאים בעניני השגחה פרטית, שכר ועונש.
דברי חיזוק, רעיונות מוסר, והשקפת התורה
בהסברה בהירה ומיוחדת לבני דורנו.
לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן