מאמר שישי - הגרמנים ימח שמם היו מתורבתים וגומלי חסדים, ובסוף נהפכו לחיות טורפות. כיצד זה יתכן?

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר אמרי יחזקאל מאמר שישי - הגרמנים ימח שמם היו מתורבתים וגומלי חסדים, ובסוף נהפכו לחיות טורפות. כיצד זה יתכן?
תוכן עניינים

--------

תשובה: ראשית יש לדעת, שעל השואה בכללותה, יש לעמוד על 3 נקודות:

א. איך 'מסוגל' אדם בשר ודם להגיע לידי מעשים כאלו?
ב. מדוע עשו זאת דוקא לעם היהודי?
ג. להיכן נעלמו רחמיו של אבינו שבשמים הקב"ה, כשבניו היו בשואה?

במאמר זה נתייחס לענות, רק על שני השאלות הראשונות, ומשום שהשאלה השלישית אינה נוגעת במישרין לתחום של פירקנו זה, שעוסק לבאר רק את הנושאים הנוגעים בענייני התחום של "גמילות חסדים".

ונתחיל בס"ד בתשובת השאלה הראשונה - כיצד מסוגל אדם בשר ודם, להגיע לידי כך?

כדי לענות על שאלה זו, יש צורך להקדים לפרט את הפשעים הנועזים שביצעו הגרמנים, וכל מי שיש לו קצת רגש של רחמים בתוך ליבו - 'יוצא מדעתו' לשמע העובדות המזעזעות, כיצד יתכן שילוד אישה מסוגל להגיע לשחיתות כזו!

ונעתיק חלק מפשעיהם המתועבים:

התעללו בבני אדם - בכל 4 סוגי המיתות שיתכנו בבריאה:

"שריפה" - שרפו אנשים בכיבשנות, ובתוך תנורים, שהיו מוסקים על 100 מעלות חום!

"סקילה"- זרקו אנשים לתוך בורות, היו הורגים אותם, ומכסים עליהם עפר.

"הרג" - הרגו אנשים, ושחטו אותם כמו "שפני נסיון".

"וחנק" - חנקו אנשים בתאי גאזים, וכדי לחפות על מעשיהם היו אומרים, שבסך הכל זה "מקלחות רחצה", בעוד שמהברזים היה יוצא גאז מחניק!

וכל הארבע מיתות הללו, מתבטא במס' הרוגים:

מהיהודים - 5 מליון אנשים ונשים ! 1 מליון ילדים רכים !

משאר אומות העולם - הם הרגו קרוב ל 54 מליון איש!!!

ובזה לבד עדיין לא נרגעו, אלא הם הוסיפו עוד מעשים ממש מסמרי שיער: לקחו עצמות אנשים וטחנו אותם! לקחו שומן של אדם - והכינו 'סבונים' לרחיצה! הפשיטו עורות של אדם וייצרו מזה 'מנעלים' לילדיהם! תלשו מהיהודים את זקניהם ופאותיהם ועשו מהשערות 'מטאטא' לרצפות!!! [ועד היום, אפשר לראות את כל הדוגמאות הזוועתיים האלו - במוזיאון השואה "יד ושם" בירושלים] הם היו פראי אדם, חיות טרף, מבלי שום טיפת לחלוחית של רגש ורחמנות!

ובמילים קצרות: שבעה מדורי גיהנום, יכולים להיות רק 'משחק ודמיון' לעומת כל הפשעים, והסבל העצום הבלתי יתואר, שעוללו העם הנאצי ליהודים!

וכעת, לאחר שאנו יודעים קצת במה המדובר, ממילא בוקעת וזועקת השאלה: כיצד יתכן, שהעם הגרמני שהיה ידוע בתור עם מתורבת ומנומס, עדיני נפש ומחוננים, וכן משכילים ונבונים (אשר עד היום, מכשירים חשמליים וכן ריכבי נהיגה מתוצרת גרמניה, הם בין הטובים והמעולים ביותר בעולם!) ובכ"ז, ביום אחד נהפכו לחיות טורפות, ועשו פשעים מתועבים? להיכן נעלם כל "הנימוס" המתורבת שלהם?

תשובה על כך, מצינו מפורש בתורתינו הקדושה, ויש בה מוסר גדול עבורנו אנו:

בחומש בראשית פרק כ', מסופר על פרשת אברהם ואבימלך. שם מתארת התורה, את אברהם כשהגיע לעיר גרר, ופחד פן יהרגוהו בעבור שרה אשתו, ולכן אמר אחותי היא, ומיד - ותילקח האשה אל בית המלך - אבימלך.

בלילה, בא הקב"ה לאבימלך בחלום, והזהיר אותו כי בן מוות הוא, שלקח אשת איש! נבהל אבימלך ואמר: ה' אלוקים, הגוי גם "צדיק" תהרוג? והלא אני לא ידעתי כלל שאברהם - זה בעלה, כיון שהוא אמר לי שהיא אחותו, וא"כ "בתום לבבי ובנקיון כפי" עשיתי זאת!

הקב"ה הֶצְדִיק את דברי אבימלך, ואף עודד אותו ואמר לו: "גם אנכי ידעתי כי בתום לבבך עשית זאת, ולכן מנעתי אותך מלחטוא לי, כדי שלא אצטרך להענישך".

השכים אבימלך בבוקר, וסיפר לכל עבדיו את דבר החלום. כששמעו זאת, מדגיש הפסוק "וייראו האנשים מאד", וכן ג"כ בסוף הפרשה מסופר, שאבימלך גילה בסוף את טוב ליבו לאברהם, ואמר לו "הנה כל ארצי לפניך, שב בטוב בעיניך"!

שמעתם על איזה סוג אנשים מדובר כאן ?

הקב"ה בעצמו מעיד על אבימלך, שהוא צדיק, תמים לבב, נקי כפיים, וגם הפסוק מעיד עליהם "וייראו האנשים מאד"! וגם אבימלך מוכן לתת לאברהם להתיישב בארצו היכן שירצה. הא! כזה "טוֹב לב"...

יש לכם עדויות יותר טובות מאלו? ממש אנשים צדיקים גמורים, מנומסים, ובעלי מידות טובות והגונות, אשר חלילה לא נוגעים לרעה בדבר השייך לשני!

וכעת, אחרי כל התוארים הללו, תשמעו דבר 'מדהים':

בהמשך הפרשה מסופר, כשניגש אבימלך אל אברהם וצעק עליו "מה חטאתי לך, עד שכמעט הבאת עלי ועל ממלכתי חטאה גדולה"? למה לא אמרת לי את האמת?

שימו לב היטב - לתשובתו של אברהם אבינו - "ויאמר אברהם, משום שחששתי רק אין יראת אלוהים במקום הזה, והרגוני על דבר אשתי"!!!

כל המידות הטובות שלכם - לא שוים - בלי יראת שמים!!!

אם כל הטוב לב שלכם, והכללי נימוס שלכם, באים רק מחמת "מוסר אנושי" והגיוני ("לא נעים", להתנהג אחרת...) אזי בסופו של דבר כאשר מגיעים לפיתוי קטן (אשת איש) - זה מיד מתפורר ונעלם, ולכן הייתי מוכרח לשקר, ולומר שהיא אחותי...

שמעתם איזה יסוד חשוב לימד אותנו אברהם אבינו? שום השכלה, ושום תרבות בעולם, לא יוכלו לבלום פשעים מתועבים! נסיון קטן של "אשת איש" שיבוא לפניהם - וכבר הם יפלו בפני יצר התאווה. ויותר מזה, הם יהפכו פתאום לחיות טורפות, עד אשר יהיו מוכנים לרצוח(!) את בעלה, כדי לספק את הרצונות שלהם!!!

הכח היחיד שיכול להתמודד עם יצרים רעים - זה רק תורה ויראת שמים, שרק אז האדם מסוגל לשלוט על יצריו, תאוותיו, ורצונותיו. הוא נהפך להיות יותר מחושב, ומתון בכל מעשיו ודרכיו.

ובלא זה - כל המידות והנימוסים, הכל "הצגה" אחת גדולה, שבסופו של דבר, תתפורר בפני כל יצר קטן של תאווה...

ובמילים קצרות: רק על ידי יראת שמים, יכול האדם להשליט את השכל - על הרגש!!!

ולאחר יסוד חשוב זה, שוב אין לנו שום קושיא על העם התרבותי - הנימוסי - והמפצלתי - הגרמנים ימ"ש !

כל התרבות של הגרמנים, באה רק מתוך מוסר "שכלי" שבחוקים שלהם נאמר שכך "יותר טוב", "ויותר יפה" להתנהג. לאכול בעדינות על 'קצה' האצבעות, עם מזלג וכף, עם מפית ונייר, ללעוס את האוכל כשהפה סגור, וכו' וכו'. זה דוקא "ערכים" מאוד נחמדים, לחיות חיי תרבות "מעודנים"...

מוסר כזה שהאדם קובע אותו, הוא נתון במשך הזמן להרבה שינויים, שינויים דרסטיים, ואפילו קיצוניים, עד כדי שבוקר אחד הם יכולים לקום ולהחליט, שהעם היהודי לא נחשב בעיניהם "לבני אדם", ומותר להרוג אותם... (וכעין זה, ברש"י מסכת מגילה דף ט'. ד"ה הרגו שור, עיי"ש היטב).

מזעזע ממש, מה יכול להיות למידות הטובות (!) של האדם, באם הוא לא מתבל בהם "חומר משמר" שנקרא בשם יראת שמים!

נעתיק כאן מעשה, שהתרחש לפני כ - 250 שנה, והרעיון שעולה ממנו - קולע בדיוק - ליסוד הדברים שנאמרו לעיל:

מעשה זה התרחש בתקופתו של הגאון ר' יונתן אייבשיץ, במדינתו אשר בפולין, הכומרים הנוצרים היו מנהלים תמיד ויכוחים עם הרב, בעניני דת ואמונה, כדי להקניטו. ואילו הרב, בחכמתו הגדולה, הצליח תמיד לסכל את כל טענותיהם, ולהוכיח להם שאין בהם ממש.

והנה, באחד הויכוחים שהתנהלו עם הרב, טענו הכומרים, שיש בכח אנוש להפוך "בעל חיים" ל"בן אדם". כלומר, לֵאָלֶף אותו, ולשנות את טבעיו לתכונת בן אדם רגיל!

הרב מצידו טען, שזה בלתי אפשרי כלל. בעל חיים לעולם לא יוכל לשנות את טבעיו ותכונותיו, אמנם הוא יכול "לחקות" מעשי בני אדם, וכדומה, אולם לשנות את 'טבעיו' - לעולם לא!

הכומרים עמדו על דעתם, והמלך שהתערב בויכוח אמר, שינתן לכומרים אורכה של 3 ימים, כדי שיוכיחו את טענתם. והיה אם צדקו דבריהם - יגורשו כל היהודים מארצו !

צהלו הכומרים לשמע ההחלטה, וחיכו בקוצר רוח ליום המיועד.

...חצות ליל בביתו של הרב, כולו שקוע בתוך סוגית גמרא חמורה, מנותק מכל הסובב לו, וכל כולו טורח ליישב הויות אביי ורבא...

עכברון שובב הסתובב לו בביתו של הרב, קפץ מפינה לפינה, ובין סיבוב לסיבוב - קפץ לא פחות לתוך... קופסת ה"טבאק" הפתוחה שהיתה על שלחנו של הרב. הסתובב לו שם המסכן, ולרוע מזלו, עד שהספיק להשתחרר - כבר ניסגר עליו הקופסה ע"י הרב, שלא שם ליבו לדבר הניטמן בתוך הקופסה...

דפיקות עזות נשמעו בחצות הלילה על דלתו של הרב. "בשם המלך, פיתחו"! נשמע הקול מעבר לדלת. הרב נינער ממחשבותיו, וניגש לעבר הדלת, והנה מה רואות עיניו? פלוגת חיילים באה בפקודת המלך, להזמינו לויכוח שעתיד להערך בשעה הקרובה, בין הרב לכומר המלך.

הרב הוכה בתדהמה, הלא כל הענין נשכח מליבו כלל וכלל, ואולם לא עת עתה לחשוב הרבה, שם מבטחו בהשי"ת, שישים בפיו את הדבר הנכון, לבש את גלימתו, הכניס לתוכה את קופסת הטבאק, ונלווה עם החיילים אל מרכבת המלכות שהמתינה בחוץ...

אולם המלכות היה הומה מאנשים שבאו לחזות בויכוח. על גבי שולחנות ערוכים ישבו כומרי המלך, שותים וצוהלים, סמוכים ובטוחים בניצחונם!

תזמורת מלכותית פתחה את הערב, והויכוח התחיל. הכומרים נתנו את הרמז, והנה מפתח המטבח הופיע מחזה מוזר, שהיכה את כל המסובים בהלם - - -

הם הבחינו בחתול מאולף, בשני רגליו האחוריות - היה נעמד, ובשני רגליו הקידמיות - נשא מגש עם כוסות משקה, לשרת את המסובין. על צוארונו היה תלוי פאפיון בצורת פרח, ממש חתול בתפקיד של "מלצר" מנוסה...

הכומרים היפנו את מבטם לעברו של הרב, ולחשו לו בקול לעגני: "נוּ, וכי לא צדקנו שיתכן להפוך בעל חיים, לבן אדם מוסרי, שישרת את אנשיו בנאמנות... הנה 'דוגמה חייה' לטענתנו...!

עיני כולם הופנו בסקרנות אל הרב, לשמוע מה יש בפיו, לענות על המציאות שאין עליה תשובה...

הרב נשא על שפתיו תפילה חרישית שיעזרנו הקב"ה, חשב וחשב... ופתאום הבזיק במוחו רעיון מבריק: הוא נזכר בקופסת הטבק, ונזכר הוא גם, שנכנס לתוכו "יצור" שבזמנו לא ייחס לו שום חשיבות, הרב ראה זאת בתור השגחה פרטית מהשמים, שסובבו שדוקא יצור זה, יהיה השליח לנפץ את טענותיהם של הכומרים לרסיסים!

חיש קל הוציא מכיסו את קופסת הטבק, והרים את המכסה, ואז... קפץ העכבר מתוכה, והתחיל לרוץ בכל פינות האולם...

ויהי רק כאשר הבחין החתול בעכבר - יצאו מעיניו כעין שני זיקי אש, זרק את כל המגש על הריצפה והחל רודף על ארבע אחרי טרפו...

פני הרב זהרו וצהלו, הוא הביט במבט של ניצחון כלפי הכומרים, כאומר להם: "נוּ, וכי מה קרה למלצר "המנומס" שלכם? עכברון קטן כבר הצליח להפריח לו את הנימוס שלימדתם אותו כל הזמן...?

הכומרים הורידו את ראשם מרוב בושה, אכן צדק הרב, בעל חיים לעולם לא ישתנה, כל הנימוסים והנהגות הטובות שיֵלָמדו אותו, ישארו אצלו רק בתור "חיקוי" בעלמא, ותו לא...!

ולאחר סיפור נפלא זה - נתרגם אותו גם לענייננו: הגרמנים היו ג"כ דומים ממש לאותו "חתול מנומס"! כל ההשכלה שלהם, התרבות שלמדו, הנימוס והאדיבות שהיו מראים כלפי חוץ - הכל היה רק בתור "חיקוי" בעלמא, חיצוני ושטחי, בתוך תוכם היו הם חיות טורפות אשר רק אם היו זורקים לפניהם 'עכברון מסכן' (יהודים) כבר היו זורקים את כל התחפושת שלהם, ורודפים 'על ארבע' אחרי טרפם...

אכן, כלפי חוץ הם היו נראים - "חתול מנומס ואדיב" !!!

ובאמת שזהו הפרצוף האמיתי של כל הגויים האדיבים הטובים והמנומסים, הכל רק 'הצגה' בעלמא, ותו לא! וכבר הורונו חז"ל בגודל חכמתם "טוב שבנחשים - רצוץ את מוחו"!

יש לזכור תמיד, שהדבר היחיד, שיש בכוחו להחדיר פנימה את כל הנימוסים והמידות הטובות לתוך "טבעו" של האדם, לתוך "דמו" שיהפכו להיות חלק ממנו, זה רק ע"י - תורה ויראת שמים !

וכעת נעבור להתייחס לשאלה השניה, ובזה נחתום את פרקנו.

תוכן השאלה: אחרי שביארנו בס"ד ע"פ השקפת התורה, כיצד יתכן שבני אנוש יגיעו לידי מעשים נפשעים כאלו, עדיין יש לשאול: אמנם נכון, אולם מדוע עשו זאת דוקא ליהודים? למה לא תפסו "קרבן" אחר?

הרבה תשובות נאמרו על שאלה זו, ואולם אנו מעדיפים לתפוס את "השורש" שגרמה לשינאה, וממילא כל שאר הנימוקים יהיו מיותרים.

ראשית יש לדעת, שמיוחס לומר בשם הגר"א, שקבע, שהגרמנים מתייחסים לגזע של עמלק! וכן היא גירסת הגר"א, על הגמרא במסכת מגילה דף ו': כשבא לתאר את העם הגרמני, הוא מכנה אותם שם "גרמניה של אדום", וזה ג"כ רמז שהם שייכים לעמלק, שבא מעשיו, אבי אדום!

וכך גם מפורסם על קיסר גרמניה, שנקרא בשם "וילהלם", כשבא לבקר בארץ (בשנת תרנ"ט, לפני כ - 100 שנה) ביקשו מהרבנים של ירושלים אשר היו בזמנם, הגרי"ח זוננפלד והמהרי"ל דיסקין, שיצאו לקראת הקיסר, לברכו בברכת "שחלק מכבודו לבשר ודם", והרבנים סרבו בתוקף להצעה, בטענה שהלכה זו לא נאמרה לגבי מלך שבא מזרעו של עמלק!!!

ועכ"פ, אם מסכימים אנו לקביעה זו, שהגרמנים באו מזרעו של "עמלק", א"כ אין לנו כבר שום קושיות, ונעלמים לנו כל סימני השאלה שהתפלאנו על גודל אכזריותם של הגרמנים, דוקא לעם היהודי? שהרי הגרמנים הלכו בדרך שהנחה אותם הסבא העמלקי שלהם, והסבא של הסבא שלהם.

ומי היו ה"סבות" האלו? עמלק עצמו, ונכדו - המן הרשע!!!

ולשם הבנת הדברים, נפרט לכם איזה סוג שינאה היתה זורמת בדמו של עמלק, כלפי העם היהודי. ואת זה בדיוק הוא העביר 'בתורשה' לניניו: המן, והעם הגרמני.

הנה ידוע לכולם, ציווי התורה כלפי העם העמלקי, שנראה לכאורה אכזרי מדי, הקב"ה ציונו: "תמחה את זכר עמלק"! כלומר, אנשים, נשים וטף, עוללים, ויונקים, את כולם יש ציווי למחוק מעל פני המפה!

ומה הסיבה? מדוע יש ציווי כ"כ חריף? על כך מסבירה התורה: "על אשר קרך בדרך" וכו'.

וזה לכאורה תמוה: האם רק עמלק בא להלחם בישראל? והרי בכל ההסטוריה של עם ישראל, מצינו שאומות העולם נתגרו ונלחמו בישראל עד חרמה, רדפו, עינו, שחטו, וכו'. שכך הלכה פסוקה היא (במדרש, בראשית רבה, אות ע"ח), ש"כל עשיו שונא ליעקב", ובכ"ז לא מצינו ציווי מיוחד למחוק את שמם - אלא רק בגזע של עמלק!

שאלה חמורה זו, מובילה אותנו לידי מסקנה, שבהכרח טמון בעם העמלקי מן שנאה 'מיוחדת', שלא מצינו כמותה בשאר גויים.

ונבאר למה כוונתנו:

כל גוי נורמלי, שבא להלחם עם היהודים, ברור שהדבר נובע מתוך שנאה, ואולם יש גם לדעת, שמאחורי השנאה הזו - מסתתרת סיבה שגרמה לכל השנאה. והסיבה העיקרית שהם שונאים אותנו, זה בגלל דתנו וחזותנו היהודי. הם שונאים אותנו בגלל האמונה שאנו מאמינים בתורה ובמשה עבדו, אשר היא סותרת לכל אמונתם האוולית. הם שונאים אותנו, משום שאנו נבחרנו להיות סמל האומה הנבחרת, ורק אנו זכינו להיות, ממשיכי דרכו של אברהם אבינו. (ואילו שאר הגוים, אע"פ שהם ג"כ מזרעו של אברהם - בכ"ז, מאס בהם הקב"ה, ובחר דוקא בנו!) וכל זה עומד להם כקוץ בעיניים, ומכאן מתחיל כל נקודת השנאה, וממנה מתפתחת כל השתלשלות המריבות, המלחמות, האינתיפדה, וכו'.

ומי גילה לנו, שאכן זוהי הסיבה האמיתית? חז"ל הקדושים! בגמרא מסכת שבת, (דף פ"ט) נאמר, "למה נקרא שמו "הר סיני"? שמיום שניתנה בו התורה, ירדה שנאה משם לכל אומות עולם". כלומר, עצם העובדה שהקב"ה העדיף והבדיל אותנו להיות לו לעם, ונתן לנו תורה נצחית, שלועגת לכל אמונתם הטפלה, עובדה זו מקוממת ומחלחלת בתוך ליבם של הגויים, ומזה נובע השנאה לאורך כל הדורות.

זוהי השנאה אצל כל הגויים.

ואולם אצל עמלק, מצינו שנאה 'אנטישמית' מיוחדת במינה. הוא בא להלחם עם ישראל עוד קודם שקיבלו את התורה! וזה מגלה לנו, שהוא שנא את היהודים, לא בגלל דתם ואמונתם (וככל יתר הגויים) אלא סיבת השנאה היתה רק משום עצם היותם יהודים, בני אברהם יצחק ויעקב, הוא שנא את הבשר ודם של היהודי...! עצם שם התואר "יהודי" הטרידה אותו ממנוחתו...

ולכן, שנאה מרושעת כזו, שמוגדרת בתור "שנאה לשם שנאה", מעבר לכל סיבה והגיון שיכלי, אותם ציוונו הקב"ה למחוק אותם מהעולם, כיון שלשנאה כזו איומה אין כלל תקנה, אלא רק - "ואחריתו עדי אובד"!!!

ובדיוק, אותה שנאה מצינו לאחר 1,200 שנה, אצל נכדו של עמלק - המן הרשע !!!

המן לא ביקש לאבד אותם רק "מדתם", אלא את עצם הקיום של "יהודי" הוא ביקש למחוק, צורה של יהודי הפריע לו בחיים!

ואותה תופעה של שינאה, מצינו גם אצל נינו של עמלק - החייה הנאצית! גם שם היתה להם מטרה ברורה: להשמיד להרוג ולאבד, את כל אשר בשם "יהודי" יקרא, ללא כל קשר לדתם ואמונתם. והראייה לזה, שהיטלר הרג אפילו יהודים מומרים ומשומדים, שבגדו ביהדותם, והתבוללו בין הגויים, גם אותם הוא שלח ברכבות - לכיוון מחנות ההשמדה!

הוא הראה להם שיש להם "דם" יהודי! כיון שהסבא של הסבא שלהם היה יהודי!!!

וממי הוא ירש שינאה אנטישמית כזו? מסבו המן, ומסב סבו - עמלק!!! הם העבירו לו בתורשה את השחיתות שלהם, ולכן לגזע העמלקי אין תקנה, אלא באבדון לגמרי מן העולם!

ואם תשאלו: מה כל זאת נוגע לנו? נכון, זה מעניין לדעת את "ייחוסם" של הגרמנים, וגם מעניין לדעת את תופעת השינאה המיוחדת שהיתה טבועה בעמלק, ואולם מה זה נוגע לשער של "גמילות חסדים"?

התשובה: כיון שלצערינו, תופעה של השינאה הזו חדרה גם לתוך מחנינו! ישנם יהודים שלקויים קצת בשינאה המיוחדת של עמלק. אתה רואה יהודי ששונא את חברו, ללא שום סיבה הגיונית, שונא אותו על עצם קיומו בחיים, רוצה לבלוע אותו חי, הוא פיתח נגדו מין שינאה כזו - עד שהוא כבר לא יכול לסבול כשרואה את חבירו לנגד עיניו!

ועל מה ולמה? על כלום! 'שינאת חינם' כפשוטו, נכנסה בו איזה רוח שטות, שחברו כאילו רוצה את רעתו, ולכן הוא מרגיש אותו כמו "ארס" בתוך הנשמה!

נוּ, וכי זו לא שינאה מסוג "עמלקית"? וכי אנחנו לא צריכים לבער את הנגע הזה מקירבנו?

צריכים לדעת ברור, שמי שנגוע בשינאה האנטישמית הזו, רח"ל, צריך בדיקה אחריו, שמא הוא בכלל לא מזרע ישראל, אלא ח"ו מהגזע של... ח"ו.

יש תמיד לחזור ולשנן לעצמנו: אנו היהודים, הדוגמא והסמל להיפך הגמור מהשינאה של עמלק, אנו קיבלנו "תואר כבוד", שבזכותו הצלחנו להחזיק מעמד במשך כל אלפים שנות גלותנו - - -

כותרת התואר מכונה בשם: יהודים, רחמנים בני רחמנים!!!

זוהי חובתנו בעולמנו, להתרחק מכל זיק של שינאה עמלקית !

סיימנו בזה את פירקנו, נקווה שהצלחנו להפיק את הלקח הברור, שלימדה אותנו השואה האיומה:

א. למדנו שהאדם הינו "חיה משוכללת", וללא יראת שמים פועלת החיה במלוא עוצמתה. ואין זה משנה כלל, באם האיש ההוא "תרבותי ומנומס", או לא.

ב. למדנו גם את סיבת הקפידה של התורה, למחיית כל זרעו של עמלק, והיא, שהיה טבוע בדמו שנאה מרושעת, שנאה לשם שנאה, ובזה אנו צריכים להתחזק, ולברוח ממנה עד קצה האחרון, עד שנהפוך את ליבנו, ללב יהודי - רגיש ורחמן ! ...ולוואי וניזכה.

--------

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יחזקאל ס' שליט''א
אמרי יחזקאל

הרב יחזקאל ס' שליט"א
מהדורה חדשה ומתוקנת סיוון תשע"ב חודש מתן תורה
אוצר מאמרים נפלאים בעניני השגחה פרטית, שכר ועונש.
דברי חיזוק, רעיונות מוסר, והשקפת התורה
בהסברה בהירה ומיוחדת לבני דורנו.
לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן