מאמר שביעי - עשיר גדול, וכלום לא חסר לו, ובכ"ז מרגיש שרע לו, מדוע?

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר אמרי יחזקאל מאמר שביעי - עשיר גדול, וכלום לא חסר לו, ובכ"ז מרגיש שרע לו, מדוע?
תוכן עניינים

--------

תשובה: נשתדל להקיף את כל חלקי התשובה, כאשר יעלה בהשגתינו בס"ד. ומאידך לתמצת את הדברים בקצרה ככל האפשר.

ראשית דבר, צריך להקדים יסוד פשוט וברור: כל יצור חיים בעולם, הטביע בו הקב"ה את התכונות והטבעים שלו. וכל נסיון לשנות את המהות האישית שלו - תעלה בתוהו! כי כך חקק הקב"ה בבריאה, שכל בעל חי ימשך לטבעים שהטביע הקב"ה בגופו - מששת ימי בראשית.

וניתן דוגמא פשוטה: ניקח קוף מגן חיות, נסלק אותו מכלובו, ובמקום זה ניתן לו דירת וילה, עם מכונית אמריקאית, וכל המכונות המשוכללות, האם הקוף יהנה יותר? בדבר זה, כל בר דעת מבין שזה טירוף! ומשום שכך טבע הקב"ה בתכונותיו, שלקוף טוב לו, רק כשהוא בתוך הכלוב ואוכל בננות...

וכעת - להבדיל אלפי הבדלות, ניקח לדוגמא את בחיר היצירה שבבריאה - האדם. זה פשוט שיש לו 'נשמה אלוקית' והוא חייב להזין ולהשביע אותה - במושגים שהיא מבינה!

וכעת - איך נדע מהו הדבר, שמביא את הנשמה אל סיפוקה האמיתי?

כדי לגלות את זה, צריך למשש ב"שורש" הדבר: איזה "מושגים" חקק הקב"ה במהות הנשמה כשהורידה לעולם? וכשנגלה את זה - במילא נדע, שדוקא למושגים האלו הנשמה תמיד נמשכת ושואפת להגיע, ובהם היא מוצאת - מרגוע ושלווה אמיתית!

והנה, לא אאריך בראיות מן התלמוד. אלא אעתיק כאן רק רֵאַיָה אחת - ובעזה"י, על פי מקור זה יאירו הדברים, ויאורו העיניים.

א. נפתח מסכת נידה, דף ל: "ת"ר, תינוק במעי אמו... נר דלוק לו על ראשו, ומלמדין אותו את כל התורה כולה. וכיון שיוצא לאויר העולם, בא מלאך וסוטרו על פיו, ומשכחו את כל התורה שלמד וכו'.

מאמר חז"ל זה, גילה לנו את הסוד: איזה "מזון" מחפשת הנשמה בעולם הזה? התשובה: היא מחפשת שיחזירו לה את כל מה שהמלאך השכיח ממנה - ברגע שיצאה לאויר העולם!

כלומר, היא רוצה שיחזירו לה את העונג שהיה לה בעת שלמדה את כל התורה כולה. ובשום אופן אינה מוכנה להסתפק 'בתחליף' של מזון גשמי וחומרי, אלא רוצה דוקא את המקור, שזה המזון הרוחני.

ואמנם קשה לנשמה למצוא מהר את מבוקשה, כיוון שעומד לפניה "מחסום". שהרי האדם הוא תרכובת של גוף ונשמה, ובתוך אישיותו קיימים שני כוחות - רע, וטוב. רוחניות, וגשמיות. וכל הזמן נמצאים שניהם במאבק, ומושכים את האדם לשני הצדדים:

הנשמה - מושכת את האדם להשיג את מה שהשרישו לה במעי האם, כלומר את כל התורה כולה!

והגוף - ג"כ מושך, ורוצה להשיג את השורש ממנו הוא בא. כלומר את העפר, שזה החומריות, רצונות, ותשוקות לעניני העוה"ז. ושני ניגודים אלו נלחמים, וכל אחד מושך לצידו...

והאדם, לפעמים מנסה 'לסגור' את העיניים ולברוח מן המציאות, ואז - הנשמה פוגעת בו, והורסת לו את כל ההנאות החומריות, ומכניסה אותו לדיכאון ויאוש עד אשר הוא כבר קץ בחייו. וכך הוא יוצא "קרח" משני הצדדים!

ולכן תפקיד האדם להתנהג בחכמה, 'ולהשלים' בין הנשמה לגוף.

וזאת - ע"י שמנווט ומכוון את הרצונות והתאוות החומריים - לצד הטוב. שיעזרו לו במילוי המשימה של הנשמה: קיום התורה.

הנה למשל, רבנו הגר"א נתן לנו עצות על ד' תכונות רעות: עזות, תאוה, רציחה, סקרנות. היאך אפשר להטותם לצד הטוב: [וחלק מדבריו, הובאו בספרו אבן שלמה פ"ב ה"ה. וכן בסוף פרק ט' דברכות, על המשנה "ואהבת... בשני יצריך". ע"ש].

עזות - אע"פ ש"עז פנים לגהינום" (וכמבואר במסכת אבות סוף פ"ה) מ"מ מי שמוצא שיש בנפשו תכונת העזות - כלומר, שהוא רותח וסוער כל הזמן. ישתמש בה בלימוד התורה. ובכל ריתחא דאורייתא יהיה עז כנמר!

תאוה - יוציא את תאוותו בסעודות מצוה. וכגון בשבת ויו"ט וכיוצ"ב. שהעונג בהם הוא מצוה.
וכן בימות החול, יכוון בכל תאוותיו - שעושה כן להחיות הגוף ולקיומו. [ואולם לא ירבה על המידה בזה, שכן הורונו חז"ל (בסנהדרין ק"ז.) שבכל התאוות אם האדם משביעו - הוא מוסיף להיות רעב! ע"ש.]

רציחה - מי שנולד במזל מאדים, שטבעו הוא לשפוך דמים, תקנתו שילך ויהיה שוחט או מוהל. שגם באלה יש שפיכות דמים, אלא שזה במסגרת של מצוה. (ודבר זה מבואר במס' שבת דף קנ"ו. ע"ש)

סקרנות - מי שמטבעו להיות סקרן, וכל דבר קטן שקורה בסביבתו מסקרן אותו לראות - התיקון שלו, להגביר את מידה זו לאיסוף ידיעות התורה !

כלומר, שיהיה איכפת לו יותר מה הדין בהלכה פלוני, ובמצב פלוני, ומה השו"ת הזה אומר בדין זה וכו'.

[ואנשים שלא מנצלים את מידת הסקרנות שלהם לאופק של ידיעות התורה, א"כ חייבים להשלים את סקרנותם בהבלים אחרים, ובשבילם דאגו אנשי השלטון שכל שעה(!!!) מעדכנים אותם בחדשות, מה נתרחש בעולם כדי לספק את יצר הסקרנות שלהם... ממש מסכנים!]

ואחרי כל ההקדמה הנ"ל, הגענו גם לפתרון התעלומה המופלאה: מדוע יש בנ"א, שעומדים לרשותם כל תפנוקי העוה"ז, ובכ"ז לא רואים אותם מאושרים, אלא כל הזמן שומעים אותם עם הפתגם הידוע - "סוחבים" את החיים...

התשובה: משום שכשהיו במעי אימם, השרישו בתוך תוכם בפנים נפשם, את כל התורה כולה, ע"י מלאך.

ונמצא - שב'תָת ההכרה' שלו נמצאים כוחות כהים שספגו את כל התורה. וכוחות אלו מתגלים ומתפרצים, ורוצים לחזור לשרשים שטמנו בהם, והנשמה מחכה שהגוף ישלים לה, את מה שרוקנו ממנה!

וכשהאדם מתעלם מזה, ובמקום זה הוא ממלא את שנותיו בחיי הנאות והוללות, הרי הוא "מסרס" את מהותו האמיתית. ואז הריקנות שנשארה בנשמתו, לא נותנת לו מנוח, ומתחילה לכרסם את כל אושרו בחיים, ודוחפת את האדם עד אשר הוא מרגיש זעזוע פנימי חזק, להתחיל להדבק בתורה, ולפתוח חיים רגועים ושלוים.

ונחדד את דברינו הנ"ל, ע"פ מעשה מעניין:

בעיירה נידחת במדינת פולין, חי יהודי עני מרוד, אשר בעמל רב היה מוצא מזון למחיתו. והיו אף פעמים - שבקושי עלה בידו להשיג פרוסת לחם - להחיות בזה את בני ביתו.

והנה כבר הורונו חז"ל (בגמרא מסכת ערובין, דף מ"א:) שהעניות מעבירה את האדם על דעתו, ועל דעת קונו. וגם אצל מיודענו העני, הגיע היום שיותר לא היה יכול לסבול את חרפת הרעב אשר בביתו, ואז התחיל לחשוב לעצמו: אלך ואנסה את מזלי אצל הנוצרים. אָמִיר את דתי ובודאי הכומר יתן לי עבודה מכובדת, אשר מכניסה רווחים, ושוב לא אאלץ לסבול חרפת רעב.

ומן המחשבה - אל ההוצאה לפועל, היהודי לא הסס הרבה, קם והלך אל הכומר, ושטח בפניו את בקשתו. הכומר בשומעו זאת קפץ על המציאה, וענה לו בהתלהבות: אין שום בעיה, אצלנו תוכל להתפרנס בכבוד ויקר, רק תעבור אצלנו את טקס דת הנצרות - והנך 'מסודר' בחיים!

היהודי, שהממון עיור לו את עיני שכלו, לא חשב פעמיים, והביע את הסכמתו לכל הנאמר. והכומר מצידו נזדרז ללא שהיות - ולקח את היהודי לטבילת הנצרות, ולאחר מכן היזה עליו "מים טהורים" ג' פעמים, שבכל פעם אומר לו "תהיה נוצרי!" וכשסיים את מעשהו, אמר לו בשמחה - זהו! כרגע נהפכת מיהודי לנוצרי, והנך כעת כאחד מעמנו, הנה ארצי לפניך בטוב בעיניך שב, והתאחז בה, ותתפרנס בכבוד.

וכך היה, מיודענו היהודי העתיק את מקום מגוריו, ואט אט נשקע בין הנוצרים, עד אשר התנהג כנוצרי אדוק לכל דבר.

והנה, אצל הנוצרים שבאותה עיירה, היה נהוג מנהג עתיק, שביום פטירת מנהיגם היו מסגפים את עצמם, ונאסר עליהם באותו יום בבשר ויין.

ואעפ"כ, היהודי המומר הנ"ל לא שת ליבו למנהג זה, ואכל לשובע נפשו, ברבורים, שליו ודגים.

שכניו הנוצריים, שהבחינו דרך החלון בנעשה, רצו מיד לאדונם הכומר, וסיפרו לו את העבירה החמורה שעבר היהודי המומר.

הכומר - התפלא למשמע אוזניו, ושלח לקרוא מיד ליהודי המומר. ושאלו - האם אמת נכון הדבר, שהפר את דתי הנוצרים, ואכל בשר ויין בפרהסיה בריש גלי ?

היהודי העמיד פני תם, והכחיש מכל וכל - כל שייכות לעבירה. וטען שכל סעודתו הסתכמה בסך הכל 'בלחם ותפוחי אדמה'!

"תפוחי אדמה"?! השתומם הכומר, והרי שכניך העידו שראו במו עיניהם כיצד הנך אוכל בביתך נתח בשר שמן וצלוי?

"אני לוקח אחריות לכל מילה שאמרתי" - נשאר היהודי איתן בדעתו, שלא היה זה אלא רק תפוחי אדמה בלבד.

הכומר בשומעו את דבריו, גברה סקרנותו, ושלח מיד פלוגת חיילים אל ביתו של היהודי, שיביאו משם את כל מה שנשאר על השלחן.

ובאמת לא עבר זמן רב, והחיילים שבו כשהם נושאים בידיהם מגש עם נתחי בשר צלויים...

הכומר זקף את גבות עיניו, ומשהבחין בתכולה - קפץ דמו לראשו, וזעק על היהודי בקול מטורף: כיצד העזת לרמותני בשקר גלוי לאור היום, ולטעון על הבשר הזה שהוא רק תפוחי אדמה, ובכך שמת אותי ללעג ולקלס בפני כולם?

ואולם היהודי, לא יצא משלוות רוחו, וענה בקול רגוע ובוטח: גם כעת - אדוני הכומר - הנני נשאר בדעתי, שלא היה זה אלא רק תפוחי אדמה!
"היצאת מדעתך" - שאג הכומר, וכי אינך רואה בעיניך שזה נתח בשר?
כאן - כבר הגיע תורו של היהודי להתרתח על הכומר, וענהו בכעס עָצוּר:
"הוי - כומר טיפש! אינך מבין? בתחילה אמנם היה זה נתח בשר, אולם כשהבאתיו לתוך ביתי, לקחתי "מים טהורים" והזאתי עליו 3 פעמים, ובכל פעם קראתי בקול: "תהיה תפוח אדמה, תהיה תפוח אדמה"! וכך נהפך הוא להיות תפוח אדמה...!

"המשטה אתה בי" - התפרץ הכומר, וכי אפשר להפוך נתח 'בשר' - לחתיכת 'תפוח אדמה' ע"י הזאה וכמה מילים? מה זה "כישוף"?

איני יודע - השיב לו היהודי, אולם כמו שלדעתך אפשר להפוך יהודי לגוי - ע"י הזאה וכמה מילים, א"כ באותה צורה - אפשר גם להפוך בשר לחתיכת "בטטה" בכמה מילים - סיים היהודי את דבריו בתרועת ניצחון...!

ויסוד זה של היהודי הנ"ל, צריכים אנו לחזור ולשנן לעצמנו: כמו שלא שייך במציאות - להפוך נתח בשר לחתיכת תפוח אדמה - באותה מידה בדיוק לא יצליח האדם לסרס ולשבש את מהותו הפנימית ע"י כל מיני "הזאות והזיות" למיניהם... הניצוץ היהודי שבו - תמיד ישאר דולק, עד אשר יצליח להדליק ולהאיר את כל אורח חייו באור יקרות זה !

ובכדי להשלים את התמונה, חייב אני להשיב על עוד נקודה קטנה - שצומחת מאליה עקב דברינו הנ"ל:

אם באמת כך הם פני הדברים, שכל מי שלא משביע את נפשו בתורה, אזי מתחיל הוא להרגיש ריקנות בחייו - א"כ מדוע אנו פוגשים אנשים מהסוג הנ"ל שבכ"ז נראים עם 'חיוך מאושר' על הפנים, שמחים ומרוצים וטוב להם בחיים?

האין זה סותר לכל הדברים שנאמרו לעיל - - - ?

והנה מחמת הכרח הקיצור - אין באפשרותי להאריך את הדיבור על הנקודה הנ"ל, ואולם אענה על שאלה זו בסיפור שהתרחש מהחיים, ואשר הרעיון שעולה מהסיפור - יענה ודאי על השאלה הנ"ל.

המאורע התרחש לפני כ- 150 שנה, בארץ ישראל חי יהודי חילוני, אשר אורחות חייו לא תאמו לדיני התורה. ותמיד העצבון והיאוש היו מנת חלקו, הרגיש תמיד מדוכא בחיים, ולא מצא לעצמו מזור - כיצד לחלץ את נפשו מזה.

והנה ביום מן הימים, נודע לו שבעיר הסמוכה, הגיע לביקור בארץ "פסיכולוג" מומחה, בעל שם עולמי, אשר נודע בנסיונו הרב, שהשיב להרבה אנשים בעייתים את אושרם בחיים.

הרהר היהודי הנ"ל לעצמו, ואמר: אלך ואנסה את מזלי אצל פסיכולוג זה, אולי הוא יצליח להוציאני מן הדכאון אשר אני שרוי בו, ואם לא יועיל - גם לא יזיק.

אמר ועשה, קם ונסע אל אותו פסיכולוג, ושטח בפניו את בעייתו.

הקשיב הפסיכולוג לדבריו, הרהר רגע קט, ומיד נינער ממחשבתו והשיב: מצאתי! יש לי פתרון מצוין בשבילך! שמעתי שבעיר הזו בכל יום שישי, קיים "מופע בידור" לציבור הרחב. בדרן מעולה! רק עולה לבימה וכבר האנשים צוחקים. וכשמתחיל את להטוטיו האנשים "מתגלגלים" מרוב צחוק... חושבני, שגם אתה תצליח להפיג שם את עצבונך, וכך תהיה מאושר יותר.

הלה ששמע זאת, החויר כולו, והשיב לפסיכולוג בקול מיואש "זה כלל לא יעזור, אדוני"!

"מדוע" - תמה הפיסכולוג, והלא שמעתי שהרבה אנשים נהנו מאוד כשהלכו לשם?

"נכון" - השיב לו היהודי במבוכה, אולם היודע אתה מיהו אותו בדרן מעולה שמגלגל את האנשים מרוב צחוק?

"מי הוא באמת" - נסתקרן הפסיכולוג.

"זה אני בעצמי..."!!! גמגם היהודי, והוריד את ראשו מרוב בושה...

הנה - זו התמונה האמיתית לכל האנשים "שנראים" מאושרים ושמחים ועם חיוך רחב על הפנים: 'נהנים' - כן ! 'מאושרים' - לא !!!

--------

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יחזקאל ס' שליט''א
אמרי יחזקאל

הרב יחזקאל ס' שליט"א
מהדורה חדשה ומתוקנת סיוון תשע"ב חודש מתן תורה
אוצר מאמרים נפלאים בעניני השגחה פרטית, שכר ועונש.
דברי חיזוק, רעיונות מוסר, והשקפת התורה
בהסברה בהירה ומיוחדת לבני דורנו.
לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן