מָבוֹא - דובב שפתי ישנים

תוכן עניינים

--------

רַבִּים הֵם הַמְפָרְשִׁים וְהַמְבָאֲרִים לְתוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, הָחֵל מִן הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר (((כן פירשו חז"ל (עירובין כ"א ע"ב) את הכתוב בקהלת: "איזן וחיקר ותיקן וכו' ". ע"ש.))) שָׂמוּ אָזְנַיִם לְתוֹרָה, דֶּרֶךְ הַתַּנָּאִים וְהָאֲמוֹרָאִים שֶׁהִנְחִילוּ לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל - פֶּה וּפְרָטֶיהָ, הַגְּאוֹנִים וְהָרִאשׁוֹנִים אֲשֶׁר הִרְחִיבוּ יְרִיעַת הַהֲלָכָה וּמִנְהֲגֵי יִשְׂרָאֵל, וְכַלֵּה בַּאַחֲרוֹנִים וּבַאַחֲרוֹנֵי הָאַחֲרוֹנִים אֲשֶׁר תִּרְגְּמוּ אֶת הַדְּבָרִים וְהֵאִירוּ אֶת עֵינֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּחָכְמָתָם וּבִתְבוּנָתָם.

"כְּפַטִּישׁ יְפֹצֵץ סָלַע"(((ירמיה כ"ג, כ"ט.))) - כֵּן דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה (((שבת פ"ח ע"ב.))) נֶחְלָקִים לְכַמָּה לְשׁוֹנוֹת, (((לשון רש"י ז"ל בבראשית (ל"ג, כ') ועוד.))) וּלְכַמָּה טְעָמִים, (((לשון הכלי יקר בבראשית.))) וְנִדְרָשִׁים לְכָל חֶפְצֵיהֶם, (((כן דרשו חז"ל בעירובין (נ"ד ע"ב) את הפסוק (משלי ה', י"ח): "דדיה ירווך בכל עת" שדברי תורה נמשלו לחלב האם שבכל פעם טועם בו התינוק טעם חדש.))) וּבְכָל פַּעַם מוֹצְאִים בָּהֶם טַעַם חָדָשׁ. וְעַל אַף (((כן למדו חז"ל (מגילה ב' ע"ב) מהפסוק (ויקרא כ"ז, ל'): "אלה המצוות". ע"ש.))) שֶׁאֵין נָבִיא רַשַּׁאי לְחַדֵּשׁ מֵעַצְמוֹ, עִם כָּל זֹאת (((חולין ז' ע"א.))) מָקוֹם הִנִּיחוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ לְהִתְגַּדֵּר בּוֹ, (((כן הובא בזוהר הקדוש ובעוד ספרים.))) וּלְכָל אֶחָד הַחֵלֶק שֶׁלּוֹ בְּפֵרוּשׁ וּבְחִדּוּשׁ בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. כִּי כָּךְ רְצוֹנוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ : (((אבות ה', כ"ב.))) הֲפֹךְ בָּהּ וַהֲפֹךְ בָּהּ, וְסִיב וּבְלֵהּ בָּהּ, וּמִינָהּ לֹא תָּזוּעַ, וְאֵין לְךָ מִדָּה טוֹבָה הֵימֶנָּה!

מִבֵּין כָּל אוֹתָם רַבִּים הַמְּפָרְשִׁים וּמְבָאֲרִים, מְחַדְּשִׁים וּמְגַלִּים, מְאַסְּפִים וּמְלַקְּטִים, אֶחָד הוּא שְׁלֹמֹה הֶחָכָם בָּאָדָם, אֲשֶׁר הִגְדִּיל לַעֲשׂוֹת מֵעַל כֻּלָּם, עַד שֶׁנִּתְבַּדְּרוּ שְׁמוּעוֹתָיו וְנִתְפַּרְסְמוּ דְּבָרָיו בְּכָל זָוִית וּפִנָּה, חֻמָּשׁ וְאַגָּדָה גְּמָרָא וְתוֹסֶפְתָּא, וְנֶחְקְקוּ לָעַד וּלְעוֹלָמִים, בְּכָל סוּגֵי הַסְּפָרִים, כַּפֵּרוּשׁ הָרָאשִׁי וְכַבֵּאוּר הָעִקָּרִי, הַנִּקְרָא בְּשֵׁם: " פֵּרוּשׁ רַשִּׁ"י ".

אודות רבי שלמה יצחקי - רש"י ז"ל

הוֹרָתוֹ וְלֵידָתוֹ בִּקְדֻשָּׁה בָּעֲיָרָה "טְרוֹיְיש" אֲשֶׁר בְּצָרְפַת, (((דהיינו לפני 972 שנה מהוצאת מהדורה זו.))) בִּשְׁנַת ד' ת"ת, בַּשָּׁנָה בָּהּ נִפְטַר רַבֵּנוּ גֵּרְשׁוֹם מְאוֹר הַגּוֹלָה, הָרַב שֶׁל רַבּוֹ - רַבִּי יַעֲקֹב ב"ר יָקָר זַ"ל, מִמֶּנּוּ יָנַק וְקִבֵּל אֶת רוֹב תּוֹרָתוֹ. (((כן כתב בספר "סדר הדורות".))) יִחוּסוֹ שֶׁל רַשִּׁ"י מַגִּיעַ עַד לַתַּנָּא הַקָּדוֹשׁ רַבִּי יוֹחָנָן הַסַּנְדְּלָר, רַבָּן גַּמְלִיאֵל, הִלֵּל הַזָּקֵן, וְעוֹד לְמַעְלָה בַּקֹּדֶשׁ עַד לְדָוִד הַמֶּלֶךְ ע"ה.

יֵשׁ הָאוֹמְרִים שֶׁהַכִּנּוּי רַשִּׁ"י מַשְׁמָעוּתוֹ רַבִּי שְׁלֹמֹה יַרְחִי, (((ראה בסמ"ג (דף ל"ח ע"ב) ובספר "שם הגדולים" למרן החיד"א זיע"א.))) כָּךְ כִּנּוּהוּ כַּמָּה קַדְמוֹנִים, (((ראה ב"שם הגדולים" שהביא ראיות לכך.))) וְיֵשׁ הָאוֹמְרִים כִּי נוֹסְפָה הָאוֹת י' עַל כִּנּוּיוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא לְקוֹרְאוֹ (((שהוא לשון רשות ועוני.))) ר"ש.

אָבִיו רַבִּי יִצְחָק זַ"ל נוֹדַע (((כך העיד עליו רש"י ז"ל בפ"ה ממסכת עבודה זרה, ואף הזכיר מדבריו בכמה מקומות בפירושיו.))) כְּתַלְמִיד חָכָם מֻפְלָג, אֲשֶׁר מְסִירוּתוֹ לִכְבוֹד ה' הִיא זוֹ שֶׁהֶעֱנִיקָה לוֹ אֶת הַזְּכוּת לְבֵן שֶׁכָּזֶה, (((מעשה זה הובא במקורות מהימנים, ראה ספר "שלשלת הקבלה". ))) בְּכָךְ שֶׁבִּרְשׁוּתוֹ הָיְתָה אֶבֶן חֵן מַרְגָּלִית יְקָרָה וּנְדִירָה אֲשֶׁר רָאשֵׁי הַכְּנֵסִיָּה חֲמַדוּהָ עַל מְנָת לִיתְנָהּ בְּצַלְמֵיהֶם, אֲבָל רַבִּי יִצְחָק הִשְׁתַּמֵּט מֵהֶם, עַד שֶׁהַלָּלוּ בָּאוּ עָלָיו בַּעֲקִיפִין, וֶהֱבִיאוּהוּ בְּעָרְמָה לְתוֹךְ סְפִינָה וְהִפְלִיגוּ עִמּוֹ לְלֵב יָם וְשָׁם עָמְדוּ לְהַכְרִיחוֹ לְמָכְרָהּ לָהֶם. אַךְ הַלָּה לֹא נִכְנַע, וְהִשְׁמִיט אֶת הַמַּרְגָּלִית מִיָּדוֹ אֶל מְצוֹלוֹת הַיָּם. מִיָּד יָצְאָה בַּת קוֹל מִן הַשָּׁמַיִם וְאָמְרָה: אַתָּה וִתַּרְתָּ עַל אֶבֶן מְאִירָה לְמַעַן קְדֻשַּׁת ה', הִנֵּה נִתָּן לְךָ בֵּן שֶׁיָּאִיר לָעוֹלָם בְּתוֹרָתוֹ וִיקַדֵּשׁ אֶת ה'! וְלִתְקוּפַת הַיָּמִים, לְאַחַר שָׁנִים רַבּוֹת שֶׁהָיוּ רַבִּי יִצְחָק וְזוּגָתוֹ חֲשׁוּכֵי בָּנִים, נוֹלָד לָהֶם בְּנָם שְׁלֹמֹה, הוּא רַשִּׁ"י זַ"ל.

אַף עַל אִמּוֹ מְסֻפָּר בְּצִדְקוּתָהּ וּבִצְנִיעוּתָהּ, כְּשֶׁפַּעַם אַחַת בִּהְיוֹתָהּ הָרָה עָבְרָה בְּאַחַת הַסִּמְטָאוֹת בְּוֵרְמַיְזָא, וּפָרָשׁ נוֹצְרִי שֶׁדָּהַר עַל סוּסוֹ בַּסִּמְטָא הַצָּרָה כִּמְעַט וּמְחָצָהּ לַמָּוֶת, אִם לֹא שֶׁזּוֹ נִלְחֲצָה אֶל הַקִּיר וּבְדֶרֶךְ נֵס נוֹצַר שֶׁקַע בַּקִּיר וּבוֹ נִסְתַּתְּרָה, וּבִזְכוּת כָּךְ נִצְּלָה. וְהַקִּיר הַמֻּפְלָא הִנּוֹ קַיָּם עַד לְיוֹם זֶה.

כָּל יָמָיו עָמַל וְהָגָה רַשִּׁ"י זַ"ל בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּשֶׁאֶת בֵּיתוֹ פִּרְנֵס בְּדֹחַק וּבְעֹנִי מִבְּצִירַת וּדְרִיכַת גִּתּוֹת וַהֲכָנַת יַיִן וּמְכִירָתוֹ. בִּהְיוֹתוֹ כְּבֶן עֶשְׂרִים עָזַב אֶת בֵּיתוֹ וְאֶת אֵשֶׁת נְעוּרָיו וְגָלָה לַמָּקוֹם תּוֹרָה, שָׁם הֵעִיד עַל עַצְמוֹ: (((כן כתב רש"י ז"ל בספרו "ספר הפרדס".))) "בִּדְבָרִים אֲשֶׁר הָגִיתִי וְשִׁמַּשְׁתִּי לִפְנֵי מְלַמְּדַי, בִּהְיוֹתִי חֲסַר לֶחֶם וּלְבוּשׁ, וְרֵיחַיִם עַל צַוָּארִי".

כְּגַדְלוּתוֹ בַּתּוֹרָה - כֵּן הָיְתָה גַּדְלוּתוֹ בְּהַנְהָגוֹתָיו וּבְמִדּוֹתָיו. טַהֲרַת נַפְשׁוֹ וְזֹךְ לְבָבוֹ (((ראה תשובת רש"י (סי' ע"ב) שכתב בזה"ל: "מי אנכי חדל אישים ושפל להכניס ראשי אצל הר גבוה ותלול...". ובמקום אחר כתב בזה"ל: "ואני רפוש ודולח, ופריי נד וטעמו טפל, ומה ימצאך מקור אכזב ונחל יבש...". אמנם לכשנצטרך, ידע לעמוד על דעתו במלחמתה של תורה ללא מורא, וכמו שהשיב לרבותיו שבגרמניה גבי עניין הלכתי בהלכות טריפות: "לא חזרתי ולא אחזור בי, ולא נתיישבו לי דברי רבותיי, ולא השיבו על דבריי, כי אם מן השפה ולחוץ. ועדיין אני מוסר דבריי לצנועים וכו' ".))) וְעַנְוְתָנוּתוֹ הַטִּבְעִית נִכָּרוֹת וּבוֹלְטוֹת לְכָל בַּר בֵּי רַב שֶׁלָּמַד מְעַט מִכְּתָבָיו, כְּשֶׁבֵּין הַיֶּתֶר מוֹצֵא הוּא לְצַיֵּן וּלְיַדֵּעַ בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת כִּי: (((ראה בפירושיו: בראשית ל', י"א, ויקרא ח', י"א, ברכות כ"ה ע"ב, יומא י"ט ע"א, ועוד. ובספה"ק "מאור עיניים" כתב: וראה זה פלא, שכל מקום בו כתב רש"י ז"ל "איני יודע" לא נתפרש עדיין על ידי אף אחד על דרך נכון. עכ"ל.))) "לֹא יָדַעְתִּי פֵּרוּשׁוֹ", וּבְכַמָּה מְקוֹמוֹת אַף דָּאַג לִכְתֹּב אֶת פֵּרוּשׁוֹ וּלְאַחַר מִכֵּן לְצַיֵּן שֶׁתִּקְּנוּהוּ תַּלְמִידָיו וְשֶׁהַצֶּדֶק עִמָּם. בְּכַמָּה וְכַמָּה מְקוֹמוֹת סָבַר שֶׁבַּגִּרְסָא הַמְקֻבֶּלֶת נָפְלָה שְׁגִיאָה, אַךְ עכ"ז לֹא תִּקְּנָהּ, אֶלָּא צִיֵּן דַּעְתּוֹ בְּשִׁפּוּלֵי הַגִּלָּיוֹן(((ראה דברי רבינו תם ז"ל בהקדמתו לספרו "ספר הישר" שכתב למחות באותם הממהרים להגיה בספרים, והוסיף: "גם רבינו שלמה אם הגיה הגירסה - בפירושיו הגיה, אבל בספרו לא הגיה". עכ"ל.))) . לְכָל שׁוֹאֲלָיו, תַּלְמִידָיו וּמוֹקִירָיו, הָיָה עוֹנֶה בִּלְשׁוֹנוֹת חִבָּה כְּגוֹן: "אָחִי וְרֵעִי", "חֲבִיבִי" וְכיוב"ז.

בִּהְיוֹתוֹ כְּבֶן כ"ה שָׁנִים הֵקִים יְשִׁיבָה בְּעִיר מוֹלַדְתּוֹ, וּמִנִּי אָז יָצָא שְׁמוֹ לִתְהִלָּה בֵּין גְּדוֹלֵי הַדּוֹר, אֲשֶׁר מִכָּל הַתְּפוּצוֹת פָּנוּ אֵלָיו בִּשְׁבָחִים וּבִשְׁאֵלוֹת, וּמֵהֶם:

(((כן כתב לו רבי יצחק הלוי ז"ל ראש ישיבת וירמיזא באחד ממכתביו. ))) "אֵין הַדּוֹר יָתוֹם כְּשֶׁאַתָּה שָׁרוּי בּוֹ, וְכָמוֹךָ יִרְבּוּ בְּיִשְׂרָאֵל"

(((כן כתב עליו הראב"ן ז"ל (סימן ק"ז).))) "שִׂפְתוֹתָיו שָׁמְרוּ דַּעַת וְתוֹרָה נִתְבַּקְּשָׁה וְנִתְחַדְּשָׁה וְנִדְרְשָׁה מִפִּיו, תּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה בְּפִיהוּ, בְּשָׁלוֹם וּבְמִישׁוֹר הָלַךְ וְהֶעֱמִיד לָעוֹלָם רֶגֶל שְׁלִישִׁית וְהִגְדִּיל תּוֹרָה וְהֶאְדִּיר"

(((לשון הריב"ש ז"ל בתשובה (סימן שצ"ד).))) "הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל רַבֵּנוּ שְׁלֹמֹה זַ"ל גִּלָּה עַמְקוּת הַתַּלְמוּד מִנִּי חֹשֶׁךְ, לֹא עַמְמוּהוּ כָּל סָתוּם, וּבְזוּלַת פֵּרוּשׁוֹ הָיָה כְּדִבְרֵי הַסֵּפֶר הֶחָתוּם"

(((לשון הרמב"ן ז"ל בהקדמה לפירושו על התורה.))) "וָאָשִׂים לַמָּאוֹר פְּנֵי נֵרוֹת הַמְּנוֹרָה הַטְּהוֹרָה, פֵּרוּשֵׁי רַבֵּנוּ שְׁלֹמֹה עֲטֶרֶת צְבִי וּצְפִירַת תִּפְאָרָה, מֻכְתָּר בְּנִימוּסִין בַּמִּקְרָא בַּמִּשְׁנָה וּבַגְּמָרָא, לוֹ מִשְׁפַּט הַבְּכוֹרָה, בִּדְבָרָיו וּבְאַהֲבָתוֹ אֶשְׁגֶּה וְעִמָּהֶם יִהְיֶה לָנוּ מַשָּׂא וּמַתָּן וּדְרִישָׁה וַחֲקִירָה, בִּפְשָׁטָיו וּמִדְרָשָׁיו וְכָל אַגָּדָה בְּצוּרָה, אֲשֶׁר בְּפֵרוּשָׁיו זְכוּרָה"

(((כן כתב בעל "צידה לדרך" בהקדמת ספרו. ))) "לְפָנָיו לֹא קָם כָּמוֹהוּ כְּמוֹרֵה דֶּרֶךְ וּמֵאִיר נְתִיבוֹת יַם הַתַּלְמוּד בְּפֵרוּשׁוֹ בִּלְשׁוֹן צַח וְקָצָר, וְאִלְמָלֵא הוּא נִשְׁתַּכַּח דֶּרֶךְ הַתַּלְמוּד בַּבְלִי מִיִּשְׂרָאֵל"

(((כן כינהו רבי אברהם אבן עזרא ז"ל, וכן המליץ עליו רבי משה דאנון ז"ל בכתביו.))) "כָּל פֵּרוּשֵׁי צָרְפָתָה הַשְׁלֵךְ לְאַשְׁפָּתָהּ, חוּץ מִפַּרְשָׁן - דָתָא...".

פֵּרוּשָׁיו הַמֻּכָּרִים בְּיוֹתֵר הֵם עַל הַתּוֹרָה וְעַל (((מלבד כמה מסכתות אותן לא הספיק לפרש בחלקן (נדרים, בבא בתרא ועוד), והשלימום נכדיו ותלמידיו.))) הַתַּלְמוּד, (((כך הביא ב"שם הגדולים" שקיבל במסורת מהגדולים.))) כְּשֶׁעַל פֵּרוּשׁוֹ עה"ת מָסֹרֶת בְּיָדֵינוּ שֶׁהִתְעַנָּה תַרְיָ"ג (613) תַּעֲנִיּוֹת קֹדֶם שֶׁכְּתָבוֹ. וְעַל כָּךְ אָמַר נֶכְדּוֹ רַבֵּנוּ תָּם: "מַה שֶּׁפֵּרֵשׁ אֲדוֹנִי זְקֵנִי הַשַּׁ"ס אַף אֲנִי אֶעֱשֶׂה זֹאת, אֲבָל פֵּרוּשׁ הַמִּקְרָא לֹא אוּכַל לַעֲשׂוֹתוֹ!". אֶת פֵּרוּשׁוֹ עַל הַשַּׁ"ס הֵפִיץ בִּתְחִלָּה בְּצוּרַת (((ומכאן יצא הכינוי המוזכר רבות בדברי התוספות ועוד: "פירוש הקונטרס".))) קוֹנְטְרֵסִים קְצָרִים, וְרַק לְאַחַר שֶׁנִּפָּה דְּבָרָיו בְּשָׁלֹשׁ גִּרְסָאוֹת מְתֻקָּנוֹת הוֹצִיאָם בְּתוֹר חִבּוּר.

מִלְּבַד פֵּרוּשָׁיו הַיְדוּעִים עַל הַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל - פֶּה, חִבֵּר עוֹד סְפָרִים רַבִּים בַּהֲלָכָה וּבְמִנְהָג, מֵהֶם: סִדּוּר רַשִּׁ"י זַ"ל, סֵפֶר "אִסּוּר וְהֶתֵּר", סֵפֶר "הַסְּדָרִים", סֵפֶר "הָאוֹרָה", סֵפֶר "הַפַּרְדֵּס", סֵפֶר "מַעֲשֵׂה הַגְּאוֹנִים", תְּשׁוּבוֹת רַשִּׁ"י זַ"ל וְעוֹד.

"כְּתַב רַשִּׁ"י" הַמְפֻרְסָם הוּא הַכְּתָב שֶׁהָיָה נָהוּג בִּסְפָרַד בְּאוֹתָהּ הַתְּקוּפָה, וּבִהְיוֹת שֶׁפֵּרוּשֵׁי רַשִּׁ"י הֻדְפְּסוּ בְּאוֹתוֹ הַכְּתָב בִּכְדֵי לְהַבְדִּיל בֵּין קִטְעֵי הַמִּקְרָא לְפֵרוּשָׁיו, לָכֵן יֻחַס כְּתָב זֶה אֵלָיו וְכֻנָּה בְּשֵׁם "כְּתַב רַשִּׁ"י".

עוֹד זָכָה שֶׁפֵּרוּשׁוֹ יְקַבֵּל תֶּקֶן הִלְכָתִי לָצֵאת בּוֹ יְדֵי חוֹבַת תַּקָּנַת חֲכָמִים לִקְרֹא מִידֵי שָׁבוּעַ "שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם", כְּשֶׁפֵּרוּשׁ רַשִּׁ"י עוֹלֶה כְּתַרְגּוּם הַתּוֹרָה(((כמבואר בשלחן ערוך (אוח סימן רפ"ה) ונו"כ. ע"ש. ומבעלי חסידות מקובל לימוד פירוש רש"י על הפרשה כסגולה בדוקה לאריכות ימים.))) .

לֹא הָיָה מְפָרֵשׁ שֶׁזָּכָה שֶׁיִּתְפַּשְּׁטוּ דְּבָרָיו בָּרַבִּים כְּפֵרוּשׁ רַשִּׁ"י עַל הַתּוֹרָה וְהַתַּלְמוּד. כְּמוֹ כֵּן, פֵּרוּשׁוֹ הָיָה הַסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן מִסִּפְרֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּבָא לִדְפוּס. מִסְפַּר הַסְּפָרִים הַמֻּקְדָּשִׁים לְבֵאוּר וְלַחֲקִירָה בַּהֲבָנַת דִּבְרֵי רַשִּׁ"י זַ"ל מַגִּיעַ לַאֲלָפִים(((כשהידועים שבהם: "שפתי חכמים", ספר "המזרחי" לרבי אליהו מזרחי, ספר "גור אריה" למהר"ל מפראג ועוד רבים.))) , וְאַף סְפָרִים רַבִּים חֻבְּרוּ אוֹדוֹתָיו, עַד שֶׁהוֹסִיפוּ לְהַכְתִּירוֹ בַּכִּנּוּי: רַבָּן שֶׁל יִשְׂרָאֵל(((ובמקום אחר נכתב עליו בזה"ל: "ארון הקודש, קודש הקודשים, המורה הגדול, רבינו שלמה זכר צדיק לברכה".))) .

לְרַשִּ"י זַ"ל לֹא הָיוּ בָּנִים. (((כן כתב בספר "תמים דעים" סימן קמ"ד.))) שָׁלוֹשׁ בָּנוֹת הָיוּ לוֹ, כְּשֶׁאַחַת מֵהֶן הָיְתָה מְלֻמֶּדֶת בְּתַלְמוּד וּמְסַיַּעַת לוֹ בְּכָךְ, וּכְמוֹ שֶׁמֵּעִיד רַשִּׁ"י זַ"ל: (((בספר "הפרדס" (ל"ג).))) "הִנְּנִי צָעִיר שֶׁעַל הֶחָתוּם נִדּוֹן בְּיִסּוּרֵי חֹלִי וְכוּ', כִּי נֶחְלַשְׁתִּי וְאָזְלַת יָדִי מִמְּשֹׁךְ בְּעֵט סוֹפֵר, וְלָכֵן בִּתִּי קוֹרֵאת לְפָנַי שׁוּרוֹת הַלָּלוּ וְהִיא כּוֹתֶבֶת".

אַף הַיּוֹצְאִים מִתַּחַת יָדָיו הַטְּהוֹרוֹת זָכוּ לִהְיוֹת מִגְּדוֹלֵי הָרִאשׁוֹנִים:

חֲתָנָיו - רַבֵּנוּ מֵאִיר ב"ר שְׁמוּאֵל מֵרוֹטֶנְבּוּרְג, רַבִּי יְהוּדָה ב"ר נָתָן (הָרִיב"ן), רַבֵּנוּ אֶפְרַיִם.

נְכָדָיו - רַבֵּנוּ יַעֲקֹב ב"ר מֵאִיר (רַבֵּנוּ תָּם), רַבִּי שְׁמוּאֵל ב"ר מֵאִיר (הָרַשְׁבָּ"ם), רַבִּי יְהוּדָה בִּ"ר מֵאִיר (הָרִיבָּ"ם). (((כמו כן כמה מגדולי בעלי התוספות היו צאצאיו כגון רבי יצחק (ר"י) הזקן ועוד.)))

אַף תַּלְמִידִים גְּדוֹלִים וַחֲכָמִים הֶעֱמִיד לְיִשְׂרָאֵל, מֵהֶם:

(((עליו העיד רש"י ז"ל שסייעו בחיבור פירושיו על המקרא.))) רַבִּי יוֹסֵף קְרָא, רַבִּי שְׁמַעְיָה, רַבִּי עַזְרִיאֵל ב"ר נָתָן, (((מחבר "מחזור וויטרי" הנודע בין הפוסקים.))) רַבִּי שִׂמְחָה מִוִּיטְרִי, רַבִּי נָתָן וְרַבִּי מְנַחֵם הַמָּכִירִי, וְעוֹד גְּדוֹלִים וְרַבִּים.

מְפֻרְסֶמֶת בְּיוֹתֵר הִיא (((אמנם ישנם הטועים לחשוב שהם אלו שהתחילו את המחלוקת בדבר, מה שלא נכון, אלא שבימיהם וביניהם התבלטה זו המחלוקת ביותר, ולכן נקראו השיטות על שמם. ))) מַחֲלָקְתָּם שֶׁל רַשִּׁ"י זַ"ל וְנֶכְדּוֹ רַבֵּנוּ תָּם זַ"ל בְּעִנְיַן סִדּוּר הַפַּרְשִׁיּוֹת בִּתְפִלִּין, (((ראה בשלחן ערוך (או"ח סימן ל"ד) ובנו"כ, ובדברי הפוסקים והמקובלים שיטות רבות בדבר, ואכמ"ל.))) כְּשֶׁלַּהֲלָכָה הֻכְרְעָה דַּעַת רַשִּׁ"י לְמַעֲשֶׂה, וּלְהִדּוּר יֵשׁ לִנְהֹג גַּם כְּדַעַת רַבֵּנוּ תָּם.

(((בשנת ד' תתנ"ו.))) בְּסוֹף יָמָיו נָשָׂא עִם כְּלַל יִשְׂרָאֵל אֶת כְּאֵב "מַסַּע הַצְּלָב" הָרִאשׁוֹן, כְּשֶׁבְּאוֹתָם הַיָּמִים חִבֵּר קִינָה - תְּפִלָּה וְזֶה לְשׁוֹנָהּ:

"תּוֹרָה הַתְּמִימָה, אַלְפַּיִם קְדוּמָה, חַלִּי נָא פְּנֵי אֵל, בְּעַד יוֹנָה תַּמָּה, בַּקְּשִׁי עֶלְבּוֹן חֲסִידַיִךְ, וּשְׁפִיכַת דַּם לְמוּדַיִךְ, מִיַּד בְּנֵי זְנוּנִים, מַכְרִיתֵי תַּלְמִידַיִךְ, אֲשֶׁר קָרְעוּ יְרִיעוֹתַיִךְ, וְרָמְסוּ אוֹתִיּוֹתַיִךְ, וּבְשֶׁצֶף קֶצֶף הֶחֱרִיבוּ מִשְׁכְּנוֹתַיִךְ. שַׁאֲלִי מֵאֵת הַנּוֹרָא, לְהַתְעִיל מֵחֵץ וּמוֹסֵרָה, מִבֵּין מַכְעִיסָיו יְקַבֵּץ עַם מְפֻזָּרָה, הָשֵׁב שְׁבוּת אָהֳלֵךְ, בִּישֻׁרוּן מְלֹךְ מֶלֶךְ, רֵעַיִךְ וְאַחַיִךְ בְּתוֹכָם לְהִתְהַלֵּךְ, בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, יְפִי אֲמָרֶיךָ לְפָרְשָׁהּ, יְהִירִים בְּנֵי בְּלִי שֵׁם בְּאַף וְחֵמָה לְגָרְשָׁהּ".

פְּטִירָתוֹ הָיְתָה בְּיוֹם חֲמִישִׁי, כ"ט בְּתַמּוּז ד' תתס"הֵ (בֶּן שִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ שָׁנָה). מְקוֹם קְבוּרָתוֹ נֶעְלַם בְּמֶשֶׁךְ הַדּוֹרוֹת.

(((כן הביא מרן החיד"א ב"שם הגדולים" שראה במגילת סתרי מהרח"ו בכתב ידו המקורית.))) עֵדִים נֶאֱמָנִים הֵעִידוּ כִּי לְאַחַר פְּטִירָתוֹ בָּא בַּחֲלוֹם לְבֶן בֵּיתוֹ רַבֵּנוּ שְׁמוּאֵל וְאָמַר לוֹ: "קוּם וּרְחַץ בְּנִקְיוֹן כַּפֶּיךָ וְתִלְמֹד מִמֶּנִּי קְרִיאַת שֵׁם הַנֶּעֱלָם, כִּי הַכֹּל לִמַּדְתִּיךָ חוּץ מִזֶּה", וְלִמְּדוֹ סוֹד הַדְּבָרִים.

(((מקורות המבוא העיקריים: ספר "שם הגדולים" ח"א, ו"אנציקלופדיה לגדולי ישראל" ח"ד. ))) תּוֹרָתוֹ מָגֵן לָנוּ, הִיא מְאִירַת עֵינֵינוּ, הוּא יַמְלִיץ טוֹב בַּעֲדֵנוּ אכי"ר.

--------

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל הרב דוד רחימי שליט''א
דובב שפתי ישנים

על פרשת השבוע
יכיל בקרבו הגיגים ופנינים יקרים, הליכות הלכות ומוסרים, את הלב מעוררים,
לתשובה ולמעשים, העולים ונלמדים, מדבריו הטהורים, ופירושיו המאירים,
על חמשת החומשים, של גדול המפרשים רבינו שלמה יצחקי – רש"י ז"ל.
ונלווה בכתובים, "דובב מישרים", באור הדברים, ומקור המאמרים.
נתחבר בעזרת ה' יתברך - מאתי דוד רחימי יצ"ו - חולון יע"א
שנת "יראת ה' אלמדכם" (תשע"ב) לפ"ק

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן