לעשות את העתיקא חדתא - אפיקי אליהו על התורה

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר אפיקי אליהו על התורה לעשות את העתיקא חדתא - אפיקי אליהו על התורה
תוכן עניינים

--------

א. ויעתר יצחק לנוכח אשתו כי עקרה היא ויעתר לו ה' ותהר רבקה אשתו (כה.כא)

פירש רש"י – "ויעתר לו ה'"- שאין דומה תפלת צדיק בן צדיק לתפלת צדיק בן רשע, לפיכך לו ולא לה.

העיר הגרש"ז: הרי לכאורה מדרגת צדיק בן רשע עדיפה. ועוד, הרי אמרו רז"ל (סנהדרין ל"ט:(: "יבוא עובדיה שדר בין שני רשעים (אחאב ואיזבל) ולא למד ממעשיהם, וינבא על עשו הרשע שדר בין שני צדיקים ולא למד ממעשיהם". הרי מי שנתחנך בסביבה רעה ונעשה צדיק - עדיף!?

ב. ויתרוצצו הבנים בקרבה (כה.כב)

פירש רש"י – כשהיתה עוברת על פתחי תורה של שם ועבר, יעקב רץ ומפרכס לצאת, עוברת על פתחי עבודה זרה, עשו מפרכס לצאת.

ויש להבין - מילא מה שעשו פרכס לצאת היה מפני שנמשך אחר ע"ז ובבטן אמו לא היתה לו ע"ז, אך יעקב, מדוע בקש לצאת, הרי גם בבטן אמו למד תורה, כדאיתא בגמ' בנידה (ל:) כי כאשר התינוק במעי אמו מלמדים אותו את כל התורה?

ג. ויהי עשו איש יודע ציד איש שדה ויעקב איש תם יושב אוהלים. ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו ורבקה אוהבת את יעקב (כה.כז-כח)

פירש רש"י – "יודע ציד"- לצוד ולרמות את אביו בפיו ושואלו אבא היאך מעשרין את המלח ואת התבן, כסבור אביו שהוא מדקדק במצות.

יש להבין, כיצד לא הבחין יצחק בהיות עשיו "איש שדה" הפחות מיעקב "היושב אוהלים", כיצד אהבו יותר מיעקב הצדיק?

ד. ויעקב איש תם יושב אוהלים (כה.כז)

פירש רש"י – "תם"- אינו בקי בכל אלה אלא כלבו כן פיו, מי שאינו חריף לרמות קרוי תם.

לכאורה, מהי המעלה היתירה של יעקב על עשיו בהיותו "תם" אשר איננו יודע לרמות?

ה. ורבקה אמרה אל יעקב בנה לאמר הנה שמעתי את אביך מדבר אל עשו אחיך לאמר. הביאה לי ציד ועשה לי מטעמים ואכלה ואברככה לפני ה' לפני מותי. ועתה בני שמע בקולי לאשר אני מצוה אותך. לך נא אל הצאן וקח לי משם שני גדיי עיזים טובים ואעשה אותם מטעמים לאביך וכו' (כז.ו-ט)

מבואר, כי היה חילוק בין דעותיהם של רבקה ויצחק.

ויש להבין את עומק הדברים!

ו. הקל קול יעקב והידים ידי עשו (כז.כב)

איתא בבראשית רבה (סה.טז) - בזמן שקולו של יעקב מצוי בבתי כנסיות אין הידים ידי עשו.

ויש לידע, מדוע "הקול" הינו של יעקב, ואילו "הידים" הינן של עשו, מדוע לא להפך?

ז. ויען יצחק אביו ויאמר אליו הנה משמני הארץ יהיה מושבך וכו'. ועל חרבך תחיה ואת אחיך תעבוד והיה כאשר תריד ופרקת עולו מעל צוארך (כז.לט-מ)

פירש רש"י – כשיעברו ישראל על התורה ויהיה לך פתחון פה על הברכות שנטל, ופרקת עלו וכו'.

יש להבין, מדוע תלה יצחק אבינו את נפילת ישראל ברוחניותם, בזכייתו של עשיו להיות "ופרקת עולו מעל צוארך"?

{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד}

יבואר ע"פ יסודו של הגרא"א דסלר זצ"ל בספרו מכתב מאליהו (ח"ג עמ' 124) בעניין מעלת צדיק בן צדיק. וז"ל - כאן חידש הרש"ז זצ"ל כלל נפלא מאד. הנה אמרו ז"ל "קשה עתיקא מחדתא" (יומא כ"ט.), וטעם הדבר כי כשמתחיל אדם ללמוד דבר חדש יודע הוא שאינו יודע, ועל כן מעמיק להבין, ולבסוף ידענו על בוריו.

מה שאין כן ב"עתיקא", נדמה לו שיודע, ובאמת עומק הענין נשכח ממנו. נמצא, שמי שמעמיק גם בעתיקא הוא משובח יותר. ובזה יובן גם גדולתו של צדיק בן צדיק.

אברהם אבינו ע"ה מצא עולם של טועים, עובדי פסלים, וכיון שהבין שהם טועים, התחיל לחפש את האמת, העמיק הרבה, ומצאה.

אבל יצחק אע"ה כבר מצא לפניו דרך סלולה מאברהם אבינו, והיה הענין עבורו בגדר "עתיקא", ואף על פי כן היה יגע להעמיק בעבודת ה' וביראתו כאילו היה אצלו בגדר "חדתא", ועמלו היה שוה ליגיעת אדם שדחיפתו לחיפוש האמת באה מתוך היותו נולד בסביבה רעה. הוא רצה לייסד בעצמו את יסודות הדת כמו איש המוצא את הכל מחדש, בידעו כי אז יתקיימו אצלו יותר.

ועל כן אמרו רז"ל שהאבות שקולים היו, כמו שנאמר: "וזכרתי את בריתי יעקוב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור", ובילקוט שמעוני שם: "כדאי מעשה אחד מהם שיתלה העולם בגינו", כי כל אחד נתייגע למצוא את דרך האמת בעצמו.

לכן צדיק בן צדיק שהפך לצדיק פנימי, ולא הסתפק במורגלות - עדיף, כי רק הוא עשה מעתיקא חדתא כנ"ל, מה שאין כן צדיק בן רשע, שאי אפשר לו במציאות להגיע לידי מעלה הנ"ל, כיון שאצלו הכל חדתא.

והביא הגרש"ז זצ"ל דוגמא לדבר. יש ונכרי בא לידי הכרה באמיתת אמונת ישראל, ומכיר בכל הטעויות והשקר שנתחנך בהם, ועל כן מחליט לעזוב את כל העבר שלו, ובא להתגייר. ובכל זאת היותו יהודי, במשך הזמן בא לידי חטאים שונים, ופעמים שאינו יכול לעמוד אפילו בנסיון קל.

כיצד נבין זאת? אלא שמתחילה, כשראה את כל הרע שאופפו מכל עבר, היתה התעוררותו חזקה עד כדי הפיכת כל דרך חייו מן הקצה אל הקצה. אבל אחר כך, כשהתרגל כבר לדרכו החדשה, אין לו עוד התעוררות זו, לכן אינו עומד גם בנסיון קל. זהו החסרון של ההסתפקות בהרגל וחיצוניות, עד כדי אבדן ההרגשה לגמרי.

וסיים שם שהאדם צריך להיות בכל יום כמו גר הבא להתגייר, מההתפעלות שמעורר בעצמו מהאמיתויות שהוא מתבונן בהם.

א"כ מבואר - עד כמה מסוכנת היא תחושת ההרגל, ועל כן מחובתו של הצדיק בן צדיק להיות תמיד בבחינת "עשה מעתיקא חדתא", ולהיות בכל יום כגר הבא להתגייר.

{לפ"ז כל הקושיות מתורצות}

הקושיא הראשונה מתורצת – אמנם, מדרגת צדיק בן רשע נעלית עד מאוד, אך מ"מ, מעלת צדיק בן צדיק שהפך לצדיק פנימי, ולא הסתפק במורגלות - עדיף, כי רק הוא עשה מעתיקא חדתא, מה שאין כן צדיק בן רשע, אי אפשר לו במציאות להגיע לידי מעלה זו, כיון שאצלו הכל חדתא. לכן ממילא, "אין דומה תפלת צדיק בן צדיק לתפלת צדיק בן רשע, לפיכך לו ולא לה".

לפ"ז גם הקושיא השנייה מתורצת - כשהיתה רבקה עוברת על פתחי תורה של שם ועבר, יעקב היה רץ ומפרכס לצאת. על אף שהיה לומד עם המלאך, חשש יעקב מתחושת ההרגל, שמא תתבטל ממנו תחושת ההתעוררות [- בעודו לומד תדיר עם המלאך]. לכן היה משתוקק לילך [להתחדש] ולהתעלות בבית המדרש, כביכול לעשות "מעתיקא חדתא".

לפ"ז גם הקושיות ג'. ד' וה' מתורצות - באמת, ידע יצחק כי עשו הינו "איש יודע ציד איש שדה"- אלא שבהיות עשו "יודע ציד"- לצוד ולרמות את אביו בפיו ושואלו אבא היאך מעשרין את המלח ואת התבן, כסבור אביו שהוא מדקדק במצות.

סבר יצחק כי על אף פחיתות ערכו של עשו בהיותו "איש שדה", מ"מ דרגתו נעלית יותר מיעקב, אשר היה "איש תם יושב אוהלים", מפני שמעלת השב בתשובה נעלית יותר מדרגת הצדיק בן צדיק אשר עבודת ה' שלו נובעת מתוך הרגל -"עתיקא".

דווקא מפני שהיה יעקב "איש תם - אינו בקי בכל אלה אלא כלבו כן פיו, מי שאינו חריף לרמות קרוי תם"- בהיות יעקב [בעיני יצחק] צדיק וטהור אשר הסתפק במורגלות ולא היה בבחינת "חדתא" היא אשר גרמה ליצחק להעדיף את עשו על פני יעקב.

אלא שרבקה ביודעה רשעותו של עשו, וביודעה כי יעקב היה צדיק בן צדיק שהפך לצדיק פנימי, ולא הסתפק במורגלות - עדיף הוא לזכות בברכות, כי רק הוא עשה מעתיקא חדתא. וכך באמת היה רצון ה' יתברך, ואף יצחק הודה בזה לבסוף בנתינת הברכות ליעקב ולא לעשו.

לפ"ז גם הקושיא השישית מתורצת - "הקול" הינו של יעקב, ואילו "הידיים" הינן של עשו. מפני ש"קול" אינו כ"ידיים", ידיים הינן קיימות תמיד, ללא צורך בהתחדשות והתעוררות נוספת, בשונה מ"קול" אשר הינו מחויב התחדשות והתעוררות תמידית למען קיומו.

כן הוא עם ישראל אשר מחויב להיות בבחינת "קול"- המתחדש תדיר, להיות בבחינת צדיק בן צדיק המחדש את העתיקא, רק כך יהיה קולו של יעקב מצוי בבתי כנסיות ולא יהיו הידיים ידי עשו.

ולפ"ז גם הקושיא השביעית מתורצת - תלה יצחק אבינו את נפילת ישראל ברוחניותם, בזכייתו של עשיו להיות "ופרקת עולו מעל צוארך", למען התחדשותו של יעקב, שיהיו תמיד בבחינת "צדיק בן צדיק" המחדשים את העתיקא, להתעורר תמיד לעבודת ה', כי כאשר ח"ו יפלו ברשת ההתרגלות ויאבדו את התעוררות "הקול", מיד יבוא עשו ויעוררם בכח חרבו.

--------

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט''א
אפיקי אליהו על התורה

פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א - שנת תשע"ב לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן