לסלק חובותינו קמעא קמעא - הדרך לתשובה שלימה - אפיקי אליהו על התורה

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר אפיקי אליהו על התורה לסלק חובותינו קמעא קמעא - הדרך לתשובה שלימה - אפיקי אליהו על התורה
תוכן עניינים

--------

א. אבל חטאנו עוינו פשענו אנחנו ואבותינו ואנשי ביתנו (סדר הוידוי)

וכידוע, "חטאנו"- על השגגות, "עוינו"- על הזדונות, "פשענו"- על הזדונות עם מרדות.

ויש לדקדק, מדוע מתוודים אנו בסדר הוידוי מהקל לחמור "חטאנו עוינו פשענו" ולא מהחמור לקל "פשענו עוינו חטאנו"?

ב. כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו (מסדר התפילה)

יש לדקדק, מדוע ייתרה התורה באומרה: "יכפר עליהם" והוסיפה "לטהר אתכם", וכי "יכפר" אינו בכלל "לטהר"?

ג. עוד יש לדקדק, מדוע ייתרה התורה תיבת "תטהרו", הרי כבר אמרה "לטהר אתכם"?

קריאת התורה לשחרית

ד. וידבר ה' אל משה אחרי מות שני בני אהרן בקרבתם לפני ה' וימותו (טז.א)

יש לבאר כוונת הפסוק!

ה. עוד יש להבין, מה העניין שפרשת סדר יום הכיפורים פותחת בפסוק זה דווקא, אשר כלל איננו מעניין יוה"כ?

ו. וכפר על הקדש מטומאות בני ישראל ומפשעיהם לכל חטאתם וכן יעשה לאהל מועד השכן אתם בתוך טומאותם (טז.טז)

פירש רש"י – אע"פ שהם טמאים שכינה ביניהם.

ויש להבין, כיצד "אע"פ שהם טמאים - שכינה ביניהם"? הרי טמאים הם!?

ז. ונתן אהרן על שני השעירם גרלות גורל אחד לה' וגורל אחד לעזאזל. והקריב אהרן את השעיר אשר עלה עליו הגורל לה' ועשהו חטאת. והשעיר אשר עלה עליו הגורל לעזאזל יעמד חי לפני ה' לכפר עליו לשלח אתו לעזאזל המדברה וכו'. וכפר על הקדש מטמאת בני ישראל ומפשעיהם לכל חטאתם וכן יעשה לאהל מועד השכן אתם בתוך טמאתם וכו'. וסמך אהרן את שתי ידו על ראש השעיר החי והתודה עליו את כל עונת בני ישראל ואת כל פשעיהם לכל חטאתם ונתן אתם על ראש השעיר ושלח ביד איש עתי המדברה. ונשא השעיר עליו את כל עונתם אל ארץ גזרה ושלח את השעיר במדבר (טז.ח-כב)

מבואר, כי השעיר לה' מכפר על טומאת מקדש וקודשיו, ואילו השעיר לעזאזל מכפר על כל חטאי ופשעי עם ישראל.

ויש להבין, מדוע דווקא לאחר שילוח השעיר לעזאזל מתכפרים כל עוונות עם ישראל?

ח. עוד יש להבין, מדוע באמת שוחטים קודם את השעיר לה' ורק אח"כ את השעיר לעזאזל?

קריאת התורה למנחה

ט. איש איש אל כל שאר בשרו לא תקרבו לגלות ערוה אני ה'. ערות אביך וערות אמך לא תגלה וכו'. ערות אשת אביך לא תגלה וכו' (ויקרא יח.ו-ח)

איתא בגמ' במגילה (לא.) – ביוה"כ קורין אחרי מות, ומפטירין כי כה אמר רם ונשא. ובמנחה קורין בעריות, ומפטירין ביונה.

ופירש"י [שם] – "קורין בעריות"- שמי שיש עבירות בידו יפרוש מהן לפי שהעריות עבירה מצויה שנפשו של אדם מחמדתן ויצרו תוקפו.

איתא בבית יוסף [סי' תרכב סעי' ב'] – וטעמא דקורין בעריות, לפי שנפשו של אדם מתאוה להן וצריך לקדש עצמו מהן.

ויש לשאול, דאם ישנו הכרח לקרוא פרשת העריות משום שנפשו של אדם מחמדתן, מדוע א"כ, קורין את פרשת העריות דווקא במנחה ולא כבר בשחרית?

{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד}

יבואר ע"פ יסודו של החפץ חיים בספרו משלי החפץ חיים [משל קג] בעניין חזרה בתשובה בשלבים. וז"ל - אמנם גלוי וידוע לפניו יתברך שלמרות הבטחותינו נשוב ונחטא, אולם אף על פי כן, אין הוא, שרחום וחנון שמו, יכול להשיב פנינו ריקם בבקשתנו, ואפשר שאף היה נעתר לנו ושולח לנו באמת גואל צדק להעלותנו מבור גלותנו.

ברם, כאן באה מידת הדין ומעכבת בידו כביכול, וטוענת שאנו "בנים לא אמון בם"- מבטיחים אנו לחזור בתשובה שלימה אך מעולם לא עמדנו בדיבורינו ולא קיימנו הבטחותינו.

לפיכך אין דרך אחרת לפנינו אלא לעשות כאותו חנווני, אם אין בכחנו לקנות כמות גדולה של סחורה ולחזור בתשובה שלימה - האין טוב לנו לקנות מעט מעט ובמזומנים? הבה נתחיל ונחזור בתשובה על עוונות קלים שבידינו לשון הרע שקר ורכילות, קמעא קמעא נסלק את חובותינו עד אשר נעמוד על רגלינו כבני אדם מהוגנים ודיבור שלנו יהא נאמן עליו יתברך. עכ"ל.

א"כ מבואר - כי בכדי להגיע לתשובה שלימה לפני ה', תשובה ברת קיימא שתתקיים בידינו. יש לשוב בתשובה קמעא קמעא, שלב אחר שלב, מהעוונות הקלים עד לחמורים יותר ויותר - ולא מיד מהעוונות הקשים, בבת אחת, כי תפשת מרובה לא תפשת, תפשת מועט תפשת.

לזה, נתן לנו ה' ארבעים ימי חסד, מחודש אלול ועד ליום הכיפורים. למען נשוב בתשובה לפניו קמעא קמעא שלב אחר שלב מהעוונות הקלים ועד לחמורים - בתשובה שלימה וראויה שתתקיים בידינו. ולא ביום אחד בבת אחת על כל עוונותינו, כי אז לא תתקיים תשובתנו כלל.

{לפ"ז כל הקושיות מתורצות}

הקושיא הראשונה מתורצת – בסדר הוידוי מתוודים אנו דווקא בסדר זה: "חטאנו עוינו פשענו"- מהקל אל החמור, ללמדנו, כי החזרה בתשובה אל ה' צריכה להיות בשלבים - מהקל אל היותר קשה, עד ליותר קשה, ולא ישר לתקן מהחמור. רק כך נסלק את חובותינו עד אשר נהיה בנים נאמנים לאבינו שבשמים.

לפ"ז גם הקושיות ב' וג' מתורצות – דקדקה התורה לתת שלבים בהיטהרות החוטא. בתחילה אותו אדם השב בתשובה מחטאיו "יכפר עליכם". אח"כ יוסיף שלב בהתקרבו אל ה' -"לטהר אתכם", כך יוסיף עוד ועוד חיזוק, עד ל"תטהרו"- היטהרות מכל חטאיו ועוונותיו לגמרי עד בחינת היותו "לפני ה'".

דווקא כך, בחזרתו בתשובה בשלבים, תחילה מהעוונות הקלים ועד לחמורים יותר - תהיה תשובתו תשובה שלימה וברת קיימא להביאו לבחינת "לפני ה' תטהרו".

קריאת התורה לשחרית

לפ"ז גם הקושיות ד' וה' מתורצות – "אחרי מות שני בני אהרן בקרבתם לפני ה' וימותו"- רצתה התורה לרמז לנו, כי השב בתשובה המתקרב אל ה' -"בקורבתם לפני ה'", עליו לזכור כי אל לו להתקרב בבת-אחת "לפני ה'", שמא ח"ו "וימותו"- יפול ברשתו של היצה"ר, ולא תצלח התחזקותו כלל. לכן עליו להתקרב אל ה' בשלבים, שלב אחר שלב, מהעוונות הקלים עד לחמורים ביותר.

אין ראוי יותר מללמדנו יסוד חשוב זה בדרך עשיית התשובה, אלא דווקא ביום הכיפורים אשר שבים אנו בתשובה על כל חטאינו, לכפר על כל מעשינו הרעים. ולזה כתב פסוק זה בפתיחת פרשת סדר יוה"כ.

לפ"ז גם הקושיא השישית מתורצת – רצתה התורה ללמדנו, כי אפשר שיהיה מצב ש"אוהל מועד שוכן איתם בתוך טומאתם - אע"פ שהם טמאים". כי השב בתשובה המתקרב אל ה', אפשר שעל אף ש"הם טמאים"- ועדיין לא שב בתשובה מכל חטאיו, ראוי ורצוי הוא לפני ה' - ו"שכינה ביניהם"- כי אין רצון ה' שישוב אליו בבת אחת, אלא בשלבים, קמעא קמעא עד לסילוק כל חובותיו.

לפ"ז גם הקושיות ז' וח' מתורצות – עניין שני השעירים בא ללמדנו, כיצד היא הדרך הראויה לשוב בתשובה לפני ה'.

הדרך הראויה לתשובה ברת קיימא, הינה דווקא בסילוק חובותינו קמעא קמעא, תחילה יש לסלק חובותינו הקלים של "טומאת מקדש וקודשיו"- העוונות אשר יותר קל לשוב מהן בתשובה, ולשחוט את השעיר לה' המכפר רק על טומאת מקדש וקודשיו.

ורק אז, לאחר שחיטת השעיר לה', יש להתחיל בכפרת שאר העוונות היותר קשים, ולשלח את השעיר לעזאזל המדברה לכפר על כל עוונותינו – כי דווקא אז תועיל תשובתנו לפני ה' לכפר על כל עוונות עם ישראל.

כ"כ, מלמדתנו התורה, כי יש לנו לשוב בתשובה כדרך השעיר לעזאזל, אשר כפרתו איננה באה מיד בשחיטתו, אלא בדרך הוצאתו מבית המקדש והולכתו צעד אחר צעד אל "ארץ גזירה" - כך היא הדרך לתשובה השלימה, שלב אחר שלב מהקל אל החמור, עד לראש ההר, דווקא אז ניתן לשלח את כל עוונותינו לעזאזל המדברה, ולכלות את כל עוונותינו כליל איברים איברים.

קריאת התורה למנחה

ולפ"ז גם הקושיא התשיעית מתורצת – "במנחה קורין בעריות - שמי שיש עבירות בידו יפרוש מהן לפי שהעריות עבירה מצויה שנפשו של אדם מחמדתן ויצרו תוקפו". דווקא במנחה ולא בשחרית, ללמדנו כיצד שבים כראוי אל ה'.

כי ביום הכיפורים יום כפרת עוונותינו, אין לנו להתחיל לשוב מהעבירות הגדולות והקשות כבר בתחילה, אלא תחילה יש לשוב מהעבירות היותר קלות והפחות חמורות.

רק בסוף יום הכיפורים, כאשר כבר שבנו לאט לאט על כל עוונותינו, מתחילת אלול ארבעים יום בתשובה, וקמעא קמעא סלקנו חובותינו, רק אז יכול האדם לשוב באמת בתשובה מהעבירות הכי קשות והכי חמורות כעריות אשר נפשו של אדם מחמדתן ויצרו תוקפו, שקשה לשוב מהן בתשובה.

לזה תקנו לנו חז"ל לקרוא פרשת העריות דווקא במנחה, בסוף יום הכיפורים, לאחר שכבר סלקנו חובותינו היותר קלים, אשר אז כבר יכולים אנו לשוב מהעבירות הכי חמורות וקשות, דווקא אז "מי שיש עבירות אלו בידו" יצליח הוא לפרוש מהן בעשייתו תשובה ראויה וברת קיימא אשר תתקיים בידו, ועל אף שנפשו של אדם מחמדתן ויצרו תוקפו, יצליח לשוב בתשובה מחטאים חמורים וקשים אלו.

--------

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט''א
אפיקי אליהו על התורה

פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א - שנת תשע"ב לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן