ליקוטי הלכות יורה דעה ב – הלכות צדקה הֲלָכָה א

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר ליקוטי הלכות יורה דעה ב ליקוטי הלכות יורה דעה ב – הלכות צדקה הֲלָכָה א
תוכן עניינים

מְמַשְׁכְּנִים עַל הַצְּדָקָה אֲפִילּוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת (יורה דעה רמח, ב): כִּי אִיתָא בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ נֵרוֹ יָאִיר עַל מַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זַ"ל (בבא בתרא ט:): 'הַנּוֹתֵן פְּרוּטָה לְעָנִי מִתְבָּרֵךְ בְּשֵׁשׁ וְהַמְפַיְּסוֹ בְּאַחַת עֶשְׂרֵה'. שֶׁהַצְּדָקָה חֲסֵרָה וְאֵין לָהּ שְׁלֵמוּת כִּי אִם עַל-יְדֵי אֱמוּנָה, עַיֵּן שָׁם. וְשַׁבָּת הִיא מְקוֹר הַבְּרָכָה וְהִיא בְּחִינַת אֱמוּנָה הִיא מַשְׁלֶמֶת וּמְאִירָה אֶת הַצְּדָקָה, עַיֵּן שָׁם: וְזֶה שֶׁרָמְזוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בְּדִבְרֵיהֶם שֶׁמְּמַשְׁכְּנִים עַל הַצְּדָקָה אֲפִילּוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת, כִּי צְרִיכִין לִגְבּוֹת אֶת הַצְּדָקָה קֹדֶם שַׁבָּת כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה נִשְׁלֶמֶת וּמְאִירָה בְּשַׁבָּת כַּנַּ"ל. גַּם עִקַּר הַשַּׁבָּת הוּא עַל-יְדֵי הַצְּדָקָה, כִּי מִי שֶׁטָּרַח בְּעֶרֶב שַׁבָּת יֹאכַל בְּשַׁבָּת, כִּי עִקַּר הַשַּׁבָּת הוּא אַחַר שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות כ): "שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ" וְכוּ', דְּהַיְנוּ מִי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה וְעוֹבֵד אֶת ה' שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה יוּכַל לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, כִּי מִי שֶׁטָּרַח בְּעֶרֶב שַׁבָּת וְכוּ'. וְעִקַּר שֵׁם הַמַּעֲשֶׂה שֶׁבִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּחִינַת צְדָקָה. בִּבְחִינַת מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה, כַּמּוּבָא בַּמַּאֲמָר "וַיְהִי הֵם מְרִיקִים שַׂקֵּיהֶם" בְּסוֹפוֹ (בְּסִימָן יז) וּכְמוֹ שֶׁשָּׁמַעְתִּי מִפִּי קָדוֹשׁ אַדְמוֹ"ר נֵרוֹ יָאִיר (שיחות הר"ן רנח). וּמִכְּלַל דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים הָיִיתִי שׁוֹמֵעַ שֶׁשֵּׁם עֲשִׂיָּה הִיא צְדָקָה. וְעַל-כֵּן מִי שֶׁעוֹשֶׂה צְדָקָה בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה אֲזַי אַחַר כָּךְ בָּא הַשַּׁבָּת, כִּי עִקַּר שַׁבָּת הוּא אַחַר שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה כַּנַּ"ל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות לא): "כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְכוּ' וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת", כִּי עִקַּר הַבְּרִיאָה הוּא עַל-יְדֵי חֶסֶד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים פט): "עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה". וְעַל-כֵּן כְּשֶׁעוֹשֶׂה צְדָקָה שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מַמְשִׁיךְ חֶסֶד, כִּי 'כָּל הַמְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת' וְכוּ' (כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שַׁבָּת קנא). נִמְצָא, שֶׁהוּא מְקַיֵּם אֶת הָעוֹלָם. וּכְאִלּוּ עָשָׂה אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ. וְעַל-כֵּן אַחַר כָּךְ בָּא קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, כִּי עִקַּר הַשַּׁבָּת אַחַר שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה כַּנַּ"ל. וְזֶה תָּלוּי בָּזֶה, דְּהַיְנוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיָּבֹא שַׁבָּת כִּי אִם אַחַר שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה כַּנַּ"ל. וְעִקַּר הַמַּעֲשֶׂה הוּא צְדָקָה כַּנַּ"ל. וְכֵן לְהֵפֶךְ אֵין שְׁלֵמוּת לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה כִּי אִם עַל-יְדֵי שַׁבָּת שֶׁמִּמֶּנּוּ נִשְׁפָּע שֶׁפַע קְדֻשָּׁה וְחִיּוּת וּשְׁלֵמוּת לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (רש"י בראשית ב,ב): 'בָּא שַׁבָּת בָּא מְנוּחָה', דְּהַיְנוּ שֶׁאֵין שְׁלֵמוּת לְהַצְּדָקָה שֶׁהִיא בְּחִינַת הַמַּעֲשֶׂה כַּנַּ"ל, כִּי אִם עַל-יְדֵי שַׁבָּת שֶׁהִיא בְּחִינַת אֱמוּנָה הַמַּשְׁלִים וּמֵאִיר אֶת הַצְּדָקָה כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן מְמַשְׁכְּנִין עַל הַצְּדָקָה בְּעֶרֶב שַׁבָּת, כִּי צָרִיךְ לִגְבּוֹת הַצְּדָקָה קֹדֶם שַׁבָּת בִּשְׁבִיל הַצְּדָקָה וּבִשְׁבִיל הַשַּׁבָּת כַּנַּ"ל:

לכבוד נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל. ולכבוד נשמת רבי נתן מברסלב בן חיה לאנה,  ולזכות כל ישראל החיים ומתים.

מקור: rabenubook
דילוג לתוכן