ליקוטי הלכות יורה דעה א – הִלְכוֹת שְׁחִיטָה הֲלָכָה א

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר ליקוטי הלכות יורה דעה א ליקוטי הלכות יורה דעה א – הִלְכוֹת שְׁחִיטָה הֲלָכָה א
תוכן עניינים

עַל פִּי הַמַּאֲמָר 'וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה קְרָא אֶת יְהוֹשֻעַ' וְכוּ', עַיֵּן שָׁם (סִימָן ו): וְהַכְּלָל, כִּי עִקַּר הַתְּשׁוּבָה כְּשֶׁיִּשְׁמַע בִּזְיוֹנוֹ יִדֹּם וְיִשְׁתֹּק, כִּי קֹדֶם הַתְּשׁוּבָה הוּא בִּבְחִינַת אֲחוֹרֵי פְּנֵי 'אֶהְיֶה' בְּגִימַטְרִיָּא 'דָּם'. עַל-כֵּן צָרִיךְ לִסְבֹּל חֲרָפוֹת וּבִזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים. וְהַתִּקּוּן לָזֶה שֶׁיַּהֲפֹךְ דָּם לְדֹם, וְאָז יְקֻיַּם (תְּהִלִּים לז, ז): "דֹּם לַה' וְהִתְחוֹלֵל לוֹ" – 'וְהוּא יַפִּיל לְךָ חֲלָלִים חֲלָלִים' (גִּטִּין ז.), הַיְנוּ שֶׁנִּכְנָע הַדָּם שֶׁבֶּחָלָל הַשְּׂמָאלִי וְכוּ'. וּכְשֶׁרוֹצֶה לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי הַתְּשׁוּבָה, צָרִיךְ לִהְיוֹת בָּקִי בַּהֲלָכָה, בָּקִי בְּרָצוֹא בָּקִי בְּשׁוֹב, בְּחִינַת עָיֵל וְנָפִיק, בְּחִינַת (תְּהִלִּים קלט, ח): "אִם אֶסַּק שָׁמַיִם וְכוּ', וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל" וְכוּ'. וְעַל-יְדֵי הַדְּמִימָה וְהַשְּׁתִיקָה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת חִירִיק, בְּחִינַת (יְשַׁעְיָה סו, א) "וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי", 'דָּא חִירִיק' וְכוּ' (תִּקּוּנֵי זֹהַר הַקְדָּמָה ז.). וְנַעֲשֶׂה בְּחִינַת אָדָם וְכוּ'. וְזֶה בְּחִינַת מֹשֶׁה וִיהוֹשֻעַ וְכוּ', [עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב]:~ אות א וְהִנֵּה הַשְּׁחִיטָה הִיא לְהַעֲלוֹת נֶפֶשׁ הַחַי הַמְגֻלְגָּל כַּיָּדוּעַ, וְהִיא בִּבְחִינַת תְּשׁוּבָה, שֶׁצָּרִיךְ לְהָשִׁיב וּלְהַחֲזִיר הַנֶּפֶשׁ לְשָׁרְשָׁהּ, כִּי עִקַּר הַתְּשׁוּבָה הִיא הַשְּׁתִיקָה לִדֹּם וְלִשְׁתֹּק לְהַמְחָרְפוֹ וְהַמְבַזֵּהוּ כַּנַּ"ל. וְהָעִנְיָן, כִּי "מִי יוֹדֵעַ רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם הָעוֹלָה הִיא לְמָעְלָה וְרוּחַ הַבְּהֵמָה הַיֹּרֶדֶת הִיא לְמַטָּה לָאָרֶץ" (קֹהֶלֶת ג, כא). וּכְשֶׁאָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי יוֹרֵד חַס וְשָׁלוֹם מִבְּחִינַת 'רוּחַ הָאָדָם' לִבְחִינַת 'רוּחַ הַבְּהֵמָה'. וְהַהֶפְרֵשׁ שֶׁבֵּין אָדָם לִבְהֵמָה הוּא הַדִּבּוּר, כִּי גֶּדֶר הָאָדָם הוּא מְדַבֵּר. נִמְצָא כְּשֶׁאָדָם חוֹטֵא חַס וְשָׁלוֹם שֶׁאֲזַי הוּא יוֹרֵד לִבְחִינַת רוּחַ הַבְּהֵמָה חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי הוּא בִּבְחִינַת הֶעְדֵּר הַדִּבּוּר כְּמוֹ בְּהֵמָה. וְעַל-כֵּן עָנְשׁוֹ וְתִקּוּנוֹ הוּא עַל-יְדֵי-זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל-יְדֵי דְּמִימָה וּשְׁתִיקָה, שֶׁצָּרִיךְ לִסְבֹּל צַעַר הַשְּׁתִיקָה וְהַדְּמִימָה, כִּי בַּמֶּה שֶׁפָּגַם יְתַקֵּן, כִּי הוּא פָּגַם בָּזֶה, כִּי עַל-יְדֵי חֲטָאוֹתָיו יָרַד לִבְהֵמִיּוּת שֶׁהוּא הֶעְדֵּר הַדִּבּוּר, עַל-כֵּן צָרִיךְ לְקַבֵּל עָנְשׁוֹ לִסְבֹּל צַעַר הַשְּׁתִיקָה, וְעַל-יְדֵי-זֶה יְתֻקַּן וְיִצְטָרֵף וִיתַקֵּן מַה שֶּׁפָּגַם. וַאֲזַי כְּשֶׁנִּתְתַּקֵּן עַל-יְדֵי שֶׁמְּקַיֵּם 'דֹּם לַה" כַּנַּ"ל, אֲזַי נַעֲשֶׂה מִזֶּה בְּחִינַת אָדָם כַּנַּ"ל, וַאֲזַי חוֹזֵר לְמַעֲלָתוֹ לִבְחִינַת אָדָם. וְזֶהוּ תִּקּוּנוֹ, כִּי חוֹזֵר וְעוֹלֶה מִבְּחִינַת בְּהֵמָה לִבְחִינַת אָדָם. וְזֶהוּ בְּחִינַת הַשְּׁחִיטָה, כִּי הַנֶּפֶשׁ שֶׁלֹּא זָכָה לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה בַּחַיִּים, עַד שֶׁהֻכְרַח לְהִתְגַּלְגֵּל בִּבְהֵמָה מַמָּשׁ עַל-יְדֵי שֶׁהִמְשִׁיךְ עָלָיו רוּחַ הַבְּהֵמָה עַל-יְדֵי חֲטָאוֹתָיו כַּנַּ"ל, וַאֲזַי אוֹי לְאוֹתָהּ בּוּשָׁה, אוֹי לְאוֹתָהּ כְּלִמָּה, כְּשֶׁנֶּפֶשׁ הָאָדָם הִיא מְגֻלְגֶּלֶת בִּבְהֵמָה חַס וְשָׁלוֹם, רַחֲמָנָא לִצְלָן, רַחֲמָנָא לְשֵׁזְבָן, וַאֲזַי תִּקּוּנוֹ הוּא עַל-יְדֵי הַשְּׁחִיטָה, כִּי שְׁפִיכוּת דָּמִים שֶׁל הַשְּׁחִיטָה זֶה בְּחִינַת שְׁפִיכוּת דָּמִים הַנַּ"ל. וַאֲזַי בְּוַדַּאי הַנֶּפֶשׁ הִיא בִּבְחִינַת דְּמִימָה וּשְׁתִיקָה "כַּשֶּׂה לַטֶּבַח יוּבָל" וְגוֹ' (יְשַׁעְיָה נג, ז). וְעַל-יְדֵי הַסַּכִּין שֶׁל שְׁחִיטָה הוּא מַעֲלֶה אֶת הַנֶּפֶשׁ לִבְחִינַת נְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת חִירִיק, בְּחִינַת 'וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי', שֶׁזֶּה נַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי בְּחִינַת 'דֹּם לַה' וְהִתְחוֹלֵל לוֹ'. כִּי הַחַלִּיף הוּא בְּחִינַת (יְשַׁעְיָה לד, ו): "חֶרֶב לַה'", בְּחִינַת (וַיִּקְרָא כו, כה): "חֶרֶב נֹקֶמֶת" וְכוּ', בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהִיא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה, בְּחִינַת יְהוֹשֻעַ, בְּחִינַת (שְׁמוֹת כד, י): "וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר", בְּחִינַת לְבָנָה, כִּי כָּל זֶה הִיא בְּחִינַת מַלְכוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַסַּכִּין שֶׁל שְׁחִיטָה כַּיָּדוּעַ. וַאֲזַי כְּשֶׁחוֹזֵר וְעוֹלָה הַנֶּפֶשׁ זֶה בְּחִינַת תְּשׁוּבָה כַּנַּ"ל. וְעַל-יְדֵי הַתְּשׁוּבָה נַעֲשֶׂה נְקֻדָּה עֶלְיוֹנָה וְכוּ', [כַּמְבֹאָר שָׁם, עַיֵּן שָׁם]. וַאֲזַי נַעֲשֶׂה אָדָם, וְחוֹזֵר הַנֶּפֶשׁ וְעוֹלָה מִבְּחִינַת בְּהֵמָה לִבְחִינַת אָדָם, וְזֶהוּ תִּקּוּנָהּ כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת בִּרְכַּת הַשְּׁחִיטָה, כִּי עַתָּה חוֹזֶרֶת הַנֶּפֶשׁ לִבְחִינַת אָדָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּבּוּר כַּנַּ"ל:~ אות בוְזֶה בְּחִינַת יְצִיאַת מִצְרַיִם, כִּי אָז הָיָה הַדִּבּוּר בַּגָּלוּת כַּיָּדוּעַ, כִּי אָז יָרַד בְּחִינַת הַדִּבּוּר לְמֵצַר הַגָּרוֹן. וְעִקַּר הַגְּאֻלָּה הָיָה עַל-יְדֵי בְּחִינַת שֵׁם 'אֶהְיֶה' כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שָׁם ג, יד): "אֶהְיֶה שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם". נִמְצָא שֶׁבְּמִצְרַיִם הָיָה בְּחִינַת אֲחוֹרֵי פְּנֵי 'אֶהְיֶה' בְּגִימַטְרִיָּא 'דָּם'. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יְחֶזְקֵאל טז, ו): "וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמַיִךְ". וּכְשֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם נִתְגַּלָּה שֵׁם 'אֶהְיֶה' וְנִתְתַּקְּנוּ הַדָּמִים, וַאֲזַי עָלָה הַדִּבּוּר מִמֵּצַר הַגָּרוֹן, וַאֲזַי נַעֲשׂוּ בִּבְחִינַת אָדָם, וְעַל-כֵּן הַשְּׁחִיטָה הִיא בְּמֵצַר הַגָּרוֹן לְהַעֲלוֹת הַנֶּפֶשׁ מִשָּׁם, כִּי לְשָׁם יָרְדָה מִקֹּדֶם וְעַתָּה מַעֲלִין אוֹתָהּ מִשָּׁם מִמֵּצַר הַגָּרוֹן כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת 'שְׁהִיָּה', שֶׁאֲסוּרָה בִּשְׁחִיטָה, זֶה בְּחִינַת (שְׁמוֹת יב, לט): "כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ" וְכוּ', כִּי כְּשֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם לֹא הָיוּ יְכוֹלִין לִשְׁהוֹת וּלְהִתְמַהְמֵהַּ עוֹד שָׁם כְּלָל, שֶׁלֹּא תִּתְגַּבֵּר הַסִּטְרָא אָחֳרָא חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ כֵן כְּשֶׁמּוֹצִיאִין הַנֶּפֶשׁ דִּקְדֻשָּׁה מִן הַבְּהֵמָה עַל-יְדֵי הַשְּׁחִיטָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יְצִיאַת מִצְרַיִם מַמָּשׁ, אֲסוּרִין לִשְׁהוֹת וּלְהִתְמַהְמֵהַּ כְּלָל שֶׁלֹּא תִּתְגַּבֵּר בְּתוֹךְ כָּךְ הַסִּטְרָא אָחֳרָא, חַס וְשָׁלוֹם:~ אות גגַּם 'דְּרָסָה' אֲסוּרָה (חֻלִּין ל:) וְצָרִיךְ לִשְׁחֹט בְּהוֹלָכָה וְהוֹבָאָה, כִּי אַף-עַל-פִּי שֶׁאֲסוּרִין לִשְׁהוֹת וּלְהִתְמַהְמֵהַּ, אַף-עַל-פִּי כֵן אָסוּר לִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה וְאִי אֶפְשָׁר לְהוֹצִיא בְּחָזְקָה בְּפַעַם אַחַת אֶת הַנֶּפֶשׁ, רַק צָרִיךְ לֵילֵךְ וְלַעֲבֹר דֶּרֶךְ מֵצַר הַגָּרוֹן לְהַעֲלוֹת מִשָּׁם כָּל נִיצוֹצֵי הַנֶּפֶשׁ, כִּי זֶה בְּחִינַת תְּשׁוּבָה כַּנַּ"ל. וּכְשֶׁרוֹצִין לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה צָרִיךְ לִהְיוֹת בָּקִי בַּהֲלָכָה, בָּקִי בְּרָצוֹא בָּקִי בְּשוֹב, בְּחִינַת 'עָיֵל וְנָפִיק', הַיְנוּ שֶׁמִּי שֶׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהִתְקָרֵב פִּתְאֹם אֶל הַקְּדֻשָּׁה עַד שֶׁיַּעֲבֹר וְיֵלֵךְ בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁהָיָה תְּחִלָּה וְיִצְטָרֵף וְיִתְלַבֵּן שָׁם, כְּדֵי שֶׁיַּעֲלֶה מִשָּׁם כָּל הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁנָּפְלוּ עַל יָדוֹ. וְזֶהוּ בְּחִינַת 'עָיֵל וְנָפִיק' וְכוּ', כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת שֶׁצְּרִיכָה הַשְּׁחִיטָה לִהְיוֹת בְּהוֹלָכָה וְהוֹבָאָה, זֶה בְּחִינַת "רָצוֹא וָשׁוֹב" (יְחֶזְקֵאל א, יד), כִּי אָסוּר לִשְׁחֹט בִּדְרָסָה, דְּהַיְנוּ לַחְתֹךְ אֶת הָרֹאשׁ בְּבַת אַחַת עַל-יְדֵי דְּרָסָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה, לְהוֹצִיא אֶת הַנֶּפֶשׁ בְּבַת אַחַת כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לַעֲבֹר דֶּרֶךְ מֵצַר הַגָּרוֹן בְּהוֹלָכָה וְהוֹבָאָה בִּבְחִינַת 'רָצוֹא וָשׁוֹב' כְּדֵי לְהַעֲלוֹת מִשָּׁם כָּל נִיצוֹצֵי הַנֶּפֶשׁ בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז הַשְּׁחִיטָה כְּשֵׁרָה:~ אות ד וְהִנֵּה הַסַּכִּין שֶׁל שְׁחִיטָה הוּא בְּחִינַת 'חֶרֶב לַה", בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת נְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה, בְּחִינַת 'פְּנֵי יְהוֹשֻׁעַ כִּפְנֵי לְבָנָה', בְּחִינַת 'וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר' וְכוּ', כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן אָסוּר לִהְיוֹת הַסַּכִּין פָּגוּם, שֶׁלֹּא יִהְיֶה בִּבְחִינַת פְּגִימַת הַלְּבָנָה שֶׁמִּשָּׁם אֲחִיזָתָם חַס וְשָׁלוֹם, רַק צָרִיךְ לְמַלְּאוֹת פְּגִימָתוֹ, לְהַשְׁחִיז הַסַּכִּין לְמַלְּאוֹתוֹ שֶׁלֹּא יִהְיֶה פָּגוּם. וְעִקַּר תִּקּוּן הַסַּכִּין עַל-יְדֵי הַמֹּחַ וְהַדַּעַת, כִּי עִקַּר הַבְּדִיקָה שֶׁל הַסַּכִּין עַל-יְדֵי הַדַּעַת, כַּמְבֹאָר בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ בְּשֵׁם רַבֵּינוּ יוֹנָה זַ"ל: 'הֲלֹא תֵּדַע' וְכוּ', עַיֵּן שָׁם. הַיְנוּ כִּי הַסַּכִּין שֶׁהוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה, בְּחִינַת לְבָנָה, נִתְתַּקֵּן וְנִתְמַלֵּא עַל-יְדֵי הַדַּעַת, שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה, בְּחִינַת חַמָּה, בְּחִינַת 'פְּנֵי מֹשֶׁה כִּפְנֵי חַמָּה' (בָּבָא בַּתְרָא עה.). וְאָז כְּשֶׁהַסַּכִּין בִּשְׁלֵמוּת בְּלִי פְּגָם, אֲזַי יָכוֹל לְהַעֲלוֹת אֶת הַנֶּפֶשׁ, כִּי עִקַּר הַתִּקּוּן עַל-יְדֵי בְּחִינַת מִלּוּי הַלְּבָנָה כַּיָּדוּעַ:~ אות העַל פִּי הַנַּ"ל אֶפְשָׁר לָתֵת טַעַם קְצָת לְמַה שֶּׁכָּתַב רַבֵּינוּ וְכוּ' (סִימָן רעח), 'שֶׁעַל חַלִּיף טוֹב יְכוֹלִין לִרְאוֹת כָּל הַכֵּלִים שֶׁל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ' וְכוּ', כִּי הַחַלִּיף הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה, בְּחִינַת יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת (סַנְהֶדְרִין כ:) 'לְהַכְרִית זַרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק' (כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם). וּמֹשֶׁה הוּא נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה, בְּחִינַת 'לִבְנוֹת אֶת בֵּית הַבְּחִירָה'. וְזֶה יָדוּעַ שֶׁנְּקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה הִיא מִתְגַּלָּה בַּנְּקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה דְּכָל גְּוָנִין מִתְחַזִּין בָּהּ. וְעַל-כֵּן עַל הַחַלִּיף, שֶׁהוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה, נִתְגַּלֶּה בְּחִינַת בֵּית הַבְּחִירָה עִם הַכֵּלִים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה כַּנַּ"ל. הַחַלִּיף הוּא בְּחִינַת 'לְהַכְרִית זַרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק' כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן עַל יָדוֹ שׁוֹחֲטִין אֶת הַבְּהֵמָה וּמַכְנִיעִין רוּחַ הַבְּהֵמִיּוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲמָלֵק, כִּי עֲמָלֵק הָיָה מְשַׁנֶּה עַצְמוֹ לִבְהֵמָה:

לכבוד נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל. ולכבוד נשמת רבי נתן מברסלב בן חיה לאנה,  ולזכות כל ישראל החיים ומתים.

מקור: rabenubook
דילוג לתוכן