ליקוטי הלכות יורה דעה א – הִלְכוֹת טְרֵפוֹת הֲלָכָה א

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר ליקוטי הלכות יורה דעה א ליקוטי הלכות יורה דעה א – הִלְכוֹת טְרֵפוֹת הֲלָכָה א
תוכן עניינים

עַל פִּי הַתּוֹרָה 'תְּפִלָּה לַחֲבַקּוּק' (בְּסִימָן יט) הַנַּ"ל בְּהִלְכוֹת שְׁחִיטָה (הֲלָכָה ב), עַיֵּן שָׁם:~ אות א וְזֶה בְּחִינַת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה טְרֵפוֹת, כִּי הֵם בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית, שֶׁהוּא בְּחִינַת 'צַדִּיק חַי עַלְמִין', כִּי טְרֵפָה אֵינָהּ חַיָּה וּמֵחֲמַת זֶה אֲסוּרָה לֶאֱכֹל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (וַיִּקְרָא יא, ב): "זֹאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תֹּאכְלוּ", כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (חֻלִּין מב.): 'דְּחַיָּה תֵּיכוֹל, דְּלֹא חַיָּה לָא תֵּיכוֹל'. כִּי סִטְרָא דְּמוֹתָא שַׁרְיָא עֲלֵהּ שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּגַם הַבְּרִית. וְזֶה בְּחִינַת 'זֹאת הַחַיָּה', 'זֹאת' דַּיְקָא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת 'זֹאת', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בְּרֵאשִׁית מט, כח): "וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר" (כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּינוּ שָׁם). דְּהַיְנוּ שֶׁיִּשְׂרָאֵל אֵין רַשָּׁאִין לֶאֱכֹל כִּי אִם זֹאת הַחַיָּה דַּיְקָא, שֶׁהִיא מִסִּטְרָא דְּחַיֵּי, שֶׁהוּא בְּחִינַת 'זֹאת', בְּחִינַת שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית כַּנַּ"ל. עַל-כֵּן אָסוּר לֶאֱכֹל שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה טְרֵפוֹת, כְּדֵי לִזְכּוֹת לִבְחִינַת חַיִּים, בְּחִינַת 'צַדִּיק חַי עַלְמִין' כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת כב, ל): "וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה לֹא תֹאכֵלוּ לַכֶּלֶב תַּשְׁלִכוּן אֹתוֹ". 'לַכֶּלֶב' דַּיְקָא, כִּי אֵלָיו נִמְסָר בְּחִינַת פְּגַם הַבְּרִית, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מִשְׁלֵי ל, טו): "לַעֲלוּקָה שְׁתֵּי בָנוֹת הַב הַב", כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּינוּ בַּמַּאֲמָר 'הַצִּילָה מֵחֶרֶב נַפְשִׁי מִיַּד כֶּלֶב יְחִידָתִי' (בְּסִימָן נ). כִּי כְּשֶׁהַבְּהֵמָה נִשְׁחֶטֶת כָּרָאוּי עַל-יְדֵי בְּחִינַת חֶרֶב הַנַּ"ל, שֶׁהִיא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. וְהִיא כְּשֵׁרָה בַּבְּדִיקָה, שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם טַרְפוּת, אֲזַי הוּא בִּבְחִינַת קָרְבָּן כַּנַּ"ל. וַאֲזַי הוּא בִּבְחִינַת 'אַרְיֵה נָחֵית לְמֵיכָל וְאָכֵל קֻרְבָּנָא', אֲבָל כְּשֶׁהַבְּהֵמָה נִטְרֶפֶת וְסִטְרָא דְּמוֹתָא שַׁרְיָא עֲלֵיהּ, שֶׁהִיא בְּחִינַת פְּגַם הַבְּרִית, אֲזַי הִיא רְאוּיָה לַכֶּלֶב דַּיְקָא כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת 'כַּלְבָּא נָחֵית' שֶׁהוּא הִפּוּךְ מֵחֶרֶב פִּיפִיּוֹת שֶׁבַּקְּדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, כִּי הוּא בְּחִינַת 'מָרָה דְּאִית לָהּ תְּרֵי פִּיּוֹת' וְכוּ', עַיֵּן שָׁם. וְזֶה שֶׁכָּתוּב אֵצֶל טְרֵפוֹת גַּם כֵּן (שְׁמוֹת כב, ל): "וְאַנְשֵׁי קֹדֶשׁ תִּהְיוּן לִי וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה" וְכוּ', כִּי הוּא בְּחִינַת קְדֻשָּׁה, בְּחִינַת שְׁמִירַת הַבְּרִית כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ שֶׁנִּכְלְלוּ כָּל הַטְּרֵפוֹת בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ בִּשְׁמוֹנֶה מִינֵי טְרֵפוֹת כְּנֶגֶד בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית, שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁמִינִית כַּנַּ"ל (בְּהִלְכוֹת שְׁחִיטָה הַנַּ"ל). וְזֶהוּ שֶׁבִּפְרָטִיּוּת נִמְצָא שִׁבְעִים טְרֵפוֹת, כְּמוֹ שֶׁחִשְּׁבוֹ הָרַמְבַּ"ם (בְּהִלְכוֹת שְׁחִיטָה י, ט). כְּנֶגֶד שִׁבְעִים אֻמּוֹת, וְצָרִיךְ לִשְׁמֹר מִשִּׁבְעִים טְרֵפוֹת כְּדֵי לְהִנָּצֵל מֵרַע הַכּוֹלֵל שֶׁל שִׁבְעִים אֻמּוֹת הַנַּ"ל:~ אות בוְעַל-כֵּן עִקַּר הַטְּרֵפָה תָּלוּי בָּרֵאָה, כִּי שָׁם עִקַּר הָרוּחַ הַמְקָרֵר הַחֲמִימוּת, שֶׁעַל יָדוֹ עִקַּר תִּקּוּן הַדַּעַת (כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ, לִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן ח) וְתִקּוּן הַדַּעַת הוּא תִּקּוּן הַבְּרִית כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן חָמֵשׁ אוּנֵי אִית לָרֵאָה כְּנֶגֶד חֲמִשָּׁה חֻמְשֵׁי תּוֹרָה (כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּינוּ) כְּנֶגֶד ה' הַדַּעַת, כִּי שָׁם תָּלוּי עִקַּר הַדַּעַת כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן אֵין צְרִיכִין לִבְדֹּק אַחַר שׁוּם טַרְפוּת כִּי אִם הָרֵאָה צְרִיכָה בְּדִיקָה, מִשּׁוּם דִּשְׁכִיחֵי בָּהּ טַרְפוּת (כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (יוֹרֶה דֵּעָה סִימָן לט). כִּי זֶה כְּלָל, שֶׁעִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הַסִּטְרָא אָחֳרָא הוּא רַק בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ קְדֻשָּׁה יְתֵרָה, וְעַל-כֵּן בְּהָרֵאָה שֶׁשָּׁם עִקַּר הָרוּחַ חַיִּים וְקִיּוּם הַדַּעַת, עַל-כֵּן שָׁם הֵם מִתְגַּבְּרִים לִגְרֹם לָהּ טַרְפוּת. וְעַל-כֵּן שְׁכִיחַ בָּהּ טַרְפוּת. וְעַל-כֵּן אִם נִטַּל הַטְּחוֹל כְּשֵׁרָה, כִּי הַטְּחוֹל הוּא הֵפֶךְ הָרֵאָה, כִּי הַטְּחוֹל הוּא יוֹנֵק מֵעֲכִירַת הַדָּמִים, מִטֵּרוּף הַדַּעַת וְהוּא סִטְרָא דְּמוֹתָא, וְעַל-כֵּן אֵין תָּלוּי בּוֹ הַחִיּוּת, וְעַל-כֵּן כְּשֵׁרָה אִם נִטַּל. כִּי 'טְרֵפָה' הִיא בְּחִינַת פְּגַם הַבְּרִית, פְּגַם הַדַּעַת כַּנַּ"ל. וְעַל שֵׁם זֶה נִקְרָא טְרֵפָה לְשׁוֹן טֵרוּף הַדַּעַת, כִּי טְרֵפָה הִיא בְּחִינַת פְּגַם הָאֲכִילָה שֶׁמִּשָּׁם יוֹנֵק הַכְּסִילוּת וְטֵרוּף הַדַּעַת הַמֻּזְכָּר בַּמַּאֲמָר 'וַיְהִי הֵם מְרִיקִים שַׂקֵּיהֶם' (בְּסִימָן יז) וּמִשָּׁם יוֹנֵק הָעֲבוֹדָה זָרָה (כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם). וְזֶה בְּחִינַת הַטְּחוֹל שֶׁעִקַּר יְנִיקָתוֹ וְהִתְגַּבְּרוּתוֹ עַל-יְדֵי טֵרוּף הַדַּעַת, בְּחִינַת טְרֵפוֹת הַנַּ"ל, כִּי טְחוֹל הוּא הַכְּסִילוּת, בְּחִינַת (קֹהֶלֶת ז, ו) "שְׂחוֹק הַכְּסִיל", עֲבוֹדָה זָרָה, 'אֵל אַחֵר', כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וְמוּבָא בַּמַּאֲמָר 'צִוִּיתָ צֶדֶק' (בְּסִימָן כג). כִּי עִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הַטְּחוֹל הוּא עַל-יְדֵי פְּגַם הָאֲכִילָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בְּרֵאשִׁית ג, יז): "בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה", שֶׁזֶּה בְּחִינַת הִתְגַּבְּרוּת הַטְּחוֹל שֶׁהִיא עַצְבוּת וּמָרָה שְׁחוֹרָה, עֲבוֹדָה זָרָה, אַנְפִּין חֲשׁוּכִין, עַצְבוּת וּמְרִירוּת הַפַּרְנָסָה (כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר כָּל זֶה בַּמַּאֲמָר 'צִוִּיתָ צֶדֶק' הַנַּ"ל). וְכָל זֶה נַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי פְּגַם הָאֲכִילָה, כִּי 'בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה' נִגְזַר עַל פְּגַם הָאֲכִילָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בְּרֵאשִׁית ג, יא): "הֲמִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְבִלְתִּי אֲכָל מִמֶּנּוּ אָכָלְתָּ". וְעַל-יְדֵי-זֶה נִגְזַר 'בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה', שֶׁהוּא הִתְגַּבְּרוּת הַטְּחוֹל כַּנַּ"ל. כִּי לְהֵפֶךְ כְּשֶׁהָאֲכִילָה בְּכַשְׁרוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּשְׁמָרִין מֵהַטְּרֵפוֹת וְאָז הוּא הַכְנָעַת הַכְּסִילוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת הַטְּחוֹל כַּנַּ"ל, וַאֲזַי יֵשׁ פַּרְנָסָה בְּרֶוַח בִּבְחִינַת (תְּהִלִּים קיא, ה) "טֶרֶף נָתַן לִירֵאָיו", כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּינוּ (בְּסִימָן יז), דְּהַיְנוּ כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל שׁוֹמְרִין עַצְמָן מִטְּרֵפָה, אֲזַי 'טֶרֶף נָתַן' וְכוּ'. כִּי עִקַּר הַפַּרְנָסָה תְּלוּיָה בִּשְׁלֵמוּת הַדַּעַת וּשְׁמִירַת הַבְּרִית [כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּינוּ בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן סִימָנִים יא כט נו)]. וְעַל-כֵּן רֹב הַטְּרֵפוֹת, כְּגוֹן נִקַּב וְנֶחְתַּךְ וְנִטַּל אֵין פּוֹסֵל בַּטְּחוֹל, כִּי אֵין הַחִיּוּת תָּלוּי בּוֹ, כִּי אַדְּרַבָּא, הִיא סִטְרָא דְּמוֹתָא, כְּסִילוּת, עֲבוֹדָה זָרָה, אַךְ אַף-עַל-פִּי כֵן שַׁיָּךְ בּוֹ קְצַת טַרְפוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁצָּרִיךְ לִשָּׁאֵר מִמֶּנּוּ מְעַט אִם נִקַּב בְּסוֹמְכֵיהּ, דְּהַיְנוּ כָּעֳבִי דִּינַר זָהָב, כִּי גַּם הַכְּסִילוּת הוּא קִיּוּם הַבִּנְיָן וְצָרִיךְ לִתֵּן לוֹ יְנִיקָה וְחִיּוּת בְּצִמְצוּם גַּם כֵּן, כַּמּוּבָא. וְכִדְמַשְׁמַע בַּמַּאֲמָר 'וַיְהִי הֵם' הַנַּ"ל, שֶׁזֶּה קִיּוּם הַדַּעַת כְּשֶׁנּוֹתְנִין לְהַכְּסִילוּת יְנִיקָה גַּם כֵּן, רַק שֶׁיִּהְיֶה בְּצִמְצוּם גָּדוֹל כְּדֵי חִיּוּנוֹ. עַל-כֵּן קְצַת חִיּוּת מִעוּט תָּלוּי בְּהַטְּחוֹל, שֶׁהוּא הַכְּסִילוּת וְצָרִיךְ שֶׁיִּשָּׁאֵר מִמֶּנּוּ מְעַט כְּדֵי חִיּוּנוֹ בְּצִמְצוּם. וְזֶה שֶׁשִּׁעֲרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל 'שִׁעוּר חִיּוּתוֹ כָּעֳבִי דִּינַר זָהָב', כִּי מִשָּׁם יְנִיקָתוֹ וְחִיּוּתוֹ בְּחִינַת 'וְעַפְרוֹת זָהָב', שֶׁזֶּה בְּחִינַת (בְּרֵאשִׁית ג, יד) "וְעָפָר תֹּאכַל כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ", שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַטְּחוֹל, שֶׁהוּא עַצְבוּת וְדַאֲגוֹת הַפַּרְנָסָה 'בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה' הַנַּ"ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת 'שְׂחוֹק הַכְּסִיל', הַיְנוּ תַּאֲוַת מָמוֹן (כַּמּוּבָא כָּל זֶה בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (תִּקּוּן ע דַּף קלד.) וּמְבֹאָר הֵיטֵב בַּמַּאֲמָר 'צִוִּיתָ צֶדֶק' הַנַּ"ל) 'עָפָר אִיהוּ קַר וְיָבֵשׁ, אוֹף הָכֵי טְחוֹל' וְכוּ', עַיֵּן שָׁם. וְהַכְּלָל, שֶׁהַטְּחוֹל אִיהוּ בְּחִינַת תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁזֶּה בְּחִינַת 'עַפְרוֹת זָהָב', בְּחִינַת כְּסִילוּת, עֲבוֹדָה זָרָה, [כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם]. וְאַף שֶׁזֶּה הֵפֶךְ הַחִיּוּת, אַף-עַל-פִּי-כֵן צָרִיךְ לִשָּׁאֵר מְעַט מִמֶּנּוּ כְּדֵי חִיּוּתוֹ בְּצִמְצוּם, כִּי צָרִיךְ לִתֵּן חִיּוּת גַּם לַכְּסִילוּת, וְהוּא גַּם כֵּן קִיּוּם הַבִּנְיָן כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת רוּחַ צָפוֹן שֶׁנִּשְׁאַר חָסֵר בְּבִנְיַן הָעוֹלָם, כְּדֵי לִתֵּן מָקוֹם לָהֶם, כִּי שָׁם מְקוֹמָם וְחִיּוּתָם בִּבְחִינַת (יִרְמְיָה א, יד) "מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה". וְזֶה בְּחִינַת 'עַפְרוֹת זָהָב' הַנַּ"ל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (אִיּוֹב לז, כב): "מִצָּפוֹן זָהָב יֶאֱתֶה". וְעַל-כֵּן הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁהָיוּ בָּאִים כְּדֵי לְהַכְנִיעַ הַכְּסִילוּת כַּנַּ"ל, אַף-עַל-פִּי-כֵן הָיוּ מְקַבְּלִים חִיּוּת גַּם בְּחִינַת הַכְּסִילוּת מִן הַמִּזְבֵּחַ (כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּינוּ שָׁם), וְהַיְנוּ הֶעָשָׁן שֶׁל הַקָּרְבָּנוֹת כַּמּוּבָא (זֹהַר תְּרוּמָה קל.). וְעַל-כֵּן הָיָה הֶעָשָׁן מִתְעַקֵּם לְצַד צָפוֹן כְּדֵי לִתֵּן לָהֶם חֵלֶק, בְּחִינַת 'מִצָּפוֹן תִּפָּתַח' וְכוּ', בְּחִינַת 'מִצָּפוֹן זָהָב'. וְזֶה בְּחִינַת הַטְּחוֹל, בְּחִינַת 'עַפְרוֹת זָהָב', כְּסִילוּת וְכוּ'. וְצָרִיךְ לִתֵּן לוֹ גַּם כֵּן חִיּוּנוֹ בְּצִמְצוּם כַּנַּ"ל:

לכבוד נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל. ולכבוד נשמת רבי נתן מברסלב בן חיה לאנה,  ולזכות כל ישראל החיים ומתים.

מקור: rabenubook
דילוג לתוכן