ליקוטי הלכות חושן משפט א – הִלְכוֹת חֶזְקַת קַרְקָעוֹת הֲלָכָה א

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר ליקוטי הלכות חושן משפט א ליקוטי הלכות חושן משפט א – הִלְכוֹת חֶזְקַת קַרְקָעוֹת הֲלָכָה א
תוכן עניינים

חֶזְקַת הַקַּרְקָעוֹת שָׁלֹשׁ שָׁנִים, עַל פִּי מַה שֶּׁכָּתַב רַבֵּנוּ, נֵרוֹ יָאִיר, (סימן סט) וּמוּבָא לְעֵיל כַּמָּה פְּעָמִים, כִּי שֹׁרֶשׁ הַנֶּפֶשׁ בַּעֲשִׁירוּת, וְעִקַּר הָעֲשִׁירוּת הֵם הַקַּרְקָעוֹת, כִּי כָּל מִינֵי עֲשִׁירוּת וַאֲפִילּוּ כֶּסֶף וְזָהָב, הַכֹּל יוֹצֵא מִן הָאָרֶץ, וְהָאָרֶץ הוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּפָשׁוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית א, כד): "תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה". נִמְצָא, כְּשֶׁקּוֹנֶה קַרְקַע נִתְוַסֵּף לוֹ חִיּוּת וָנֶפֶשׁ. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (יבמות סג.): 'כָּל מִי שֶׁאֵין לוֹ קַרְקַע אֵינוֹ אָדָם'. כִּי גֶּדֶר הָאָדָם הוּא מְדַבֵּר, דְּהַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ הַדִּבּוּר, וּבָזֶה הוּא מֻבְדָּל מִן הַחַי וְנִקְרָא אָדָם, וְהַדִּבּוּר הוּא הַנֶּפֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ, נֵרוֹ יָאִיר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה", וְתַרְגּוּמוֹ: 'לְרוּחַ מְמַלְּלָא', וְשֹׁרֶשׁ הַנֶּפֶשׁ הוּא בַּעֲשִׁירוּת כַּנַּ"ל.נִמְצָא, שֶׁעִקַּר כֹּחַ הַדִּבּוּר שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִקְרָא אָדָם, הוּא עַל-יְדֵי עֲשִׁירוּת. וְזֶה בְּחִינַת (משלי יח, כג) "וְהֶעָשִׁיר יַעֲנֶה עַזּוֹת", כִּי עַזּוּת וְתֹקֶף הַדִּבּוּר הוּא עַל-יְדֵי עֲשִׁירוּת כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת (משלי ח) "שִׁמְעוּ כִּי נְגִידִים אֲדַבֵּר", שֶׁעַל יְדֵי הַנְּגִידוּת וְהָעֲשִׁירוּת עַל-יְדֵי-זֶה הַדִּבּוּר כַּנַּ"ל, וְשֹׁרֶשׁ הָעֲשִׁירוּת וְהַנֶּפֶשׁ הַכֹּל הָיָה מִן הָאָרֶץ כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת "תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה", שֶׁהוּא בְּחִינַת הַדִּבּוּר, בְּחִינַת "וַיְהִי אָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה" כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן מִי שֶׁאֵין לוֹ קַרְקַע אֵינוֹ אָדָם, כִּי עִקַּר גֶּדֶר הָאָדָם, שֶׁהוּא מְדַבֵּר, הוּא עַל-יְדֵי הַקַּרְקַע כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן הַקַּרְקַע אֵין לָהּ חֲזָקָה עַד שְׁלֹשָׁה שָׁנִים. כִּי זֶה יָדוּעַ, כְּשֶׁנּוֹלַד וְנִתְחַדֵּשׁ לָאָדָם חִיּוּת וְנֶפֶשׁ חֲדָשָׁה, אֲזַי הַקְּלִפָּה קָדְמָה לַפְּרִי תָּמִיד, וְהַקְּלִפָּה מְחַפָּה עַל הַפְּרִי וּמְקַטְרֶגֶת, וְאֵינָהּ מַנַּחַת לְקַבֵּל הַפְּרִי, עַד שֶׁמְּשַׁבְּרִין אוֹתָהּ. וְזֶה בְּחִינַת שָׁלֹשׁ שָׁנִים הָרִאשׁוֹנִים, שֶׁבָּהֶם יֵשׁ כֹּחַ לְהַמְעַרְעֵר לְעַרְעֵר, וְהֵם בִּבְחִינַת שָׁלֹשׁ שְׁנֵי עָרְלָה, שֶׁאָז יֵשׁ כֹּחַ לְהַקְּלִפָּה, וְעַל-כֵּן הֵם שָׁלֹשׁ שָׁנִים, כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ קְלִפּוֹת הַטְּמֵאוֹת לְגַמְרֵי, וְצָרִיךְ לְהַמְתִּין אֵלּוּ הַשָּׁלֹשׁ שָׁנִים, וְאַחַר כָּךְ נִתְגַּלֶּה הַפְּרִי וִיכוֹלִין לְאָכְלָהּ. וּכְמוֹ כֵן לְעִנְיַן חֶזְקַת קַרְקַע בְּשָׁלֹשׁ שָׁנִים הָרִאשׁוֹנִים יֵשׁ לָהֶם כֹּחַ לְעַרְעֵר, כִּי כָּל הָעִרְעוּרִים וְהַהַכְחָשׁוֹת הֵם מִן שָׁלֹשׁ קְלִפּוֹת הַנַּ"ל שֶׁהֵם טְמֵאוֹת לְגַמְרֵי, כִּי הַשֶּׁקֶר הוּא הָרַע וְהַטֻּמְאָה לְגַמְרֵי, וְכַמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ, נֵרוֹ יָאִיר. (סימן נא) וְעַל-כֵּן בְּאֵלּוּ הַשָּׁלֹשׁ שָׁנִים יֵשׁ כֹּחַ לְעַרְעֵר כַּנַּ"ל. אֲבָל אַחַר כָּךְ שׁוּב אֵין לָהֶם כֹּחַ, וַאֲזַי נִתְגַּלֶּה וְנִתְבַּסֵּס הָאֱמֶת, וַאֲזַי הַקַּרְקַע בְּחֶזְקָתוֹ מֵאַחַר שֶׁכְּבָר עָבְרוּ שָׁלֹשׁ שָׁנִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שָׁלֹשׁ שְׁנֵי עָרְלָה כַּנַּ"ל. וְגַם מֵחֲמַת זֶה הֵם שָׁלֹשׁ שָׁנִים כְּנֶגֶד בְּחִינַת הָאֱמֶת שֶׁהוּא כָּלוּל מִשָּׁלֹשׁ כַּיָּדוּעַ, כִּי אֱמֶת הוּא בְּחִינַת יַעֲקֹב, שֶׁהוּא כָּלוּל מִכָּל הַשְּׁלֹשָׁה אָבוֹת. וְעַל-כֵּן צָרִיךְ לְהַחֲזִיק שָׁלֹשׁ שָׁנִים, שֶׁכְּשֶׁעוֹבְרִים שָׁלֹשׁ שָׁנִים בְּלֹא עִרְעוּר, אֲזַי נִכְנָע הָרַע וְהַשֶּׁקֶר כַּנַּ"ל, וְנִתְבַּסֵּס הָאֱמֶת שֶׁכָּלוּל מִשָּׁלֹשׁ כַּנַּ"ל, וַאֲזַי אַחַר שָׁלֹשׁ שָׁנִים הַקַּרְקַע בְּחֶזְקָתוֹ, כִּי כְּבָר עָבְרוּ שָׁלֹשׁ שָׁנִים, שֶׁבָּהֶם יְנִיקַת הַשֶּׁקֶר כַּנַּ"ל, וַאֲזַי נִתְגַּלֶּה וְנִתְבַּסֵּס הָאֱמֶת כַּנַּ"ל.וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (בבא בתרא פרק ג): 'עַד תְּלָת שְׁנִין, אִינִישׁ מִזְדַּהֵר בִּשְׁטָרֵיה, טְפֵי לָא מִזְדַּהֵר'[1], כִּי עַד שָׁלֹשׁ שָׁנִים הוּא מֻכְרָח בְּוַדַּאי לִהְיוֹת נִזְהָר בִּשְׁטָרוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יוּכַל הַמְעַרְעֵר לְעַרְעֵר, כִּי בַּשָּׁלֹשׁ שָׁנִים הָרִאשׁוֹנִים יֵשׁ כֹּחַ לְהַשֶּׁקֶר כַּנַּ"ל, וְעַל-כֵּן צָרִיךְ לִהְיוֹת נִזְהָר בִּשְׁטָרוֹ, כִּי הַשְּׁטָר הוּא גַּם כֵּן בִּבְחִינָה זוֹ, כִּי הַשְּׁטָר הוּא כְּתַב אֱמֶת, שֶׁנִּכְתַּב לֶאֱמֶת וְלִרְאָיָה, וְהוּא בִּבְחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כָתוּב יֹשֶׁר דִּבְרֵי אֱמֶת" (קהלת יב), בְּחִינַת תּוֹרַת אֱמֶת, בְּחִינַת יַעֲקֹב שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמֶת, כַּמּוּבָא שֶׁיַּעֲקֹב הוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב.וְעַל-כֵּן הַכְּתָב עוֹמֵד לֶאֱמֶת וְלִרְאָיָה, כִּי הַכְּתָב הוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמֶת, שֶׁהוּא מְבַטֵּל וּמַכְנִיעַ הַשֶּׁקֶר, וְעַל-כֵּן עַד שָׁלֹשׁ שָׁנִים, שֶׁאָז יֵשׁ אֲחִיזָה לְהַשֶּׁקֶר, הוּא מְחֻיָּב לִהְיוֹת נִזְהָר בִּשְׁטָרוֹ כְּדֵי לְבַטֵּל הַשֶּׁקֶר שֶׁיֵּשׁ לוֹ אָז אֲחִיזָה כַּנַּ"ל, וְעַל יְדֵי הַכְּתָב מְבַטְּלוֹ כַּנַּ"ל, כִּי הַכְּתָב הוּא גַּם כֵּן כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ קְלִפּוֹת הַנַּ"ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת שָׁלֹשׁ שְׁנֵי עָרְלָה כַּנַּ"ל, כִּי הַכְּתָב הוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, שֶׁהוּא בְּכָל הַבְּחִינוֹת מְשֻׁלֶּשֶׁת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שבת פח): 'בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּיָהִיב לָן אוֹרְיָן תְּלִיתָאָה בְּיוֹם תְּלִיתָאָה' וְכוּ'. כִּי הַתּוֹרָה הִיא בְּחִינַת אֱמֶת שֶׁכָּלוּל מִשָּׁלֹשׁ לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל הַשֶּׁקֶר, שֶׁהוּא בְּחִינַת שָׁלֹשׁ שְׁנֵי עָרְלָה, שָׁלֹשׁ קְלִפּוֹת כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן בַּשָּׁלֹשׁ שָׁנִים הָרִאשׁוֹנִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שָׁלֹשׁ שְׁנֵי עָרְלָה, בְּחִינַת קְלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפְּרִי, מְחֻיָּב לְהִזָּהֵר בִּשְׁטָרוֹ, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מְבַטְּלָם וּמַכְנִיעָם, 'אֲבָל טְפֵי לָא מִזְדַּהֵר', כִּי כְּשֶׁעוֹבְרִים שָׁלֹשׁ שָׁנִים הָרִאשׁוֹנִים בְּלִי עִרְעוּר, כְּבָר נִכְנַע וְנִתְבַּטֵּל, וְאַחַר כָּךְ אֵין לוֹ אֲחִיזָה, וְעַל-כֵּן אֵין צָרִיךְ לִהְיוֹת נִזְהָר בִּשְׁטָרוֹ עוֹד כַּנַּ"ל:   [1] עד שלוש שנים, אדם נזהר בשטרו, אבל לא יותר.

לכבוד נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל. ולכבוד נשמת רבי נתן מברסלב בן חיה לאנה,  ולזכות כל ישראל החיים ומתים.

מקור: rabenubook
דילוג לתוכן