ליקוטי הלכות אבן העזר – הִלְכוֹת קִדּוּשִׁין הֲלָכָה א

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר ליקוטי הלכות אבן העזר ליקוטי הלכות אבן העזר – הִלְכוֹת קִדּוּשִׁין הֲלָכָה א
תוכן עניינים

קִדּוּשֵׁי כֶּסֶף וְהַשִּׁעוּר פְּרוּטָה (אבן העזר כז) עַל-פִּי הַתּוֹרָה "וַיִּבֶן ה' אֱלֹקִים אֶת הַצֵּלָע" וְכוּ' (סימן סז), עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב: וְהַכְּלָל, שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת פָּנִים לְהַכָּבוֹד, וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי תִּקּוּן תַּאֲוַת אֲכִילָה וּלְהֵפֶךְ אֵין לְהַכָּבוֹד פָּנִים, וַאֲזַי יוֹנְקִים מִן הַכָּבוֹד הָעַזֵּי פָּנִים, וַאֲזַי הַמַּלְכוּת וְהַכָּבוֹד בִּבְחִינַת צֶדֶק וְצָרִיךְ לְהַעֲלוֹתָהּ מֵהֶם וּלְהַשְׁלִימָהּ, וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי צְדָקָה, וְצָרִיךְ לְהוֹלִיד וּלְגַדֵּל הַנֶּפֶשׁ, וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי בְּחִינַת שְׁתֵּי יָדַיִם, בְּחִינַת (דברי הימים –א כט, יב): "וְאַתָּה מוֹשֵׁל בַּכֹּל וּבְיָדְךָ כֹּחַ וּגְבוּרָה וּבְיָדְךָ לְגַדֵּל" וְכוּ', עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב: וְזֶה בְּחִינַת קִדּוּשִׁין, כִּי קֹדֶם הַנִשּׂוּאִין הִיא בְּהַחְזָרַת פָּנִים וַאֲזַי הִיא בִּבְחִינַת צֶדֶק כַּמּוּבָא, וְעַל-כֵּן קֹדֶם הַזִּוּוּג, שֶׁהוּא הַחְזָרַת פָּנִים בְּפָנִים, צָרִיךְ מִתְּחִלָּה לְהַעֲלוֹתָהּ וְלַעֲשׂוֹת לָהּ בְּחִינַת פָּנִים, וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי הַקִּדּוּשִׁין, שֶׁהֵם בְּחִינַת צְדָקָה שֶׁנּוֹתֵן לָהּ פְּרוּטָה שֶׁהִיא שִׁעוּר צְדָקָה, כִּי הִיא בִּבְחִינַת דַּלָּה וַעֲנִיָּה שֶׁזֶּה בְּחִינַת צֶדֶק, כַּמּוּבָא[1]. וְעַל-יְדֵי הַפְּרוּטָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת צְדָקָה, עוֹלָה מִבְּחִינַת צֶדֶק לִצְדָקָה, וְאַחַר כָּךְ חוֹזֵר הַכָּבוֹד אֵלָיו. וְזֶהוּ בְּחִינַת הַחֻפָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחְזָרַת הַכָּבוֹד, כִּי חֻפָּה הִיא בְּחִינַת כָּבוֹד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה ד, ה): "כִּי עַל כָּל כָּבוֹד חֻפָּה". וַאֲזַי מַתְחִיל בְּחִינַת הוֹלָדַת הַנֶּפֶשׁ, כִּי הַחְזָרַת הַכָּבוֹד פָּנִים בְּפָנִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יִחוּד, בְּחִינַת חֻפָּה, הַכֹּל הוּא בִּשְׁבִיל הוֹלָדַת הַנֶּפֶשׁ, וְעַל-כֵּן נוֹטְלִין שְׁנֵי שׁוֹשְׁבִינִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁתֵּי יָדַיִם, כִּי הַשּׁוֹשְׁבִינִין הֵם בִּבְחִינַת (בראשית ב, כב) "וַיְבִאֶהָ אֶל הָאָדָם", כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (ברכות סא.). וְהַהֲבָאָה הִיא בַּיָּדַיִם, הַיְנוּ שֶׁעַל-יְדֵיהֶם, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת שְׁתֵּי יָדַיִם, עַל-יְדֵי-זֶה יְכוֹלִין לְהוֹלִיד וּלְגַדֵּל הַנֶּפֶשׁ. וְזֶה בְּחִינַת שֶׁבַע בְּרָכוֹת שֶׁמְּקַבֶּלֶת אָז, כִּי הַבְּרָכוֹת הֵם מִיָּדַיִם בִּבְחִינַת (תהלים קלד, ב): "שְׂאוּ יְדֵיכֶם קֹדֶשׁ וּבָרְכוּ אֶת ה'", וְעַל-כֵּן מְבָרְכִין שֶׁבַע בְּרָכוֹת כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ בְּחִינַת הַשְׁפָּעוֹת הַיָּדַיִם שֶׁהֵם הַבְּרָכוֹת, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מוֹלִידִין וּמְגַדְּלִין הַנֶּפֶשׁ כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת "וּבְיָדְךָ כֹּחַ וּבְיָדְךָ לְגַדֵּל" הַנַּ"ל, שֶׁזֶּה נֶאֱמַר בְּבִרְכוֹת דָּוִד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברי הימים-א כט, י): "וַיְבָרֶךְ דָּוִד וְכוּ' בָּרוּךְ אַתָּה ה' לְךָ ה' הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה" וְכוּ'. וּמוֹנֶה כָּל הַשֶּׁבַע מִדּוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁבַע בְּרָכוֹת, וְאַחַר כָּךְ אָמַר: "וְאַתָּה מוֹשֵׁל בַּכֹּל וּבְיָדְךָ" וְכוּ', כִּי הַשֶּׁבַע מִדּוֹת הַנַּ"ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁבַע בְּרָכוֹת שֶׁל דָּוִד הַמֶּלֶךְ, בְּחִינַת "וַיְבָרֶךְ דָּוִיד" כַּנַּ"ל, הֵם בִּבְחִינַת "וּבְיָדְךָ" "וּבְיָדְךָ", שֶׁהֵם שְׁתֵּי הַיָּדַיִם כַּנַּ"ל, שֶׁעַל יָדָם הַהוֹלָדָה וְהַגִּדּוּל שֶׁל הַנֶּפֶשׁ הַמְלֻבֶּשֶׁת בְּהַכָּבוֹד. שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת וּמֶמְשָׁלָה, בְּחִינַת "וְאַתָּה מוֹשֵׁל בַּכֹּל", כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא שָׁם כָּל זֶה בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל: וְזֶה בְּחִינַת סְעֻדַּת הַמִּשְׁתֶּה שֶׁל נִשּׂוּאִין שֶׁהִיא עִקַּר הַחֻפָּה, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בַּגְּמָרָא (עיין סוכה כה:), כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת הַכָּבוֹד וְהַמַּלְכוּת בִּבְחִינַת פָּנִים הוּא עַל-יְדֵי אֲכִילָה כְּתִקּוּנָהּ דַּיְקָא כַּנַּ"ל, וְכַמּוּבָא בַּמַּאֲמָר "וַיַּסֵּב אֱלֹקִים" (סימן סב) שֶׁעַל-יְדֵי הָאֲכִילָה נַעֲשֶׂה יִחוּד בִּבְחִינַת אַפִּין בְּאַפִּין בִּבְחִינַת (רות ב, יד): "וַיֹּאמֶר בֹּעַז אֶל רוּת לְעֵת הָאֹכֶל", – דַּיְקָא, "גֹּשִׁי הֲלֹם", עַיֵּן שָׁם. וְזֶהוּ בְּחִינַת הַתַּעֲנִית שֶׁנּוֹהֲגִין חָתָן וְכַלָּה לְהִתְעַנּוֹת קֹדֶם הַחֻפָּה, כִּי הַתַּעֲנִית הוּא תִּקּוּן תַּאֲוַת אֲכִילָה שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה חוֹזֶרֶת פָּנִים בְּפָנִים, כַּמּוּבָא שָׁם בַּמַּאֲמָר "וַיַּסֵּב", עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב, וְעַל-כֵּן מִקֹּדֶם מִתְעַנִּין כְּדֵי לְתַקֵּן תַּאֲוַת אֲכִילָה, וְאַחַר כָּךְ מַרְבִּין בִּסְעֻדָּה דַּיְקָא וְהִיא סְעֻדַּת מִצְוָה בְּחִינַת אֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה, כִּי עַל-יְדֵי-זֶה נַעֲשֶׂה הַיִּחוּד בִּבְחִינַת אַפִּין בְּאַפִּין כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן הַסְּעֻדָּה הִיא עִקַּר הַחֻפָּה, כַּמּוּבָא בַּגְּמָרָא, כִּי הַחֻפָּה שֶׁהִיא בְּחִינַת כָּבוֹד כַּנַּ"ל נַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי אֲכִילַת מִצְוָה דַּיְקָא כַּנַּ"ל: כִּי הַמַּלְכוּת הוּא בְּחִינַת כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה שֶׁשְּׁלֵמוּתָהּ עַל-יְדֵי אֲכִילָה דַּיְקָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ח, י): "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבַעְתָּ וּבֵרַכְתָּ". שֶׁעַל זֶה אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (ברכות כ:): 'וְכִי לֹא אֶשָּׂא פָּנִים לְיִשְׂרָאֵל' וְכוּ', שֶׁזֶּה בְּחִינַת פָּנִים שֶׁל הַכָּבוֹד, כַּמּוּבָא מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל הַזֶּה בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ נֵרוֹ יָאִיר הַנַּ"ל (אות ב), כִּי כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה נִתְתַּקֵּן דַּיְקָא אַחַר אֲכִילָה, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, שֶׁמִּצְוַת בִּרְכַּת הַמָּזוֹן דַּיְקָא אַחַר אֲכִילָה. וְזֶה בְּחִינַת קִדּוּשִׁין לְשׁוֹן הַזְמָנָה, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ נֵרוֹ יָאִיר (סימן סט), הַיְנוּ בְּחִינַת כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה צָרִיךְ זִמּוּן, שֶׁצָּרִיךְ לְהַזְמִינוֹ בְּפֶה מָלֵא, כַּמּוּבָא בַּכַּוָּנוֹת הַטַּעַם, שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אֲחִיזָה לַסִּטְרָא אָחֳרָא, צָרִיךְ לְהַזְמִינוֹ בְּפֵרוּשׁ, כְּדֵי שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יִסְתַּלֵּק הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְיֻמְשַׁךְ הַקְּדֻשָּׁה. וְזֶהוּ בְּחִינַת קִדּוּשִׁין לְשׁוֹן הַזְמָנָה, וְעַל-כֵּן צָרִיךְ לוֹמַר דַּיְקָא הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי וְכוּ', וְאִם לֹא אָמַר, אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת, כִּי צָרִיךְ הַזְמָנָה בַּפֶּה דַּיְקָא כַּנַּ"ל, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִמְשָׁךְ הַקְּדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת קִדּוּשִׁין לְשׁוֹן הַזְמָנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר יא, יח): קַדְּשׁוּ לֶאֱכֹל, וּלְשׁוֹן קְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל: וְזֶה בְּחִינַת שֶׁצְּרִיכִין דַּיְקָא שְׁנֵי עֵדִים לְקִדּוּשִׁין, כִּי 'אֵין דָּבָר שֶׁבְּעֶרְוָה פָּחוֹת מִשְּׁנַיִם' (קידושין סו.), כִּי הָעֵדִים בִּבְחִינַת אֱמֶת, כִּי לָהֶם הַנֶּאֱמָנוּת שֶׁדִּבְרֵיהֶם אֱמֶת, כִּי 'לָא אִיבְרֵי סַהֲדֵי[2] אֶלָּא לְשִׁקְרָא'[3] [כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שם סה.)], וְעַל-כֵּן בְּכָל מָקוֹם שֶׁאֵין הַכְחָשָׁה, אֵין צְרִיכִין עֵדִים רַק בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ הַכְחָשָׁה וְנֶאֱחָז הַשֶּׁקֶר, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי צְרִיכִין עֵדִים הַמְגַלִּין הָאֱמֶת. וְעַל-כֵּן דָּבָר שֶׁבְּעֶרְוָה צָרִיךְ תָּמִיד שְׁנֵי עֵדִים, כִּי שָׁם עִקַּר אֲחִיזָתָם כַּמּוּבָא, כִּי (זוהר ויקרא טו:) עִקָּרָא דְּיִצְרָא בִּישָׁא לְגַלָּאָה עֲרָיִן[4]. וְעַל-כֵּן צְרִיכִין תָּמִיד שְׁנֵי עֵדִים, וְאֵין דָּבָר שֶׁבְּעֶרְוָה פָּחוֹת מִשְּׁנַיִם כְּדֵי לְגָרֵשׁ הַשֶּׁקֶר שֶׁהוּא הָרַע וְהַטֻּמְאָה, וְהוּא עִקָּרָא דִּמְסָאֲבוּתָא[5], בְּחִינַת נִאוּף שֶׁנִּקְרָא (ישעיה נז, ג): "יִלְדֵי שָׁקֶר, זֶרַע מְנָאֵף", עַל-כֵּן צְרִיכִין שְׁנֵי עֵדִים כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ עַל יָדָם בְּחִינַת הָאֱמֶת, שֶׁהִיא הַקְּדֻשָּׁה, וּלְגָרֵשׁ הַשֶּׁקֶר, שֶׁהִיא הַסִּטְרָא אָחֳרָא. וְזֶהוּ בְּחִינַת קִדּוּשִׁין בִּפְנֵי שְׁנֵי עֵדִים דַּיְקָא כְּדֵי לְהַזְמִין הַקְּדֻשָּׁה בִּפְנֵי שְׁנַיִם שֶׁהֵם בְּחִינַת אֱמֶת לְפַרְסֵם הַקְּדֻשָּׁה כְּדֵי לְגָרֵשׁ הַשֶּׁקֶר כַּנַּ"ל, כִּי עִקַּר הַהַזְמָנָה הִיא בִּבְחִינַת פִּרְסוּם, שֶׁצָּרִיךְ לְפַרְסֵם בְּפֶה מָלֵא וּבִפְנֵי שְׁנַיִם כְּדֵי לְגָרְשָׁם, וּלְהַמְשִׁיךְ הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁהִיא בְּחִינַת אֱמֶת כַּנַּ"ל: וְזֶהוּ בְּחִינַת קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ, שֶׁצְּרִיכִין שְׁנֵי עֵדִים דַּיְקָא. וַאֲפִלּוּ רָאוּהוּ בֵּית-דִּין, צְרִיכִין לַעֲמֹד וּלְהָעִיד (ראש השנה כה:), כִּי קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ בְּחִינַת קִדּוּשִׁין, כִּי הַלְּבָנָה מִתְקַדֶּשֶׁת וּמִטַּהֶרֶת כְּאִשָּׁה לְבַעְלָהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (או"ח סימן תכו). וְעַל-כֵּן צְרִיכִין שְׁנֵי עֵדִים, וְגַם צְרִיכִין לוֹמַר דַּיְקָא "מְקֻדָּשׁ, מְקֻדָּשׁ" (ראש השנה כד.), כְּדֵי לְהַזְמִין בְּפֶה מָלֵא וּבִפְנֵי שְׁנַיִם כְּדֵי לְגָרֵשׁ הַסִּטְרָא אָחֳרָא וּלְהַמְשִׁיךְ הַקְּדֻשָּׁה כַּנַּ"ל: וְזֶהוּ בְּחִינַת בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בִּשְׁלֹשָׁה (או"ח סימן קפב), דְּהַיְנוּ שֶׁהַמְבָרֵךְ שֶׁנּוֹטֵל הַכּוֹס שֶׁל הַבְּרָכָה וּמְתַקְּנוֹ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ שְׁנַיִם עִמּוֹ כְּדֵי לְהַזְמִין הַקְּדֻשָּׁה בְּפֵרוּשׁ בִּפְנֵיהֶם, וְלוֹמַר: 'הַב לָן וּנְבָרֵךְ' כַּנַּ"ל, כִּי קֹדֶם הוּא בִּבְחִינַת צֶדֶק, וְעִקַּר אֲחִיזָתָם בִּבְחִינַת הַקּוּף שֶׁנִּמְשֶׁכֶת לְמַטָּה בִּבְחִינַת ק' שֶׁל שֶׁקֶר, כַּמּוּבָא[6]. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר תִּקּוּנָהּ שֶׁהִיא עוֹלָה וְנִתְקַדְּשָׁה מִן טֻמְאַת הַשֶּׁקֶר, וְעַל-כֵּן צְרִיכִין שְׁנַיִם בְּחִינַת (דברים יט, טו): "עַל-פִּי שְׁנַיִם עֵדִים יָקוּם דָּבָר", שֶׁהֵם בִּבְחִינַת אֱמֶת שֶׁמְּקַיְּמִין אֶת הַמַּלְכוּת שֶׁהִיא בְּחִינַת דָּבָר (סימן ד, ג). וְזֶהוּ בְּחִינַת קִדּוּשִׁין – לְשׁוֹן 'קֹדֶשׁ' שֶׁמִּתְהַפֶּכֶת מִשֶּׁקֶר לְקֹדֶשׁ עַל-יְדֵי הַפְּרוּטָה שֶׁל צְדָקָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת יוּד (ספר הליקוטים ראה טו), שֶׁהוּא קוֹצָא דְּאוֹת ד, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתְבַּטֵּל אֵל אַחֵר וְנַעֲשֶׂה בְּחִינַת ה' אֶחָד, וַאֲזַי מִתְהַפֶּכֶת מִשֶּׁקֶר לְקֹדֶשׁ: וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (יבמות נב.): 'חָצוּף עָלַי מָאן דִּמְקַדֵּשׁ בְּבִיאָה', כִּי בְּוַדַּאי הוּא חָצוּף וְעַז פָּנִים, כִּי קֹדֶם שֶׁמְּתַקֵּן פְּנֵי הַכָּבוֹד עַל-יְדֵי הַפְּרוּטָה שֶׁל קִדּוּשִׁין כַּנַּ"ל, יֵשׁ אֲחִיזָה לְהָעַזֵּי פָּנִים, וְעַל-כֵּן הוּא חָצוּף כַּנַּ"ל: וְזֶה בְּחִינַת 'זִוּוּגָן שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת' (כתובות סב:), כִּי בְּשַׁבָּת עִקַּר הַשְּבִיעָה וְהָאֲכִילָה שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, וְעַל-כֵּן אָז זְמַן הַזִּוּוּג כַּנַּ"ל. וְכֵן מוּבָן בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ נֵרוֹ יָאִיר (סימן לט) עַל פָּסוּק, "וְנָתַתִּי עֵשֶׂב וְכוּ' וְאָכַלְתָּ וְשָׂבַעְתָּ". שֶׁמּוּבָן מִשָּׁם כַּנַּ"ל שֶׁזִּוּוּגָן שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים בְּשַׁבָּת מֵחֲמַת שֶׁאָז הַשְּבִיעָה שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה בְּחִינַת פָּנִים בְּפָנִים, וְעַל-כֵּן תַּלְמִידֵי חֲכָמִים נִזְהָרִים בָּזֶה, כִּי הֵם הַמְבִינֵי מַדָּע הַמְקַבְּלִים הַכָּבוֹד בִּשְׁלֵמוּת, וְכָל זִוּוּגָם בִּקְדֻשָּׁה בִּבְחִינַת כָּבוֹד, כִּי זִוּוּג שֶׁבִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּחִינַת כָּבוֹד הֵפֶךְ הַפְּגָם, שֶׁהִיא בְּחִינַת בֹּשֶׁת, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ נֵרוֹ יָאִיר (סימן יט), וְעַל-כֵּן זִוּוּגָם בְּשַׁבָּת, שֶׁאָז הַשְּבִיעָה וַאֲכִילָה שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה הַכָּבוֹד בִּשְׁלֵמוּת בִּבְחִינַת פָּנִים כַּנַּ"ל: וְזֶהוּ שֶׁקּוֹלְעִין שַׂעֲרוֹת הַכַּלָּה, וְאַחַר כָּךְ קוֹצְצִין אוֹתָם בְּעֵת הַנִשּׂוּאִין קֹדֶם הַחֻפָּה (הנהגות מהרי"ל), בִּבְחִינַת (נדה מה:) 'שֶׁקְּלָעָהּ לְחַוָּה' בְּחִינַת שְׂעָרוֹת קְלוּעִים, כַּמּוּבָא שָׁם. וְעַל-כֵּן מִתְּחִלָּה הוֹלְכוֹת פְּרוּעוֹת רֹאשׁ וּבְיוֹתֵר קֹדֶם הַכִּסּוּי שֶׁמְּכַסִּין רֹאשָׁהּ פּוֹרְעִין שַׂעֲרוֹתֶיהָ, וְכַמְרֻמָּז בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (כתובות טו:): 'יוֹצֵאת בְּהִינוּמָא וְרֹאשָׁהּ פָּרוּעַ' (מהרי"ל נישואין יא), כִּי מִתְּחִלָּה יֵשׁ לָהֶם יְנִיקָה וְצָרִיךְ לִתֵּן לָהֶם יְנִיקָתָם, וְעַל-כֵּן בִּתְחִלַּת הַחְזָרַת הַכָּבוֹד, הַיְנוּ בְּהַתְחָלַת הַנִשּׂוּאִין קוֹלְעִין שַׂעֲרוֹתֶיהָ כְּדֵי שֶׁיִּנְקוּ כָּל הַמּוֹתָרוֹת בִּבְחִינַת שְׂעָרוֹת קְלוּעִים, וְעַל-כֵּן פּוֹרְעִין הַשְּעָרוֹת כְּדֵי שֶׁיִּנְקוּ וְיִגְמְרוּ לְהוֹצִיא כָּל הַמּוֹתָרוֹת, וְאַחַר כָּךְ קוֹצְצִין אוֹתָם לְגַמְרֵי, כִּי אֲזַי הוּא מַפַּלְתָּם בִּבְחִינַת "וְאֶת נֶפֶשׁ אֹיְבֶיךָ יְקַלְּעֶנָּה" וְכוּ' (שמואל-א כה, כט), וְאַחַר כָּךְ צְרִיכָה לֵילֵךְ תָּמִיד בְּכִסּוּי הָרֹאשׁ, כִּי אַחַר כָּךְ אָסוּר לִתֵּן לָהֶם יְנִיקָה חַס וְשָׁלוֹם, עַיֵּן כָּל זֶה בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל: וְזֶה בְּחִינַת "שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ" וְכוּ' (שמות כא, י), כִּי זֶה תָּלוּי בָּזֶה, כִּי זִוּוּג דִּקְדֻשָּׁה תָּלוּי בִּשְׁלֵמוּת הַכָּבוֹד שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁאֵר וּכְסוּת, כִּי מְזוֹנוֹת הֵם בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הַכָּבוֹד עַל-יְדֵי אֲכִילָה כַּנַּ"ל, וְכֵן כְּסוּת הֵם גַּם כֵּן בְּחִינַת כָּבוֹד, בְּחִינַת בִּגְדֵי כָּבוֹד וְכַמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל, (סימן כט) : בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן: [גם בְּהִלְכוֹת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה הֲלָכָה א' (אות ב) מבואר הִלְכוֹת קִדּוּשִׁין] [1] משנת חסידים תפילת היצירה פ"ז ג. [2] לא נבראו עדים. [3] לשקר. [4] עיקר היצר הרע לגלות עריות. [5] עיקר הטומאה. [6] פרי-עץ-חיים שער השבת פרק א ועוד.

לכבוד נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל. ולכבוד נשמת רבי נתן מברסלב בן חיה לאנה,  ולזכות כל ישראל החיים ומתים.

מקור: rabenubook
דילוג לתוכן