ליקוטי הלכות אבן העזר – הִלְכוֹת פְרִיָה וּרְבִיָה וְאִישׁוּת הֲלָכָה ב

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר ליקוטי הלכות אבן העזר ליקוטי הלכות אבן העזר – הִלְכוֹת פְרִיָה וּרְבִיָה וְאִישׁוּת הֲלָכָה ב
תוכן עניינים

חַיָּב כָּל אָדָם לִשָּׂא אִשָּׁה וְכוּ', כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם זָכָר וּנְקֵבָה קִיֵּם מִצְוַת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה וְכוּ':א) עַל-פִּי הַתּוֹרָה 'וַיְהִי מִקֵּץ' – כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם וְכוּ' (ליקוטי תנינא ז), עַיֵּן שָׁם כָּל הַמַּאֲמָר הֵיטֵב. עִנְיַן בֵּן וְתַלְמִיד, שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לְהַשְׁאִיר אַחֲרָיו כְּדֵי שֶׁיָּאִיר דַּעְתּוֹ גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה הַשָּׁפָל אֲפִלּוּ כְּשֶׁיִּסְתַּלֵּק לְמַעְלָה וְכוּ', עַיֵּן שָׁם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (בבא בתרא קטז.): "אֲשֶׁר אֵין חֲלִיפוֹת לָמוֹ" – 'חַד אָמַר בֵּן, וְחַד אָמַר תַּלְמִיד'. כִּי עִקַּר הַתַּעֲנוּג וְהַשַּׁעֲשׁוּעַ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא כְּשֶׁעוֹלָה הָעֲבוֹדָה שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה הַשָּׁפָל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאָבִיתָ תְּהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר" וְכוּ', עַיֵּן שָׁם.וּכְשֶׁרוֹצֶה לְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ בְּיִרְאַת שָׁמַיִם, צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם כְּדֵי שֶׁיִּתְקַיְּמוּ דְּבָרָיו אֵצֶל חֲבֵרוֹ וְכוּ' וְכוּ', וְעַל-יְדֵי שֶׁמֵּאִיר בַּחֲבֵרוֹ וּמִתְרוֹקֵן הַמֹּחַ שֶׁלּוֹ, עַל-יְדֵי-זֶה זוֹכֶה לְקַבֵּל הֶאָרַת הַמַּקִּיפִים וְכוּ', וְצָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בְּחִינַת "כֹּל", בִּבְחִינַת (דברי הימים א) "כִּי 'כֹל' בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ" וְכוּ', שֶׁיּוּכַל לְהָאִיר בְּדָרֵי מַעְלָה וּבְדָרֵי מַטָּה וְכוּ'. וְזֶה בְּחִינַת בֵּן וְתַלְמִיד, בְּחִינַת אַסְפַּקְלַרְיָא הַמְאִירָה וְאַסְפַּקְלַרְיָא שֶׁאֵינָהּ מְאִירָה וְכוּ'. וְצָרִיךְ לִכְלֹל הָעוֹלָמוֹת, עֶלְיוֹן בְּתַחְתּוֹן וְתַחְתּוֹן בְּעֶלְיוֹן וְכוּ' וְעַל-יְדֵי כְּלָלִיּוּת בֵּן וְתַלְמִיד, עַל-יְדֵי-זֶה זוֹכֶה לְקַבֵּל בִּשְׁעַת אֲכִילָה הֶאָרַת הָרָצוֹן וְכוּ', כִּי הַמַּלְכוּת מְקַבֶּלֶת הַפַּרְנָסָה מִיַּם הַחָכְמָה, שֶׁמֵּאִיר עַל-יְדֵי בֵּן וְתַלְמִיד וְכוּ', וְהַמַּלְכוּת הוּא בְּחִינַת יִרְאָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ (אבות ג): 'אִלְמָלֵא מוֹרָאָהּ שֶׁל מַלְכוּת', עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה הֵיטֵב, כִּי לֹא נִרְשַׁם כָּאן רַק רְמָזִים וּמַרְאֵה מָקוֹם בְּעָלְמָא, וְעַיֵּן שָׁם הָעִנְיָן בַּאֲרִיכוּת גָּדוֹל וְתִרְאֶה נִפְלְאוֹת תְּמִים דֵּעִים:ב) וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁצְּרִיכִין לְהוֹלִיד בֵּן וּבַת. כִּי בֵּן וּבַת זֶה בְּחִינַת בֵּן וְתַלְמִיד הַנַּ"ל. כִּי הַשָּׂגַת הַבֵּן שֶׁהוּא הַשָּׂגַת דָּרֵי מַעְלָה, זֶה בְּחִינַת עָלְמָא דִּדְכוּרָא, וְהַשָּׂגַת הַתַּלְמִיד שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשָּׂגַת דָּרֵי מַטָּה, בְּחִינַת (ישעיה ו) "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ", זֶה בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת עָלְמָא דְּנוּקְבָּא כַּיָּדוּעַ. כִּי דָּרֵי מַעְלָה וְדָרֵי מַטָּה הֵם בִּבְחִינַת דְּכַר וְנוּקְבָּא, בְּחִינַת בֵּן וּבַת. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (מנחות קי): "הָבִיאִי בָנַי מֵרָחוֹק" – 'אֵלּוּ גָּלֻיּוֹת שֶׁבְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁדַּעְתָּן מְיֻשֶּׁבֶת עֲלֵיהֶן כְּבָנִים', "וּבְנוֹתַי" – 'אֵלּוּ גָּלֻיּוֹת שֶׁבִּשְׁאָר אֲרָצוֹת שֶׁדַּעְתָּן אֵינָן מְיֻשָּׁבוֹת עֲלֵיהֶן כְּבָנוֹת' וְכוּ'. וְהוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (סימן ל). נִמְצָא, שֶׁבֵּן הוּא בְּחִינַת יִשּׁוּב הַדַּעַת, וְזֶה בְּחִינַת דָּרֵי מַעְלָה שֶׁהַשָּׂגָתָן גָּבֹהַּ מְאֹד בִּבְחִינַת אַסְפַּקְלַרְיָא הַמְאִירָה. וּבַת הוּא בְּחִינַת דָּרֵי מַטָּה, שׁוֹכְנֵי עָפָר, שֶׁהִיא בְּחִינַת דַּעַת שֶׁאֵינוֹ מְיֻשָּׁב כָּל כָּךְ, בְּחִינַת אַסְפַּקְלַרְיָא שֶׁאֵינָהּ מְאִירָה, וְכַמּוּבָן שָׁם בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל.כִּי כָּל אָדָם חַיָּב לִשָּׂא אִשָּׁה כְּדֵי לְהוֹלִיד בֵּן וּבַת, כְּדֵי לְקַיֵּם מִצְוַת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה. וְזֶה הָעִנְיָן מְבֹאָר הֵיטֵב בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל, כִּי צָרִיךְ הָאָדָם שֶׁיִּשָּׁאֵר אַחֲרָיו הַדַּעַת, בְּחִינַת בֵּן וְתַלְמִיד, כְּדֵי שֶׁיָּאִיר דַּעְתּוֹ גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה הַשָּׁפָל, כִּי זֶה עִקַּר הַשַּׁעֲשׁוּעַ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל, כְּשֶׁמְּקַשְּׁרִין גַּם הָעוֹלָם הַזֶּה הַשָּׁפָל אֵלָיו יִתְבָּרַךְ וְכוּ'. וְזֶה עִקַּר מִצְוַת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה, כִּי זֶה עִקַּר בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַזִּוּוּג כְּדֵי לְקַשֵּׁר גַּם בְּחִינַת הָעוֹלָמוֹת הַתַּחְתּוֹנִים אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי אִישׁ וְאִשָּׁה הֵם בְּחִינַת דָּרֵי מַעְלָה וְדָרֵי מַטָּה כַּנַּ"ל, וּכְשֶׁמִּתְחַבְּרִים יַחַד בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, עַל-יְדֵי-זֶה מִתְחַבְּרִים עוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, דָּרֵי מַעְלָה עִם דָּרֵי מַטָּה, וְעַל-יְדֵי-זֶה נוֹלָד וְנִתְגַּלֶּה הַדַּעַת בְּחִינַת הֶאָרַת בֵּן וְתַלְמִיד כַּנַּ"ל. דְּהַיְנוּ כִּי עַל-יְדֵי-זֶה נוֹלָד בֵּן וּבַת שֶׁהֵם מְאִירִים גַּם כֵּן בִּשְׁתֵּי בְּחִינוֹת הַנַּ"ל, בִּבְחִינַת דָּרֵי מַעְלָה וּבִבְחִינַת דָּרֵי מַטָּה, וְזֶה עִקַּר קִיּוּם הָעוֹלָם. וְעַל-כֵּן אֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא קָדוֹשׁ גָּדוֹל, אֵינוֹ רַשַּׁאי לִפְרֹשׁ עַצְמוֹ לְגַמְרֵי לִבְלִי לִשָּׂא אִשָּׁה כְּלָל, רַק צָרִיךְ לְקַיֵּם מִצְוַת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה. כִּי זֶהוּ עִנְיָן הַמְבֹאָר בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל, שֶׁאֵין זֶה תַּכְלִית הַשְּׁלֵמוּת לִהְיוֹת רַק לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה, כִּי עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי הוּא רַק שֶׁיִּהְיֶה לְמַעְלָה וּלְמַטָּה שֶׁיּוּכַל לְהָאִיר בְּדָרֵי מַעְלָה וּבְדָרֵי מַטָּה. וְכָל מַה שֶּׁהַצַּדִּיק גָּבֹהַּ וְקָדוֹשׁ יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כְּמוֹ כֵן הוּא צָרִיךְ לְהָאִיר גַּם לְמַטָּה בְּיוֹתֵר, כְּדֵי שֶׁיְּקַשֵּׁר גַּם כָּל הַתַּחְתּוֹנִים הַשּׁוֹכְנֵי עָפָר, אֲפִלּוּ הַמֻּנָּחִים לְמַטָּה מְאֹד, לְקָרְבָם כֻּלָּם אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְזֶה בְּחִינַת זִוּוּג דִּקְדֻשָּׁה שֶׁצָּרִיךְ לְקַשֵּׁר כָּל הָעוֹלָמוֹת הַתַּחְתּוֹנִים אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי אִשָּׁה יִרְאַת ה' הִיא בְּחִינַת עֲקֶרֶת הַבַּיִת, שֶׁנּוֹתֶנֶת טֶרֶף לְבֵיתָהּ וְכוּ' (משלי לא, טו), שֶׁכָּל הָעוֹלָמוֹת מְקַבְּלִין חִיּוּת עַל יָדָהּ כַּיָּדוּעַ.וְזֶה עִקַּר בְּחִינַת נִשּׂוּאִין דִּקְדֻשָּׁה כְּדֵי שֶׁיִּתְקַשְּׁרוּ כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְקַשֵּׁר גַּם הָעוֹלָם הַזֶּה הַשָּׁפָל, שֶׁהוּא בְּחִינַת סִטְרָא דְּנוּקְבָּא, כְּנֶגֶד הָעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים, לְקַשְּׁרוֹ גַּם כֵּן אֵלָיו יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי זִוּוּג דִּקְדֻשָּׁה כָּרָאוּי:ג) וְזֶה בְּחִינַת פְּגַם נָדָב וַאֲבִיהוּא שֶׁנִּכְנְסוּ לַמִּשְׁכָּן לְהַקְטִיר קְטֹרֶת אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אוֹתָם (ויקרא י, א). וְאִיתָא (זוהר צו לג:) שֶׁהַפְּגָם שֶׁלָּהֶם הָיָה בְּגִין דְּלָא אִנְסִיבוּ[1], כִּי הֵם מִגֹּדֶל קְדֻשָּׁתָם הָעֲצוּמָה לֹא רָצוּ לְהוֹרִיד עַצְמָן לְקַשֵּׁר גַּם עוֹלָמוֹת הַתַּחְתּוֹנִים, וְזֶה בְּחִינַת פְּגַם דְּלָא אִנְסִיבוּ כַּנַּ"ל. וְרָצוּ לִכָּנֵס לַמִּשְׁכָּן לִפְנִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה, דְּהַיְנוּ לְקַשֵּׁר עַצְמָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי לָהֶם, אֲבָל לֹא הוֹרִידוּ עַצְמָן לְקַשֵּׁר גַּם הַתַּחְתּוֹנִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת פְּגַם דְּלָא אִנְסִיבוּ כַּנַּ"ל:ד) וְעַל-כֵּן הָיָה הַפְּגָם שֶׁלָּהֶם בַּקְּטֹרֶת, שֶׁהִקְרִיבוּ קְטֹרֶת שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אוֹתָם. כִּי בֶּאֱמֶת קְטֹרֶת גָּבֹהַּ מְאֹד מְאֹד כַּיָּדוּעַ, וּכְמוֹ שֶׁאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (פקודי רנט:): סְלִיקוּ דְּקֻרְבָּנָא עַד אֵין סוֹף[2]. וּבִפְרָט קְטֹרֶת שֶׁעוֹלָה לְמַעְלָה לְמַעְלָה בְּתַכְלִית הַמַּעֲלָה עַד אֵין סוֹף, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן הָיָה בָּא בְּתוֹךְ הַקְּטֹרֶת חֶלְבְּנָה שֶׁרֵיחָהּ רַע, שֶׁמְּרַמֵּז עַל פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל (כריתות ו:). וּבְמִצְוָה זוֹ שֶׁל קְטֹרֶת הֶרְאָה לָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִנְיָן הַנַּ"ל הַמְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת, וּבִפְרָט בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל, שֶׁדַּיְקָא מִי שֶׁהוּא קָדוֹשׁ בְּיוֹתֵר וְגָבֹהַּ מְאֹד מְאֹד, כְּמוֹ כֵן הוּא יָכוֹל לְהוֹרִיד עַצְמוֹ מְאֹד מְאֹד לְהַגְבִּיהַּ אֲפִלּוּ הַתַּחְתּוֹנִים הַמֻּנָּחִים בְּשֵׁפֶל הַמַּדְרֵגָה בְּיוֹתֵר. וְזֶהוּ עִקַּר שְׁלֵמוּת מַעֲלָתוֹ הַגָּבֹהַּ, כִּי כְּשֶׁהוּא רַק לְמַעְלָה לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה, אֵין זֶה שְׁלֵמוּת וְכוּ' וְכַנַּ"ל.וְזֶהוּ אָנוּ רוֹאִין בְּמִצְוָה זוֹ שֶׁל קְטֹרֶת שֶׁגָּבֹהַּ מְאֹד, וּמֵחֲמַת גֹּדֶל מַעֲלָתוֹ וּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל קְטֹרֶת שֶׁעוֹלָה לְמַעְלָה לְמַעְלָה, מֵחֲמַת זֶה דַּיְקָא, הָיָה בָּא בְּתוֹךְ הַקְּטֹרֶת חֶלְבְּנָה שֶׁרֵיחָהּ רַע, לְהוֹרוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲלוֹת לְמַעְלָה לְמַעְלָה, כִּי אִם כְּשֶׁיְּכוֹלִין לֵירֵד לְמַטָּה לְמַטָּה, לְהַעֲלוֹת כָּל הַשּׁוֹכְנֵי עָפָר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. כִּי קְטֹרֶת מְקַשֵּׁר כָּל הָעוֹלָמוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֲפִלּוּ מַדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת מְאֹד בְּחִינַת חֶלְבְּנָה, וְזֶה עִקַּר מַעֲלַת הַקְּטֹרֶת. וְעַל-כֵּן קְטֹרֶת מְטַהֵר עוֹלַם הָעֲשִׂיָּה כַּיָּדוּעַ[3], אַף-עַל-פִּי שֶׁעֲלִיַּת הַקְּטֹרֶת לְמַעְלָה לְמַעְלָה, אַף-עַל-פִּי-כֵן, אַדְּרַבָּה מֵחֲמַת זֶה דַּיְקָא, הוּא מְטַהֵר עוֹלָם הַשָּׁפָל הַזֶּה, עוֹלַם הָעֲשִׂיָּה וְכַנַּ"ל. וְעַל-כֵּן אֵין שׁוּם דָּבָר שֶׁיַּכְנִיעַ אֶת הַקְּלִפּוֹת כְּמוֹ קְטֹרֶת, כִּי קְטֹרֶת מְטַהֵר כָּל הַמְקוֹמוֹת מֵהַקְּלִפּוֹת אֲפִלּוּ הַנְּמוּכִים מְאֹד, וּמַעֲלֶה וּמְקַשֵּׁר הַכֹּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי לְגֹדֶל מַעֲלָתוֹ יָכוֹל לֵירֵד אֲפִלּוּ לְמַטָּה וְכַנַּ"ל.וְזֶה בְּחִינַת שֶׁמֶן וּקְטֹרֶת וְכוּ' (משלי כז, ט), כִּי עִקַּר מִצְוַת קְטֹרֶת בִּשְׁעַת הַדְלָקַת הַנֵּרוֹת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ל, ח): "וּבְהַעֲלֹת אַהֲרֹן אֶת הַנֵּרֹת יַקְטִירֶנָּה" וְכוּ'. כִּי שֶׁמֶן זֶה בְּחִינַת מַקִּיפִים, בְּחִינַת (תהילים קד, טו) "לְהַצְהִיל פָּנִים מִשָּׁמֶן", כַּמְבֹאָר בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל. כִּי עַל-יְדֵי קְטֹרֶת שֶׁמְּקַשֵּׁר כָּל הַמַּדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעוֹלֶה לְמַעְלָה לְמַעְלָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הֶאָרַת בֵּן וְתַלְמִיד, כַּמּוּבָן בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל, עַל-יְדֵי-זֶה מְאִירִין הַמַּקִּיפִים בְּחִינַת שֶׁמֶן כַּנַּ"ל:וְנָדָב וַאֲבִיהוּא שֶׁנִּכְנְסוּ לְהַקְטִיר קְטֹרֶת וְלָא אִנְסִיבוּ, שֶׁרָצוּ לַעֲלוֹת לְמַעְלָה לְמַעְלָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קְטֹרֶת, אֲבָל לָא אִינְסִיבוּ – שֶׁלֹּא יָרְדוּ לְמַטָּה לְקַשֵּׁר גַּם כָּל הָעוֹלָמוֹת הַתַּחְתּוֹנִים כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן פָּגְמוּ בְּהַקְּטֹרֶת שֶׁהִקְרִיבוּ, כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת הַקְּטֹרֶת כְּשֶׁמְּקַשְּׁרִין הַכֹּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲפִלּוּ הַנְּמוּכִים מְאֹד, וּכְשֶׁאֵין מַקְרִיבִין הַקְּטֹרֶת בִּבְחִינָה זוֹ, הוּא פָּגוּם, וַהֲרֵי הוּא כְּאִלּוּ חִסֵּר חֶלְבְּנָה מֵהַקְּטֹרֶת, שֶׁאָז בְּוַדַּאי הַקְּטֹרֶת פָּסוּל לְגַמְרֵי, כְּמוֹ כֵן כְּשֶׁאֵין מְקַשְּׁרִין וּמַעֲלִין כָּל הַמַּדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אָז אֵין יְכוֹלִין לִכָּנֵס לִפְנִים לְהַקְטִיר קְטֹרֶת וְכַנַּ"ל.וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר לְאַהֲרֹן אַחֲרַי מוֹת שְׁנֵי בָּנָיו הַנַּ"ל (ויקרא טז, ב): "וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ". כִּי אִם בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים עַל-יְדֵי הַקָּרְבָּנוֹת וְהַקְּטֹרֶת, וְכָל סֵדֶר הָעֲבוֹדָה שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים, כִּי בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים אָז הוּא סְלִיחַת הָעֲווֹנוֹת, וְעִקַּר הַכַּפָּרָה עַל-יְדֵי הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, עַל-יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם פסוק טז): "וְכִפֶּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" וְכוּ'. וְאָז דַּיְקָא כְּשֶׁהוּא מְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָז יָכוֹל לְהָרִים כָּל הַפּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, כָּל הַמֻּנָּחִים בְּמַדְרֵגָה שְׁפָלָה וּנְמוּכָה, לְהָרִים כֻּלָּם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אָז דַּיְקָא הוּא יָכוֹל לִכָּנֵס לִפְנַי וְלִפְנִים, אֲבָל בְּכָל הַשָּׁנָה אָסוּר לוֹ לִכָּנֵס לִפְנַי וְלִפְנִים כִּי אִי אֶפְשָׁר לִכְנֹס לִפְנַי וְלִפְנִים, כִּי אִם כְּשֶׁיְּכוֹלִין לְקַשֵּׁר וּלְהַעֲלוֹת כָּל הַנְּמוּכִים וְהַשְּׁפָלִים אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וּלְטַהֲרָם כֻּלָּם מֵעֲווֹנוֹת, אָז דַּיְקָא יְכוֹלִין לַעֲלוֹת לְמַעְלָה וְלִכְנֹס לִפְנַי וְלִפְנִים וְכַנַּ"ל. וְעַל-כֵּן הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אִשָּׁה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (יומא ב.), וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (ויקרא טז, יז): "וְכִפֵּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ", זֶה בְּחִינַת הַנַּ"ל. כִּי כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ אִשָּׁה, עַל-יְדֵי-זֶה מְקַשֵּׁר גַּם עוֹלָם הַתַּחְתּוֹן לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכַנַּ"ל, וְזֶה עִקַּר עֲבוֹדוֹת יוֹם הַכִּפּוּרִים לְקַשֵּׁר כָּל הָעוֹלָמוֹת הַתַּחְתּוֹנִים אֵלָיו יִתְבָּרַךְ וְכוּ' וְכַנַּ"ל, בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן, בָּרוּךְ הַנּוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ: [1] בגלל שלא התחתנו. [2] עלית הקרבן הוא עד אין סוף. [3] פרי עץ חיים שער התפילה פרק ה.

לכבוד נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל. ולכבוד נשמת רבי נתן מברסלב בן חיה לאנה,  ולזכות כל ישראל החיים ומתים.

מקור: rabenubook
דילוג לתוכן