ליקוטי הלכות אבן העזר – הִלְכוֹת גִּטִּין הֲלָכָה ב

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר ליקוטי הלכות אבן העזר ליקוטי הלכות אבן העזר – הִלְכוֹת גִּטִּין הֲלָכָה ב
תוכן עניינים

עִנְיַן גֵּט כְּרִיתוּת שֶׁעַל-יְדֵי מַה שֶּׁכּוֹתֵב לָהּ עַל הַשְּׁטָר שֶׁהִיא מְגֹרֶשֶׁת מִמֶּנּוּ בִּרְצוֹן נַפְשׁוֹ, עַל-יְדֵי-זֶה הִיא נִפְרֶדֶת מִמֶּנּוּ: כִּי מְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל בַּסֵּפֶר לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן הָרִאשׁוֹן (סימן קעג) שֶׁעַל-יְדֵי הַכְּתָב יְכוֹלִין לְהַכִּיר הַנֶּפֶשׁ וּפְנִימִיּוּת הַנֶּפֶשׁ שֶׁהִיא בְּחִינַת שְׁכִינְתָּא פְּנִימִית וּשְׁכִינְתָּא חִיצוֹנִית וְכוּ', בִּבְחִינַת אָ'נֹ'כִ'י' שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שבת קה.): 'אֲ'נָא נַ'פְשִׁי כְּ'תָבִית יְ'הָבִית'[1], שֶׁהַכּוֹתֵב נוֹתֵן לְנַפְשׁוֹ בְּתוֹךְ הַכְּתָב וְגַם נוֹתֵן פְּנִימִיּוּת נַפְשׁוֹ. כִּי הַכָּ"ף, שֶׁהִיא בְּחִינַת הַכְּתָב, הִיא בְּחִינַת כֶּתֶר, כַּמּוּבָא בַּתִּקּוּנִים: '"אָנֹכִי", דָּא שְׁכִינְתָּא פְּנִימִיּוּת. "אֲנִי", דָּא שְׁכִינְתָּא חִיצוֹנִיּוּת' וְכוּ', עַיֵּן שָׁם: נִמְצָא, שֶׁעַל-יְדֵי הַכְּתָב שֶׁכּוֹתְבִין מְגַלִּין בְּחִינַת הַנֶּפֶשׁ וּפְנִימִיּוּת הַנֶּפֶשׁ, וְעַל-כֵּן עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם בִּתְחִלָּה הָיָה עַל-יְדֵי בְּחִינַת כְּתָב, דְּהַיְנוּ עַל-יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב שֶׁהַהַתְחָלָה הָיָה עַל-יְדֵי הַלּוּחוֹת שֶׁנִּתְּנוּ בִּכְתָב שֶׁמַּתְחִילִין בְּתֵבַת אָנֹכִי, בְּחִינַת אֲנָא נַפְשִׁי כְּתָבִית יְהָבִית, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות לד, כז): "כְּתָב לְךָ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, כִּי עַל-פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כָּרַתִּי אִתְּךָ בְּרִית וְאֶת יִשְׂרָאֵל". כִּי יִשְׂרָאֵל נִתְקַשְּׁרוּ אָז לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְעוֹלָם וָעֶד, כִּי כִּבְיָכוֹל, הֵם מְקֻשָּׁרִים בִּפְנִימִיּוּת הַנֶּפֶשׁ כִּבְיָכוֹל, כִּי זֶה כְּלָל שֶׁהַמַּדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה אֵינָהּ מְאִירָה בַּמַּדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה כִּי אִם בִּבְחִינַת נֶפֶשׁ, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (סימן סט), וְעַל-כֵּן מַה שֶּׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵאִיר וּמַשְׁפִּיעַ לְיִשְׂרָאֵל מִמַּדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה לַמַּדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה הִיא בִּבְחִינַת נֶפֶשׁ, שֶׁהִיא בְּחִינַת שְׁכִינָה בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁהִיא בְּחִינַת מַדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁל בְּחִינַת מַדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה כַּיָּדוּעַ, וּמֵחֲמַת חִבָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם בָּנִים מַמָּשׁ לַה' אֱלֹקִים, עַל-כֵּן הֵם מְקֻשָּׁרִים גַּם בִּפְנִימִיּוּת נַפְשׁוֹ כִּבְיָכוֹל, וְזֶה בְּחִינַת "אָנֹכִי" שֶׁהִתְחִיל בָּזֶה הָעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת שֶׁהוּא רָאשֵׁי תֵּבוֹת 'אֲנָא נַפְשִׁי כְּתָבִית יְהָבִית', וְהַכָּ"ף שֶׁהִיא מְרַמֶּזֶת עַל הַכְּתָב, הִיא בְּחִינַת כָּף – כֶּתֶר, בְּחִינַת שְׁכִינְתָּא פְּנִימִיּוּת, בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת הַנֶּפֶשׁ. נִמְצָא, שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְקֻשָּׁרִין לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם בִּפְנִימִיּוּת הַנֶּפֶשׁ כִּבְיָכוֹל, וְכָל זֶה עַל-יְדֵי בְּחִינַת כְּתָב, בְּחִינַת הַלּוּחוֹת, בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְכוּ' וְכַנַּ"ל: וְזֶה בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁבֵּין אִישׁ וְאִשָּׁה עַל-יְדֵי בְּחִינַת הַכְּתָב, דְּהַיְנוּ עַל-יְדֵי הַשְּׁטָר, וְגַם אִם אֵינוֹ מְקַדְּשָׁהּ בִּשְׁטָר, בְּהֶכְרֵחַ צָרִיךְ לִתֵּן לָהּ כְּתֻבָּה וּבְלֹא זֶה אָסוּר לָדוּר עִמָּהּ (אבן העזר סו, ג), כִּי עִקַּר הַהִתְקַשְּׁרוּת עַל-יְדֵי הַכְּתָב שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתְגַּלֶּה הַנֶּפֶשׁ וּפְנִימִיּוּת הַנֶּפֶשׁ כַּנַּ"ל, כִּי הָאִשָּׁה הִיא בִּבְחִינַת נֶפֶשׁ כַּיָּדוּעַ כַּמְבֹאָר בַּסְּפָרִים (זוהר תרומה רמה:), וְכַמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל בַּמַּאֲמָר "גְּזֵלָה" (סימן סט), עַיֵּן שָׁם. וּצְרִיכָה לְהִתְקַשֵּׁר עִם בַּעְלָהּ בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ וְחָזָק בִּפְנִימִיּוּת נַפְשׁוֹ, כִּי הַהִתְקַשְּׁרוּת שֶׁבֵּינֵיהֶם הִיא בִּבְחִינַת נֶפֶשׁ, כִּי הַבַּעַל הוּא בְּחִינַת מַדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה וְהִיא בְּחִינַת מַדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה, וְעִקַּר הַהִתְקַשְּׁרוּת הוּא בִּבְחִינַת נֶפֶשׁ, הַיְנוּ בִּפְנִימִיּוּת הַנֶּפֶשׁ, כִּי צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה הַהִתְקַשְּׁרוּת חָזָק בִּבְחִינַת הִתְאַחֲדוּת גָּמוּר, וְעַל-כֵּן עִקַּר הַקֶּשֶׁר עַל-יְדֵי בְּחִינַת הַכְּתָב שֶׁעַל יָדוֹ נִתְגַּלֶּה הַנֶּפֶשׁ וּפְנִימִיּוּת הַנֶּפֶשׁ, וְעַל-יְדֵי-זֶה מִתְקַשֶּׁרֶת וּמִתְחַבֶּרֶת עִמּוֹ בִּבְחִינַת פְּנִימִיּוּת הַנֶּפֶשׁ, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַקֶּשֶׁר וְכַנַּ"ל. וְעַל-כֵּן אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְהִפָּרֵד בְּשׁוּם אֹפֶן בָּעוֹלָם כִּי אִם עַל-יְדֵי הַכְּתָב, דְּהַיְנוּ עַל-יְדֵי הַגֵּט כְּרִיתוּת שֶׁנּוֹתֵן לָהּ בִּכְתָב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים כד, א): "וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת". וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (קידושין ג:): 'סֵפֶר כּוֹרְתָהּ וְאֵין דָּבָר אַחֵר כּוֹרְתָהּ', כִּי אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה כְּרִיתוּת וּפֵרוּד בֵּינֵיהֶם כִּי אִם עַל-יְדֵי הַכְּתָב שֶׁעַל יָדוֹ נִתְגַּלֶּה הַנֶּפֶשׁ וּפְנִימִיּוּת הַנֶּפֶשׁ. וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי הַכְּתָב דַּיְקָא הִיא נִפְרֶדֶת מִמֶּנּוּ, כִּי עַל-יְדֵי הַכְּתָב הוּא מְגַלֶּה נַפְשׁוֹ וּפְנִימִיּוּת נַפְשׁוֹ כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁכּוֹתֵב לָהּ בְּהַגֵּט: 'צָבֵיתִי בִּרְעוּת[2] נַפְשִׁי'. כִּי הָעִקָּר שֶׁהִיא צְרִיכָה לְהִפָּרֵד מִמֶּנּוּ מִבְּחִינַת הַנֶּפֶשׁ וּפְנִימִיּוּת הַנֶּפֶשׁ, שֶׁשָּׁם בִּבְחִינָה זוֹ הָיָה הַהִתְקַשְּׁרוּת שֶׁבֵּינֵיהֶם, וְזֶה אִי אֶפְשָׁר בְּשׁוּם אֹפֶן כִּי אִם עַל-יְדֵי הַכְּתָב, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתְגַּלֶּה הַנֶּפֶשׁ וּפְנִימִיּוּת הַנֶּפֶשׁ כַּנַּ"ל: וְעַל-כֵּן צָרִיךְ לְדַבֵּר לָהּ גַּם כֵּן בְּפִיו בְּשָׁעָה שֶׁמְּגָרְשָׁהּ, כִּי צָרִיךְ לוֹמַר לָהּ: 'הֲרֵי זֶה גִּטֵּךְ' וְכוּ', כַּמְבֹאָר בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (אבן העזר קלו), כִּי הַדִּבּוּר הוּא מַהוּת הַנֶּפֶשׁ בְּעַצְמָהּ, כַּמְבֹאָר שָׁם בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל, וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי הַכְּתָב וְהַדִּבּוּר נִפְרֶדֶת מִמֶּנּוּ מִבְּחִינַת הַנֶּפֶשׁ וּמִפְּנִימִיּוּת הַנֶּפֶשׁ וְכַנַּ"ל. וְעַל-כֵּן בְּהֶכְרֵחַ לִכְתֹּב הַגֵּט לִשְׁמָהּ דַּיְקָא (שם קלא), כִּי עִקַּר הַכְּרִיתוּת וְהַפֵּרוּד מִנַּפְשׁוֹ וְכוּ' הוּא עַל-יְדֵי-זֶה הַכְּתָב שֶׁבַּגֵּט שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה הַכְּתָב מְגַלֶּה נַפְשׁוֹ וּפְנִימִיּוּת נַפְשׁוֹ, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִפְרֶדֶת מִמֶּנּוּ כַּנַּ"ל, וְעַל-כֵּן בְּוַדַּאי צָרִיךְ שֶׁיִּכְתֹּב זֶה הַכְּתָב לִשְׁמָהּ דַּיְקָא כְּדֵי שֶׁהִיא תִּהְיֶה נִפְרֶדֶת מִפְּנִימִיּוּת נַפְשׁוֹ עַל-יְדֵי-זֶה הַכְּתָב שֶׁכּוֹתֵב לָהּ. כִּי עַל-יְדֵי הַכְּתָב בְּעַצְמוֹ נִפְרֶדֶת מִמֶּנּוּ וְהַכְּתָב דַּיְקָא עוֹשֶׂה הַפֵּרוּד בֵּין נַפְשׁוֹ לְנַפְשָׁהּ, וְעַל-כֵּן בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה נִכְתָּב לִשְׁמָהּ לְגַלּוֹת פְּנִימִיּוּת הַנֶּפֶשׁ אֵלֶיהָ שֶׁרוֹצֶה בִּרְצוֹן נַפְשׁוֹ לְהַפְרִידָהּ מִמֶּנּוּ, וְזֶה נִתְגַּלֶּה עַל-יְדֵי הַכְּתָב שֶׁכּוֹתֵב לִשְׁמָהּ דַּיְקָא כַּנַּ"ל: וְזֶה שֶׁכָּתוּב (ישעיה נ, א): "כֹּה אָמַר ה' אֵי-זֶה סֵפֶר כְּרִיתוּת אִמְּכֶם אֲשֶׁר שִׁלַּחְתִּיהָ" וְכוּ'. כִּי מֵאַחַר שֶׁיִּשְׂרָאֵל הֵם כְּבָר נִתְקַשְּׁרוּ לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם בִּפְנִימִיּוּת הַנֶּפֶשׁ כִּבְיָכוֹל, עַל-כֵּן בְּוַדַּאי לֹא יִהְיוּ נִפְרָדִין בְּשׁוּם אֹפֶן, וְזֶה שֶׁמּוֹכִיחַ לָהֶם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמַרְאֶה לָהֶם שֶׁבְּוַדַּאי אֵינָם נִפְרָדִין מִמֶּנּוּ בְּשׁוּם אֹפֶן, אַף-עַל-פִּי שֶׁעָשׂוּ מַה שֶּׁעָשׂוּ וְנִתְרַחֲקוּ מֵעַל שֻׁלְחַן אֲבִיהֶם, אַף -עַל-פִּי-כֵן עֲדַיִן הֵם מְקֻשָּׁרִים בִּפְנִימִיּוּת הַנֶּפֶשׁ, כִּי מֵאַחַר שֶׁלֹּא נָתַן לָהֶם סֵפֶר כְּרִיתוּת בִּכְתָב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֵי-זֶה סֵפֶר כְּרִיתוּת אִמְּכֶם". עַל-כֵּן בְּוַדַּאי עֲדַיִן הֵם מְקֻשָּׁרִין בִּפְנִימִיּוּת נַפְשׁוֹ כִּבְיָכוֹל, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהִפָּרֵד כִּי אִם עַל-יְדֵי בְּחִינַת כְּתָב כַּנַּ"ל כְּמוֹ שֶׁהַהִתְקַשְּׁרוּת הָיָה עַל-יְדֵי כְּתָב כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן מֵאַחַר שֶׁלֹּא נָתַן לָהֶם סֵפֶר כְּרִיתוּת בִּכְתָב, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לָהֶם שֶׁיִּהְיוּ נִפְרָדִין בְּשׁוּם אֹפֶן בָּעוֹלָם, וּבְוַדַּאי עֲדַיִן הֵם מְקֻשָּׁרִים בִּפְנִימִיּוּת נַפְשׁוֹ, וְעַל-כֵּן עֲדַיִן יֵשׁ תִּקְוָה לָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי בְּוַדַּאי יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ, כִּי עֲדַיִן אָנוּ מְקֻשָּׁרִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל: [1] אני עצמי כתבתי נתתי. [2] רציתי ברצון.

לכבוד נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל. ולכבוד נשמת רבי נתן מברסלב בן חיה לאנה,  ולזכות כל ישראל החיים ומתים.

מקור: rabenubook
דילוג לתוכן