להקריב מעצמנו למען קיום מצוות ה' - אפיקי אליהו על התורה

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר אפיקי אליהו על התורה להקריב מעצמנו למען קיום מצוות ה' - אפיקי אליהו על התורה
תוכן עניינים

--------

א. וידבר ה' אל משה בהר סיני לאמר (כה.א)

פירש רש"י – מה ענין שמיטה אצל הר סיני, והלא כל המצוות נאמרו מסיני? אלא מה שמיטה נאמרו כללותיה ודקדוקיה מסיני, אף כולן נאמרו כללותיהן ודקדוקיהן מסיני.

ויש להבין, הלא פשוט הוא כי אף כללות ודקדוקי התורה נאמרו מסיני. מדוע א"כ, נצרכה התורה ללמדנו זאת מסמיכות עניין השמיטה להר סיני?

ב. עוד יש להבין, מדוע למד העניין דווקא בפרשת השמיטה ולא בפרשה אחרת?

ג. ושבתה הארץ שבת לה' (כה.ב)

פירש רש"י – "שבת לה'" לשם ה', כשם שנאמר בשבת בראשית.

ויל"ע, במה נשתנתה מצוות השמיטה, שהדגישה התורה שתהיה "לשם ה'"?

ד. עוד יש לידע, מהו שדימה עניין שבת בראשית לשמיטה?

ה. וכי תאמרו מה נאכל וכו' וציויתי את ברכתי לכם בשנה השישית (כה.כ)

צ"ב, מה העניין שנתנה לנו התורה את שמירת השמיטה בשנה השביעית?

ו. עוד יש לדקדק, הרי די היה לה לתורה לכתוב "וציויתי את ברכתי", ומדוע הקדימה התורה "וכי תאמרו מה נאכל"?

ז. אל תקח מאתו נשך ותרבית וכו' (כה.לו)

יש לשאול, מדוע אסרה לנו התורה את עניין הריבית, הרי אם השני מסכים לקבל הלוואה ולשלם בהחזרתה תוספת כספית, מדוע שייאסר העניין?

ח. אל תקח מאתו נשך ותרבית ויראת מאלקיך וכו' (כה.לו)

יש לדקדק, מדוע ייתר קרא תיבות "ויראת מאלקיך"?

ט. כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם וכו' (כה.נה)

יש לדקדק, מדוע כפל קרא באומרו: גם "עבדים" וגם "עבדי הם"?

{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד}

יבואר ע"פ יסודו של הגר"י ניימן זצ"ל בספרו דרכי מוסר [על הפרשה] בעניין מלכות שמים בשנת השמיטה. וז"ל - ולענ"ד לומר: כשהייתי באמריקה דרשתי ברבים על שמירת שבת קודש, כי שם הוא נסיון לשמור שבת, כי כל הפדיון הוא בשבת. ואמרתי להם: תדעו כי לא צריכים לשמור שבת מפני שמבטיחים לכם שע"י שמירת שבת תהיה לכם ברכה לימות החול.

אמנם גם זה נכון, אבל לא בשביל זה צריכים לשמור השבת, חייבים לשמור השבת אפילו אם נסבול בשביל שמירת שבת ונהיה עניים בשביל שמירת שבת ג"כ צריכים לשמור השבת.

כי כל מצוה צריך האדם לעשות במסירות נפש מצדו, אלא יש ציווי מהקב"ה "וחי בהם ולא שימות בהם", אבל עד "בכל נפשך", אפילו שנוטל את נפשך, מחוייבים על כל מצוה.

לכן צריך האדם להיות מוכן מצדו לסבול כל מיני סבל - חרפת רעב, ועניות וכדו' בשביל לקיים מצות ה'.

לכן בשמיטה התורה אמרה "בשנה השביעית תשבות", לא צריך האדם לשאול מה יאכל אם הקב"ה אומר לו שלא יחרוש ולא יזרע, צריך להיות מוכן לקיים מצות ה' בלי שום שאלות ויהיה מוכן לסבול חרפת רעב כדי לקיים מצות שמיטה, וזהו מלכות שמים שלימה. עכ"ל.

עוד יש להוסיף את דברי הגר"ח שמואלביץ זצ"ל בספרו שיחות מוסר (מאמר נ'). וז"ל - הנה מצות מסירות נפש שנצטוו כל ישראל לקדש את שמו הגדול, נלמדת מן הפסוק (דברים ו.ה) "ואהבת את ה' אלקיך" וכמבואר בגמ' סנהדרין (עד.) ונראה שהכוונה בזה, כי אם יחשוב האדם מחשבות הרבה, ימצא טעמים רבים שלא למסור את נפשו למות, ואף שיודע שמצווה היא, מ"מ תמיד ימצאו חשבונות שייראו בעיניו צודקים להפטר מכך.

על כן ניתנה מצוה זו בלשון "ואהבת", כי האוהב אינו מחשב חשבונות, אלא קופץ ומוסר נפשו בטרם יספיקו ההרהורים והחשבונות להטרידו ולמונעו, ומי שהגיע לאהבת השי"ת מיד הוא מוסר את נפשו. עכ"ל.

א"כ מבואר - כי מחובתנו לקיים המצוות במסירות נפש, להקריב מעצמנו למען עבודת ה' - בכל זמן ובכל מצב, כי רק על ידי כך מראה האדם שמקבל על עצמו עול מלכות שמים בשלימות, ועד כמה עובד הוא את בוראו מאהבה.

{לפ"ז כל הקושיות מתורצות}

הקושיות א' וב' מתורצות – "מה שמיטה נאמרו כללותיה ודקדוקיה מסיני, אף כולן נאמרו כללותיהן ודקדוקיהן מסיני". כי רצתה התורה ללמדנו, כי עלינו לעבוד את ה' במסירות נפש למען קיום מצוותיו, כמצוות השמיטה אשר בקיומה צריך האדם לתלות כל בטחונו בה', בהקריבו ונתינתו מעצמו למען שמירת השמיטה בהפסידו שנה שלימה של פרנסת הקרקע. כן הוא גם כן בכל מצוות התורה אשר ניתנו בסיני - יש למסור כל מאודנו ונפשנו למען שמירת מצוות התורה.

והוסיף הרש"י לומר, כי אף "בדקדוקיה וכללותיה"- על אף שהיה אפשר לומר כי בדקדוקיה וכללותיה הקלות אין צריך "להקריב מעצמנו" כל כך. השמיענו קרא כי אף בהם הקפידה התורה להצריך מסירות ונתינה מעצמנו אף בדקדוקי וכללות כל תרי"ג מצוות התורה הקדושה.

לפ"ז גם הקושיות ג' וד' מתורצות – דומות הן מצוות השמיטה ומצוות השבת, כי שתיהן מצריכות הקרבה ונתינה של האדם למען קיומן, מכח הפסידו פרנסתו וממונו למען שמירת מצוות אלו.

רק במצוות אלו שייך לומר "שבת לה'"- לשם ה', כי רק בקיום מצוות אלו, אפשר להיווכח עד כמה ירא ואוהב האדם את ה' יתברך, בהיותו מוכן להקריב מעצמו ואף לסבול חרפת רעב כדי לקיים מצוות ה', וזהו מלכות שמים שלימה.

לפ"ז גם הקושיות ה' וו' מתורצות – כל עניין מצוות השמיטה הינה עבודת ה' תוך הקרבת האדם מעצמו, בהפקירו שנה שלימה את קרקעותיו - פרנסתו למען שמירת שנת השמיטה.

לזה יתרה התורה לומר: "וכי תאמרו מה נאכל", כי כל עניין השמיטה הינו למען יקריב האדם לשם ה', בנתינתו מעצמו למען שמירת מצוות ה' - כאשר אינו יודע "מה נאכל בשנת השמיטה".

לפ"ז גם הקושיות ז' וח' מתורצות – אף במצוות הריבית ישנה הקרבה למען ה' - כי על אף שמסכים המלווה לשלם ריבית בתוספת להלוואה, ולכאורה היה הדבר צריך להיות מותר.

לימדתנו התורה, כי דווקא במצווה זו אפשר לגלות את ה"ויראת מאלקיך" כפי שייתרה התורה להדגיש. כי במצווה זו אפשר לגלות עד כמה ירא הוא את ה' להקריב ולהפסיד מעצמו למען שמירת מצוות ה' יתברך, מכח היות העניין אינו מובן מדוע אסור הוא (שהרי השני הסכים לכך).

ולפ"ז גם הקושיא התשיעית מתורצת – רמזה לנו התורה באומרה: "כי לי בני ישראל עבדים"- כי חייבים אנו לעבוד את ה' "כעבדים"- אשר בהמכרם לעבד, מקריבים הם את כל רצונם ומעשיהם למען אדונם, כי "עבדי הם" ויש להקריב מעצמנו למען ה' יתברך בכל מצב ובכל תנאי "כעבדים" היראים מרבם לעשות כל בקשותיו ורצונותיו, בהיותנו מוכנים לסבול כל מיני סבל - חרפת רעב, עוני וכדומה - למען קיום מצוות ה'.

--------

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט''א
אפיקי אליהו על התורה

פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א - שנת תשע"ב לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן