לאוין - ז - ספר חפץ חיים

תוכן עניינים

וְלִפְעָמִים ((ז)) עוֹבֵר הַמְסַפֵּר גַּם כֵּן בְּלָאו {ויקרא י''ט י''ז} דְּ''לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ'', כְּגוֹן אִם בְּפָנָיו שָׁלוֹם יְדַבֵּר אֶת רֵעֵהוּ, וְשֶׁלֹּא בְּפָנָיו מַבְאִישׁ אֶת רֵיחוֹ בִּפְנֵי אֲחֵרִים, וְעַל אַחַת כַּמָה וְכַמָה אִם בְּפֵרוּשׁ מְצַוֶּה לָהֶם, שֶׁלֹּא יֵלְכוּ וְיוֹדִיעוּהוּ, דִּבְוַדַּאי עוֹבֵר עַל לָאו זֶה.

(ז) ולפעמים עובר המספר וכו'. ואף שאמרו בגמרא דערכין (ט''ז:) דבשנאה שבלב הכתוב מדבר והובא דבר זה ברמב''ם במדע פ''ו הלכה ה' וז''ל והמכה חבירו והמחרפו אע''פ שאינו רשאי אינו עובר בלא תשנא. כוונתו דוקא מחרפו, אף שגברה שנאתו עד שפלטה לחוץ עכ''פ ידע חבריו איך להשמר ממנו, אבל בשנאה שבלב אף דלא ידע איך להשמר ממנו, ולכן אסרה התורה את זה בפרטיות וא''כ בעניננו הנ''ל הוא תרתי לגריעותא. א. שגברה שנאתו כ''כ עד שפלטה לחוץ. ב. שלא ידע חבירו איך להשמר ממנו כיון שבפניו הוא מדבר עמו בדרך שלום ואהבה ואך שלא בפניו הוא מכהו בלשון פיו. וב''ה שמצאתי כן בסה''מ להרמב''ם מצוה ש''ב וז''ל הזהיר אותנו משנוא קצתנו את קצתנו וכו'. ולשון ספרא לא אמרתי אלא בשנאה שבלב. אמנם כשהראה לו השנאה והודיעו שהוא שונא אותו אינו עובר על לאו זה ועובר על לא תקום ולא תטור ואהבת עכ''ל. הרי שביאר הרמב''ם בפרוש והראה לו וכו' והודיעו וכו' וכן החינוך כתב ג''כ כלשון הזה של הרמב''ם.

ולאו דלא תשנא שייך בד' אופנים הראשונים ורק במספר ושלא בפניו.

לזכות נשמת רבנו ישראל מאיר הכהן בן דובורושה זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ולזכות כל ישראל החיים ומתים..

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל מו''ל ששמו שמור במערכת תורת אמת

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

 

דילוג לתוכן