לאוין - ג - ספר חפץ חיים

וְעוֹבֵר נַמֵי ((ג)) הַמְסַפֵּר בְּמַה דִּכְתִיב {דברים כ''ד ח'}: ''הִשָּׁמֶר בְּנְגַע הַצָרַעַת לִשְׁמֹר מְאֹד וְלַעֲשׂוֹת'', וּפֵרְשׁוּ בְּסִפְרָא {בחקתי פרשה א' ג'} דְּמַה שֶּׁכָּתְבָה הַתּוֹרָה ''לִשְׁמֹר מְאֹד'', הַכַּוָּנָה שֶׁלֹּא לִשְׁכֹּחַ מִלְּהִזָּהֵר מִלָשׁוֹן הָרָע, שֶׁלֹּא תָּבֹא עָלֶיךָ הַצָרַעַת עַל יְדֵי סִפּוּר הַזֶּה.

(ג) ועובר נמי וכו'. מקור הדברים הוא בספרא [ריש פ' בחוקותי] הביאו הרמב''ן בפ' תצא וז''ל זכור את אשר עשה ה' אלהיך למרים וגו', יכול בלבבך כשהוא אומר השמר בנגע הצרעת לשמור מאוד ולעשות הרי שמירת הלב אמור הא מה אני מקיים זכור שתהא שונה בפיך.

וכתב הרמב''ן על זה וזה לשונו: ופירושה, כי אצלם ''השמר בנגע הצרעת'' מנגע הצרעת, לשמור מאוד שלא תבואך, ולעשות בה ככל אשר יורו אתכם הכהנים, וזכור את אשר עשה ה' אלהיך למרים שתהא מזכיר זאת בפיך עכ''ל. ואף שאפשר לומר דאף לדברי רמב''ן איננו לאו גמור רק מריבויא בעלמא דלשמור מאוד דריש הספרא ועיקר הלאו דהשמר וכל שמירה הוא ל''ת אתי לקציצת בהרת שהוא לאו גמור לכל מוני המצות, עכ''פ דינא דאורייתא הוא מריבויא דקרא שציונו הש''י לשמור מאוד שלא להסיח מלבנו מלהזהר מלשה''ר כדי שלא יביא אותנו האיסור לצרעת. ומה שמנינו אותו בגררא דלאוין אף דקי''ל השמר דכתיב אצל עשה עשה, והכא כתיב אצל זכור שהוא עשה כדלקמן בעשין אות א' וכן משמע בספר חרדים, משום דלענ''ד נראה דהכא שאני כיון דעיקר קרא זה אתי ללאו גמור והוא לאו דקציצת בהרת אפשר דגם זה נכנס בכלל לאו, ובפרט לפי מה שכתב המהרש''א בשבועות (דף כ') בחידושי אגדות דכל היכי דיש בענין הזה לאו ג''כ אז חוזר הענין לכללו דכל היכי דכתיב שמירה הוא ל''ת, א''כ בענין לשה''ר דיש ג''כ לאו דלא תלך רכיל כמו שכתב הרמב''ם אתי ג''כ האי שמירה ללאו. ומה שסתמנו הדברים וכללנו לאו זה אף ברכילות, משום דבאמת רכילות מביא ג''כ לידי צרעת כדמוכח בערכין (ט''ז ע''א) בגמרא דמשני הא דאהנו מעשיו נגעים באים עליו פירש''י שנתקוטטו על ידו, ועוד ראיה מדואג שנענש בצרעת כדאיתא בסנהדרין (ק''ו ע''ב) ודואג רוכל היה כדאיתא בכמה מקומות. וכללנו נמי אף שלא בפניו ממעשה דמרים דהיתה ג''כ שלא בפני משה כדאיתא בספרי פ' תצא ואעפ''כ נענשה בצרעת ובוודאי על אמת ג''כ העונש הזה כדאיתא ברז''ל ג' אמרו אמת דואג ובני רמון הבארותי וכו' ואעפ''כ נענש דואג וכנ''ל ואין חילוק בין איסור רכילות ללשה''ר וכנ''ל. אך על המקבל צ''ע אם הוא שותק ואינו מסייע לו בשום דיבור רק שהוא מאמין לו בלבו אם גם הוא נלקה בצרעת עבור זה וצ''ע.

לזכות נשמת רבנו ישראל מאיר הכהן בן דובורושה זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ולזכות כל ישראל החיים ומתים..

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל מו''ל ששמו שמור במערכת תורת אמת

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

 

דילוג לתוכן