דף הבית ספרי קודש אונליין בשבילי המגילה ביאור המקראות - מגילת אסתר כתיבת מגילת אסתר וקריאתה א. כתבי הקודש ב. מגילת הנס
וז"ל הבית אפרים סי' ס"ח, אפילו למ"ד נאמרה [ברוח הקודש] לכתוב, אין הציווי לכותבה כדי ללמוד מתוכה כמו נביאים וכתובים, רק משום מצות קריאה, שכך תיקנו עפ"י רוה"ק לקרותה מתוך הכתב וכו', שהקריאה אינה כדי להתלמד, רק למען יספרו לבניהם דור אחרון אחר שהגדיל ה' לעשות עמנו, ופרסום תקפו של נס, ואינו דומה לשאר נביאים וכתובים שנאמרו ברוח הקודש ומסרום לעם ג' בתורת דברי קבלה כדברי תורה ללמוד בהם ולתכלית זה הם כתובים ומסורים לעם ה' אלה, משא"כ במגילה שניתן לכתוב לשם מצות קריאה ואין מקיים מצות ת"ת בקריאתה רק מצות חכמים בקריאתה לבד.

ובשו"ת אבני נזר או"ח סי' תקי"ז כתב על דברי הבית אפרים וז"ל, לא אאמין שיצאו דברים אלו מפי אותו צדיק שלא יקיים תלמוד תורה בלימוד מגילה, ואם כן בחנם טרחו חז"ל בעלי הש"ס והמדרש שפירשו כל דברי המגילה ודרשו בה דרשות, ולפי דבריו היו כל יגיעם לריק חס ושלום, כי מצות קריאה ודאי מקיים אפילו אינו יודע כל הדרשות האלה, ואפילו לא ידע פי' המלות מקיים המצוה מידי דהוי אחשתרנים בני הרמכים, ומי התיר להם זה לבטל מדין תורה ולעשות מדרש מגילת אסתר, אלא ודאי מגילת אסתר תורה כמו נביאים וכתובים כי יש בה כמה למודים בכל קוץ וקוץ הן בנגלה הן בנסתר, והרי מגילת אסתר מכלל ספרי קודש שצריך תלמיד חכם להיות בקי בהם, ועוד הרי הקורא מגילה הכתובה בין הכתובים בצבור לא יצא, ואם כן למה כתבה למגילה זו כלל כיון שאין יוצא בה, ודוחק לומר דלקרות בה ביחיד כתבה, שהרי מצוה לקראה בצבור, והרי מבטלין תלמוד תורה ועבודה לשמוע מגילה בצבור, אלא ודאי נכתבה ללמוד בה כשאר כתובים, עכ"ל.

והנראה בזה, דהנה איתא במגילה ז. אמר שמואל אסתר אינה מטמאה את הידםי, ופריך למימרא דסבר שמואל אסתר לאו ברוח הקודש נאמרה, ומשני נאמרה לקרות ולא נאמר לכתוב, ובתוס' שם הקשו דהיכי פליג שמואל על סתם מקרא דלקמן דתנן קראה על פה לא יצא, וע"כ דנאמרה גם לכתוב, ותירץ הריטב"א דנאמרה ברוח הקודש לכתוב שלא יהא כקורא בע"פ, אך לא נאמרה לכתוב בכלל שאר כתבי הקודש.

ובחידושי מרן רי"ז הלוי פ"ב מגילה כתב בביאור דבריו וז"ל, דדין כתיבת מגילה לחוד, ודין כתיבת כתבי הקודש לחוד, ודין כתיבת מגילה הוא מילתא באנפי נפשי' לגמרי, שאינו שייך כלל לדין כתיבה האמורה בכתבי הקודש, וכדחזינן דאף לשמואל דלא ניתנה מגילת אסתר להכתב כלל בדין כתבי הקודש, מ"מ אית בה דין כתיבה לענין לצאת ידי חובת מגילה וכו', מין כתיבה נפרדת מלבד הדין כתיבה של כתהי הקודש.

והנה הרמ"א ביו"ד סי' רע"א ס"ו הביא פלוגתת הראשונים בדין כתיבת כתבי הקודש שלא בדיו, דדעת רבינו ירוחם דכל כתבי הקודש כתיבתן בדיו, ודעת המרדכי דדוקא בספר תורה צריך כתיבה בדיו, אבל בשאר כתבי הקודש לא, ואילו בהלכות מגילה מבואר במגילה יט. דצריך לכתוב בדיו, ויליף לה מכתיבת מגילת איכה, וכן נפסק בשו"ע או"ח סי' תרצ"א ס"א דכותבה בדיו, וצ"ע מ"ש מגילה משאר כתה"ק.

אכן למש"נ העירני הגר"א קצבורג [מגילת האורים] ליישב, דאף דדין כתבי הקודש אין בהם דין כתיבה בדיו לדעת המרדכי, מ"מ כתיבת מגילה שאני, דאף דחלות דין כתבי הקודש שפיר חיילא אף שלא בדיו, כשאר כל כתבי הקודש, מ"מ חלות דין מגילה נאמר בה שצריך שתהא כתובה בדיו, [ולפי"ז נמצא דאף מגילת איכה יש לה דין כתיבה לעצמה מלבד חלות דין כתיבה מחמת לתא דכתבי הקודש, ולכן שפיר יש בה דין כתיבה בדיו].

אשר מוכרח בזה, דכמו דבעיקר דין כתיבת המגילה תרתי איתנייהו ביה, חדא דין כתיבה מדין כתבי הקודש, ושנית דין כתיבה מחודש לעצמו מחמת לתא דכתיבת מגילה, הרי לפי"ז גם בעיקר דין קריאתה תרתי איתנייהו ביה, חדא דין לימוד תורה כדין כל הקורא בכתבי הקודש, ושנית דין קריאה של מקרא מגילה, ומצות מקרא מגילה ביום הפורים הוא להיות קורא אותה בתורת מגילה, ולא [רק] בתורת כתבי הקודש.

הלא מעתה נראה דהקורא מגילה אינו מקיים מצות תלמוד  תורה, כי אף שהיא מכלל סדרן של כתובים, היינו דין מסוים לעצמו שאסתר ביקשה מן החכמים שמגילת אסתר תהא מכלל הכתובים [מגילה ז.], וממילא דכל הקורא בה ועוסק בה מקיים מצות תלמוד תורה, אכן דין קריאתה ביום הפורים אינו מחמת לתא דשם כתבי הקודש, אלא דין מסוים של קריאת מגילת הנס, ואף שהבית אפרים לא כיוון לזה, מ"מ כן נראה.

ובטורי אבן מגילה כא. כתב דעד זמן רבן גמליאל שהיו לומדים תורה בעמידה מפני כבוד תורה, הרי שגם קריאת מגילה היתה בעמידה, כשאר כל תלמוד תורה, ובשפת אמת כתב וז"ל, קריאת מגילה אינה להבין ולהורות, רק לצאת ידי מצוה ולפרסם הנס, ואין בה דין לימוד עכ"ד, ולמש"נ הרי דאף דגוף דברי המגילה הויין כתובים, מ"מ מה שניתנה לקרות בפורים לא ניתנה לשם ת"ת, וממילא אין בה דין ישיבה.

וסמך לזה נראה מהא דאיתא במגילה יח: שאם קרא מקצתה של מגילה בעל פה יצא, וצ"ע דהלא איתא בתמורה יד: דדברים שבכתב אי אתה רשאי לאמרם בע"פ, וא"כ מן הדין שיהא אסור לקרוא מגילת אסתר בעל פה, ויעוין בראשונים בתמורה יד: שנחלקו אם האיסור לומר בע"פ דווקא בתורה, או אף בנביאים וכתובים, וא"כ מאחר דמגילת אסתר מכלל סדרן של כתובים למה אם קראה בע"פ יצא, וצ"ע.

אכן נראה עפ"י מה שהארכתי במקו"א דיסוד האיסור לקרוא דברים שבכתב בע"פ, הוא משום שלא ניתנה מצות ת"ת אלא באופן שקורא אותה כצורתה, ויעוין בחקרי לב או"ח סי' י"ב דאינו  מקיים מצות ת"ת כשאומר בע"פ דברים שבכתב, ומשום שמצות ת"ת ליתא אלא כשקורא אותה כצורתה, וממילא לענין מקרא מגילה שניתנה להאמר בתורת מגילת הנס ופרסומי ניסא, אין בזה שום איסור לקרא בע"פ.

ומיושבת בזה היטב קושית בדבר אברהם ח"א סי' ט"ז סקי"ח, שהעיר על מה שלא הוזכר במגילה כא. שצריך לברך ברה"ת לפני קריאת מגילה, והלא דעת הירושלמי בברכות פ"ז דקריאת התורה בציבור טעונה בברכת התורה מדאורייתא [וכן הכריע במשכנות יעקב או"ח סי' ס"ג], וביאר דברכת על מקרא מגילה הוי קיום ברכה"ת, עוד כתב דאפשר דרק בתורה הוא דחייב מדאורייתא ולא בנו"כ, יעוי"ש עוד.

אכן למש"נ ניחא מאד, דכל עיקר חיובא דברכת התורה נאמרה דוקא כאשר הקריאה היא בתורת קריאה של תורה, משא"כ קריאת מגילה אינה קריאה של תורה, ואין מקיים בה כלל מצות ת"ת.

עוד נראה ליישב, דאף אם נימא דיש קיום תלמוד תורה בקריאת מגילה, מ"מ י"ל עפ"י המבואר בירושלמי דקריאת התורה יש בה מענין מסירת התורה, שהקב"ה מוסרה לישראל ע"י משה, ומעמד מתן  תורה מחייב ברכת התורה, משא"כ כל לימוד תורה ברבים לא, וקריאת מגילה אף אם נימא שיש בה קיום מצות ת"ת, מ"מ אין קיומה בתורת מסירת התורה לישראל, וא"כ זה ודאי אינו מחייב ברכת התורה.

והנה בגבורת ארי יומא סח: כתב דביומא שם משמע דאין הכהן מברך ברכת התורה לפני קריאת התורה ביוה"כ, והקשה דמ"ש מכל קריאה שקורין בשבת ויו"ט שמברכין לפניה, ותירץ דכיון שעיקר קריאה זו מוטלת על הכה"ג ולא על זולתו, [וכ"ה בבית מאיר יו"ד סי' רע"ט ס"ב ובאבנ"ז חו"מ סי' קנ"ב], ובפרשת אמור הארכתי ליישב דדין קריאה זו אינה מדין מסירת התורה, אלא דין שהעבודה תהא נעשית עם עניניה שבתורה.

[Total: 0    Average: 0/5]
שינוי גודל גופנים
ניגודיות