כניסת בית הכנסת

אין ללמוד בספר זה ללא הדרכה מרב ירא שמיים, לימוד קבלה נועד אך ורק למי שמילא כרסו ש"ס ופוסקים ועומד בתנאים שרבי חיים ויטאל מציין בהקדמת עץ חיים ללימוד הקבלה.

בית הכנסת הא דאמרינן מצוה על האדם להיות מעשרה ראשונים בבהכ"נ צריך שאחר שיבא לבה"כ א' מעשרה ראשונים לא יצא משם עד שישלים תפילתו שם לא כאותם הנוהגים להיות מעשרה ראשונים בבהכ"נ זה ואח"כ חוזרים והולכים להתפלל בבהכ"נ אחרת שלא היו שם מעשרה ראשונים טעות הוא בידם ולא תחשב למצוה כלל. ראיתי למורי ז"ל שלא היה נוהג להיות מעשרה ראשונים ואמר לי הטעם מפני שהוא היה חולני והיה צריך לשהות בביתו כדי לעשות צרכיו ועוד סיבה אחרת כדי שאח"כ ילבש טלית ותפילין בביתו וילך מעוטר ומעוטף בטלית ותפילין לבהכ"נ והיה מוכרח לעשות כן ביום כי בלילה לאו זמן תפילין הוא והי' ראשונים היו מקדימין לביהכ"נ באשמורת טרם אור היום ולכן לא היה יכול לקיים מצוה זו לסיבות אלו. הנכנס לבה"כ צריך ליזהר מאד להתעכב מעט בפתח קודם שיכנס ולהראות עצמו ירא וחרד ומזדעזע לכנס בהיכל מלכו של עולם וענין זה מועיל מאד אל השלימות של האדם ואל ההשגה וז"ס הפסוק וממקדשי תיראו גם זמ"ש בגמרא בענין אחיתופל שלמדו לדוד ע"ה פ' בבית אלקים נהלך ברגש ורמז ג"כ ענין ברגש שיתרגש האדם ויזדעזע בעת כניסתו בבית אלקים שהוא בהכ"נ:

עוד נרמז ברגש אל שם אבגית"ץ שהוא בגימט' ברג"ש עם המלה בעצמה והענין הוא שצ"ל כשנכנס בפתח בהכ"נ פ' ואני ברוב חסדיך אבא ביתך כו' ותכוין כי רוב חסדיך הוא החסד העליון אשר אנו צריכין תמיד אליו ובפרט כשאנו נכנסין להיכל המלך לשאול בקשתינו כי החסד הזה הוא הנק' יומא דכולהו ולכן בכל הימים וגם בכל תפלה מג' תפלות ערב ובקר וצהרי' שאת' נכנס לבהכ"נ תכוין בחסד הזה שהוא יומא דכולהו ותכוין אל שם אבגית"ץ שהוא בחסד כנודע וז"ס בבית אלקי"ם נהלך ברגש ר"ל עם שם אבגית"ץ העולה בגימ' ברג"ש עם המלה עצמה כנז' ואחר שאמרת פ' זה בפתח בהכ"נ אז תכנס אח"כ בבהכ"נ ולא תאמר הפ' הזה אחר שנכנסת כי מנהג זה הוא טעות ביד הנוהגי' אותו:

עוד ירצה כי כבר הודעתיך שקודם שנכנס יאמר פסוק ואני ברוב חסדך כו' ויכוין לשם אבגית"ץ העולה במספר ברג"ש והענין הוא כי השכינה היא נקרא בהכ"נ ונקרא בית אלקי"ם וזמ"ש בבית אלקים נהלך ברגש כי קודם שיכנס האדם לבהכ"נ שהיא השכינה צריך לימלך באבהן ולומר פסוק ואני ברוב חסדיך כנז' בס' הזוהר כי בפ' זה רמוזים ג' האבות ויכוין באבגית"ץ הנק' רוב חסדיך גם יכוין לעשות מנה"י דז"א ג' מוחין חב"ד אל נוקבא דז"א כנודע וזה יכוין בר"ת בבית אלקים [מספר ג' מוחין, ר"ת] נ"הלך ב"רגש ב"ן, והכונה הוא שימשיך ג' מוחין הנז' אל הנוק' הנקרא ב"ן שהיא הוי"ה דההין כנודע:

ודע כי אעפ"י שהכונה זו כוללת בכל הימים ובכל שלשה זמני התפילות שבכל יום כנז' עכ"ז יש שינוי אחר והוא כי אעפ"י שבכל יום תכוין אל שם הנזכר עכ"ז ביום ראשון של השבוע תכוין בפרטות אל אות אחת של שם הזה ותכוין כי אות זה גוברת ביום הזה באופן זה אות א' גוברת ביום ראשון של השבוע ואות ב' ביום ב' של השבוע ואות ג' ביום ג' של השבוע ואות י' ביום ד' של השבוע ואות ת' ביום חמישי של השבוע ואות צ' ביום ו' של השבוע וענין כונה זו תכוין בכל ג' תפלות יום ראשון תכוין כי אות הא' גוברת וכעזה"ד בשאר הימים:

והואיל דאתא לידן נגמור גם הכונות של יום שבת כי אז תכוין ביום ההוא אל שם מ"ב האחרון הנקרא שקוצ"ית כי שם זה גובר בכולן ביום שבת והוא נחלק לג' חלוקות כיצד בליל שבת קודם שתכנס לבהכ"נ תכוין לב' אותיות הראשונות שהם ש"ק ובבקר יום שבת תכוין לשתי אותיות אמצעיות ו"צ ובמנחה תכוין לשתי אותיות אחרונות י"ת עוד תכוין בליל שבת בשתי אותיות ש"ק לפי שבלילה נק' המלכות חקל שהיא חיבור ד' שמות יהו"ה אהי"ה יהו"ה אדנ"י ובשחרית נקרא המלכות תפוחין ובמנחה נק' קדישין והנה בלילה עולה המלכות לנה"י של ז"א והם סוד ש' וסוד ק' כמבואר אצלינו וז"ס שבת ש' בת כי המלכות הנק' בת עולה אל נה"י הנק' ש' ובמנחה יכוין בשתי אותיות י"ת כי אז היא נקרא' קדישין כנז' וקדוש הוא בגימ' י"ת והם סוד ת"י נימין שברישא דז"א:

גם צריך לכוין בקצור כל זה בלילה בג' פעמים שאומרים ויכולו כו' בליל שבת והנה בויכולו הראשון יכוין באותיות ש' לפי שאז הנה"י דז"א שהם ג' ענפי אות ש' נעשו מוחין אליה בויכולו הב' יכוין באות ק' כי אז היא נק' תפוחין לפי שג' מוחין שלה נעשה לה עתה יותר מלמעלה והוא מן חג"ת שבז"א והם סוד ג' אבות שבכולם נרמז אות ק' כי ביצח"ק ויעק"ב כבר נמצא בהם אות ק' ממש ובאברהם נרמז בו במה שהוליד לק' שנה וכן הנה"י עצמם נעשים ק' שהם ג"פ ל"ג ל"ג ל"ג בקבלתם עתה שפע מן חג"ת כמבואר אצלינו ועי"ש. ובויכולו הג' יכוין בחב"ד שהם יותר עליונים ובכל קוץ ת"י נימין כמנין קדוש. עוד ירצה כונת הענין בארוכה. וביאור הענין הוא כי בליל שבת אומרים ב' פעמים ויכולו הראשון בתפילת ערבית והב' הוא אחר העמידה שאומרים כל הקהל יחד ושם הודעתיך כי ויכולו הראשון הוא רומז במלכות שעולה עד נה"י של ז"א. וביאור הענין הוא במה שנת' אצלינו כי הנה"י של אי' הם מוחין אל הז"א והם מתפשטין בכל ז"א וג' פרקים האחרונים מהם הם בנה"י של ז"א ואלו נעשין עתה מוחין אל המלכות וכנגד זו העליה תכוין באות ש' של שקוצי"ת כנודע כי אות ש' נחלקת לג' ווין שיש בצורת שי"ן ורומזין לנה"י הנז' והנה הג' ווין הם עולים בגימ' י"ח וז"ס וכל שיח השדה ולכן תכוין כי עתה המלכות נק' חק"ל שהוא תרגום של שדה שהוא סוד הנה"י הנז' הנק' שיח השדה. ובאות ק' של שקוצי"ת תכוין בויכולו הב' שהוא עלי' הב' שבה מקבלת המלכות במוחין שלה אור מן חג"ת דז"א אשר שם ג' פרקין האמצעים דנה"י דאי' כי גם הם נק' מוחין כי כל בחי' הנה"י דאי' נק' מוחין ואמנם לפי שאין המלכות עולה עתה עד שם רק שאור חג"ת דז"א מתפשט בנה"י דז"א למטה במקומ' ולכן נרמז מציאות זה באות ק'. וביאור הענין הוא כי אם תחלק אות ק' לג' חלקים יהיה כל חלק מהם ל"ג חלקים כי ג' פעמים ל"ג הם ק' והוא כי חג"ת כל אחד מהם כלול מעשר והם שלשים ואלו הג' חג"ת נכללין ויורדין למטה בכל א' מן הג' תחתונות הנקרא נה"י המאירים במלכות ולכן הם ל' וג' וכאשר תכלול ג' פעמים השלשים עם כל א' מהג' יהיו ג"פ ל"ג ל"ג ל"ג שהם ק' עם הכוללות כי כונתינו הוא להוריד החג"ת שהם ל' אל נה"י שהם ג'. ובשחרית תכוין לאות ו' כנגד ישמח משה שהוא אות ו'. ובמוסף תכוין לאות צ' שהוא כנגד היסוד צדיק יסוד עולם כי אות צ' רומז אל היסוד שהוא הצדיק שבו תפלת מוסף. ובמנחה תכוין לאות י' מן שקוצי"ת באומרך ואני תפלתי לך ה' כו' ומלת תפלתי ר"ל תפלת י' וביאור הענין הוא כי עתה עולה עד מקום הדיקנא דא"א כמבואר אצלינו ונודע והוא כי בהיותו ז"א למטה היה יורד השער של רישא דא"א נמשך בראש ז"א להשפיע לו והשער הזה הוא סוד ת"י נימין כמנין ב' אותיות י"ת של שקוצי"ת:

וכבר ביארנו באדרת נשא דקכ"ח ע"ב כי הם ת"י נימין כמספר קדוש ובסוד ת"י עלמין ות"י עיבר הנז' והנה בחינה זו היא סוד שם יהו"ה דע"ב דמלוי יודין ויש עשר אותיות במילואו וזהו ואני תפלתי תפלת י' כי עתה עולה עד עשר אותיות ההם ומה שהיה בתחילה מקבל השפע הזה בריחוק גדול דרך אותם השערות הנה הוא עתה עולה עד שם ומקבל השפע בקירוב גדול כי השערות ההם הם נמשכין מזאת ההוי"ה שיש בה י' אותיות דמילוי יודין כנז' וז"ש לך ה' עת רצון כי ע"י עליית ז"א בדיקנא דא"א יש בו כח לקבל שפע מן מצחא דילי' הנק' מצח הרצון. ולאות ת' של שקוצי"ת תכוין כנגד תפלת המנחה שבה אנו אומרים אתה אחד ושמך א' כו' והענין הוא כי הנה ד' יודין יש בשם ע"ב הנז' וכל י' מהם כלולה מי' הוא ק' ונמצאו ארבעתם עולים בגימ' ת' וזהו אתה אחד ר"ל א"ח ד' כי עתה הז"א הנקרא א"ח עולה עד מקום ד' שהם הד' יודין הנז' וז"ס אחד:

ואחר שנכנס לבה"כ שמעתי בשם מורי ז"ל שבכניסתו ישתחוה כנגד ההיכל ואחר כך יאמר מזמור אלקים יחננו ויברכנו אשר יש בו ז' פסוקים וכנגדם יקיף ז' הקפות סביב התיבה שבאמצע הבה"כ וטוב הוא שיכוין לגמור פסוק א' בכל הקפה מהז' עד שיגמור הז' הקפות בז' פסוקים ויכוין כי התיבה היא כנגד המלכות ותכוין להמשיך אליה ז' אורות מקיפין שהם מן החסד עד המלכות ואור המקיף של המלכות ג"כ אנו ממשיכין אלי' והיא מכלל ז' המקיפין ותכוין לכלול עצמך לקבל מן ז' אורות המקיפין האלו אתה והמלכות ביחד וביום א' תכוין לפ' ראשון שהוא אלקים יחננו כו' ותכוין שהוא גובר על הז' פסוקים והוא תגבורת החסד על ו' התחתונים וביום הב' תכוין כי פ' הב' גובר על כולם וכן תכוין עד יום הו' כי אז תכוין בפ' הו' שהוא גובר על כולם ואמנם ביום השבת איך צריך להקיף רק הקפה א' בלבד וספק בדבר אם הוא כנגד הת"ת הנק' שבת וכולם כלולות בו או אם הוא כנגד הבינה הכוללת לכל הז' ולכן אין בשבת רק הקפה א' ע"כ שמעתי בשם מורי ז"ל אבל אני ראיתיו שהוא היה בא לבה"כ ולא היה מקיף שום הקפה ואפשר כי בשביל שלא היה הוא מן הי' הראשונים לפי שהיה מתאחר לבא כנ"ל ולכן לא היה מקיף מפני הרואים שנראה כיוהרא כנלע"ד. ואמנם מה שאני שמעתי ממורי ז"ל הוא שיכוין כי בהכ"נ הוא בחי' שם הוי"ה דמילוי ההי"ן העולה בגימ' ב"ן שהוא בית כנוסיא לג' שמות העליונים ממנו שהם ע"ב ס"ג ומ"ה ושם ב"ן זה הוא המלכות ויש בה י"ס ואם תמנה עשר הויות דההין של ב"ן יהיו בגימ' כמנין כנסת עם הי' כוללים שלהם. גם ראיתי למורי ז"ל נזהר בתכלית הזהירות שלא לדבר כלל בבה"כ אף שלא בשעת התפלה וכמעט שאפי' בדברי מוסר ותוכחות ותשובה לא היה רוצה לדבר כדי שלא ימשך מזה איזה דיבור של חול. גם ראיתיו נזהר מלרוק בבה"כ ואם נזדמן לו רוק היה מבליעו בטליתו או בולעו בגרונו:

גם כל הזמירות והקרבנות והק"ש היה מורי ז"ל נוהג לאומרם מתוך סידור התפלות שבידו אבל בתפל' העמידה דלחש היה עוצם עיניו ואומר על פה וגם בחזרת הש"ץ היה עוצם עיניו ושומע ומתכוין לדברי הש"צ:

 

לעילוי נשמת מורנו ורבנו עטרת ראשנו רבי יצחק בן שלמה לוריא אשכנזי ולמורנו ורבנו עטרת ראשנו רבי חיים בן יוסף ויטאל ובנו רבי שמואל.

לעילוי נשמת ולזכות כל ישראל החיים והמתים ולתיקון כל ישראל החיים ומתים, לרפואת כל עם ישראל החיים והמתים - ולשם ייחוד קודשא בריך הוא ושכינתא.

בס''ד - כל הזכויות שמורות ל - ''ויקיטקסט'' תחת רשיון ''GNU Free Doc.' 

דילוג לתוכן