כוונת המעשים - אפיקי אליהו על התורה

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר אפיקי אליהו על התורה כוונת המעשים - אפיקי אליהו על התורה
תוכן עניינים

--------

א. ויהי עשו איש יודע ציד איש שדה (כה.כז)

יש להבין, מדוע לא קראה התורה לעשו בפשטות "עשו הרשע", מדוע קראתו "איש יודע ציד איש שדה"?

ב. ויהי עשו איש יודע ציד איש שדה (כה.כז)

פירש רש"י – "יודע ציד"- לצוד ולרמות את אביו בפיו ושואלו אבא היאך מעשרין את המלח ואת התבן, כסבור אביו שהוא מדקדק במצות.

ויל"ע, כיצד לא הבחין יצחק ברשעות בנו עשו בסוברו כי מדקדק במצוות הוא, וכי לא ראה רשעותו?

ג. ויהי עשו איש יודע ציד איש שדה (כה.כז)

איתא בבראשית רבה (פס"ה.טז) הדא הוא דכתיב (משלי יב.יב): חמד רשע מצוד רעים אשר איתה בבית, שבהן היה משמש את אביו. אמר ר' שמעון בן גמליאל: כל ימי היתי משמש את אבא, ולא שמשתי אותו אחד ממאה ששמש עשו את אביו.

יש להבין, כיצד רשע כעשו שימש את אביו בדרגה כזאת נעלית?

ד. ויזד יעקב נזיד וכו'. ויאמר עשו אל יעקב הלעיטני נא מן האדום האדום הזה כי עיף אנוכי על כן קרא שמו אדום (כה.כט-ל)

יש לתמוה, כיצד יעקב "היושב אוהלים" יצא מלימודו למען הכנת נזיד עדשים?

ה. עוד יש לידע, מדוע הוכרח עשו לנקוט בלשון "הלעיטני נא"- השייכת בבהמה, הרי "הלעטה" שייכת רק בבעלי החיים, מדוע לא נקט לומר "האכילני נא"?

ו. ועתה שא נא כליך תליך וקשתך וצא השדה וצודה לי ציד (כז.ג)

יש להבין, מדוע בציווי יצחק לעשו הורה לו אף כיצד להביא הציד. באמרו לו: "ועתה שא נא כליך תליך וקשתך וכו'"- מדוע לא ציווהו שיביא לו הציד ותו לא, והקפיד לפרט לו כיצד יעמול בהבאת הציד?

ז. ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי והביאה לי ואוכלה בעבור תברכך נפשי (כז.ד)

יש להבין, מדוע הקפיד יצחק בנוסף לצייד "בכליך קשתך וכו'", שאף "ועשה לי מטעמים"- שעשו אף יבשל "בעצמו" המטעמים, וכי מה לעשו ולהכנת מטעמים?

ח. לך נא אל הצאן וקח לי משם שני גדיי עיזים טובים ואעשה אותם מטעמים לאביך וכו' (כז.ט)

מבואר, כי ביקשה רבקה מיעקב שיטרח בעצמו להביא לה את גדיי העיזים, בכדי שתעשה המטעמים.

ויש להבין, מדוע היתה רבקה צריכה להקפיד שיעקב יתבטל מתורה ויטרח בהבאת הגדיים, וכי אחר כל טרחתה בהכנת המטעמים, לא יכלה לטרוח עוד קמעא בהבאת הגדיים בעצמה?

ט. ויאמר אתה זה בני עשו ויאמר אני. ויאמר הגישה לי ואכלה מציד בני למען תברכך נפשי (כז.כד-כה)

צריך להבין, מדוע קבלת יעקב את ברכות יצחק הגיעה דווקא בדרך של כביכול רמאות, ולא בדרך הגונה ופשוטה?

{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד}

יבואר ע"פ את יסודו של הגרש"ז זצ"ל מקלם בספר חכמה ומוסר (ח"א ע"ח) בעניין קידוש המעשים. וז"ל - עלינו לעיין בפרשת המשכן וכליו. עיקר המשכן היה ארון הקודש והתורה אשר היתה נתונה בו. מסיבה זו נכתב תחילה על עשיית הארון, ולכן גם קדמה עשייתו לכל. בין כלי המשכן הנוספים אנו מוצאים את השלחן שעליו הונח לחם הפנים ואת המזבח שעליו היו צולים בשר ושורפים אותו. כמו"כ היו שם קטורת לריח טוב ומלח למלוח את הקרבנות.

כל הדברים האלה כמו המשכן עצמו היו כטפלים מול העיקר - הארון אשר עמד בבית קדש הקדשים, ובתוכו התורה.

והנה כאשר נתבונן באדם נמצא שגם בו יש את כל הדברים הנ"ל. וכאשר התורה מונחת בו, נתקדשו כל ענייניו וכולו קודש לה', כי כל המנסך יין ע"ג גרונו של ת"ח וכו' וענין זה כללו חכמים במילים קצרות -"כל מעשיך יהיו לשם שמים" (אבות פ"ב) ובאיזה אבר נעשית הכוונה לשם שמים אם לא במח, שהוא ארון הקודש של האדם. וכאשר כל עניינם הם אכן לשם התורה, כולו קדוש. עכ"ל.

א"כ מבואר - כי בכל מעשי האדם הגשמיים, אם מתכוון האדם לעשותם לשם שמים, מיד כל העניין נהפך לדבר קדוש, על אף שעושה מעשה חולין כביכול.

{לפ"ז כל הקושיות מתורצות }

הקושיות א'. ב' וג' מתורצות – כינויו של עשו היה "איש יודע ציד איש שדה" דווקא, לרמז על מהותו של עשו, כי באמת לא היה נראה כלפי חוץ כ"רשע", אלא להפך - מדקדק בכל המצוות כולן, כפי שהכריח הרש"י לפרש את תיבות "איש יודע ציד"- שהיה שואל שאלות וחקירות במצוות ה'. ולזה "כסבור אביו שהוא מדקדק במצות".

אלא שעיקר קלקולו היה בכוונת מעשיו הפנימית, כל מעשיו היו למען מטרת כבוד וכדו', אך לא לשם ה' יתברך.

על אף כיבוד אביו בדקדוק גדול, גילתה לנו התורה, כי הכל היה כלל לא מתוך יראת ה' ודקדוק במצוות התורה, וכפי שאמר עשו "יקרבו ימי אבל אבי"- שהיה מחכה למיתת אביו.

עיקר רשעותו של עשו היתה בכוונת מעשיו, אשר היו ללא שום כוונה לשם שמים, אלא להפך - נגד רצונו יתברך, ואך ורק למען מילוי תאוותיו האישיות.

לפ"ז גם הקושיות ד' וה' מתורצות – יצא יעקב "היושב אוהלים" מלימודו למען הכנת נזיד עדשים, כי כפי שמלמדנו הרש"י: היה זה לשם שמים, למען הגדלת האבילות על אברהם, ולמען הבנת עומק עניין האבילות, כאשר כל כוונת מעשהו היתה לשם שמים. וכאשר כל עניין המעשה הוא אכן לשם התורה, כולו קדוש.

מאידך, "ויאמר עשו אל יעקב הלעיטני נא מן האדום האדום הזה"- נקט עשו בלשון הלעיטני דווקא, השייך בבעלי חיים דווקא, כי רצה הוא להגיד ליעקב כי הינו כלל לא מתכוון באכילת נזיד העדשים לאכול לשם שמים [כפי שנוהג יעקב], אלא לשם מילוי תאוותיו גרידא - כבהמה, אשר כל מטרתה למלאות תאוותה.

לפ"ז גם הקושיות ו'. ז' וח' מתורצות – הקפיד יצחק בנוסף לצייד "בכליך קשתך וכו'", שאף "ועשה לי מטעמים"- שעשו אף יבשל "בעצמו" המטעמים. היות ורצה יצחק ללמד את עשו ["איש השדה"] כי אף את מעשיו החוליים יכול הוא לקדש, כי כאשר יתכוון לעשות את מעשי החולין כצידה בשדה, וכבישול מטעמים לשובע, עליו לדעת שאת הכל יכול להפוך לקודש, והוא כאשר כל עניינם הם אכן לשם קודש הכל קודש.

אף רבקה הקפידה ללמד את יעקב יסוד זה, מכח בקשתה אותו להביא לה את שני גדיי העיזים. הכל בכדי להשריש יסוד גדול זה, שאף את מעשי החולין יכול האדם לקדש בכוונתו הטהורה לשם ה'.

ולפ"ז גם הקושיא התשיעית מתורצת – הזכייה בברכות נעשתה דווקא בדרך של רמאות כביכול, כדי ללמדנו, כי גם מעשה רמאות אפשר לקדש, כאשר יתכוון לשם שמים [בעשיית רצון השכינה אשר נדברה מפי אימו] כל מעשהו יתקדש.

--------

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט''א
אפיקי אליהו על התורה

פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א - שנת תשע"ב לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן