י. התעלמות ממוגבלות כוח האדם

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר בים דרך - דברים י. התעלמות ממוגבלות כוח האדם
תוכן עניינים

--------

ידועים דברי הרמב''ם (הלכות עבודת כוכבים פ''א ה''א), המבאר את טעות עובדי עבודה זרה שאכן היו מאמינים בבורא העולם אלא שטעותם היתה בהחשיבם את העבודה זרה לכוח נוסף שיש בידו להועיל ולשנות את המזל ולהיטיב לטובת העובדו.

הרי שגם בתקופות הארוכות של עובדי העבודה זרה - פעולה המאוסה והמכעיסה ביותר את הבורא, הבינו דבר פשוט - האדם הינו נטול כוח עצמי, האדם נצרך לכוח עליון על טבעי להצלחתו, כוחו ועוצמתו של האדם אינם מספיקים לספק לו את צרכיו, ולפחות במידה מסויימת - האמינו - ישנה אפסיות בכוחות האדם ונצרך הוא לעזר אלוקי, אלא שטעו באלוקות לשתף לאלקותו יתברך אלוהות שווא.

מצבנו, מצב ביעור כל סוגי העבודה זרה למיניהם. אין היום אמונה בשום כוח של עבודה זרה ולא באלקות. האמונה היום בכוח העצמי של האדם - כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה, מתכחשים ומתנכרים לתודעה שישנה אפסיות בכוח האדם, ובאמונה הם עושים להאמין שאכן האדם בלבד יכול לעזור לעצמו, ואם אין אני לי מי לי, אני המסובב ואני הסיבה.

וקשה ומסובך ביותר לצאת ממבוכת כוחי ועוצם ידי מאשר ממבוכת עבודה זרה. שהרי כאשר סוף סוף יש לאדם אמונה באפסיותו ובצורך החזקתו ותלותו באלוקות, ורק טועה הוא באמיתות האלוקית בנקל להשיבו לאלוקות האמיתית בהבהיר לו כי יתר האלוקות אין בהם ממש, ובהיותו מודע לצורך כוח האלוקי בנקל לו לשנות דרכו, אולם למתנכר ומתכחש לאפסיות האדם, ולדעתו האדם עצמו יכול להיות אלוקים של עצמו, אם כן מה לו לחפש אלוקים כשמאמין הוא באמונה שלימה שהוא האלוק של עצמו כאמונת פרעה ''לי יאורי ואני עשיתיני''.

התנכרות והתכחשות זו חוזים אנו במו עינינו מכל פינה. ראשית נתבונן, הרי אנו כאן במדינת ישראל חמישים ושבע שנים, רסן שלטון המדינה נתון לדאבוננו מתחילתה בידי אפיקורסים, מינים, שונאי הדת, שונאי שומרי הדת ובכללם את חכמי ישראל, חרוט על דגלם - כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל זה. כלי התקשורת בידם, משם משמיעים דברי מינות ואפיקורסות הגרועים מע''ז של פעם, החודרים כארס בלב מאזיניהם, ומדיחים בשיטתיות מאמונה ומכל דבר שבקדושה, ואם פעם היתה עבודה זרה העשויה מגולמי עץ כסף וזהב, עתה ישנה עבודה זרה המדברת.

ובכאן יש לראות בעצם רוח הקודש של רבותינו בסוף מסכת סוטה: ''והמלכות תיהפך למינות'', דקשה מהו לשון ''תיהפך'' וכי מה היתה קודם לכן עד שנהפכה, אלא קודם כל ראו ברוח קודשם שתהא מלכות בישראל וזאת ראו מלפני 2,500 שנה, ועוד ראו שמלכות זו תהא חפצא של מינות, תהפוך ותעקור את יסוד קיומם של עם ישראל בכל הדורות שהיא האמונה, וכל מהותה תהא מינות, מיסודה ועד הצבת שעריה, ושזה יהא שיחם ושיגם כל היום והלילה מינות ומינות, רח''ל.

והגאון רבי אהרן קצנלבוגן זצ''ל אמר: ה''חזון איש'' אמר לי: מה שכל כך קשה ענין בלבול שנתבלבלו ישראל מהמדינה הציונית, הוא מחמת שבמדינה הציונית נמצא ה''נ' שערי טומאה'', ונגד זה צריכים ''נ' שערי קדושה'', ומכיוון שעדיין לא זכינו לנ' שערי קדושה, והנ' שערי טומאה כבר הופיע - לכן הבלבול כה רב איך לעמוד נגד הנ' שערי טומאה.

והגאון רבי חיים סולובייצ'יק זצ''ל היה אומר: מטרת המדינה להמיר את ישראל. וכשערער פעם מישהו על דברי אביו הגאון רבי חיים באוזני בנו הגרי''ז, ענה הגרי''ז ואמר: יכולני ליטול ספר תורה ולישבע על כך שאכן זו היתה כוונתם של אנשי הציונות להעביר את ישראל על דתם.

ואם יבוא אדם ויאמר: למה תאמר שהמה מדברים כפירה ואפיקורסות, והלא אמנם אינם מזכירים שם שמים אולם גם לא מדברים נגד ה'.

ובכן יש לנו להבין, הלוואי שפותחי החדשות ומפרשי המאורעות בכלי התקשורת היו פותחים את תכניותיהם במילים: ''אין אלקים בישראל'' ורק כוחותינו המה המובילים, וכדומה דברי נאצה וכפירה, כי אז היה כל יהודי שומר מצוות מאמין בה' מבין, זהו, רדיו זה טריפה, אסור לשמוע אותם, הם בשלהם ואני בשלי, לעולם לא אאזין לשום תכנית משלהם, כופרים המה! אפיקורסים המה!

אולם לדאבוננו, אנו במבוכה גדולה, שהרי אינם משמיעים דברי כפירה במפורש, אלא מדברים בדרך טבעי, ומפרשים את כל המאורעות בדרך המקרה והסיבות, והכל כדבר טבעי המובן מאליו, ואין אפילו מעלים בדעתם שישנו כח אלקי במציאות בכלל עד שיבואו להכחישו, ומשום כך אין מזכירים שם שמים אף בלשון שלילה, כי אין להם עניין להזכירו או שלא להזכירו, אחר שהחליטו על התנכרות והתכחשות גמורה לכוח העליון, ואין עניין להזכירו לא לשבח ולא לגנאי, וכל מערכת הפוליטיקה נערכת רק על פי פרשנים חסרי אמונה ששם שמים אינו תופס אצלם מקום במאומה.

ובכן חושב לו אדם חרדי שומר תורה ומצוות, מה בכך אם אשמע חדשות ופרשנות מאורעות העולם, וכי יפגע בי הדבר? הלא הם בשלהם, ואני בשלי, אני דתי והם חילוניים, וכי אהיה מושפע מהם?

ואינו מבין שבשמיעת חדשות מפוצץ הוא אוזניו בדברי מינות ואפיקורסות, שהרי כל המשתמע מאותם חדשות הוא, אנו האלוקים של עצמנו. ''אנו נמגר את האוייב'', ''אנו נגיב בתגובה חריפה'', ''כוחותינו השיבו אש וחזרו בשלום לבסיסם'', כוחות הביטחון, כוחות צה''ל, כוחות המשטרה, ועוד ביטויים כפרניים המחלחלים ב''היתר'' גמור לתוך אוזנם של שומרים תורה ומצוות, ללא שום הרגשת פגיעה באמונה הדקה והעדינה שיכולה להיפגם מכל נדנוד של כפירה. וכלשון החזון איש: ''אמונה הינה נטייה דקה מעדינות הנפש''.

ה''חפץ חיים'' היה אומר, שאת האמונה יש למשמש בכל שעה. את האמונה יש לבדוק בכל פעם שמא חס ושלום נתקררה אצלו, ואם לא יבדוק וימשמש בה, לבסוף ימצא שקפאה אצלו לגמרי, וכמשל הממלא וטורח במילוי מים מהבור, ומניחם בחוץ ביום כפור, ומתעצל למשמש בהם מדי פעם פן קפאו לו, ולאחר שעות כשנצרך מאוד לאותם מים שטרח למלאותם, בא בריצה אליהם ומצאם קפואים בדלי, ואין מה לעשות איתם. כן הוא המתרשל מלמשמש באמונתו, לבסוף ימצא עצמו קפוא באמונה.

מסופר על הגה''צ ''שומר אמונים'', שפעם בא אליו חסיד אחד ובפיו שאלה בנושא אמונה, והשיב לו הרב תשובה הוגנת ומספקת. לאחר מכן ראו שנעכרה קצת רוחו של הרב, וכששאלוהו על כך השיב: פלוני בשאלתו קצת קררני באמונתי, ושוב שאלוהו: הלא שמענו את תשובת רבנו שענה לו תשובה יפה ומספקת, ענה: המצב של האמונה לאחר תשובה - זה כבר לא כמו מצב האמונה קודם השאלה. עצם המחשבה בשעת השאלה - על השאלה - באותו רגע כבר מצטננת האמונה.

מה אם כן נאמר על אדם שיושב ושומע זמן ממושך את פרשנותם של המצהירים על כפרנותם והתכחשותם לאמונה, ומאזין למהלכי התנכרותם לאמונה, שכל יסוד דבריהם בנוי על אמונת המקרה והטבע הכח וההשתדלות.

ולא רק התקשורת שהינה עבודה זרה המדברת בעוכרנו, כל מהלך החיים של בני האדם הרחוקים מתורה ומצוות שמסביבנו הינו מהלך חיים כפרני, אם זה ''אליליות העבודה'', נתבונן היום, מה יותר מפח נפש יש לאדם כשאומרים לו: פוטרת מעבודתך, הלא באותה שעה מרגיש כמי שמת לו אלוהו. מאז ומתמיד עבדו אנשים יראי ה' על פרנסתם, אולם היום המירוץ והטירוף אחר קנייני העולם הוא אליליות ממש, ומי שאינו עובד בכל כוחו ומרצו אינו מן הישוב.

או כמו כן אליליות הרפואה, מאמינים ברופאים כמחיה מתים, וכשהרופא נואש ומייאש, הרי שהאדם מאבד בזה את כל יציבותו ומגיע עד שערי מוות, וזה מחמת התקדמות והתפתחות המדע שגרם בכך גסות רוח מופרזת אצל הרופאים להחשיב עצמם לאלהים.

וכל מהלך החיים כאן מושתת על רדיפה לממון מתוך ריבוי השתדלות, שעות נוספות, חנופה, ויתור על עיקרים מיסודות הדת, הכל למען הביא טרף הביתה. אם כן מסובבים אנו באורח חיים של אנשים הרחוקים מאמונה, ואין ספק שמצטננת ומתקררת אצלנו האמונה מיום ליום, ואם לא נמשמש בה ונעוררה, נמצאה קפואה אצלנו לגמרי, רחמנא ליצלן.

ועל כך כיוון חבקוק הנביא בנבואתו לדור האחרון: ''וצדיק באמונתו יחיה'', נדייק, חבקוק לא קאמר ואדם באמונתו יחיה או ואיש באמונתו יחיה, אלא ''וצדיק'' באמונתו יחיה, לומר לנו שאל יחשוב אדם, חיזוק באמונה נדרש למי שאינו אדוק כל כך בתורה ומצוות, ואילו אני המדקדק במצוות איני זקוק לחיזוק אמונה, לכך קאמר חבקוק: ''וצדיק'', דהיינו גם אתה הצדיק באמת ומדקדק בכל המצוות, דע שתצטרך להתחזק באמונה. ועוד יש לדקדק בדברי חבקוק, דלא קאמר וצדיק באמונתו ישיג מעלות ומדריגות נשגבות, אלא ''יחיה'', דהיינו שהנסיונות יהיו כל כך קשים שאפילו הצדיק יצטרך את האמונה בסוף הימים בשביל ''יחיה'', בשביל לחיות חיים מינימליים ולא לאבד את יציבותו, ניבא בזה לומר שידחק הבורא בצירופים ובירורים את בני האדם, באופן כל כך דחוק שרק האמונה הברורה תצילם, ויצטרכו לאמונה מדוחק ניסיונותיהם רק בשביל ''לחיות'', כי מבלי האמונה לא מבעיא שלא יזכו למדריגות אלא גם לחיות לא יוכלו.

--------

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בים דרך - בראשית

אמונה ובטחון
הרה''ג יעקב ישראל לוגאסי שליט''א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן