ישעיה פרק-סה עם מפרשים רבים

{א} נִדְרַשְׁתִּי לְלוֹא שָׁאָלוּ נִמְצֵאתִי לְלֹא בִקְשֻׁנִי אָמַרְתִּי הִנֵּנִי הִנֵּנִי אֶל גּוֹי לֹא קֹרָא בִשְׁמִי: {ב} פֵּרַשְׂתִּי יָדַי כָּל הַיּוֹם אֶל עַם סוֹרֵר הַהֹלְכִים הַדֶּרֶךְ לֹא טוֹב אַחַר מַחְשְׁבֹתֵיהֶם: {ג} הָעָם הַמַּכְעִיסִים אוֹתִי עַל פָּנַי תָּמִיד זֹבְחִים בַּגַּנּוֹת וּמְקַטְּרִים עַל הַלְּבֵנִים: {ד} הַיֹּשְׁבִים בַּקְּבָרִים וּבַנְּצוּרִים יָלִינוּ הָאֹכְלִים בְּשַׂר הַחֲזִיר (ופרק) וּמְרַק פִּגֻּלִים כְּלֵיהֶם: {ה} הָאֹמְרִים קְרַב אֵלֶיךָ אַל תִּגַּשׁ בִּי כִּי קְדַשְׁתִּיךָ אֵלֶּה עָשָׁן בְּאַפִּי אֵשׁ יֹקֶדֶת כָּל הַיּוֹם: {ו} הִנֵּה כְתוּבָה לְפָנָי לֹא אֶחֱשֶׂה כִּי אִם שִׁלַּמְתִּי וְשִׁלַּמְתִּי עַל חֵיקָם: {ז} עֲוֹנֹתֵיכֶם וַעֲוֹנֹת אֲבוֹתֵיכֶם יַחְדָּו אָמַר יְהוָה אֲשֶׁר קִטְּרוּ עַל הֶהָרִים וְעַל הַגְּבָעוֹת חֵרְפוּנִי וּמַדֹּתִי פְעֻלָּתָם רִאשֹׁנָה (על) אֶל חֵיקָם: (ס) {ח} כֹּה אָמַר יְהוָה כַּאֲשֶׁר יִמָּצֵא הַתִּירוֹשׁ בָּאֶשְׁכּוֹל וְאָמַר אַל תַּשְׁחִיתֵהוּ כִּי בְרָכָה בּוֹ כֵּן אֶעֱשֶׂה לְמַעַן עֲבָדַי לְבִלְתִּי הַשְׁחִית הַכֹּל: {ט} וְהוֹצֵאתִי מִיַּעֲקֹב זֶרַע וּמִיהוּדָה יוֹרֵשׁ הָרָי וִירֵשׁוּהָ בְחִירַי וַעֲבָדַי יִשְׁכְּנוּ שָׁמָּה: {י} וְהָיָה הַשָּׁרוֹן לִנְוֵה צֹאן וְעֵמֶק עָכוֹר לְרֵבֶץ בָּקָר לְעַמִּי אֲשֶׁר דְּרָשׁוּנִי: {יא} וְאַתֶּם עֹזְבֵי יְהוָה הַשְּׁכֵחִים אֶת הַר קָדְשִׁי הַעֹרְכִים לַגַּד שֻׁלְחָן וְהַמְמַלְאִים לַמְנִי מִמְסָךְ: {יב} וּמָנִיתִי אֶתְכֶם לַחֶרֶב וְכֻלְּכֶם לַטֶּבַח תִּכְרָעוּ יַעַן קָרָאתִי וְלֹא עֲנִיתֶם דִּבַּרְתִּי וְלֹא שְׁמַעְתֶּם וַתַּעֲשׂוּ הָרַע בְּעֵינַי וּבַאֲשֶׁר לֹא חָפַצְתִּי בְּחַרְתֶּם: (פ) {יג} לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה הִנֵּה עֲבָדַי יֹאכֵלוּ וְאַתֶּם תִּרְעָבוּ הִנֵּה עֲבָדַי יִשְׁתּוּ וְאַתֶּם תִּצְמָאוּ הִנֵּה עֲבָדַי יִשְׂמָחוּ וְאַתֶּם תֵּבֹשׁוּ: {יד} הִנֵּה עֲבָדַי יָרֹנּוּ מִטּוּב לֵב וְאַתֶּם תִּצְעֲקוּ מִכְּאֵב לֵב וּמִשֵּׁבֶר רוּחַ תְּיֵלִילוּ: {טו} וְהִנַּחְתֶּם שִׁמְכֶם לִשְׁבוּעָה לִבְחִירַי וֶהֱמִיתְךָ אֲדֹנָי יְהוִה וְלַעֲבָדָיו יִקְרָא שֵׁם אַחֵר: {טז} אֲשֶׁר הַמִּתְבָּרֵךְ בָּאָרֶץ יִתְבָּרֵךְ בֵּאלֹהֵי אָמֵן וְהַנִּשְׁבָּע בָּאָרֶץ יִשָּׁבַע בֵּאלֹהֵי אָמֵן כִּי נִשְׁכְּחוּ הַצָּרוֹת הָרִאשֹׁנוֹת וְכִי נִסְתְּרוּ מֵעֵינָי: {יז} כִּי הִנְנִי בוֹרֵא שָׁמַיִם חֲדָשִׁים וָאָרֶץ חֲדָשָׁה וְלֹא תִזָּכַרְנָה הָרִאשֹׁנוֹת וְלֹא תַעֲלֶינָה עַל לֵב: {יח} כִּי אִם שִׂישׂוּ וְגִילוּ עֲדֵי עַד אֲשֶׁר אֲנִי בוֹרֵא כִּי הִנְנִי בוֹרֵא אֶת יְרוּשָׁלִַם גִּילָה וְעַמָּהּ מָשׂוֹשׂ: {יט} וְגַלְתִּי בִירוּשָׁלִַם וְשַׂשְׂתִּי בְעַמִּי וְלֹא יִשָּׁמַע בָּהּ עוֹד קוֹל בְּכִי וְקוֹל זְעָקָה: {כ} לֹא יִהְיֶה מִשָּׁם עוֹד עוּל יָמִים וְזָקֵן אֲשֶׁר לֹא יְמַלֵּא אֶת יָמָיו כִּי הַנַּעַר בֶּן מֵאָה שָׁנָה יָמוּת וְהַחוֹטֶא בֶּן מֵאָה שָׁנָה יְקֻלָּל: {כא} וּבָנוּ בָתִּים וְיָשָׁבוּ וְנָטְעוּ כְרָמִים וְאָכְלוּ פִּרְיָם: {כב} לֹא יִבְנוּ וְאַחֵר יֵשֵׁב לֹא יִטְּעוּ וְאַחֵר יֹאכֵל כִּי כִימֵי הָעֵץ יְמֵי עַמִּי וּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם יְבַלּוּ בְחִירָי: {כג} לֹא יִיגְעוּ לָרִיק וְלֹא יֵלְדוּ לַבֶּהָלָה כִּי זֶרַע בְּרוּכֵי יְהוָה הֵמָּה וְצֶאֱצָאֵיהֶם אִתָּם: {כד} וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע: {כה} זְאֵב וְטָלֶה יִרְעוּ כְאֶחָד וְאַרְיֵה כַּבָּקָר יֹאכַל תֶּבֶן וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי אָמַר יְהוָה: (ס)

רש"י על ישעיה פרק-סה

{א} נדרשתי ללא שאלו . הקב''ה משיבו א''א שלא להנקם מהם כי נדרשתי מהם להוכיחם על ידי נביאי והם לא היו שואלים : אמרתי הנני הנני . שובו אלי והנני מוכן לקבל . אל גוי לא קורא בשמי . אשר לא היה חפץ להיות נקרא על שמי : {ב} פרשתי ידי . כדי לקבלם בתשובה : סורר . סר מן הדרך : {ג} זובחים בגנות . מעמידים עכו''ם בגנותיהן ושם מקטרין בשמים על הלבנים : {ד} היושבים בקברים . שתשרה עליהם רוח טומאה של שדים : ובנצורים . הם פגרי המתים שהם כנתונים במצור שאינם יכולים לצאת : ומרק פגולים . רוטב נתעב כמו ואת המרק שפך ( שופטים ו ) : {ה} האומרים . אל הצדיקים קרב אליך עמוד בעצמך ואל תגש בי : כי קדשתיך . כי קדשתי וטהרתי יותר ממך כן ת''י : אלה . התועבה אשר עשו הנה לעשן חמה באפי : {ו} הנה כתובה . חטאתם לפני כבר נגזר דינם ונחתם : {ז} עונותיכם . שלכם ושל אבותיכם יחדיו אשלם לכם : {ח} כאשר ימצא התירוש באשכול . ת''י כמה דאשתכח נח זכאי בדרא דטופנא : התירוש . זה נח שהיה מתוק : באשכול . בדור המשוכל ויש לפתור כמשמעו : למען עבדי . למען כל צדיק וצדיק הנמצא בם : {י} השרון . שם מחוז שהיה בארץ ישראל : ועמק עכור . כמשמעו : {יא} עוזבי ה' . רשעי ישראל שהחזיקו בעכו''ם ומתו ברשעם : העורכים לגד . שם עכו''ם העשוים על שם המזל ובלשון משנה יש גד גדי וסינוק לא : למני . למניין חשבון הכומרים היו ממלאים אגנות מזג יין : ממסך . יין מזוג במים כמשפטו כמו לחקור ממסך ( משלי כג ) מסכה יינה ( שם ט ) ויש פותרים למני לע''ז שמניתם עליכם אבל ומניתי אתכם שלא נקוד ומניתי דגש יורה שהוא לשון מניין : {יג} עבדי . הצדיקים ( של ישראל ) : ואתם . הפושעים בי : {טו} שמכם לשבועה . לוקח משמכם קללה ושבועה לדורות אם לא יקרינו כאשר אירע לפלוני : והמיתך . מיתת עולם : ולעבדיו יקרא שם אחר . שם טוב וזכר לברכה : {טז} אשר המתברך בארץ . כי תהיה יראתי על כולם ומלא' הארץ דעה והמתהלל ומשתבח בארץ יתברך באלהי אמן יתהלל שהוא עבד לאלהי אמן אלהי האמת שאימן ושמר הבטחתו זאת : כי נשכחו הצרות . לכך יקראוני אלהי אמן : {יז} שמים חדשים . יתחדשו השרים של מעלה ויהיו שרי ישראל שרי עליונים ושרי האומות תחתונים , וכן בארץ ; ויש אומרים שמים חדשים ממש וכן עיקר כי מקרא מוכיח כי כאשר השמים החדשים וגו' ( לקמן סו ) : {כ} עול ימים . נער כמו עולל ( איכה ב ) עול ימים קטן בשנים : בן מאה שנה ימות . יהא בן עונשין להתחייב מיתה בעבירה שיש בה מיתה כך מפרש בב''ר : יקולל . בעבירה שהיא צריכה נדוי : {כב} כימי העץ . ת''י עץ החיים : {כה} יאכל תבן . ולא יצטרך להשחית בבהמה : ונחש . הרי עפר לחמו מצוי לו תדיר , ומדרש אגדה ואריה כבקר יאכל תבן לפי שמצינו שעשו נופל ביד בני יוסף שנאמר בית עשו לקש ובית יוסף להבה וגו' ( עובדיה א ) אבל ביד בני שאר השבטים שנמשלו לחיות לא מצינו לכך נאמר ואריה כבקר יאכל תבן אותם השבטים שנמשלו כאריה כגון יהודה ודן כיוסף שנמשל כשור יאכלו אותו שנמשל כתבן :

מלבי"ם על ישעיה פרק-סה

{א} נדרשתי. שאלה המוגבלת עם דרישה, הוא ששואל במשפט האורים או אל הנביא וה' נדרש לו, ובקשה נגד מציאה מבקש האובד, בקשתיו ולא מצאתיו. השואל משיג מענה, והמבקש מוצא עצם המבוקש מעצמו : {ד} קברים נצורים, נצורים הם מקומות שקוברים שם פגרי בהמות, וכן מקברך כנצר נתעב (למעלה יד יט) : {יא} לגד. כמו גד גדוד יגודנו, לגדוד וחבורות אנשים. וכן למני למנין ומספר של בני חבורה : {יד} כאב לב, שבר רוח. כאב לב הוא מכאוב חיצוני ושבר רוח היא הצוקה הפנימית, וכן רוח שפלים לב נדכאים (למעלה נז), על הכאב צועקים, אבל ע''י שבר רוח מתיאשים ואין צועקים לישועה רק מיללים על העבר : {טז} באלהי אמן. עתה נקרא האל הנאמן כי אינו משלם תיכף רק נאמן לשלם שכר ועונש כמ''ש האל הנאמן שומר הברית והחסד לאהביו ומשלם לשונאיו, אבל אז לא יצטרכו להאמין כי יהיו התשלומין אז, והנה עתה מתברכים בטוב ונשבעים ברע המצוי בעולם אבל אז לא יהיה טוב ורע, זולת האל עצמו יהיה הטוב לדבקיו והרע למורדיו : {יח} שישו וגילו. עי' הבדלם למעלה (לה א') : {כ} וזקן. בטעם מפסיק וכן פרשתי : {כג} זרע. הם הגדולים וצאצאיהם הקטנים כמ''ש למעלה (מד ג'. סא ט') : {כה} ירעו, ישחיתו. בארתי למעלה (יא ט.) :

חומת אנך על ישעיה ס״ה

ס״ה:תתר א׳ נדרשתי ללא שאלו וכו'. ארז"ל במדרש נדרשתי ללא שאלו זו רחב הזונה נמצאתי ללא בקשו זו רות המואביה. ויש מי שפירש דרחב שאלה שיכפר לה מה שחטאה בחבל ובחלון ובחומה ונתן לה ה' גם מה שלא שאלה שיצאו ממנה ח' נביאים. וז"ש נדרשתי ללא שאלו ורות לא שאלה דבר והקב"ה עשה שנבנה ממנה מלכות בית דוד וזהו נמצאתי ללא בקשוני זו רות. וכונת הכתוב להוכיח לישראל לומר הביטו וראו איך נמצאתי לאשר קורא בשמי דרחב ורות שבאו לחסות תחת כנפי נתתי להם יותר מאשר שאלו ואם תקראו בשמי ותדרשוני אני נותן לכם בכפלים זהת"ד וא"ש מ"ש נמצאתי זו רות דלשון מציאה נכתב בענינה שתי בנותיך הנמצאות וכתיב מצאתי דוד עבדי: ס״ה:א׳ח׳ א׳ והוצאתי מיעקב זרע. פי' מזרע האבות כי יעקב כולל הג' כמשז"ל וזכות אבות יגן שאוציא מהם זרע קדש. ומיהודה שמסר עצמו על ק"ה יורש הרי: ס״ה:א׳י״ב א׳ הנה עבדי יאכלו ואתם תרעבו. מלבד עונש העה"ב יהיה עונש חמור בעולם הזה רעב בושה צעקה כרע רב"ץ: ס״ה:א׳ט״ו א׳ אשר המתברך בארץ יתברך באלהי אמ"ן. גימטריא הויה אדני שהוא יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה. [ואפשר כי רב"ץ גימטריא ארץ עם הכולל ובמקום רבץ יתברך בארץ מ' ודוק כי קצרתי]: ס״ה:א׳י״ח א׳ וגלתי בירושלם וששתי בעמי. אפשר דכל צער השכינה היה על ישראל והיה לה גלות בשביל ישראל ובגאולה שיקים סוכת דוד וישראל נהיה עובדים עבודת הקדש כרצונו אז ישמח כב יכול בירושלם שהיא השכינה ובעמו ישראל ובאהבתו ובחמלתו יקראם עמי:

מצודות ציון על ישעיה פרק-סד

{א} כקדח . ענין שריפה כמו אש קדחה באפי ( דברים לב ) : המסים . מלשון המסה והמגה : תבעה . מל' אבעבעות : ירגזו . ענין תנועות הרעדה כמו רגזו ואל תחטאו ( תהלים ד ) : {ב} נזולו . נטפו : {ג} האזינו . ענין שמיעה והוא מלשון אוזן : זולתך . בלעדיך : למחכה . ענין תקוה כמו לכן חכו לי ( צפניה ג ) : {ד} פגעת . ענין פגישה לרעה בהכאת נפש כמו וה' הפגיע בו ( לעיל נג ) . שש . ענין שמחה : {ה} ונהי . נהיה : עדים . ענינו מופסד ובלוי ובדרז''ל המשמשת בעדים ( נדה ב ) ור''ל סמרטוטין : ונבל . ענין כמישה כמו ועלהו לא יבול ( תהלים א ) : כעלה . עלי האילן : {ו} מתעורר . מלשון הערה והתגברות : להחזיק . לאחוז : ותמוגנו . מלשון המגה והמסה : ביד . ר''ל בעבור : {ז} החומר . טיט היוצר : יוצרנו . יאמר על יוצר חרס ועל הבריאה המוחלטת : {י} הללוך . מלשון הלול ושבח : מחמדינו . מל' חמוד ואהוב : לחרבה . מל' חורבן : {יא} תתאפק . ענין התחזקות ואמצות הלב : תחשה . ענין שתיקה כמו עת לחשות ( קהלת ג ) : ותעננו . מלשון עינוי :

מצודות דוד על ישעיה פרק-סה

{א} נדרשתי . כאלו האל משיב לבני הגולה על תלונתם לומר איך אגאל אתכם הלא המצאתי עצמי להיות נדרש בצרה אבל היתה בלא תועלת כי היא היתה לעם אשר לא שאלו לדרוש אלי : נמצאתי . הייתי ממציא עצמי והיא היתה מבלי תועלת כי היתה לעם אשר לא בקשו אותי וכפל הדברים פעמים רבות להפלגת הענין והתמדתו כי הרבה לשלוח נביאים להחזירם למוטב ולא הועיל : אמרתי הנני . לקבל תפלתך : אל גוי . ר''ל אבל היתה אל גוי אשר לא רצו לקרוא בשמי : {ב} פרשתי ידי . שיתקרבו אלי ואקבל תשובה כאדם המרמז לחבירו לבוא אליו : אל עם סורר . אבל היתה אל עם סורר אשר הולכים בדרך לא טוב אחר מחשבות לבם : {ג} העם . הם העם המכעיסים וכו' : על פני . לפני בירושלים מקום השראת השכינה . זובחים . לעכו''ם : בגנות . דרכם היה להעמיד עכו''ם בתוך הגנות וכן נאמר המתקדשים והמטהרים אל הגנות ( לקמן סו ) : על הלבנים . בשעה שהיו שורפין הלבנים היו משימין עליהם קטורת לשם עכו''ם : {ד} היושבים בקברים . שתשרה עליהם רוח טומאה של שדים : ובנצורים ילינו . היו לנים בין פגרי המתים שאינם יכולים לצאת ממקומם כמו הנתונים במצור והוא כפל ענין במ''ש : ומרק פגולים כליהם . כל כליהם בלוע מרוטב מתועב מדבר טמא : {ה} האומרים . לאלה שאינם אוכלים ממאכלים יאמרו גשה אליך לעמוד במקומך אל תגש לנגוע בי כי קדשתי ממך ואל תטמא אותי : אלה . הדברים האלה העלו עשן באפי להיות חמתי בוערת כל היום כאש הבוער : {ו} הנה כתובה לפני . הרעות שעשו כתובה לפני ולא נשכחו : לא אחשה . לא אשתוק עליהם כי אם אשלם גמול והתשלומין יהיה על חיקם ולא לבניהם אחריהם : {ז} עונותיכם . תשלום הגמול יהיה על עונותיכם ועל עונות אבותיכם יחדיו : אשר קטרו . לעכו''ם : חרפוני . במה שעבדו שמה לעכו''ם בפרסום רב : ומדותי . בראשונה אמדוד אל חיקם גמול פעולתם ואח''ז אפרע מהם עון אבותם הואיל ואחזו במעשה אבותם : {ח} כאשר ימצא . ר''ל עכ''ז אל תתייאשו מן הגאולה כי כמו כאשר ימצא באשכול ענבים גרגרים מבושלים כל צרכם הראויים לעשות מהם יין : ואמר . ר''ל ואם מי רוצה להשחיתו יאמר האומר אל תשחיתהו כי יש בו תירוש שהוא ברכה וטובה ואף על פי שיש בו חרצנים וזגים שאינם ברכה מ''מ השאירהו בעבור התירוש : למען עבדי . הצדיקים אשר בקרבם : לבלתי השחית הכל . כלל וכלל לא אשחית בעבור עבדי הצדיקים : {ט} זרע . רצה לומר זרע ברכה הראויה ליעקב : יורש הרי . הר ציון והר הבית . וירשוה בחירי . העם שבחרתי לי הם ירשו את הירושה שהבטחתי להם זו ארץ ישראל : ישכנו שמה . ולא יגלו עוד ממנה : {י} והיה השרון . מקום המישור והשמן יהיה לנוה צאן כי שמה ירעו כמאז ולא תהיה שממה כמות שהיתה בזמן הגולה : ועמק עכור . אף העמקים העכורים והמקולקלים יהיה לרבץ בקר כי שם ירבצו ושם ירעו מרעה שמן : לעמי . כל הטובה הזו תהיה לעמי אשר דרשוני בהיותם בגולה ולא עזבו את ה' : {יא} ואתם . אבל אתם העוזבים את ה' וכפרו בו : השכחים . אשר שכחו את בית המקדש ולא זכרו שבו לבד ראוי להקריב קרבנות : העורכים . אשר ערכו מאכלים על השלחן להקריב לגד והוא כוכב צדק והיו ממלאים יין מזוג לנסך למני וגם הוא שם כוכב : {יב} ומניתי אתכם לחרב . במנין אמסר אתכם לחרב למען לא יפקד מי : וכולכם לטבח תכרעו . איש לא נעדר מן המנין : יען . בעבור אשר קראתי אליכם ביד עבדי הנביאים לעזוב דרך ההוא ולא עניתם לאמר נעזוב הדרך הרע הזה : ובאשר . בהדבר אשר לא חפצתי אני בחרתם אתם : {יג} לכן וכו' . ר''ל מלבד העונש שיהיה לכם בעולם הזה עוד תקבלו עונש בעולם הבא כי עבדי הצדיקים יאכלו ר''ל יהנו מזיו השכינה וכן ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו ( שמות כד ) ור''ל שנהנו מזיו השכינה כאלו אכלו ושתו : ואתם . אבל אתם עוזבי ה' תהיו רעבים מזה ההנאה כי לא תזכו לזה : הנה עבדי ישתו וכו' . כפל הדבר במ''ש . ואתם תבושו . על אשר מעלתם בה' : {יד} מטוב לב . מסיבת טוב לב : ומשבר . מסיבת שבר רוח תעסקו ביללה : {טו} והנחתם שמכם . לאחר שתמותון תניחו את שמכם להיות לשבועה לבחירו הצדיקים כי יאמרו בשבועתם אם עשיתי כזאת יקרני כמקרה הרשעים ההם כמו ישימך ה' כצדקיהו וכאחאב וכו' ( ירמיה כט ) : והמיתך . כל אחד מכם ימות מיתת עולם באבדן הנפש בעולם הבא : ולעבדיו . אבל לעבדיו שדבקו בו יקרא שם אחר לכבוד ולתפארת וכמ''ש ואתם כהני ה' תקראו וכו' ( לעיל סא ) : {טז} אשר המתברך בארץ . ר''ל כ''כ יגדל שמם עד אשר שכל המתברך והמתהלל בפי אנשים בכל הארץ לא יתהלל בשום דבר כי אם בזאת יתהלל לומר עליו שנדבק באלהים אמת שאימן ושמר ההבטחה ההיא לגדל שמות הדבקים בו : ישבע באלהי אמן . כי כולם יאמינו בו על שהאמין הבטחתו ולכן ישבעו בו ובמ''ש ונשבעות לה' צבאות ( לעיל יט ) : כי נשכחו . ר''ל כ''כ חרבה הטובה עד שיהיו נשכחים כל הצרות הראשונות שסבלו בהיותם בגולה : וכי נסתרו מעיני . גם מעיני יהיו נסתרים צרות כאלה כי לא יהיה עוד בעולם א''כ לא יהיה נראה : {יז} כי הנני בורא שמים וכו' . ר''ל יהיה רוב טובה בעולם כאלו נברא עולם חדש אשר לא ימצא שם צרות , או הדברים כמשמען וכמ''ש כי כאשר השמים החדשים וכו' עומדים לפני ( לקמן סו ) : ולא תזכרנה הראשונות . לפי רוב הטובה שיהיה אז לא תזכרנה הצרות הראשונות : ולא תעלינה על לב . כפל הדבר במ''ש : {יח} כי אם שישו . רצה לומר לא יאמר לכם שום דבר כי אם שישו וגילו עד עולם על אשר אני הוא הבורא את השמחה ותהיה מתקיימת לעולם : בורא את ירושלים גולה . אחדש שם ירושלים להקרא גולה ואחדש שם עמה להקרא משוש : {יט} וגלתי בירושלים . כי כשהיתה ירושלים חריבה ועמה בגולה לא היתה שמחה לפני המקום לכן אמר כשתהיה בנויה ועמה יהיו בטובה יהיה שמחה לפני המקום : ולא ישמע וכו' . כי לא יבוא עוד עליהם צרות : {כ} לא יהיה משם . לא יצא משם לקבר אדם שהוא קטן בשנים ואף הזקן קצת שלא השלים כל ימיו ולא ימות גם הוא כי אז יאריכו ימי האדם באריכות נפלא : כי הנער בן מאה שנה ימות . ר''ל אם ימות מי בן מאה שנים יאמרו עליו נער מת : והחוטא . הנחסר מן העולם כשיהיה בן מאה שנה לקללה תחשב כי עודו נער לפי מרבית חיי האנשים שיהיה אז וכפל ענין במ''ש : {כא} ובנו בתים וישבו . לא ימותו טרם יכלה הבנין עד לא ישבו בה וכן ונטעו כרמים וכו' : {כב} ואחר ישב . על כי ימותו הם עד לא ישבו בה : כי כימי העץ . כימי משך זמן עמידת העץ המתקיים הרבה כאילן חרוב וכדומה כימי עץ הזה יהיה ימי עמי : ומעשה וכו' . כי יש מעשים שיעשה האדם והוא יזקין והם עדיין נראים חדשים כבנין והמכתב לכן אמר עמי בחירי יבלו מעשה ידיהם כי הם יראו בחורים וחזקים ומעשה ידיהם יזקינו וירקבו בימיהם : {כג} לא יגעו לריק . לא יהיה יגיעתם לריק ר''ל לא ימותו בניהם בחייהם : לבהלה . למות בחייהם להבהיל אותם וכפל הדבר במ''ש : כי זרע . כי זרעם המה זרע ברוכי ה' ולא ימותו בקוצר שנים : וצאצאיהם אתם . כל ימיהם יהיו צאצאיהם עמהם כי לא ימותו בחייהם וכפל הדבר במ''ש : {כד} והיה טרם יקראו . פעמים אענה להם למלאות שאלות לבבם עד לא יקראו להתפלל בפה פעמים כשעוד הם מדברים בתפלה אשמע אני לתת משאלותם : {כה} ירעו כאחד . ולא יטרוף הזאב את הטלה כי אף החיות הטורפות לא יטרפו עוד כמ''ש וגר זאב וכו' ( לעיל יא ) : כבקר . כמו הבקר אוכל תבן כן יאכל האריה : ונחש עפר לחמו . הנה עפר יהיה מאכלו כתולדתו ונטבעו ולא יזיק למי : לא ירעו . לא יעשו רעה למי ולא ישחיתו את מי : בכל הר קדשי . הוא ארץ ישראל : אמר ה' . כן יאמר ה' :

 

מנחת שי על ישעיהו ס״ו

ס״ו:א׳ע״ר א׳ מכה איש. הכ"ף בצירי לא בסגול: ב׳ ערף כלב. קריאתו בשני טעמים והוא פועל (עבר) כי השם הוא מלעיל ערף ולא פנים רד"ק ועיין מה שאכתוב ביחזקאל כ"ב על פסוק גדר גדר ומה שכתבתי בפרשת קרח על ויוצא פרח: ג׳ מברך און. בשני טעמים ועיין מה שכתבתי בישעיה מ"ט ובפרשת ואתחנן סימן ד' על השמע עם: ס״ו:א׳עד״ר א׳ חבל לה. החי"ת בצירי וכל שארא בסגול בכל לישן מסורת ורד"ק בשרשים ורב פעלים: ס״ו:א׳ער״ה א׳ מי ראה כאלה. במקרא ישנה מויניציאה נדפס מבחוץ ומי בוא"ו ולא ידעתי מי הכניס בלב המדפיס זה הספק לולא שמצא בתרגום ומן חזא כאילין ולא שמעתי ולא ראיתי כן בשום ספר ובמקרא הנזכרת עצמה מתורגם מן הוא בלא וא"ו: ב׳ אם יולד גוי. בשני טעמים והלמ"ד בצירי כן הוא בספרים כתובי יד מדוייקים ובספר הדפוס בטעם אחד לבד בוא"ו והלמ"ד בסגול: ס״ו:א׳רע״ח א׳ מזיז כבודה. בזי"ן כמו מזיו לאפוקי מי שכתוב מזיו בוא"ו: ס״ו:א׳רפ״ד א׳ אחד בתוך. אחת ק': ס״ו:א׳רפ״ו א׳ תובל. במקצת ספרים תבל בשלש נקודות: ס״ו:א׳רפ״ז א׳ והביאו את כל אחיכם. (אמר רפאל חיים המגיה במקרא גדולה נמצא בפסוקא הדין תרי פסיקתא חד בתר תיבת הגוים וחד בתר מנחה ואילו בדפוסי ויניציאה נמצאו תלת תרי כמה דכתיבנא וחליתאה בחר תיבת אחיכם ולכאורה הוא אמינא דדילמא חדא מינייהו משבשתא היא אבל כדחזינא במסרא רבתא בערך אות פ"א בפסיקתא (נדפסה בשנת רכ"ו) אשכחנא דלא כנסחא דדין ולא כנסחא דדין דהרי התם ליתו אלא תרי חד בתר אחיכם וחד בתר מנחה ותו לא ע"כ): ס״ו:א׳ר״צ א׳ יבא כל בשר להשתחות. במסורת סוף פרשת שמיני חשיב ליה עם י"ד דסבירין יבואו וקרינן יבוא ויונתן שתרגם ייתון הוא למאי דסבירין כפשטא דקרא וכן דרכו ברוב המקומות: ד' ספרים נגמרים בפסוק שלמעלן וסימנהון יתק"ק*): *)ועיין בבלי וירושלמי ריש פ' אין עומדין ויפה מראה שם ואגדת תילים מזמור ד' וסיפרי ריש פ' וזאת הברכה:

תרגום יונתן על ישעיהו ס״ה

ס״ו:א׳ע״ר א׳ מכה איש. הכ"ף בצירי לא בסגול: ב׳ ערף כלב. קריאתו בשני טעמים והוא פועל (עבר) כי השם הוא מלעיל ערף ולא פנים רד"ק ועיין מה שאכתוב ביחזקאל כ"ב על פסוק גדר גדר ומה שכתבתי בפרשת קרח על ויוצא פרח: ג׳ מברך און. בשני טעמים ועיין מה שכתבתי בישעיה מ"ט ובפרשת ואתחנן סימן ד' על השמע עם: ס״ו:א׳עד״ר א׳ חבל לה. החי"ת בצירי וכל שארא בסגול בכל לישן מסורת ורד"ק בשרשים ורב פעלים: ס״ו:א׳ער״ה א׳ מי ראה כאלה. במקרא ישנה מויניציאה נדפס מבחוץ ומי בוא"ו ולא ידעתי מי הכניס בלב המדפיס זה הספק לולא שמצא בתרגום ומן חזא כאילין ולא שמעתי ולא ראיתי כן בשום ספר ובמקרא הנזכרת עצמה מתורגם מן הוא בלא וא"ו: ב׳ אם יולד גוי. בשני טעמים והלמ"ד בצירי כן הוא בספרים כתובי יד מדוייקים ובספר הדפוס בטעם אחד לבד בוא"ו והלמ"ד בסגול: ס״ו:א׳רע״ח א׳ מזיז כבודה. בזי"ן כמו מזיו לאפוקי מי שכתוב מזיו בוא"ו: ס״ו:א׳רפ״ד א׳ אחד בתוך. אחת ק': ס״ו:א׳רפ״ו א׳ תובל. במקצת ספרים תבל בשלש נקודות: ס״ו:א׳רפ״ז א׳ והביאו את כל אחיכם. (אמר רפאל חיים המגיה במקרא גדולה נמצא בפסוקא הדין תרי פסיקתא חד בתר תיבת הגוים וחד בתר מנחה ואילו בדפוסי ויניציאה נמצאו תלת תרי כמה דכתיבנא וחליתאה בחר תיבת אחיכם ולכאורה הוא אמינא דדילמא חדא מינייהו משבשתא היא אבל כדחזינא במסרא רבתא בערך אות פ"א בפסיקתא (נדפסה בשנת רכ"ו) אשכחנא דלא כנסחא דדין ולא כנסחא דדין דהרי התם ליתו אלא תרי חד בתר אחיכם וחד בתר מנחה ותו לא ע"כ): ס״ו:א׳ר״צ א׳ יבא כל בשר להשתחות. במסורת סוף פרשת שמיני חשיב ליה עם י"ד דסבירין יבואו וקרינן יבוא ויונתן שתרגם ייתון הוא למאי דסבירין כפשטא דקרא וכן דרכו ברוב המקומות: ד' ספרים נגמרים בפסוק שלמעלן וסימנהון יתק"ק*): *)ועיין בבלי וירושלמי ריש פ' אין עומדין ויפה מראה שם ואגדת תילים מזמור ד' וסיפרי ריש פ' וזאת הברכה:

מנחת שי על ישעיהו ס״ו

ס״ו:א׳ע״ר א׳ מכה איש. הכ"ף בצירי לא בסגול: ב׳ ערף כלב. קריאתו בשני טעמים והוא פועל (עבר) כי השם הוא מלעיל ערף ולא פנים רד"ק ועיין מה שאכתוב ביחזקאל כ"ב על פסוק גדר גדר ומה שכתבתי בפרשת קרח על ויוצא פרח: ג׳ מברך און. בשני טעמים ועיין מה שכתבתי בישעיה מ"ט ובפרשת ואתחנן סימן ד' על השמע עם: ס״ו:א׳עד״ר א׳ חבל לה. החי"ת בצירי וכל שארא בסגול בכל לישן מסורת ורד"ק בשרשים ורב פעלים: ס״ו:א׳ער״ה א׳ מי ראה כאלה. במקרא ישנה מויניציאה נדפס מבחוץ ומי בוא"ו ולא ידעתי מי הכניס בלב המדפיס זה הספק לולא שמצא בתרגום ומן חזא כאילין ולא שמעתי ולא ראיתי כן בשום ספר ובמקרא הנזכרת עצמה מתורגם מן הוא בלא וא"ו: ב׳ אם יולד גוי. בשני טעמים והלמ"ד בצירי כן הוא בספרים כתובי יד מדוייקים ובספר הדפוס בטעם אחד לבד בוא"ו והלמ"ד בסגול: ס״ו:א׳רע״ח א׳ מזיז כבודה. בזי"ן כמו מזיו לאפוקי מי שכתוב מזיו בוא"ו: ס״ו:א׳רפ״ד א׳ אחד בתוך. אחת ק': ס״ו:א׳רפ״ו א׳ תובל. במקצת ספרים תבל בשלש נקודות: ס״ו:א׳רפ״ז א׳ והביאו את כל אחיכם. (אמר רפאל חיים המגיה במקרא גדולה נמצא בפסוקא הדין תרי פסיקתא חד בתר תיבת הגוים וחד בתר מנחה ואילו בדפוסי ויניציאה נמצאו תלת תרי כמה דכתיבנא וחליתאה בחר תיבת אחיכם ולכאורה הוא אמינא דדילמא חדא מינייהו משבשתא היא אבל כדחזינא במסרא רבתא בערך אות פ"א בפסיקתא (נדפסה בשנת רכ"ו) אשכחנא דלא כנסחא דדין ולא כנסחא דדין דהרי התם ליתו אלא תרי חד בתר אחיכם וחד בתר מנחה ותו לא ע"כ): ס״ו:א׳ר״צ א׳ יבא כל בשר להשתחות. במסורת סוף פרשת שמיני חשיב ליה עם י"ד דסבירין יבואו וקרינן יבוא ויונתן שתרגם ייתון הוא למאי דסבירין כפשטא דקרא וכן דרכו ברוב המקומות: ד' ספרים נגמרים בפסוק שלמעלן וסימנהון יתק"ק*): *)ועיין בבלי וירושלמי ריש פ' אין עומדין ויפה מראה שם ואגדת תילים מזמור ד' וסיפרי ריש פ' וזאת הברכה:

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט''א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

מנחת שי:
מקור: sefaria.org
חומת אנ״ך, ירושלים 1965
דילוג לתוכן