ישעיה פרק-לב עם מפרשים רבים

{א} הֵן לְצֶדֶק יִמְלָךְ מֶלֶךְ וּלְשָׂרִים לְמִשְׁפָּט יָשֹׂרוּ: {ב} וְהָיָה אִישׁ כְּמַחֲבֵא רוּחַ וְסֵתֶר זָרֶם כְּפַלְגֵי מַיִם בְּצָיוֹן כְּצֵל סֶלַע כָּבֵד בְּאֶרֶץ עֲיֵפָה: {ג} וְלֹא תִשְׁעֶינָה עֵינֵי רֹאִים וְאָזְנֵי שֹׁמְעִים תִּקְשַׁבְנָה: {ד} וּלְבַב נִמְהָרִים יָבִין לָדָעַת וּלְשׁוֹן עִלְּגִים תְּמַהֵר לְדַבֵּר צָחוֹת: {ה} לֹא יִקָּרֵא עוֹד לְנָבָל נָדִיב וּלְכִילַי לֹא יֵאָמֵר שׁוֹעַ: {ו} כִּי נָבָל נְבָלָה יְדַבֵּר וְלִבּוֹ יַעֲשֶׂה אָוֶן לַעֲשׂוֹת חֹנֶף וּלְדַבֵּר אֶל יְהוָה תּוֹעָה לְהָרִיק נֶפֶשׁ רָעֵב וּמַשְׁקֶה צָמֵא יַחְסִיר: {ז} וְכֵלַי כֵּלָיו רָעִים הוּא זִמּוֹת יָעָץ לְחַבֵּל (ענוים) עֲנִיִּים בְּאִמְרֵי שֶׁקֶר וּבְדַבֵּר אֶבְיוֹן מִשְׁפָּט: {ח} וְנָדִיב נְדִיבוֹת יָעָץ וְהוּא עַל נְדִיבוֹת יָקוּם: (ס) {ט} נָשִׁים שַׁאֲנַנּוֹת קֹמְנָה שְׁמַעְנָה קוֹלִי בָּנוֹת בֹּטחוֹת הַאְזֵנָּה אִמְרָתִי: {י} יָמִים עַל שָׁנָה תִּרְגַּזְנָה בֹּטְחוֹת כִּי כָּלָה בָצִיר אֹסֶף בְּלִי יָבוֹא: {יא} חִרְדוּ שַׁאֲנַנּוֹת רְגָזָה בֹּטְחוֹת פְּשֹׁטָה וְעֹרָה וַחֲגוֹרָה עַל חֲלָצָיִם: {יב} עַל שָׁדַיִם סֹפְדִים עַל שְׂדֵי חֶמֶד עַל גֶּפֶן פֹּרִיָּה: {יג} עַל אַדְמַת עַמִּי קוֹץ שָׁמִיר תַּעֲלֶה כִּי עַל כָּל בָּתֵּי מָשׂוֹשׂ קִרְיָה עַלִּיזָה: {יד} כִּי אַרְמוֹן נֻטָּשׁ הֲמוֹן עִיר עֻזָּב עֹפֶל וָבַחַן הָיָה בְעַד מְעָרוֹת עַד עוֹלָם מְשׂוֹשׂ פְּרָאִים מִרְעֵה עֲדָרִים: {טו} עַד יֵעָרֶה עָלֵינוּ רוּחַ מִמָּרוֹם וְהָיָה מִדְבָּר לַכַּרְמֶל (וכרמל) וְהַכַּרְמֶל לַיַּעַר יֵחָשֵׁב: {טז} וְשָׁכַן בַּמִּדְבָּר מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בַּכַּרְמֶל תֵּשֵׁב: {יז} וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שָׁלוֹם וַעֲבֹדַת הַצְּדָקָה הַשְׁקֵט וָבֶטַח עַד עוֹלָם: {יח} וְיָשַׁב עַמִּי בִּנְוֵה שָׁלוֹם וּבְמִשְׁכְּנוֹת מִבְטַחִים וּבִמְנוּחֹת שַׁאֲנַנּוֹת: {יט} וּבָרַד בְּרֶדֶת הַיָּעַר וּבַשִּׁפְלָה תִּשְׁפַּל הָעִיר: {כ} אַשְׁרֵיכֶם זֹרְעֵי עַל כָּל מָיִם מְשַׁלְּחֵי רֶגֶל הַשּׁוֹר וְהַחֲמוֹר: (ס)

רש"י על ישעיה פרק-לב

{א} הן לצדק ימלך מלך . הן אין משפט מלך למלוך כי אם לעשות משפט צדק : ולשרים למשפט ישורו . ועל מי יש לו למלוך על שרים אשר למשפט ישורו , ואמר הנביא זאת על אחז שהיה רשע אבל חזקיהו בנו ימלוך וכדי הוא : {ב} והיה איש . הגבור ביראת הקב''ה הוא חזקיה יהיה לישראל : כמחבא רוח . כמחסה סלע שנחבאים בו מפני רוח ונסתרים שם מפני חורב כן יבטחו בו הנותרים מי' השבטי' : בציון . ל' יובש ציה : כצל סלע כבד בארץ עיפה . במקום שמש שהארץ עיפה שם וחריבה ותאבה לצל : {ג} ולא תשעינה עיני רואים . לא כמות שהם עכשיו אזניו הכבד ועיניו השע ( לעיל ו ) ל' טוח : {ד} ולבב נמהרים יבין לדעת . לא כמו שעכשיו השמן לב העם ( שם ) . ולשון עלגים וגו' . ולא כמו שעכשיו כי בלעגי שפה ( לעיל כח ) : עלגים . כל מי שאינו יודע לכוין דיבורו להיות צח קרוי עלג ונלעג : {ה} ולכילי . רמאי נוכל חורש רעים : שוע . ל' אדון שהכל שועין ופונין אליו : {ו} נבלה ידבר . מדבר ל' הוה הוא : יעשה און . יקבץ מחשבות און כמו ( דברי' ח ) עשה לי החיל הזה : לעשות חונף . חושב מחשבות איך יוכל לעשות חנופה , חונף שם דבר לכך טעמו למעלה ונקוד פתח : ומשקה צמא יחסיר . לפי פשוטו שגוזלין העניים ותרגומו פתגמי אורייתא דאינון כמיא לצחייא מדמן לבטלא : {ז} ובדבר אביון משפט . לחבל אביון במשפטו , משפט זה ל' תחלת דברים במשפט כשמדבר האביון טענותיו זה יועץ מזימו' להכשילו בנכליו משפט משמש שלשה לשונו' תחלת טענת דשריינמנ''ט בלע''ז וגמר הדין יואיימנ''ט בלע''ז ומשטר ששוטרין אותו ביסורין יושטיצ''א בלע''ז : {ח} על נדיבות יקום . בשביל נדיבותיו תהיה לו תקומה : {ט} נשים שאננות . מדינן דיתבן שליון : בנות בוטחות . כרכין דיתבין לרוחצן : {י} ימים על שנה . כמו ( לעיל כט ) ספו שנה על שנה ותמיד עונותיכם מתגברין וסוף תרגזנה אלו שהן עכשיו לבטח כי יכלה מהם בציר הענבים ואוסף התבואה לא יבוא אל הבית : אוסף . שם דבר לכך טעמו למעלה ונקוד פתח : {יא} רגזה . כמו לרגז : פשוטה . כמו לפשוט : ועורה . כמו לערות ל' עריה ( מיכה א ) : וחגורה . כמו לחגור לכך טעמו למעלה וכן תירגם יונתן שלחו איתערטילו ואסרו על חרצין מתוך שיפשיטו ויתערמו מבגדיהם לא יחגרו על בגדיהם כי על מתניהם : {יב} על שדים סופדים . יטפחו על לבם : ( על שדי חמד . על שדות ) חמדתן , ומ''א על חכמי סנהדראות שהם כשדי' המניקי' יספדו , ועל עיר חמדתן שתחרש כשדה ועל גפן פוריה הם ישראל שנקראו גפן כמ''ש גפן ממצרי' תסיע : {יג} קוץ שמיר . הובאי ובור כי כל חורבן זה יהיה על כל בתי משוש ועל קריה עליזה , ירושלים שהיא משוש לכל הארץ ( איכה ב ) : {יד} כי ארמון . היכל המלך מלך יהודה נוטש : והמון עיר . גלה : עופל ובחן . בית מקדשי שהיה להם למבצר : היה בעד מערות . יהיה בתוך חורבות מערת ל' ערו ערו ( תהלים קלז ) , ובעד כמו הבעד ערפל ישפוט ( איוב כב ) : עד עולם . עד עת קץ . עופל ובחן . שניהם ל' מבצר : משוש פראים . לתאות ישמעאל ( ולמרעה אדום ) ולחיילותיו : {טו} עד יערה עלינו . ישפוך עלינו כמו ותער כדה ( בראשית כד ) ל' שפיכה נופל על הרוח כמו ושפכתי על בית דוד רוח חן ( יואל ג ) וכן אשפוך רוחי על כל בשר ( זכריה יב ) : ליער יחשב . קירוין סגיאין כיער הזה שהוא מלא עצים : {טז} ושכן במדבר משפט . בירושלים שהיא כמדבר : וצדקה בכרמל . היא ארץ ישראל שתהא באותן הימים ככרמל : {יט} וברד ברדת היער . על כרחך אין ברד זה שם דבר שהרי נקוד חציו קמץ וחציו פתח בל' פעל וכן פתרונו ל' פעולה כמו ורחץ וישב ועמד , וברד ויברוד את ברידת היער ויהי' הבי''ת של ברדת מן יסוד כמו עטרת עקרת כלומ' וימטיר הקב''ה את מטר פחי הרשעים שהם עכשיו בנויים ומלאים ערים כיער : ובשפלה . שנשפלו ישראל עד עכשיו : תשפל העיר . מטרפולין של פרס ודוגמא כן תרגם יונתן ויחות ברדא ויקטול משריית עממיא : {כ} אשריכם . ישראל , שהצליחה זריעת צדקתכם כזורעים על מים מעתה תקצרו ותאספו תבואת שכרכם הטוב תשלחו רגל השור לדוש התבואה והחמור להביא אל הבית כך ת''י כלומר תקבלו שכר פעולתכם הטובה :

מלבי"ם על ישעיה פרק-לב

{א} לצדק, ולשרים. הלמ''ד למ''ד בעבור, כמו והמלכת להם מלך (ש''א ח' כב), כי פעל מלך לא נקשר רק עם על או ב', וכן למ''ד למשפט, בעבור המשפט : {ב} בציון. ארץ שחום השמש שוזף שם : וארץ עיפה. יסוד העפר שם רע, ומורכב באדים וחלקים זרים ורעים. בארץ ציה ועיף בלי מים, באורו, ציה ע''י חום השמש. ועיף ע''י אדים הארסיים הנעצרים ביסוד המורכב. ובלי מים, העדר מקורות ומעינות : {ג} שמעים תקשבנה. קשב מרחוק, כמ''ש בכל מקום שנזכר שיתוף זה, ומוסיף שגם תקשבנה, וכ''ש שישמעו : {ה} כילי. מענין ארור נוכל, בנכליהם אשר נכלו, החושב עצות רעות וכליותיו יועצים רע, ושוע לא נמצא רק הפך הדל, ולא נכר שוע לפני דל, לא כן נדיב הוא שוע ולו רוח נדיבה, והכילי אינו שוע. אבל הנבל לערך הנדיב, כערך שני הקצוות המתנגדים במדות, (משלי יז ז') : {ט} שאננות בטחות, שאנן הוא ההפך של שאון המורה קול המולה גדולה, ושאנן מורה שיושב לבדו לא ישמע קול מטריד. יחד אסירים שאננו לא שמעו קול נוגש (איוב ג') והבוטח הוא ע''י גבורתו. ושומע לי ישכן בטח ושאנן מפחד רעה (משלי א'), בטח ע''י כח עצמו, ושאנן ע''י שלילת מטריד מחוץ שהוא הפחד רעה. ואמר לשאננות שמענה קולי, ולבוטחות האזנה אמרתי, כי הבוטחות להם הדבר נוגע, ולהם יאמר אמרתו, והשאננות הם ישמעו רק הקול להיות להם הדבר למשל ולימוד (כנזכר לעיל כח כג) : {יא} רגזה. שם, ונסמך, ונעלם אצלו מלת על, על רוגז של בוטחות. החרדה היא לפני הצרה, והרוגז בעתה : {יג} קוץ שמיר. כמו שמש ירח, ונמשך בכפל, כי קוץ שמיר יעלה על כל בתי משוש : {יד} נטש, עזב. בארתי בפי' (מ''א ח' נז). ומלת בעד, פי' מחיר, כמו עור בעד עור, כל אשר לאיש יתן בעד נפשו : {טו} יערה. שפיכה ויציקה. כמו ותער כדה אל השוקת, ושפכתי על בית דויד רוח חן ותחנוניה : {טז} משפט וצדקה. משפט בין אדם לחברו, וצדקה בין אדם למקום בכל מקום כנ''ל (א' כז) : ושכן, תשב. ישיבה קבע, ושכינה עראי כנ''ל (יג כ') שהצדקה תהיה עקר, ומשפט טפל, תורתם קבע ומלאכתם עראי : {יז} מעשה עבדה. מובדלים למעלה (כח כא). והשקט ובטח למעלה (ל' טו), ושלום קל מהם כי יזכר לרוב על הצלחה מורגלת חיצונית : {יח} נוה. עקרו על נאות צאן, ועל דירת האדם הוא מושאל תמיד. ומנוחה קטן ממשכן, ינוח האדם לפעמים רק מן הטלטול, והשכינה נמשכת יותר מן המנוחה. וכבר כתבתי כי השאנן מציין העדר השאון והרגש וההמולה, והוא הכפרים וערי הפרזות, והבטחון מציין הגבורה והחוזק והוא במבצרים ובמשכנות הקבועים בתקפם : {יט} וברד ברדת. שרשו ירד, והב' ב' הזמן, בעת רד, בעת רדת היער. ושפלה, שם המחוז, הנגב והשפלה. וב' בשפלה ב' המקום. והעיר, שם המין כמו ויהיה לי שור וחמור, ופי' ישפלו הערים :

חומת אנך על ישעיה ל״ב

ל״ב:תס״ד א׳ הן לצדק ימלוך מלך. יש מי שפירש דהכונה כי עד עתה היו סוברים דהמלך הוא להלחם באויבים ולשמור עמו והן עתה אשר נתפרסם ונודע באמת בתלתא כחדא ישראל עשרת השבטים ומלכם אשר כרכרו להנצל מסנחריב ובטחו על מצרים וכל יגיעם להבל ונפלו ביד סנחריב. וחזקיהו המלך בטח בה' וניצול. וסנחריב בגאותו שחקים סבר כי בכחו ותבונתו עשה חיל לכבוש את כל העולם היה למס. וא"כ נתגלה כי המלך אינו מועיל כלל. אמור מעתה הן לצדק ימלוך מלך דהמלך אינו להלחם וכל אשר ה' חפץ עשה. ונמצא דהמלך הוא דוקא לשפוט צדק והיינו דקאמר הן לצדק ימלוך מלך. ולפי מ"ש גורי האר"י זצ"ל דמלכי ישראל כלם אחוזים במלכותא קדישא. אתי שפיר הן לצד"ק שהוא השכינה ימלוך מלך: ל״ב:ת״ע א׳ וכלי כליו רעים וכו'. שמעתי משם הרב מהר"ר אליהו הכהן ז"ל בעל שבט מוסר דרך הלציי הלא תראה כי ישאל איש מעם רעהו השאילני חפץ פ' אם הוא כילי יאמר ימחול שהכלי קרוב לישבר או חסר או ישן נושן וכיוצא וז"ש וכילי כליו רעים אומר שכליו הם שבורים ורעים כדי שלא להשאילם. ואפשר לפרש דהכונה וכילי כליו רעים לבושי נפשו כליו רעים קרועים וגרועים כי לא עשה מצות משום דררא דממונא. ואם עשה איזה פעם לא מלבו רק מפני הבושה ולכן כלי נפשו רעים: ב׳ הוא זמות יעץ לחבל עניים באמרי שקר. כי יאמר מאן לימא לן דהם מהוגנים. ודבריו לעו והם אמרי שקר שאם יעשה צדקה להרבה עניים ודאי איכא בינייהו מהוגנים. ובדבר אביון משפט דשונא מתנות יחיה ואם כן כשאינו נותן לו לעני חיים הוא נותן לו. והוא שקר דגם העני מהנה לנותן ובזה אין כאן לתא דשונא מתנות. וכלפי לייא העשיר יעץ להנצל מלתת לשאינם מהוגנים לתת להרבה עניים וז"ש נדיבות יעץ נדיבות רבות. גם ליכא משום ושונא מתנות יחיה כי על ידי הצדקה קם בתחיית המתים כמשז"ל ונמצא העשיר נהנה ע"י הצדקה וז"ש והוא על נדיבות יקום בת"ה ואין לך הנאה גדולה מזו. ובאופן אחר אפשר ונקדים מאי דאיפליגו המפרשים דאם עשיר א' נותן לחכם א' שילמוד לשמה והחכם לומד שלא לשמה דהראשונים ס"ל דכל שהנותן כונתו לשמים הקב"ה קובע לו שכר כאלו החכם לומד לשמה ובוחן לבות אלהים. והרב מהר"ש פרימו ז"ל חלק עליהם דכיון דהמקור משחת והחכם לומד שלא לשמה העשיר הפסיד ומזלו גרם. וכזאת וכזאת נחלקו באשת חכם דהיא עושה השתדלות ומשרתת לבעלה כדי שילמוד כדת מה לעשות ובעלה אינו לומד לשמה דהראשונים ס"ל דהאשה לא הפסידה דכונתה לשמים ואם בעלה לומד שלא לשמה לגרמיה הוא דעבד והיא נוטלת מחצית שכר תורה לשמה. והרב מהר"ש פרימו ז"ל פליג עלייהו דזאת האשה מזלה גרם ואין לה חלק בתורה כלל. ואני בעניי פירשתי דר' יצחק דאמר פ"ק דבתרא דרודף צדקה הקב"ה ממציא לו מעות לעשות צדקה ס"ל כסברת הראשונים דאם כונתו לש"ש אף דאינם מהוגנים בא בשכרו. ורב נחמן בר יצחק דאמר ממציא לו אנשים מהוגנים סבר כהרב מהר"ש פרימו ז"ל והיינו קראין. וכלי כליו רעים כלומר צורתו ותכונתו וסגנון אבריו ושרטוטיו רעים מורים אכזריות וכליות וקוצר רוח נדיבה וז"ש וכלי כליו רעים ניכר במהותו צורה שכלה קצ"ף ותכונתו הרעה מצרפה למעשה ע"ד שפירשו הכרת פניהם ענתה בם לא כיחדו. זמות יעץ לחבל עניים באמרי שקר לומר שאינם מהוגנים ובדבר אביון משפט שאינו רוצה לאבד מעותיו. אך נדיב נדיבות יעץ שהעיקר תלוי בכונת הנותן והראיה הוא והוא על נדיבות יקום דהכתוב הבטיחו רודף צדקה ימצא צדקה שממציא לו מעות לעשות צדקה וז"ש והוא על נדיבות יקום הקב"ה הבטיחו דימציא לו מעות לעשות צדקה דהכל תלוי בכונתו וכן נשים שאננות קומנה קימה יש לכם דכיון שהן מכוונות שילמדו בעליהן כדת הגם שילמדו שלא לשמה בנות בוטחות שלא הפסידו שכרן., ] והיה מעשה הצדקה שלום. אפשר דרמז דעל ידי הצדקה מיחד קבה"ו וז"ש והי"ה מעשה הצדקה צירוף והי"ה כמ"ש ז"ל. שלום הוא יסוד דההוא צדיקא בשביעאה אחיד כמ"ש בזהר הקדוש. ועבודת הצדקה השקט ובטח דאין עבירה מכבה צדקה כמ"ש רבינו האר"י זצ"ל ועל ידי הצדקה תבא הגאולה במהרה בימינו כמש"ה שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי וכו' והיינו דקאמר וישב עמי בנוה שלום ובמשכנות מבטחים: ל״ב:תפ״ג א׳ אשריכם זורעי על כל מים וכו'. אפשר במשז"ל אם בקשת לעשות צדקה עשה אותה עם עמלי תורה וכו' וזה רמז אשריכם זורעי כמש"ה זרעו לצדקה שעושים צדקה עם הת"ח וז"ש על כל מים אין מים אלא תורה. ובזה מבטלים גזרות רעות וזהו משלחי רגל השור והחמור הסט"א:

מצודות ציון על ישעיה פרק-לא

{א} ישענו . ענין בטחון וסמיכה : פרשים . הם רוכבי הסוסים הרגילים בזה : עצמו . ענין רבוי כמו עצמו לי אלמנותיו ( ירמיה טו ) : ולא שעו . ולא פנו וכן ישעה האדם על עושהו ( לעיל יז ) : {ב} מרעים . רשעים : {ג} רוח . כן נקרא המלאך וכן ה' אלהים שלחני ורוחו ( לקמן מח ) : {ד} יהגה . ענין המיה כמו וכיונים הגה נהגה ( לקמן נט ) והושאל על שאגת האריה : והכפיר . שם משמות האריה והוא אריה בחור : יקרא . ענין אסיפה כי על ידי קריאה יתאספו המתאספים כמו ויזעק ברק את זבולון ( שופטים ד ) : עליו . בעבורו . מלא . ענין אסיפה כמו יחד עלי יתמלאון ( איוב טז ) : לא יחת . לא יפחד כמו ואל תחת ( יהושע א ) : ומהמונם . ענין רבוי אנשים כמו על ההמון הזה ( דה''ב לד ) : יענה . ענין הכנעה כמו מאנת לענות מפני ( שמות י ) : לצבוא . ענין חיל אנשי מלחמה : גבעתה . מל' גבעה והר : {ה} כצפרים . כן יקרא העופות כולן : עפות . מל' עפיפה ופריחה : פסוח . ענין דלוג וקפיצה כמו ופסח ה' על הפתח ( שם יב ) : והמליט . ענין הצלה והשמטה מן הצרה : {ח} תאכלנו . ענין השחתה : ונס . ענין בריחה : למס . מל' המסה והמגה : {ט} וסלעו . ר''ל החוזק כסלע : ממגור . ענין פחד כמו ויגר מואב ( במדבר כב ) : וחתו . ענין פחד : מנס . כלונס ארוך אשר ינשא בצבא : אור . שלהבת כמו אור לשבת נגדו ( לקמן מז ) :

מצודות דוד על ישעיה פרק-לב

{א} הן לצדק . הנה המלך חזקיהו ימלוך לעשות צדק ולמען ינהגו השרים את שררותם לעשות משפט ולא לעשוק עושק : {ב} והיה איש כמחבא רוח . האיש חזקיהו יהיה לבני דורו כמקום מחבואה מפני הרוח וכמקום סתר להסתר שמה מפני זרם מים ר''ל בצדקתו ינצלו ממחנה אשור : כפלגי מים בציון . והוא יהיה להם כנחלי מים במקום ציה שמשיב נפש האדם : כצל סלע כבד . כמו הצל הבא מסלע כבד בעבור גדלו ועביו שאז הצל הוא עב וגדול ומשיב נפש ההולך בארץ עיפה המגולה לאור השמש ר''ל הוא ידריכם בדרך הישר לטוב להם : {ג} ולא תשעינה . לא תהיינה עיני הרואים לפנות מה' לא כמו עכשיו שנאמר בהם ועיניו השע ( לעיל ו ) : תקשבנה . לא כמו עכשיו שנאמר בהם ואזניו הכבד : {ד} ולבב נמהרים . מי שלבבו נמהר מבלי דעת מיושבת יבין אז לדעת לא כמו עכשיו שנא' בהם השמן לב העם הזה : ולשון עלגים . מה שנדמה להם מאז דברי הנביאים כאלו ידברו בלשון עלגים כמ''ש כי בלעגי שפה וכו' ( לעיל כח ) הנה מעכשיו יחשב להם כאלו תמהר לדבר צחות אמרים ברורים המקובלים על הלב : {ה} לא יקרא . לא ימצא בהם חונף לקרוא לנבל בשם נדיב ועל כילי לא יאמר שהוא שוע : {ו} נבלה ידבר . בכל עת מדבר דברים מגונים וכעורים ומחשבות לבו לקבץ און לחשוב מחשבות לעשות חנופה ולדבר על ה' דבר תועה הפך האמת כי יאמר שאינו משגיח . להריק . ר''ל יחשב כזאת למען לעשוק מאכל הרעב וכאלו יריק נפשו ממנו ולא ירא מה' בחושבו שאינו משגיח : ומשקה צמא יחסיר . ר''ל ולמען יחסיר המשקה מן הצמא כי חפצו לקחת ממונו בעושק וזה חוזר למעלה לומר אם כל אלה המדות הרעות נמצאו בנבל איך א''כ ראוי לקראו נדיב שהוא ההפך : {ז} וכלי כליו רעים . והרמאי הלא ערמותיו רעים המה לבריות כי הוא מתייעץ בנפשו להשחית עניים באמרי שקר : ובדבר אביון משפט . כשהאביון מדבר דברים ראויים ר''ל גם מתייעץ בנפשו לחבל הדברים ההם בדברי שקר וחוזר למעלה לומר אם כל אלה בו איך יקראהו שוע : {ח} ונדיב . אבל הנדיב מתייעץ בנפשו לעשות נדיבות והוא עומד על נדיבות רצה לומר לא בלבד יחשוב אלא עומד הוא על נדיבות ולא יעבור ממנו ואם כן אינו דומה לנבל וכלי לא במחשבה ולא במעשה ואיך א''כ יהיו נקראים בשם נדיב ושוע : {ט} נשים שאננות . אמר דרך קינה אתן נשי בני יהודה היושבות שאנן כי לא השיגו אותן יד סנחריב : בנות בוטחות וכו' . כפל הדבר במ''ש : {י} ימים על שנה . שנה עם שנה ר''ל לא שנה אחת כי אם שנה אחר שנה תחרדנה אתן נשים בוטחות כי גם עליכם יבוא האויב והוא נ''נ מלך בבל : כי כלה בציר . כי אף שיכלה הבציר לא יבוא האוסף אל הבית כי האויב יקחהו : {יא} חרדו . מעתה חרדו על הצרה הבאה : רגזה . כפל הדבר במ''ש : פשוטה ועורה . כי כל אחד תהיה מופשטה מבגדיה ותשאר מגולה בשרה בעת תלך בגולה : וחגורה . תחגור עצמה על החלצים לכסות הערוה לבד : {יב} על שדים . יטפחו על שדיהן דרך הספד : על שדי חמד . ההספד תהיה על אבדן השדות החמודות ועל הגפנים המגדלים פירות הרבה : {יג} על אדמת עמי . על האדמה אשר תהיה שממה ויגדלו שם קוצים : כי על כל בתי משוש . כי הקוצים יגדלו אף על כל הבתים שהיו שמחים בהם תדיר העומדים בירושלים קריה עליזה : {יד} כי ארמון נטש . היכל המלך יהיה נעזב כי מלך יהודה יגלה ממנו : המון עיר . המון העם שבעיר יהיה נעזב ומופקר : עופל ובחן . מגדלי המבצר יחרבו וישובו למערות מדור לחיות השדה : עד עולם . ר''ל עד זמן רב וכן ועבדו לעולם ( שמות כא ) : משוש פראים . הם ישמחו שמה כי ימצאו שמה מרעה : מרעה עדרים . יהיה מקום מרעה לעדרים : {טו} עד יערה . ר''ל כן תהיה חרבה עד אשר ישפוך עלינו ממרום רוח הרצון והרחמים . והיה מדבר לכרמל . מקום שממה כמדבר חשוב להיות כרמל והוא מקום שדות וכרמים . והכרמל . מקומות שהם עתה ככרמל תשוב להיות כיער מבלי מצוא שדות וכרמים : {טז} ושכן במדבר . ירושלים שהיתה כמדבר ישכון בה משפט ר''ל אנשים עושים המשפט : בכרמל . בא''י שתהיה באותן הימים ככרמל שמה תשב צדקה ר''ל אנשים יעשו צדקה : {יז} והיה מעשה הצדקה . בגמול הצדקה תביא שלום : ועבודת הצדקה . כפל הדבר במ''ש : {יח} וישב עמי וכו' . מאז והלאה ישב עמי בנוה שלום וכו' וכפל הדבר פעמים ושלש ויורה על מרבית השלום : {יט} וברד ברדת היער . ר''ל ואף ברדת ברד לא תרד על הצמחים כי ביער תרד : ובשפלה . בנין העיר תשפל להבנות במקום שפל ועמוק ועכ''ז יהיו בטוחים מן האויב ולא יצטרכו לבנותה בגובה הר להשגב שמה : {כ} אשריכם . הצלחה תהיה לכם כי תזרעו על כל מים ר''ל בכל מקום שתזרעו ימצא מים לגדל התבואה : משלחי רגל . ותהיו משלחים שמה רגל השור והחמור לאכול לשבעה ולרמוס ברגל ולא יחושו כי תגדל הרבה תבואה :

 

מנחת שי על ישעיהו ל״ג

ל״ג:תרכ״ו א׳ כהתמך. התי"ו במאריך במקצת ספרים ובכתובי יד וגם במקצת דפוסים חסר יו"ד וכתב רד"ק בפירוש ובשרשו שהואא קל והיתה המ"ם ראויה להדגש וכן כתוב במכלול דף קע"ט: ב׳ תושד. בוא"ו עם הדגש בשי"ן: ג׳ כנלתך. בדגש הנו"ן לחסרון הה"א כי משפטו כהנלתך בפלס להגלתך מכלול דף קס"ה וספר ההרכבה אות כ"ף: ל״ג:תרכ״ח א׳ מרממתיך. במקצת ספרים מלא וא"ו אחר רי"ש: ל״ג:תרל״ב א׳ הן אראלם צעקו חצה. לית חסר ויש בו דרש באיכה רבתי פסוק בכה תבכה בלילה ובב"ר פרשת נ"ו עיין יפה תואר שם סימן ז' ומתנות כהונה: ל״ג:תרל״ד א׳ קמל. פתח באתנח ועיין מכלול שקל פעל: ל״ג:תר״מ א׳ מראות ברע. סימן ישעיהו מראות ברע. חבקוק מראות רע. וחד פסוק סימן לא יחליפנו ולא ימיר אותו טוב ברע או רע בטוב: ל״ג:תרמ״ב א׳ מרחקים. המ"ם בפתח כמו שאכתוב בירמיה ח': ל״ג:תרמ״ג א׳ יהגה. הגימ"ל בדגש ובלא מאריך ביו"ד בספרים כתובי יד וגם בקצת דפוסים: ל״ג:תרמ״ה א׳ בל ינתקו: ל״ג:תרמ״ו א׳ כי אם שם וגו'. חצי הספר בפסוקים:

תרגום יונתן על ישעיהו ל״ב

ל״ג:תרכ״ו א׳ כהתמך. התי"ו במאריך במקצת ספרים ובכתובי יד וגם במקצת דפוסים חסר יו"ד וכתב רד"ק בפירוש ובשרשו שהואא קל והיתה המ"ם ראויה להדגש וכן כתוב במכלול דף קע"ט: ב׳ תושד. בוא"ו עם הדגש בשי"ן: ג׳ כנלתך. בדגש הנו"ן לחסרון הה"א כי משפטו כהנלתך בפלס להגלתך מכלול דף קס"ה וספר ההרכבה אות כ"ף: ל״ג:תרכ״ח א׳ מרממתיך. במקצת ספרים מלא וא"ו אחר רי"ש: ל״ג:תרל״ב א׳ הן אראלם צעקו חצה. לית חסר ויש בו דרש באיכה רבתי פסוק בכה תבכה בלילה ובב"ר פרשת נ"ו עיין יפה תואר שם סימן ז' ומתנות כהונה: ל״ג:תרל״ד א׳ קמל. פתח באתנח ועיין מכלול שקל פעל: ל״ג:תר״מ א׳ מראות ברע. סימן ישעיהו מראות ברע. חבקוק מראות רע. וחד פסוק סימן לא יחליפנו ולא ימיר אותו טוב ברע או רע בטוב: ל״ג:תרמ״ב א׳ מרחקים. המ"ם בפתח כמו שאכתוב בירמיה ח': ל״ג:תרמ״ג א׳ יהגה. הגימ"ל בדגש ובלא מאריך ביו"ד בספרים כתובי יד וגם בקצת דפוסים: ל״ג:תרמ״ה א׳ בל ינתקו: ל״ג:תרמ״ו א׳ כי אם שם וגו'. חצי הספר בפסוקים:

מנחת שי על ישעיהו ל״ג

ל״ג:תרכ״ו א׳ כהתמך. התי"ו במאריך במקצת ספרים ובכתובי יד וגם במקצת דפוסים חסר יו"ד וכתב רד"ק בפירוש ובשרשו שהואא קל והיתה המ"ם ראויה להדגש וכן כתוב במכלול דף קע"ט: ב׳ תושד. בוא"ו עם הדגש בשי"ן: ג׳ כנלתך. בדגש הנו"ן לחסרון הה"א כי משפטו כהנלתך בפלס להגלתך מכלול דף קס"ה וספר ההרכבה אות כ"ף: ל״ג:תרכ״ח א׳ מרממתיך. במקצת ספרים מלא וא"ו אחר רי"ש: ל״ג:תרל״ב א׳ הן אראלם צעקו חצה. לית חסר ויש בו דרש באיכה רבתי פסוק בכה תבכה בלילה ובב"ר פרשת נ"ו עיין יפה תואר שם סימן ז' ומתנות כהונה: ל״ג:תרל״ד א׳ קמל. פתח באתנח ועיין מכלול שקל פעל: ל״ג:תר״מ א׳ מראות ברע. סימן ישעיהו מראות ברע. חבקוק מראות רע. וחד פסוק סימן לא יחליפנו ולא ימיר אותו טוב ברע או רע בטוב: ל״ג:תרמ״ב א׳ מרחקים. המ"ם בפתח כמו שאכתוב בירמיה ח': ל״ג:תרמ״ג א׳ יהגה. הגימ"ל בדגש ובלא מאריך ביו"ד בספרים כתובי יד וגם בקצת דפוסים: ל״ג:תרמ״ה א׳ בל ינתקו: ל״ג:תרמ״ו א׳ כי אם שם וגו'. חצי הספר בפסוקים:

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט''א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

מנחת שי:
מקור: sefaria.org
חומת אנ״ך, ירושלים 1965
דילוג לתוכן