ישעיה פרק-כ עם מפרשים רבים

{א} בִּשְׁנַת בֹּא תַרְתָּן אַשְׁדּוֹדָה בִּשְׁלֹח אֹתוֹ סַרְגוֹן מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיִּלָּחֶם בְּאַשְׁדּוֹד וַיִּלְכְּדָהּ: {ב} בָּעֵת הַהִיא דִּבֶּר יְהוָה בְּיַד יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ לֵאמֹר לֵךְ וּפִתַּחְתָּ הַשַּׂק מֵעַל מָתְנֶיךָ וְנַעַלְךָ תַחֲלֹץ מֵעַל רַגְלֶיךָ וַיַּעַשׂ כֵּן הָלֹךְ עָרוֹם וְיָחֵף: (ס) {ג} וַיֹּאמֶר יְהוָה כַּאֲשֶׁר הָלַךְ עַבְדִּי יְשַׁעְיָהוּ עָרוֹם וְיָחֵף שָׁלֹשׁ שָׁנִים אוֹת וּמוֹפֵת עַל מִצְרַיִם וְעַל כּוּשׁ: {ד} כֵּן יִנְהַג מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת שְׁבִי מִצְרַיִם וְאֶת גָּלוּת כּוּשׁ נְעָרִים וּזְקֵנִים עָרוֹם וְיָחֵף וַחֲשׂוּפַי שֵׁת עֶרְוַת מִצְרָיִם: {ה} וְחַתּוּ וָבֹשׁוּ מִכּוּשׁ מַבָּטָם וּמִן מִצְרַיִם תִּפְאַרְתָּם: {ו} וְאָמַר יֹשֵׁב הָאִי הַזֶּה בַּיּוֹם הַהוּא הִנֵּה כֹה מַבָּטֵנוּ אֲשֶׁר נַסְנוּ שָׁם לְעֶזְרָה לְהִנָּצֵל מִפְּנֵי מֶלֶךְ אַשּׁוּר וְאֵיךְ נִמָּלֵט אֲנָחְנוּ: (פ)

רש"י על ישעיה פרק-כ

{ב} ופתחת השק מעל מתניך . ת''י ותיסר סקא בחרצך והדברים מוכיחים שהרי עד עכשיו לא ציוהו לחגור שק שהוא אומר לו להתירה ועוד שהוא אומר ונעלך תחלוץ והוא סימן לאבלות ופי' ופתחת כמו ( שמו' לט ) מפותחות פתוחי חותם לחגור שק בדוחק על בשרו כדי שתרא' חקוקה בבשרו : מעל מתניך . למעלה ממתניך : ערום . ת''י פחיח בבגדים קרועים ובלואים ולא ערום ממש : {ג} שלש שנים . ילך כן לאות ולמופת למצרים ולכוש שלסוף שלש שנים ינהג מלך אשור את שבי מצרים וגו' למדנו שכבש תרתן את אשדוד שלש שנים לפני מפלתו של סנחרב שהרי מפלתו היתה כשהביא את שבי מצרים ותרהקה מלך כוש לפני ירושלים בקולרין כשבא לצור על חזקיהו : {ד} וחשופי שת . כמו חשף שת והיו''ד יתירה כיו''ד חלוני וחורי ושדי : שת . בית מוצא הרעי וכן ( ש''ב י ) ויכרות את מדויהם עד שתותיה' וגמול זה היה להם תחת חם אביהם אשר ראה ערות אביו ולא כסה אותה מדה כנגד מדה : {ה} וחתו ובשו . כל המביטים ומצפים על עזרת כוש והמתפארים במשען מצרים : תפארתם . וונט''ש בלעז : {ו} יושב האי הזה . ארץ ישראל שהיו נשענים על פרעה לעזרה : האי . לשון איי הים :

מלבי"ם על ישעיה פרק-כ

{ב} ופתחת. הסרת השק מעליו, כמו פתחת שקי ותאזרני שמחה : {ג} אות ומופת. בארתי הבדלם למעלה (ז' יד, ח' יח), אות הוא מה שהוא לסימן אל דבר אחר, ומופת הוא על דבר זר שרבים מתפלאים עליו, ובזה במה שהלך ערום ויחף היה אות על מצרים, ובמה שהיה שלא כמנהג שהנביא ילך ערום ויחף היה מופת : {ד} שבי, גלות. הבדלם מבואר, גלות הוא אם מגלה כל האומה, ושבי הוא אם אינו שובה רק מקצתם לעבדים ושפחות, והאומה נשארת במקומה, וכן את כוש הגלה, אבל את מצרים לא הגלה רק שבה מהם שבי. וחשופי, מושך אחר וחשופי ערות : {ו} האי. המחוז שאין נהר או ים מקיפים אותו נקרא ג''כ אי, כי פירוש מלת אי מחוז, בין שנהר או ים מקיף אותו או לא כמו זה שאומר על ירושלים (ן' מלך) :

חומת אנך על ישעיה כ׳

כ׳:רצ״ג א׳ סרגון מלך אשור. הוא סנחריב כמשז"ל. והנה סרגון עם הכולל גימטריא סנחרב: כ׳:רצ״ד א׳ ופתחת השק מעל מתניך. תרגם יונתן ותיסר שקא בחרצך וכן פירש רש"י ז"ל: כ׳:רצ״ה א׳ אות ומופת. י"מ שהיה אות ומופת על ישראל שיגלו בעון ששמו בטחונם במצרים ועל ידי צער ישעיה וזכותו ותפלתו ביטל הגזרה שלא יהיה בימיו ובא האות על מצרים וכוש שיגלו. ואם ישראל ישובו בתשובה שלימה תתבטל הגזרה מכל וכל: כ׳:רצ״ו א׳ וחשופי שת. בעון שחם אביהם לא כסה ערות אביו: ב׳ ערות מצרים. והגם שבתחילה כלל כוש עם מצרים. שנה מצרים לרוב גנותם אשר בשר חמורים בשרם:

מצודות ציון על ישעיה פרק-כ

{א} סרגון . הוא סנחריב כן ארז''ל : {ב} לך . הוא ענין זרוז : ופתחת . ענין התרה כמו יתרי פתח ( איוב ל ) : מתניך . חלציך : תחלוץ . ענין שליפה כמו חלוץ הנעל ( דברים כה ) : ויחף . ענין חוסר מנעלים כמו מנעי רגליך מיחף ( ירמיה ב ) : {ג} שלש שנים . כמו לשלש שנים ותחסר הלמ''ד : אות ומופת . פתרון אחד להם והם ענין סימן וכפל המלה בשמות נרדפים כמו אדמת עפר ( דניאל יב ) והדומים : {ד} וחשופי . ענינו מגולה כמו מחשוף הלבן ( בראשית ל ) : שת . ענין יסוד כמו שתותיה מדוכאים ( לעיל יט ) והוא שבאדם כמו היסוד בבנין וכן עד שתותיהם ( ש''ב י ) : {ה} וחתו . ענין שבר : {ו} כה . כמו כן : נסנו . מלשון ניסה ובריחה :

מצודות דוד על ישעיה פרק-כ

{א} בשנת וכו' . אז התחיל אשור לעשות גבורות ולכבוש ארצות העמים : {ב} ופתחת השק . כי ישעיה היה מתאבל על גלות עשרת השבטים ולבש השק על מתניו לצער ולאבל ואמר לו המקום שיתיר השק מעל מתניו וישאר ערום כי אותו לבד לבש . הלוך . היה מהלך ערום ויחף : {ג} שלש שנים . זהו סימן מה שיהיה בסוף שלש שנים על מצרים ועל כוש : {ד} כן ינהג . כמו שהלך ישעיה כן ינהג וכו' : וחשופי שת . מגולה עגבות ערות מצרים וכן כוש כי כבר זכר שניהם ואמר מצרים לרוב גנותן שנאמר בהם גודלי בשר ( יחזקאל טז ) : {ה} וחתו . ישראל שהיו מביטים לעזרת כוש והיו מתפארים בבטחון מצרים בבוא מפלתם יחתו ויבושו ממבטם ותפארתם : {ו} יושב האי הזה . זהו א''י שהוא בגבול הים : כה מבטנו . כזאת עלתה האומות אשר היינו מביטים אליהם לעזרה אשר חשבנו לנוס אליהם להנצל ממלך אשור : ואיך נמלט אנחנו . אם כך עלתה בהם ולא יכלו למלט את עצמם איך נמלט אנחנו בעזרתם :

 

מנחת שי על ישעיהו כ״א

כ״א:שפ״ג א׳ צורי מדי. בדפוס ישן מלעיל וכן כתב רש"י צורי טעמו למעלה בצד"י אבל רד"ק כתב טעמו מלרע. וכן הוא בספרים כתובי יד ושאר ספרי הדפוס: ב׳ כל אנחתה. במסורת פרשת וארא חשיב ליה עם ד' כל בלא וא"ו דסבירין וכל. כל אנחתה. לא מפיק ה"א רש"י ורד"ק כאן וביחזקאל סימן ט"ז ובמכלול דף ל"ב ובמסרה רבתא נמנה עם מלין דלא מפקין ה"א בסוף תיבותא ומטעין בהון: כ״א:שפ״ד א׳ נעויתי. העי"ן בחטף פתח: כ״א:שפ״ה א׳ חשקי. בספר כ"י החי"ת בסגול ובשאר ספרים בחירק וכ"כ רד"ק. כ״א:שפ״ז א׳ המצפה. בספרם כתובי יד מדוייקים וגם בדפוסים ישנים הה"א במאריך והמ"ם רפה: כ״א:שפ״ח א׳ וראה רכב. ברוב הספרים מלעיל הטעם ברי"ש: כ״א:שצ״א א׳ ובן גרני. הגימ"ל בקמץ לבד והוא חטף: כ״א:שצ״ג א׳ אתא בקר. במקצת ספרים כ"י אתה בה"א וכן הביא השרשים בשרש אתה ובהגהה שם א"א במסורה אתא בקר לית כתיב אל"ף וחד ואתה מרבבת קדש כתיב ה"א: כ״א:שצ״ד א׳ משא בערב ביער בערב. בספרים מדוייקים שניהם שבפסוק בשוא לבד: כ״א:שצ״ח א׳ קשת גבורי. בדפוסים קדמונים וספרים כ"י מלא וא"ו:

תרגום יונתן על ישעיהו כ׳

כ״א:שפ״ג א׳ צורי מדי. בדפוס ישן מלעיל וכן כתב רש"י צורי טעמו למעלה בצד"י אבל רד"ק כתב טעמו מלרע. וכן הוא בספרים כתובי יד ושאר ספרי הדפוס: ב׳ כל אנחתה. במסורת פרשת וארא חשיב ליה עם ד' כל בלא וא"ו דסבירין וכל. כל אנחתה. לא מפיק ה"א רש"י ורד"ק כאן וביחזקאל סימן ט"ז ובמכלול דף ל"ב ובמסרה רבתא נמנה עם מלין דלא מפקין ה"א בסוף תיבותא ומטעין בהון: כ״א:שפ״ד א׳ נעויתי. העי"ן בחטף פתח: כ״א:שפ״ה א׳ חשקי. בספר כ"י החי"ת בסגול ובשאר ספרים בחירק וכ"כ רד"ק. כ״א:שפ״ז א׳ המצפה. בספרם כתובי יד מדוייקים וגם בדפוסים ישנים הה"א במאריך והמ"ם רפה: כ״א:שפ״ח א׳ וראה רכב. ברוב הספרים מלעיל הטעם ברי"ש: כ״א:שצ״א א׳ ובן גרני. הגימ"ל בקמץ לבד והוא חטף: כ״א:שצ״ג א׳ אתא בקר. במקצת ספרים כ"י אתה בה"א וכן הביא השרשים בשרש אתה ובהגהה שם א"א במסורה אתא בקר לית כתיב אל"ף וחד ואתה מרבבת קדש כתיב ה"א: כ״א:שצ״ד א׳ משא בערב ביער בערב. בספרים מדוייקים שניהם שבפסוק בשוא לבד: כ״א:שצ״ח א׳ קשת גבורי. בדפוסים קדמונים וספרים כ"י מלא וא"ו:

מנחת שי על ישעיהו כ״א

כ״א:שפ״ג א׳ צורי מדי. בדפוס ישן מלעיל וכן כתב רש"י צורי טעמו למעלה בצד"י אבל רד"ק כתב טעמו מלרע. וכן הוא בספרים כתובי יד ושאר ספרי הדפוס: ב׳ כל אנחתה. במסורת פרשת וארא חשיב ליה עם ד' כל בלא וא"ו דסבירין וכל. כל אנחתה. לא מפיק ה"א רש"י ורד"ק כאן וביחזקאל סימן ט"ז ובמכלול דף ל"ב ובמסרה רבתא נמנה עם מלין דלא מפקין ה"א בסוף תיבותא ומטעין בהון: כ״א:שפ״ד א׳ נעויתי. העי"ן בחטף פתח: כ״א:שפ״ה א׳ חשקי. בספר כ"י החי"ת בסגול ובשאר ספרים בחירק וכ"כ רד"ק. כ״א:שפ״ז א׳ המצפה. בספרם כתובי יד מדוייקים וגם בדפוסים ישנים הה"א במאריך והמ"ם רפה: כ״א:שפ״ח א׳ וראה רכב. ברוב הספרים מלעיל הטעם ברי"ש: כ״א:שצ״א א׳ ובן גרני. הגימ"ל בקמץ לבד והוא חטף: כ״א:שצ״ג א׳ אתא בקר. במקצת ספרים כ"י אתה בה"א וכן הביא השרשים בשרש אתה ובהגהה שם א"א במסורה אתא בקר לית כתיב אל"ף וחד ואתה מרבבת קדש כתיב ה"א: כ״א:שצ״ד א׳ משא בערב ביער בערב. בספרים מדוייקים שניהם שבפסוק בשוא לבד: כ״א:שצ״ח א׳ קשת גבורי. בדפוסים קדמונים וספרים כ"י מלא וא"ו:

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט''א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

מנחת שי:
מקור: sefaria.org
חומת אנ״ך, ירושלים 1965
דילוג לתוכן