ישעיה פרק-כה עם מפרשים רבים

{א} יְהוָה אֱלֹהַי אַתָּה אֲרוֹמִמְךָ אוֹדֶה שִׁמְךָ כִּי עָשִׂיתָ פֶּלֶא עֵצוֹת מֵרָחוֹק אֱמוּנָה אֹמֶן: {ב} כִּי שַׂמְתָּ מֵעִיר לַגָּל קִרְיָה בְצוּרָה לְמַפֵּלָה אַרְמוֹן זָרִים מֵעִיר לְעוֹלָם לֹא יִבָּנֶה: {ג} עַל כֵּן יְכַבְּדוּךָ עַם עָז קִרְיַת גּוֹיִם עָרִיצִים יִירָאוּךָ: {ד} כִּי הָיִיתָ מָעוֹז לַדָּל מָעוֹז לָאֶבְיוֹן בַּצַּר לוֹ מַחְסֶה מִזֶּרֶם צֵל מֵחֹרֶב כִּי רוּחַ עָרִיצִים כְּזֶרֶם קִיר: {ה} כְּחֹרֶב בְּצָיוֹן שְׁאוֹן זָרִים תַּכְנִיעַ חֹרֶב בְּצֵל עָב זְמִיר עָרִיצִים יַעֲנֶה: (פ) {ו} וְעָשָׂה יְהוָה צְבָאוֹת לְכָל הָעַמִּים בָּהָר הַזֶּה מִשְׁתֵּה שְׁמָנִים מִשְׁתֵּה שְׁמָרִים שְׁמָנִים מְמֻחָיִם שְׁמָרִים מְזֻקָּקִים: {ז} וּבִלַּע בָּהָר הַזֶּה פְּנֵי הַלּוֹט הַלּוֹט עַל כָּל הָעַמִּים וְהַמַּסֵּכָה הַנְּסוּכָה עַל כָּל הַגּוֹיִם: {ח} בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח וּמָחָה אֲדֹנָי יְהוִה דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים וְחֶרְפַּת עַמּוֹ יָסִיר מֵעַל כָּל הָאָרֶץ כִּי יְהוָה דִּבֵּר: (פ) {ט} וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ זֶה יְהוָה קִוִּינוּ לוֹ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ: {י} כִּי תָנוּחַ יַד יְהוָה בָּהָר הַזֶּה וְנָדוֹשׁ מוֹאָב תַּחְתָּיו כְּהִדּוּשׁ מַתְבֵּן (במי) בְּמוֹ מַדְמֵנָה: {יא} וּפֵרַשׂ יָדָיו בְּקִרְבּוֹ כַּאֲשֶׁר יְפָרֵשׂ הַשֹּׂחֶה לִשְׂחוֹת וְהִשְׁפִּיל גַּאֲוָתוֹ עִם אָרְבּוֹת יָדָיו: {יב} וּמִבְצַר מִשְׂגַּב חוֹמֹתֶיךָ הֵשַׁח הִשְׁפִּיל הִגִּיעַ לָאָרֶץ עַד עָפָר: (ס)

רש"י על ישעיה פרק-כה

{א} עצות מרחוק אמונה אומן . עצות שיעצת מרחוק לאברהם בברית בין הבתרים : אמונה אומן . אמונה נאמנת אומן כמו אוהל אוכל ואינו ל' פועל אלא ל' מפעל אבויי''רמינט בלע''ז : {ב} כי שמת . הר שעיר מעיר לגל : ארמון זרים מעיר . מעון שעשו בעירך שהחריבוה תתן ארמונותיה חורבן אשר לעולם לא יבנה : {ד} מחסה מזרם . כיסוי אהל להציל מזרם וצל להגין מחורב ומהו אותו זרם הוא רוח עריצים כי רוחם דימה לזרם השוטף בקיר ומפילו : {ה} כחורב בציון . בעת יובש שמייבש הזרעים להתמולל כן תכניע שאון זרים : חורב בצל עב . כשהמים מתקשרים בענן עב בימי השרב שהכל שמחים בו כן יענה שיר הצדיקים על זמיר עריצים ומפלתן : זמיר . ל' לא תזמור ( ויקרא כה ) : {ו} ועשה ה' צבאות לכל העמים . כשיבאו לצבא על ירושלים : משתה שמנים . שהם סבורים שיהא נוח להם כשמן יהפוך למשתה שמרים : שמנים ממחים . נוחים ושמנים כמוח עצמות יהיה שמרים מזוקקים מכל משקה שמן ויין שלא יהא שם אלא שמרים לבדם וכל זה במלחמות גוג ומגוג : {ז} הלוט . הכסוי : הלוט על [ כל ] העמים . המכסה את כל העמים , הלוט כמו וילט פניו ( מלכים א' יט ) הנה היא לוטה בשמלה ( שמואל א' כא ) : המסכה . לשון נסיכות ושררה : {ח} בלע המות . יכסנו ויעלימנו עולמי' מישראל : {ט} ואמר . עמו ביום ההוא הנה וגו' : קוינו לו ויושיענו . היינו מקוים לו שיושיענו : {י} כי תנוח יד ה' . גבורתו של מקו' : ונדוש . יהא נדוש : תחתיו . במקומו ונדוש כמו ונרוץ הגלגל ( קהלת יב ) : מתבן . תבן : מדמנה . טיט וכן לדומן על פני האדמה ( ירמיה טו ) : {יא} ופרש ידיו . ושבר ידון וזרועותיו בספוק כפים בבכי : השוחה . השט במים : לשחות . לשוט וכן מי שחו ( יחזקאל מז י' ) : והשפיל . המשפיל את גאוותו : עם ארבות ידיו . לשון וארב לו ( דברים יט ) תירגם יונתן אשוות ידוהי מקום שהוא שם לו ידים לארוב והם מגדלים גבוהים אשוות חומות ומגדלים כמו ( ירמיה ג ) נפלו אשיותיה : {יב} משגב חומותיך . למואב הוא אומר :

מלבי"ם על ישעיה פרק-כה

{א} ארוממך, אודה שמך. ההבדל ביניהם, הוא, כי ידוע שהשם ב''ה נעלם ונגלה, נעלם מצד עצמו, ונגלה מצד מעשיו, ההודאה לה' יבא תמיד מצד מה שהוא נגלה ונודע מצד מעשיו וחסדיו, כמ''ש הודו לה' כי טוב, הפעם אודה את ה', כי ילדה לו בן רביעי, אודך לעולם כי עשית, וכדומה, אבל הרוממות לה' יהיה מן הצד שהוא נעלם, כמ''ש ומרומם על כל ברכה ותהלה (נחמיה ט' ה') כי מצד עצמו נעלה מכל תהלה שאין בו השגה כלל, וע''כ אמר רם על כל גוים ה', שאין משיגים ממנו כלל, בחושבם שעל השמים כבודו, ואין משגיח בשפלים. ואמר אלי אתה ואודך אלהי ארוממך (תהלות קי''ח כח) אודך מצד חסדך וארוממך מצד עצמך. זה אלי ואנוהו אלהי אבי וארוממנהו (שמות טו ב') מצד שהוא אלי ונודע לי חסדיו ונפלאותיו אנוהו בנוה שלי לבנות לו משכן שישכון בתוכנו, אבל מצד שהוא אלהי אבי, מה שאני יודע ממנו מצד הקבלה מצד עצמו אשר קבלתי מאבי, ארוממנהו, כי בזה הוא מרומם מן הידיעה ונעלה מהשגת בני אדם. אמן, מקור, לאמן האמונה, ואומר לשון חיזוק כמו יתד במקום נאמן, ר''ל למען אומן וחוזק האמונה, וגם אמונה עקר ענינו ענין חיזוק שיתחזק כן בלבבו, ויאמן כן בלב שלם : {ב} מעיר, קריה, כבר בארתי למעלה (א' כו, כב ב'. כד י') עיר כולל גם עיר פרזי, וקריה היא רק המוקפת חומה : {ג} עם גוים, בארתי למעלה (א' ד') כי עם מדרגה יותר גדולה מן גוי, וע''כ יציין לרוב את ישראל בפרטות : עז, עריצים, עריץ יציין את הגבורה לגנאי לרוב, (אבענטהייער) : {ד} דל, אביון, דל הוא המתדלדל מנכסיו, ומ''מ אינו נצרך עדיין לבריות, ואביון הוא הגרוע מעני ומך, שתאב לכל ואין לו מאומה, היית, נמשך לכל הפסוק, היית מחסה. היית צל : {ה} בציון. היובש הגדול המיבש את האדמה לעשותה ציה, וכן כפלגי מים בציון. תכניע נסתר לנקבה, ומושך אחר. זרים זרם מים כמו כמהפכת זרים (לעיל א') ועיין מה שכתבתי שם. זמיר עריצים, שיר שלהם ושמחתם, או יל''פ מענין לא תזמור, יכניע חרבם הכורת גוים רבים : תכניע, יענה. ההבדל בין כנע ובין ענה שמורה גם כן לשון הכנעה, הוא, כנע ידבר מצד ההצטרפות, שנכנע השפל או החלש או העני, אל הרם והגבור והעשיר ממנו, ומ''מ בזולת ההצטרפות לא נעשה שינוי בהגוף עצמו, וע''כ בא תמיד בהצטרפות הוא יכניעם לפניך ודומי'. אבל ענה היא הכנעת הגוף בעצמו עינוי ועוני וענוה והכנעת העצם גם בלי הצטרפות, אני עניתי מאד, ועניתם את נפשותיכם, טוב לי כי עניתי וכדומה, וע''כ אמר בעריצים יענה שלא לבד שיכנעו מפני ה'. אלא שיכניעם ויענה אותם בעצמם לעשותם שפלים ונדכאים : {ו} שמנים שמרים. השמנים והשמרים הם מתנגדים בקלות וכבדות, השמנים צפים למעלה על כל המשקים יען שהם המובחר ומזוכך שבמשקה והקל מכולם, והשמרים הם חלקים העבים והעכורים והגסים הצוללים כעופרת למטה, וכן רוח בני האדם יעלה הוא למעלה, המאמינים המכירים דת האמת יתרוממו יתנשאו למעלה ראש, להם יהיה משתה שמנים. ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ, הכופרים הזדים אשר בחשכה יתהלכו אז ישפלו ירדו יצללו כשמרים לעומק תהום רבה : {ז} הלוט הלוט, מלשון וילט פניו באדרתו, והראשון שם והשני פעל, וההבדל בין לט ובין כסה, כסה הוא המכסה בדבר הראוי לכיסוי ומיוחד לכך, ולט הוא רק המעליט ומאפיל בדבר בל יראה הגם שאינו מיוחד לכיסוי ולכן בחר פעל זה פה, שאינו כיסוי גמור, רק מסוה המכסה פניהם. ובלע, נוכל לפרשו ג''כ מענין גילוי, כמו כבלע את הקדש, ה' יגלה הלט והמכסה. והמסכה, מלשון אלהי מסכה לא תעשה לך, הנסוכה מלשון שולטנות כמו ואני נסכתי מלכי, ועי' לקמן (למ''ד א') לנסוך מסכה, מש''ש : העמים הגוים, כבר בארתי למעלה (א' ד') עמים חשובים מגוים כנזכר לעיל (פסוק ג') : {ט} אלהינו ה'. כבר בארתי בכ''מ כי שם הויה ידבר על הנשגב, מצד עצמו, ושם אלהים ביחוד כשבא בכינוי אל ישראל ידבר מצד הקשר שי''ל עם עמו, ע''כ למ''ש ויושיענו, אמר אלהינו. ועל גודל הישועה עצמה, הזכיר שם הויה המורה על גודל כח המושיע : נגילה ונשמחה. כבר בארתי למעלה (טו י') ההבדל בין שמחה וגיל, גיל הוא מה שיגיל האדם על בשורה שנתחדשה לו כמו המוצא מציאה וכדומה, ושמחה היא שמחת הלב התמידית בעת טוב לו, והוא הפך העצבות, וע''כ אמר שעל הישועה הגדולה הזאת תחלה נגילה בעת תתחדש הישועה, וגם אח''כ יהיה לנו ממנו שמחה תמידית, כי תהיה תשועת עולמים : {י} יד ה'. מכת ידו וגבורתו, הנה יד ה' הויה במקנך. תחתיו. הכינוי מוסב אל ה', או תחת ההר, כי היד היא נקבה. כהדוש, השור''ק במקום חול''ם. במו מדמנה. במדמנה, בדומן, באשפה, והמ''ם של מתבן ומדמנה, הוא מ''ם ההפעיל, הנותן תבן, לעשות דומן, והאדם הפועל נקרא מדמן שעושה דומן ע''י שדש התבן ברגלים, מלת במו, הוא כמו כי תלך במו אש, כי אותיות כל''ב המשמשות יתוסף עליהם לפעמים ההברה מו, כי ירבו בניו למו חרב, וכן כמו כמוהם כמו הם : {יא} ארבות. מענין מארב, הנלחמים בידיהם צריך לשכל את ידיו ע''י תחבולות להתגבר על יד חברו, וכאילו אורב בידיו לאחוז הנלחם ולתפשו : {יב} ומבצר. ממה שהתחיל לדבר בנכח נראה כי מבצר שם עיר בצר ובצרה אשר באדום, שנקראת בשם בצרה על שהיתה עיר מבצר, וכן בתהלות (ק''ח) מי יובילני עיר מבצר מי נחני עד אדום לדעתי ר''ל עיר בצרה אשר באדום, ובזה תגביל המליצה : השח, השפיל. עיין לקמן (כ''ו ה') :

חומת אנך על ישעיה כ״ה

כ״ה:שס״א א׳ ה' אלהי אתה ארוממך. אפשר הכונה ה' אלהי אתה כי בורא עולם הוא בחסד וזה רומז אתה כמ"ש בזהר הקדוש שהוא חסד ולכן ארוממך כמש"ה ארוממך אלהי המלך ואמר אודה שמך על דרך ואברכה שמך לעולם ועד ומשם למדו בירושלמי לברך בשם ומלכות: ב׳ כי עשית פלא עצות מרחוק וכו'. אפשר לפרש דמזכיר חסדיו יתברך כי עצמו מאד דרך משל דבקריעת ים סוף לא הכרנו אלא פלא אחד וכמש"ה נורא תהלות עושה פלא ופירש הרב, ] מהר"ש פרימו ז"ל כי הוא נורא תהלות רבות וטובות אבל אנחנו לא הכרנו אלא פלא אחד. ודבר שהיה בכלל כי יודע הוא יתברך שימרו על ים סוף. וברוב רחמיו נקם נקמתנו והכה מכות גדולות במצרים. ואחרי כן כשישראל המרו על ים סוף הצילם לכבוד שמו. שאם טבעו ישראל בים סוף על שהמרו שם אז יאמרו בגוים דהמכות אשר הכה למצריים שלא כדת דישראל הם רשעים ונטבעו אי לזאת ישראל ניצולו כמו שביאר הרב הגדול מהר"י קובו ז"ל בדרשותיו וז"ש ארוממך כי עשית פלא קריעת ים סוף ומשום ק"ה הצלתם והם עצות מרחוק דעשה טצדיקי להצילם כי בתחילה הכה למצריים עשר מכות ואחר כך לכבודו יתברך בים סוף הצילם אמונה אומן. אמונה. שכדין עשה להכותם למצריים עשר מכות. אומן. בקי"ס הצילם לקדש שמו יתברך. ועל דרך זה אפשר לרמוז במ"ש אני בעניי בקונטריס בתי הנפש לישב כמה חקירות שבתחלה גזר גזרת בין הבתרים לברר ני' הקדושה של אדה"ר ושוב נגזר על השבטים גלות על מכירת יוסף וברוב רחמיו גלות מצרים עלה לכאן ולכאן ונתבררו ני' הקדושה ובזה נתישבו כמה ענינים ע"ש באורך וזה רמז כי עשית פלא עצות מרחוק שיעלה גלות מצרים לגזרת בין הבתרים ולמכירת יוסף אמונה דמידי הוא טעמא דגזרת בין הבתרים לברר ני' קרי דאדה"ר הרי ע"י גלות מכירת יוסף נתבררו וזהו אמונה שיברר ני' אדה"ר אומן שיתכפר מכירת יוסף. א"נ אמונה ביזת מצרים אומן ביזת הים א"נ אמונה קי"ס בזכות אברהם אע"ה כמשז"ל אומן בזכות יוסף הים ראה וינוס ודוק היטב כי קצרתי מאד: כ״ה:שס״ב א׳ כי שמת מעיר לגל. פירש"י ז"ל הר שעיר והוא על דרך הכתוב ואשים את הריו שממה ואמרו בזה"ק הא שויתי בפתקא דילי: כ״ה:שס״ח א׳ ומחה אדני אלהים דמעה מעל כל פנים. דלא יהיה רשע בישראל רק באופן הצדיקים והחסידים יהיו מעלה על גב מעלה: כ״ה:שס״ט א׳ הנה אלהינו זה קוינו לו ויושיענו וכו'. אפשר דהכונה הנה אלהינו זה הנה לשון שמחה כמשז"ל וגם רמז מ"ש בזהר הקדוש דקנה ישבור קו"ף ויהיה הנה. והכונה דאנו היינו מצפים כי יקים סוכת דוד הנופלת והוא ברחמיו הושיענו כמ"ש בזהר הקדוש ועמה יפקון. והדר מפרש דמעיקרא אשר קוינו היה דוקא לכבוד שמו דוקא ולזה חזר ואמר זה ה' קוינו לו דוקא ועל כן נגילה ונשמחה בישועתו דוקא כי הקים סוכת דוד והיה יחוד עליון ולא על ישועתנו כי אם דוקא לשמו. א"נ אפשר דהיינו מקוים למדת הדין לתשועת השכינה כב יכול. ולמה שנוגע לנו היינו מקוים במדת רחמים וז"ש הנה אלהינו שהוא מדת הדין קוינו לו למה שנוגע לשכינה. הנה ה' מדת רחמים קוינו לו למה שנוגע לנו מדת רחמים ואידי ואידי נגילה ונשמחה בישועתו. א"נ קצת בסגנון אחר הנה אלהינ"ו ז"ה יחוד קבה"ו קוינו לו. והוא ברחמיו ויושיענו. ואנחנו אומרים זה ה' קוינו לו שכל מאויינו הי"ל יתברך ולכן הגם שבמדת רחמיו הושיענו. נגילה ונשמחה בישועתו דוקא:

מצודות ציון על ישעיה פרק-כה

{א} אומן . ענינו דבר המתקיים כמו יתד במקום נאמן ( לעיל כב ) : {ב} לגל . תל ודגור : ארמון . היכל ופלטרין : זרים . נכרים וכן יקראו האומות כמ''ש וגם אל הנכרי ( מ''א ח ) : מעיר . מהיות עיר וכן כי שודד מבית ( לעיל כג ) : {ג} עריצים . חזקים כמו כגבור עריץ ( ירמיה כ ) : {ד} מעוז . חוזק : מזרם . ענין שטיפת המים כמו כזרם מים ( לקמן כח ) : מחורב . ענין יובש החמימות כמו בחרבוני קיץ ( תהלים נב ) : רוה . ענין כעס כמו אל תבהל ברוחך ( קהלת ז ) : קיר . כותל : {ה} בציון . מל' ציה ושממה : שאון . ענין המייה : זרים . נכרים והם האומות בא''י : עב . ענן : זמיר . ענין כריתה כמו וכרמך לא תזמור ( ויקרא כה ) : יענה . ענין הכנעה כמו מאנת לענות . ( שמות י ) : {ו} משתה . כן נקרא סעודת שמחה וכן עשה משתה ( אסתר א ) : שמנים . מל' שמן : שמרים . פסולת המשקה השוקעת בתחתית הכלי וכן אך שמריה ימצו ( תהלים עה ) . ממחים . מל' מוח העצמות : מזקקים . ענין צרוף להסיר הסיג ואמר בלשון שאלה על הסרת המשקה : {ז} ובלע . ענין השחתה כמו בלע ה' ( איכה ב ) : פני . ר''ל החשובים וכן ועוה פניה ( לעיל כד ) : הלוט . ענין מכסה כמו לוטה בשמלה ( ש''א כא ) . והמסכה . גם הוא ענין מכסה כמו קשות הנסך אשר יסך בהן ( במדבר ד ) : {ח} בלע . ענין השחתה : ומחה . ענין מחיקה וקנוח כמו אכלה ומחתה פיה ( משלי ל ) : {י} תנוח . מל' הנחה : ונדוש . מל' דישה וכתישה : תחתיו . במקומו : מתבן . מל' תבן : במו . בתוך כמו כי תלך במו אש ( לקמן מג ) : מדמנה . ענינו אשפה כמו כדומן על פני השדה ( ירמיה ט ) : {יא} ופרש . ענין שטיחה : השוהה לשחות . ענין השטיה במים כמו מי שחו ( יחזקאל מז ) : ארבות . מל' מארב : ידיו . ענין מקום כמו יד אבשלום ( ש''ב יח ) : {יב} ומבצר משגב . פתרון אחד להם מענין חוזק וכפל המלה בשמות נרדפים וכן אדמת עפר ( דניאל יב ) והדומים : השח . ענין השפלה כמו ושח רום אנשים ( לעיל ב ) וכפל המלה בשמות נרדפים ואמר השפיל וכדרך המקרא :

מצודות דוד על ישעיה פרק-כה

{א} ה' אלהי אתה . בראות הנביא הנבואה ההיא התחיל לקלס למקום ואמר ה' אלהי אתה וכו' : עצות מרחוק . העצות שיעצת מזמן רחוק אשר הבטחת ע''י הנביאים היא אמונה אמתית וקיימת כי כן נעשה : {ב} מעיר לגל . אותו מקום שהיה עיר שמתו להיות גל אבנים כדרך החורבה : קריה בצורה . עיר מבצר שמת להיות מפלה : ארמון זרים . מקום הארמונות של הבבליים יהיה נשבר מעיר ולעולם לא יבנה עוד לשוב לקדמותו : {ג} על כן . בראות ממשלתך יכבדוך כל עם חזק ואנשי ערי העכו''ם החזקים יפחדו ממך : {ד} כי היית . כי בכח זרועך היית למעוז בעת צר לישראל עם דל ואביון : מחסה . היית להם למחסה מזרם מים ולצל מחום השמש ר''ל הצלתם מיד העכו''ם המכאובים לישראל : כי רוח . המקרא מפרש מהו הזרם אמר שכעס העריצים דומה הוא לזרם מים השוטפים בחוזק להפיל הקיר : {ה} כחורב בציון . כעין החורב והחום אשר היא במקום ציה מבלי מצוא מחסה שהיא מצירה עד מאוד כן מאד תכניע גאון הזרים המשמיעים קול שאון : חורב בצל עב . כמו החורב תהיה נכנעת ומתקרר בבוא צל העבים כן תכרית תכניע את העריצים : {ו} לכל העמים . הבאים למלחמה עם גוג : בהר הזה . הר בת ציון : משתה שמנים . ר''ל הם יחשבו שיהיה נוח להם לכבוש את ירושלים כשמן שהוא נוח ויהפך להם למשתה שמרים הקשה לגוף ר''ל שם יפלו מבלי תקומה : שמנים ממחים . שמנים הנוחים ושמנים כמוח עצמות יהפך לשמרים מזוקקים מן המשקה שהוא בלתי שמרים לבדם והוא כפל ענין במ''ש ולומר שיהפך מחשבתם מן הקצה אל הקצה : {ז} ובלע . המקום ישחית בהר הזה את חשובי המכסה וחוזר ומפרש המכסה ומגין על כל העמים ועל גוג יאמר : והמסכה . המסך המכסה על כל העכו''ם וכפל הדבר במ''ש : {ח} בלע . אז ישחית ויבטל המיתה לעולם : ומחה וכו' . ר''ל ישבית דמעת הבכי . וחרפת עמו יסיר . לא ימצא עוד מי יחרף את ישראל כי לא יהיו עוד גולים בין העכו''ם : מעל כל הארץ . כי כולם ישובו איש לא נעדר ולא ימצא גולה מהם בכל הארץ ולא יחרפו למי : כי ה' דבר . ובידו לאמת דברו : {ט} ואמר . אז יאמר ישראל הנה זהו אלהינו אשר קוינו לו והוא יושיענו : זה ה' וכו' . כפל הדבר במ''ש : נגילה . ונשמחה בהישועה הבאה ממנו : {י} כי תנוח יד ה' . להכות בעמים אשר צבאו על ירושלים : ונדוש מואב תחתיו . מואב יהיה נדוש וכתוש במקומו על שעזרו את הבאים למלחמה על ירושלים : כהדוש מתבן . כמו שנדוש התבן בתוך האשפה כי הדרך להשליך תבן במקום האשפה להיות נדוש ברגלי אדם ובהמה להיות זבל לזבל בהם את השדות : {יא} ופרש ידיו בקרבו . האל יפרש ידיו בקרב מואב להכותו : אשר וכו' . כי השט במים יפרש ידיו בכל כחו : והשפיל . הוא ישפיל גאות מואב עם המקומות שהיה לו לארוב בהם והם המגדלים הגבוהים ר''ל לא יועילו לו המגדלים : {יב} חומותיך . אל מול מואב יאמר : עד עפר . וכפל הדבר פעמים רבות להורות על גודל ההשפלה והאבדון :

 

מנחת שי על ישעיהו כ״ו

כ״ו:תע״ז א׳ חומות וחל. בספרים מדוייקים מלא דמלא וכן הוא במסורת תילים נ"א: כ״ו:תע״ח א׳ שמר אנים. אמנים כתיב חסר וא"ו ובפרק כל כתבי אל תקרי אמונים אלא שאומרים אמן: כ״ו:תפ״ד א׳ ולזכרך. בספרי ספרד הוא"ו במאריך: כ״ו:תפ״ו א׳ למד צדק. מלרע שלא כמנהג. מכלול דף ו' ושרשים: כ״ו:תפ״ז א׳ ה' רמה ידך. לשון רש"י כל יד רמה שבמקרא טעמו למטה וזם טעמו למעלה עד כאן. ויש לתמוה עליו שהמסורה אומרת רמה ג' לעיל בקריאה וסימן פן יאמרו ידינו רמה. רמה קרני בה'. רמה ידך: כ״ו:תצ״ו א׳ וסגור. במקצת ספרים כתובי יד הסמ"ך בשוא ופתח וכן כתוב בספר רב פעלים וחתום הספר. חגור חרבך בחטף פתח הפ"א גרונית וגם בלי גרונית וסגר דלתך ועיין מ"ש בשופטים ה': ב׳ דלתיך. דלתך קרי.: ג׳ יעבור זעם. כתוב בוא"ו וקרי בלא וא"ו בקמץ חטוף מפני המקף והוא חד מן מלין יתרין וא"ו חטפין קמצין עפ"ה וסימן במסרה רבתא אות וא"ו: כ״ו:תצ״ז א׳ הרוגיה. עיין מה שכתוב במשלי ז' על פסוק ועצמים כל הרגיה:

תרגום יונתן על ישעיהו כ״ה

כ״ו:תע״ז א׳ חומות וחל. בספרים מדוייקים מלא דמלא וכן הוא במסורת תילים נ"א: כ״ו:תע״ח א׳ שמר אנים. אמנים כתיב חסר וא"ו ובפרק כל כתבי אל תקרי אמונים אלא שאומרים אמן: כ״ו:תפ״ד א׳ ולזכרך. בספרי ספרד הוא"ו במאריך: כ״ו:תפ״ו א׳ למד צדק. מלרע שלא כמנהג. מכלול דף ו' ושרשים: כ״ו:תפ״ז א׳ ה' רמה ידך. לשון רש"י כל יד רמה שבמקרא טעמו למטה וזם טעמו למעלה עד כאן. ויש לתמוה עליו שהמסורה אומרת רמה ג' לעיל בקריאה וסימן פן יאמרו ידינו רמה. רמה קרני בה'. רמה ידך: כ״ו:תצ״ו א׳ וסגור. במקצת ספרים כתובי יד הסמ"ך בשוא ופתח וכן כתוב בספר רב פעלים וחתום הספר. חגור חרבך בחטף פתח הפ"א גרונית וגם בלי גרונית וסגר דלתך ועיין מ"ש בשופטים ה': ב׳ דלתיך. דלתך קרי.: ג׳ יעבור זעם. כתוב בוא"ו וקרי בלא וא"ו בקמץ חטוף מפני המקף והוא חד מן מלין יתרין וא"ו חטפין קמצין עפ"ה וסימן במסרה רבתא אות וא"ו: כ״ו:תצ״ז א׳ הרוגיה. עיין מה שכתוב במשלי ז' על פסוק ועצמים כל הרגיה:

מנחת שי על ישעיהו כ״ו

כ״ו:תע״ז א׳ חומות וחל. בספרים מדוייקים מלא דמלא וכן הוא במסורת תילים נ"א: כ״ו:תע״ח א׳ שמר אנים. אמנים כתיב חסר וא"ו ובפרק כל כתבי אל תקרי אמונים אלא שאומרים אמן: כ״ו:תפ״ד א׳ ולזכרך. בספרי ספרד הוא"ו במאריך: כ״ו:תפ״ו א׳ למד צדק. מלרע שלא כמנהג. מכלול דף ו' ושרשים: כ״ו:תפ״ז א׳ ה' רמה ידך. לשון רש"י כל יד רמה שבמקרא טעמו למטה וזם טעמו למעלה עד כאן. ויש לתמוה עליו שהמסורה אומרת רמה ג' לעיל בקריאה וסימן פן יאמרו ידינו רמה. רמה קרני בה'. רמה ידך: כ״ו:תצ״ו א׳ וסגור. במקצת ספרים כתובי יד הסמ"ך בשוא ופתח וכן כתוב בספר רב פעלים וחתום הספר. חגור חרבך בחטף פתח הפ"א גרונית וגם בלי גרונית וסגר דלתך ועיין מ"ש בשופטים ה': ב׳ דלתיך. דלתך קרי.: ג׳ יעבור זעם. כתוב בוא"ו וקרי בלא וא"ו בקמץ חטוף מפני המקף והוא חד מן מלין יתרין וא"ו חטפין קמצין עפ"ה וסימן במסרה רבתא אות וא"ו: כ״ו:תצ״ז א׳ הרוגיה. עיין מה שכתוב במשלי ז' על פסוק ועצמים כל הרגיה:

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט''א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

מנחת שי:
מקור: sefaria.org
חומת אנ״ך, ירושלים 1965
דילוג לתוכן