ישעיה פרק-כג עם מפרשים רבים

{א} מַשָּׂא צֹר הֵילִילוּ אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ כִּי שֻׁדַּד מִבַּיִת מִבּוֹא מֵאֶרֶץ כִּתִּים נִגְלָה לָמוֹ: {ב} דֹּמּוּ יֹשְׁבֵי אִי סֹחֵר צִידוֹן עֹבֵר יָם מִלְאוּךְ: {ג} וּבְמַיִם רַבִּים זֶרַע שִׁחֹר קְצִיר יְאוֹר תְּבוּאָתָהּ וַתְּהִי סְחַר גּוֹיִם: {ד} בּוֹשִׁי צִידוֹן כִּי אָמַר יָם מָעוֹז הַיָּם לֵאמֹר לֹא חַלְתִּי וְלֹא יָלַדְתִּי וְלֹא גִדַּלְתִּי בַּחוּרִים רוֹמַמְתִּי בְתוּלוֹת: {ה} כַּאֲשֶׁר שֵׁמַע לְמִצְרָיִם יָחִילוּ כְּשֵׁמַע צֹר: {ו} עִבְרוּ תַּרְשִׁישָׁה הֵילִילוּ יֹשְׁבֵי אִי: {ז} הֲזֹאת לָכֶם עַלִּיזָה מִימֵי קֶדֶם קַדְמָתָהּ יֹבִלוּהָ רַגְלֶיהָ מֵרָחוֹק לָגוּר: {ח} מִי יָעַץ זֹאת עַל צֹר הַמַּעֲטִירָה אֲשֶׁר סֹחֲרֶיה שָׂרִים כִּנְעָנֶיהָ נִכְבַּדֵּי אָרֶץ: {ט} יְהוָה צְבָאוֹת יְעָצָהּ לְחַלֵּל גְּאוֹן כָּל צְבִי לְהָקֵל כָּל נִכְבַּדֵּי אָרֶץ: {י} עִבְרִי אַרְצֵךְ כַּיְאֹר בַּת תַּרְשִׁישׁ אֵין מֵזַח עוֹד: {יא} יָדוֹ נָטָה עַל הַיָּם הִרְגִּיז מַמְלָכוֹת יְהוָה צִוָּה אֶל כְּנַעַן לַשְׁמִד מָעֻזְנֶיהָ: {יב} וַיֹּאמֶר לֹא תוֹסִיפִי עוֹד לַעְלוֹז הַמְעֻשָּׁקָה בְּתוּלַת בַּת צִידוֹן (כתיים) כִּתִּים קוּמִי עֲבֹרִי גַּם שָׁם לֹא יָנוּחַ לָךְ: {יג} הֵן אֶרֶץ כַּשְׂדִּים זֶה הָעָם לֹא הָיָה אַשּׁוּר יְסָדָהּ לְצִיִּים הֵקִימוּ (בחיניו) בַחוּנָיו עֹרְרוּ אַרְמְנוֹתֶיהָ שָׂמָהּ לְמַפֵּלָה: {יד} הֵילִילוּ אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ כִּי שֻׁדַּד מָעֻזְּכֶן: (ס) {טו} וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא וְנִשְׁכַּחַת צֹר שִׁבְעִים שָׁנָה כִּימֵי מֶלֶךְ אֶחָד מִקֵּץ שִׁבְעִים שָׁנָה יִהְיֶה לְצֹר כְּשִׁירַת הַזּוֹנָה: {טז} קְחִי כִנּוֹר סֹבִּי עִיר זוֹנָה נִשְׁכָּחָה הֵיטִיבִי נַגֵּן הַרְבִּי שִׁיר לְמַעַן תִּזָּכֵרִי: {יז} וְהָיָה מִקֵּץ שִׁבְעִים שָׁנָה יִפְקֹד יְהוָה אֶת צֹר וְשָׁבָה לְאֶתְנַנָּה וְזָנְתָה אֶת כָּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה: {יח} וְהָיָה סַחְרָהּ וְאֶתְנַנָּהּ קֹדֶשׁ לַיהוָה לֹא יֵאָצֵר וְלֹא יֵחָסֵן כִּי לַיֹּשְׁבִים לִפְנֵי יְהוָה יִהְיֶה סַחְרָהּ לֶאֱכֹל לְשָׂבְעָה וְלִמְכַסֶּה עָתִיק: (פ)

רש"י על ישעיה פרק-כג

{א} הילילו אניות תרשיש . שהיו מתעשרים על ידי סוחרי צור שהיו מביאים אניות תרשיש סחורה לצור , תרשיש שם הים : כי שודד מבית מבוא . כי שודד מבפנים מקום שהייתם רגילין לפונדק מלבוא עוד לתוכו ולא יהיו עוד לכם מקום בצור ללון שם : מארץ כתים . הם הרומיים : נגלה למו . השודד לאנשי צור , ד''א מארץ כתים נגלה לאנשי תרשיש שוד של צור שברחו בני צור אצל כתים ומשם נשמעה השמיעה : {ב} דומו יושבי אי . התאבלו ושבו דומים יושבי אי הים למה סוחרי צידון עוברי ימים היו רגלים למלאותך כל סחורה עכשיו כשתפול צור תפול צידון עמה שסמוכות היו זו לזו בתוך מהלך יום : {ג} ובמים רבים . היה בא זרע ממצרים היושבת על נהר שיחור אל צור : קציר יאור . מצרים היה תבואה של צור : שיחור . הוא נילוס שנאמר ( יהושע יג ) מן השיחור אשר על פני מצרים והיו מביאים התבואה לצור באניות מצרים : ותהי . צור סחר גוים . מעם רב שהיה בה כל הגוים מביאין לה סחורה : {ד} בושי צידון . שטפלה לצור : כי אמר ים . כי אמרה צור היושבת במעוז הים שהוא עיקר ראש המלכות הריני כמו שלא חלתי ולא ילדתי בחורים כי כולם נהרגו והרי כמו שלא רוממתי בתולות וכן ת''י , ורבותינו אמרו באגדה בושי צידון כי אמר ים מה אני שאין לי בנים ובנות לדאג עליהם שלא יתפשו בעוני איני משנה מצות קוני לעבור גבול חול אשר שם לי על אחת כמה וכמה בושי צידון שיש לך לדאג בכל אלה : {ה} כאשר שמע למצרים . אשר שמעו על מצרים שהבאתי עליהם עשר מכות וסוף טבעו בים : יחילו . יבהלו : כשמע . השומעים כשיצא שמע צור כי גם מכותיה של צור יהיו דוגמת אותן מכות , דם ואש ( יואל ג ) דוגמת מכת דם , קול שאון מעיר ( לקמן סו ) זו קרקור הצפרדעים , ונהפכו נחליה לזפת וכו' : {ו} עברו . אנשי צור לברוח לתרשישה : {ז} הזאת לכם עליזה . הרי נפלה לפניכם ויאמר לכם הזאת העיר שהיתה עליזה בעיניכם אשר מימי קדם קדמתה היתה עליזה עכשיו יובילוה רגליה מרחוק לבקש לה מנוח : {ח} כנעניה . תגריה כמו ( הושע יב ) כנען בידו מאזני מרמה , ולא יהיה כנעני עוד ( זכריה יד ) : {ט} כל צבי . מצב חזק : {י} עברי ארצך . לגולה : כיאור . כיאור הזה שעולה ומתפשט : בת תרשיש . צור היושבת בים תרשיש : אין מזח . אין לך עוד חוזק ואזור לשנס מתני' , מזח לשון אזור כמו ( תהלים קט ) ולמזח תמיד יחגרה וכל אזור לשון חוזק : {יא} ידו נטה . הנוטה : ה' צוה אל כנען . צוה את קוראיו על כנען : לשמיד . כמו להשמיד וכן ללכת לגיד ביזרעאל ( מלכים כט ) כמו להגיד וכן לשמיע קול תודה ( תהלים כו ) כמו להשמיע : מעזניה . צור וצידון משל כנען היו כמו שנא' את צידון בכורו : {יב} כתים . אל ארץ כתים קומי עבורי גם שם לא ינוח לך למה אני אומר קומי עבורי : {יג} הן ארץ כשדים זה העם לא היה . אשר לא כדאי הוא להיות עם שהרי נקראו הגוי המר והנמהר ( חבקוק א ) עם שוטה הוא מן הבריות שהקב''ה מתחרט עליהן על שבראם כמו ששנינו שלשה הקב''ה מתחרט עליהם במסכת סוכה : אשור יסדה . להשכין בה ציים שלו ספינותיו בירניות גדולות כמו צי אדיר ( לקמן לג ) : הקימו בחוניו . הם יקימו מצודותיהם על צור , בחוניו ל' עופל ובוחן ( לקמן לב ) בורפריי''ץ בלע''ז שעושין למצור על הכרכים : עוררו ארמנותיה . יחריבו ל' ערו ערו ( תהלים קלז ) ל' נתיצה עד היסוד : {טו} ונשכחת צור . לפי שמזכירה בלשון גנאי ל' זונה אמר ונשכחת כזונה ששכחוה אוהביה אף היא תשכח מאין סוחרים ותגרים פונים אליה לפי שתהיה חריבה : כימי מלך אחד . ימי דוד שבעים שנה היו ואיני יודע מהו הסימן הזה הניתן כאן : יהיה לצור . זכרון מעט שתתנער משפלותה ותחזור לאותן שהיו רגילין אצלה לחזור אליה לשוב לקדמותה : כשירת הזונה . שרואה שאין פונה אליה ונושאת קול ערב ונעים בשיר אולי תערב על מאהביה : {טז} הרבי שיר . כלומר אף הרבי תחנונים והשפילי גאותך : {יז} לאתננה . לקדמותה ולעשרה ע''י סחורתה ומכנה אותה בל' גנאי : וזנתה . ותספק סחורה אך בל' גנאי כינה אותה : {יח} קדש לה' . עתידים צדיקים לבוז אותה כשיבא מלך המשיח : לא יאצר . להיות אוצר : ולא יחסן . לא ינחילנה לבניהם : למכסה עתיק . למלבושי נוי , עתיק משובח כמו ידברו עתק ( תהלים צד ) :

מלבי"ם על ישעיה פרק-כג

{א} צר. היא העיר המפוארה בימי קדם, בארץ פעניציען הקדומה הנודעת בשם טירוס, רבת המסחר והמרכולת לאיים רחוקים : וצידון. גם היא היתה מהוללה מאד ע''י המסחר ויפוזו זרועותיה לרבים עמים ע''י חורבן צור : תרשיש. היא העיר טארטעסיס במדינות שפאניען הקדומה שהיתה קשורה עם צור בערבון ומסחר : מבית. מהיות בית, וימאסך ממלך (ש''א טו) מהיות מלך, והשבתיך מזונה (יחזקאל טז) מהיות זונה, וכן מבוא, מהיות בוא, מקום לבוא בו : {ב} סחר צידון עבר ים. לשון יחיד על רבים, כמו ויהי לי שור וחמור, כי אם הסוס אסור והחמור אסור, שמלה לכה קצין תהיה לנו, ודומיהם : {ג} תבואתה. חסר וי''ו ותבואתה כמו שמש ירח, ראובן שמעון, וה''א הנקבה מוסב על הזרע : {ד} גדלתי, רוממתי. בארתי למעלה (א' ב') רוממתי הוא אחר הגידול שמרוממו במעלה וחשיבות : {ז} קדמתה. שם, והה''א כינוי לנקבה קדמת שלה, ומפיק ה''א : {ח} יעץ. העצה המוזכרת בכ''מ אצל ה', היא גמר גזרתו, ומשפטו הנחרץ כנ''ל (ה' יט, יד כד) : סחריה, כנעניה. סוחרים הם הסוחרים הגדולים העוברים ימים ומדינות, היתה כאניות סוחר, וכנען הם הסוחרים הקטנים המוכרים לאחדים בעירם. כנען בידו מאזני מרמה, ולא יהיה עוד כנעני בבית ה', שהם המוכרים דברים קטנים, ושם כנען נגזר מאנשי פעניציען, היוצאים מבני כנען שהם חדשו את המסחר בימי קדם כנודע בקורות העתים ועל שמם נתן שם כנען אל הסוחרים, וכ''ה ברבה ויקרא (פרשה יז). ויונתן תרגם שלטונאה, אבל במס' ב''ב (עה) פסחים (נ) מפרש סוחרים : {י} כיאר. בארתי למעלה (י''ט ה') כי יאור היא המתמלא מימי גשמים כנהר נילוס ודרכו לצאת תמיד חוץ מגדותיו ולהשקות את הארץ כמ''ש ועלתה כיאור כולה, עפ''ז ממשיל ארץ צור כיאור, שעלה הים עליה, ונעשית כיאור : מזח. כמו ולמזח תמיד יחגרה (תהלות קט יט), אזור החוגר את הגוף, וההבדל בינו לבין אזור ואבנט, כי מזח הוא החגור שחוגרים על הבגדים הארוכים להגביהם שיהיו כמדו, והוא מלשון ולא יזח החושן מעל האפוד שהוא ענין הגבהה, מזח מגביה בגדיו, ומזה נמצא בארמי זחוחי הלב, ואמר שם וילבש קללה כמדו, שהקללה תהיה כמדתו, תהיה לו כבגד יעטה, ואם שדרך הבגד שהוא לפעמים ארוך מגופו, הנה הקללה עצמה תהיה לו כמזח שיעלה הבגד שהיא הקללה, שיהיה מכוון למדת גופו, ומזה השאיל שם זה על גדותי האי, הנגבהים מתוך הים וחוגרים בעד הים בל יעלה על האי, שהוא המזח המגביה את האי, והחוגר בעד הים, ולא רחוק לבאר מ''ש שופך בוז על נדיבים ומזיח אפיקים רפה (איוב יב כא) שיהיה אפיקים מן כאפיקים בנגב, שירפה ויסיר המזח הסוגר בעד אפיקי מים, וישטפו חלקת נדיבים ובזה ישפך עליהם בוז, כי יצאו נקי מנכסיהם : {יא} מעזניה. הנו''ן נוספת, או בא תחת אות הכפל מעוזזיה. כי אות הכפ''ל והנו''ן משותפים במה שיבא דגש להשלים חסרון שניהם, ובזה יבא גם האחד להשלים חברו, וכן חסדי ה' כי לא תמנו, תחת תממו, ולא רחוק שהחליף זאת בכונה למען עם חילוף העי''ן באל''ף יצלצל עוד מלת מאזניה, כנען בידו מאזני מרמה, ויהיה לכנען גם הוראת המסחר, ובזה בא במליצתו לשון נקבה, שאינו מדבר בכונתו השניה מן הסוחר רק מן המסחר עצמו, להשמיד מאזני המסחר, והיה להמליץ האלהי שתי מליצות בדיבור זה : {יג} לציים. הם האניות הגדולות המוכנות למלחמה (קריעגסשיפפען) וצי אדיר (לקמן לג כא) : בחוניו. ענין מבחן ונסיון, ומזה הושאל אל מבצר המנוסה בתקפו ונבחן בחזקתו : עוררו. כמו ערו ערו עד היסוד בה : שמה. מקור, לשומה למפלה, לשום אותה : {טו} מלך אחד. מלכות אח', ר''ל נבוכדנצר ובנו ובן בנו שכולם נחשבו לאחד : {טז} נגן, שיר. ניגון בכלי, שיר יהיה גם בפה, ניגון נעימות הנגינה לפי חכמת המוזיקא ושיר היא נעימות הדברים והמאמרים הקצובים במשקל להוליד ערבות : {יח} יאצר, יחסן. באוצר יושמו לרוב מיני תבואות פירות וכדומה, וגם כסף וזהב אם הוא כביר מאד עד שראוי לאסוף ממנו אוצרות, וחוסן הוא ענין חוזק ויקר, ובא על העושר והכבוד שהוא מחזק ומכבד את בעליו : ולמכסה עתיק. לשון חזק כמו הדוברות על צדיק עתק, וברבה קהלת (פסוק כל הנחלים) מפרש מלשון ויעתק משם ההרה, שיחליפו ללבוש :

חומת אנך על ישעיה כ״ג

כ״ג:ש״ל א׳ משא צר וכו'. לפי שצור שמחה במפלת ירושלם שהיתה שרתי במדינות וכיון שחרבה אמרה עתה יבואו אצלי עשרתי מצאתי און לי לזה נתנבא כי יבא חרבנה ומפלתה. מפרשים: כ״ג:של״ב א׳ קציר יאור תבואתה. מצרים היתה תבואה של צור., ] בושי צידון. הסמוכה לצור שיש לה לדאוג במפלתה של צור ורז"ל אמרו בושי צידון כי אמר ים מה אני שאין לי בנים ובנות לדאוג עליהם שלא יתפשו בעוני איני משנה מצות קוני לעבור גבול חול אשר שם לו על אחת כמה וכמה בושי צידון שיש לדאג מאד: כ״ג:של״ז א׳ על צר המעטירה אשר סחריה שרים כנעניה נכבדי ארץ. יש מי שפירש ואוסיף נפך והוא על דרך מה שאמרו כל הנוטל פרוטה מאיוב מתברך וכן צור היה מזלה ומערכה גדולה קודמת שרירא וקיימת גלויה ומפורסמת וקורין לה צור המעטירה דמלבד שהיא שרתי במדינות ושמה עטר"ה מצד עצמה. עוד בה יתרון שהיא מעטירה את אחרים וזהו צור המעטירה תדע איך היא מעטרה לאחרים אשר סוחריה שרים כלומר הסוחרים דעלמא הבאים אצלה תכף יעלו במעלה ויהיו שרים. כנעניה נכבדי ארץ כלומר השפלים והנכנעים הבאים בה החלו עולין ויהיו נכבדי ארץ: כ״ג:של״ח א׳ ה' צבאות יעצה. אפשר דרשעים מהפכים מדת רחמים למדת הדין וז"ש ה' צבאות שהוא מדת רחמים נהפך למדת הדין יעצה שמענותנותו יתברך כשהוא לרעה כב יכול מתיעץ בפמליא של מעלה כמשז"ל וה' לקח הוא ובית דינו: ב׳ לחלל גאון כל צבי. פירשו המפרשים לחלל גאות המתגאה בשבח העולם וצבי עדיו ולא שם לבו דטובות העה"ז הבל: כ״ג:שמ״א א׳ המעושקה בתולת בת צידון. דכיון שהיא סמוכה לצור כי יבא השודד על צור ודאי יעשוק אותה ועדיין היא בתולה כי לא קרב אליה עצמה נוגש. מפרשים: כ״ג:שד״מ א׳ ונשכחת צור שבעים שנה. י"מ יען שמחה ברעת ישראל הגולים מירושלם ע' שנה בבבל גם היא יעבור עליה כוס ע' שנה:

מצודות ציון על ישעיה פרק-כג

{א} הילילו . מל' יללה : שודד . נעשק : מבית . מהיות ביוז וכן מבוא ודוגמתו וימאסך ממלך ( שמואל א טו ) ופי' מהיות מלך : למו . להם : {ב} דומו . ענין שתיקה כמו וידום אהרן ( ויקרא י ) ור''ל התעצבו כי דרך המתעצב לשבת דומם : {ג} שיחור . הוא הנילוס : יאור . הנילוס נקרא יאור : {ד} מעוז . ענין חוזק : חלתי . כן יקראו חבלי הלידה וכן חלנו כמו ילדנו ( לקמן כו ) : רוממתי . ענינו כמו גדלתי : {ה} יחילו . מל' חיל ורעד : {ז} הזאת . בה''א התימה : עליזה . ענין שמחה : יבולה . ענין הבאה כמו יובל שי ( לעיל יח ) : מרחוק . כמו למרחוק : לגור . לדור : {ח} המעטירה . מל' עטרה ור''ל המפוארה : כנעניה . ענין תגר וסוחר כמו וחגור נתנה לכנעני ( משלי לא ) וכפל הדבר במ''ש : {ט} לחלל . מל' חלול והשפלה : גאון . מל' גאוה : צבי . ענין חמדה כמו נחלת צבי צבאות גוים ( ירמיה ג ) : להקל . מל' קלות ובזיון : {י} בת תרשיש . עדת תרשיש : מזח . ענין אזור וחגורה כמו ומזיח אפיקים רפה ( איוב יב ) ור''ל חוזק וזרוז כי החגור במתניו הוא מזורז ביותר : {יא} הרגיז . ענין תנועת החרדה והמהירות וכן ואת התרגזך אלי ( לקמן לז ) : אל . כמו על : כנען . ענין תגר ומסחר וכן כנען בידו מאזני מרמה ( הושע יב ) : לשמיד . כמו להשמיד וכן לנפיל ירך ( במדבר ה ) ומשפטו להנפיל : מעזניה . מל' עוז וחוזק ומשפטו מעוזזיה ולהקל הקריאה החליפו אות הכפל בנו''ן וכן כי לא תמנו ( איכה ג ) ומשפטו תממו : {יב} לעלוז . לשמוח : המעשקה . השדודה : בתולת . לפי שלא נכבשה עדיין קראה בתולה כי לא באה ברשות אחר כבתולה שלא באה ברשות בעל וכן בתולת בת ציון ( מ''ב יט ) : בת צידון . עדת צידון : כתים . אל כתים : ינוח . מל' הנחת רוח : {יג} לציים . לאנשי ציים ר''ל לבעלי ספינות כמו וצי אדיר ( לקמן לג ) : בחוניו . ענין מגדל ומבצר כמו עופל ובחן ( לקמן לב ) : עוררו . ענין חרבן והשחתה כמו ערו ערו ( תהלים קלז ) : ארמנותיה . מלשון ארמון ופלטרין : {יד} שודד . נעשק : מעזכן . מל' עוז וחוזק : {טו} מקץ . מסוף : {יז} יפקוד . ענין זכרון והשגחה : לאתננה . כן יקרא מתן הזונה כמו לא תביא אתנן זונה ( דברים כג ) : {יח} יחסן . ענינו כמו אוצר וכן חוסן ויקר יקחו ( יחזקאל כב ) : ולמכסה . ולכסות : עתיק . ענינו חוזק וחשוב וכן הון עתק ( משלי ח ) :

מצודות דוד על ישעיה פרק-כג

{א} הילילו אניות תרשיש . אנשי הספינות ההולכים על ים תרשיש להביא סחורה לצור הילילו מעתה על חורבן צור : כי שדד . כי צור שודד מהיות בה בית ומהיות מובא בה : מארץ כתים . שוד צור נתגלה לאנשי האניות מארץ כתים כי שמה ברחו בני צור : {ב} דומו יושבי אי . יושבי כל אי מהאיים סביבות צור שבו דומו והתעצבו כי עיר סחורתכם נחרבה : סוחר צידון . ר''ל וכן כל סוחר מסוחרי צידון : עובר ים מלאוך . כי כל מי שהיה עוברים בספינות הים ממלא אותך צור בהרבה סחורות ומזה היה לסוחר צידון ריוח גדול ועתה שבת המסחר : {ג} ובמיס רבים . בדרך מים רבים היה בא לצור זרעים ממצרים היושבת על שיחור : קציר יאור תבואתה . התבואה הבאה אל צור הים מקציר יאור ר''ל הנקצרות משדות מצרים הגדל על ידי השקאת היאור והיתה רבת התבואה וטוב למאכל והוא כפל ענין במ''ש : ותהי סחר גוים . צור היתה סחר גוים כולה היו סוחרים עמה : {ד} בושי צידון . כיון שחרבה מקום סחורתך בושי והכלמי : כי אמר ים . כי הים המקיף את צור אמר ומקונן בעד צור וכה יאמר אתה צור מעוז כל הערים היושבים לחוף הים יש לך לומר ולקונן הריני כאלו לא חלתי וכאלו לא ילדתי וכו' כי נשארתי שממה מבלי בנים ובנות והואיל וכן בושי צדון כי להיכן תוליך סחורתך : רוממתי . חוזר על מלת ולא כאלו אמר ולא רוממתי בתולות : {ה} כאשר שמע למצרים . כאשר יהיה נשמע למצרים אבדן צור יחילו מפחד האויב שלא יבוא גם עליהם וימלאו רעדה כמו שחרדו אנשי צור בשמעם אשר האויב בא עליהם : {ו} עברו תרשישה . אתם הסוחרים המסתחרים אל צור מעתה עברו לארץ תרשיש להסתחר שמה והיא גם היא יושבת בחוף הים ויש מקום להסתחר שמה בשעת הדחק : יושבי אי . יושבי כל אי מהאיים סביבות צור עשו יללה כי מעתה לא תלכו שמה להסתחר : {ז} הזאת לכם . אמר כנגד אנשי צור וכי זאת חשבתם שתהיה לכם צור שהיתה קריה עליזה מרוב העושר והכבוד מימי קדם קדמתה קדמת העיר וראשית בנינה היא מימי קדם ר''ל משנים מרובות : יובילוה . חוזר לתחילת המקרא לומר וכי חשבתם שאנשי עיר כזאת יוליך אותם רגליהם לארץ מרחק לגור שמה ר''ל לברוח מפני האויב וללכת רגלי למרחוק : {ח} מי יעץ זאת . כאלו הנביא מתמה ואומר מי יעץ עצה כזאת על צור המעוטרת בעושר וכבוד אשר סוחריה המה שרים ומכובדים ר''ל על דעת מי עלה להחריב עיר כזאת : {ט} ה' צבאות יעצה . כאלו משיב לעצמו לומר ה' יעץ העצה ההיא ולא בא במקרה כי אם בהשגחה צוה להחריבה על מרבית גאותה בעשרה : לחלל גאון כל צבי . למען השפיל גאון כל ארץ חמדה ולהבזות דעת הנכבדים כי הכל יקחו מהם מוסר ולא יוסיפו להתגאות : {י} עברי ארצך כיאור בת תרשיש . את עדת תרשיש הנמצאת בצור להסתחר עברי מהר לארצך כמו היאור השוטף מהר כי פן תדבקך הרעה : אין מזח עוד . אין עוד לצור חוזק ואזור להיות מזורז מול האויב לעזור לעצמו וכ''ש לזולת : {יא} ידו נטה . כאלו המקום נטה ידו על הים לעכב על עוברי הים לבלי הביא עוד סחורה לצור : הרגיז ממלכות . העיר לב הממלכות לבוא עליה בחרדה ומהירות רב : ה' צוה . לא במקרה באו אבל ה' צוה לבוא על צור עיר המסחר להשמיד כל חזקה : {יב} ויאמר וכו' . המעשקה וכו' ; ה' אמר את עדת צידון הנעשקה משודדי צור בהיות סחורתו שמה מעתה לא תוסיפו עוד לשמוח על כי מקום סחרך היה קרוב לך : כתים קומי עבורי . לפי שאנשי צור ברחו לארץ כתים אמר עבורי לארץ כתים ועשו שם עמהם סחורה : גם שם . אבל גם שם עם כי תמצא אנשי סחורתך מ''מ לא תמצא שם הנחת רוח כי לא תמצא ידך להתעסק בסחורה כמאז : {יג} הן ארץ כשדים . הנה זאת העיר צור מארץ כשדים היא כי זה העם היושב בה עתה לא היה בה מאז ולא בנה אותה : אשור יסדה . אשור שהיתה ראש הממלכה לכשדים הוא יסדה להשכין בו אנשי ספינות עושי מלאכה במים רבים והמה אנשים פחותים ונבזים : הקימו בחוניו . ר''ל הנה אנשי אשור הם בנוה והקימו מגדלות העיר והם החריבו ארמונותיה ושמו את העיר למפלה כאדם העושה בשלו : {יד} הילילו אניות תרשיש . אנשי הספינות ההולכות על ים תרשיש להביא סחורה לצור הילילו מעתה כי שודד צור שהיתה מעוז וחוזק כל הערים היושבים לחוף הים : {טו} ונשכחת צור . ר''ל לא ילכו עוד אליה לסחורה : כימי מלך אחד . כימי דוד שהיה מלך מיוחד ( ולפי שהיה לדוד ברית ושבועה עם חירם מלך צור והם לא שמרו את הברית והרעו לישראל ולזה נגזר עליהם שבעים שנה שממון מול שנות דוד להכיר שמהאל נעשה ולא במקרה ) : יהיה לצור כשירת הזונה . כי דרך הזונה שבאים רבים אליה ולפעמים תשכח מאהובים ולא יוסיפו לבוא ודרכה להרים קול בשיר ערב לעורר לב הזונים וכן יקרה לצור שהיו רבים באים לה לסחורה ונשכחה במפלתה ותצטרך לעורר לב הסוחרים לבוא אליה : {טז} קחי כנור . לפי שהמשילה לזונה אמר לשון הנופל בזונה נשכחה שלוקחת כנור בידה ומסבבת העיר ומנגנת בטוב ובנעימות בשיר ערב למען תהיה זכורה למאהבים ור''ל ראוי לעורר לב הסוחרים לבוא אליך כמאז : {יז} יפקוד ה' . יעלה זכרונה לפני המקום : ושבה וכו' . תקח אתנן כבראשונה ולפי שהמשילה לזונה אמר לשון אתנן ור''ל תקנה סחורה מן המביאים : וזנתה וכו' . ר''ל היא תספיק סחורה לכל העמים : {יח} סחרה ואתננה . הוא כפל ענין במ''ש : קדש לה' . מאשר תרויח תקדיש ממנו לשם ה' : לא יאצר . לא יונח הריוח בבית האוצר : ולא יחסן . כפל הדבר במ''ש : כי ליושבים וכו' . סחרה . ריוח סחרה הקדיש לכהנים היושבים לפני ה' בבית המקדש : לאכול לשבעה . להיות להם למאכל עד כדי שביעה ולכסות חזק וחשוב :

 

מנחת שי על ישעיהו כ״ד

כ״ד:תמ״ג א׳ כנשה. בה"א: ב׳ כאשר נשא בו. באל"ף וכן במסורת ב' כתיב אל"ף וחברו וכל איש אשר לו נשא (שמואל א כ״ב:ב׳) וכן כתבם השרשים בשרש נשה: כ״ד:תמ״ז א׳ על כן אלה אבלה ארץ. באיזה ספרים בבי"ת אך ברובן של מדוייקים בכ"ף וכ"כ רד"ק בפי' ובשרשים וגם הראב"ע פירשו ענין אכילה: ב׳ ויאשמו. בשוא האל"ף והשי"ן. רד"ק בפ' ושרשים ומכלול דף קי"ד: כ״ד:תנ״ד א׳ כעללת. במקצת ספרים מלא וא"ו בתראה וא"ו קדמאה ויש ספרים בהפך ובקצתם מלא דמלא: כ״ד:תנ״ז א׳ רזי לי רזי לי. מלת רזי מלעיל מפני מלת לי שהיא בצדה שהיא מלה זעירא רד"ק בפירוש ובמכלול דף רצ"ח ושרשים ובמאמר המאריך אשר התחלתי אענה אף אני חלקי באלו המאריכין וכיוצא בהם אם ייטב בעיני ה' להאריך ימי: כ״ד:תנ״ח א׳ ופחת ופח. רפי"ן: כ״ד:תנ״ט א׳ והיה הנס. בספרי ספרד הוא"ו בגעיא: כ״ד:ת״ס א׳ רעה. לית מלעיל עיין בהמסורת במקום הזה ועיין גם כן בשטא חדא דכל חד וחד מלעי ולית דכותיה הלא היא כתובה בסוף מסרה גדולה שלנו: כ״ד:תס״א א׳ ולא תסיף. במקצת ספרים חסר וא"ו וכן הוא לפי המסורת דפרשת בא. ועיין מה שאכתוב בעמוס סימן ה': כ״ד:תס״ד א׳ ובושה. מלרע:

תרגום יונתן על ישעיהו כ״ג

כ״ד:תמ״ג א׳ כנשה. בה"א: ב׳ כאשר נשא בו. באל"ף וכן במסורת ב' כתיב אל"ף וחברו וכל איש אשר לו נשא (שמואל א כ״ב:ב׳) וכן כתבם השרשים בשרש נשה: כ״ד:תמ״ז א׳ על כן אלה אבלה ארץ. באיזה ספרים בבי"ת אך ברובן של מדוייקים בכ"ף וכ"כ רד"ק בפי' ובשרשים וגם הראב"ע פירשו ענין אכילה: ב׳ ויאשמו. בשוא האל"ף והשי"ן. רד"ק בפ' ושרשים ומכלול דף קי"ד: כ״ד:תנ״ד א׳ כעללת. במקצת ספרים מלא וא"ו בתראה וא"ו קדמאה ויש ספרים בהפך ובקצתם מלא דמלא: כ״ד:תנ״ז א׳ רזי לי רזי לי. מלת רזי מלעיל מפני מלת לי שהיא בצדה שהיא מלה זעירא רד"ק בפירוש ובמכלול דף רצ"ח ושרשים ובמאמר המאריך אשר התחלתי אענה אף אני חלקי באלו המאריכין וכיוצא בהם אם ייטב בעיני ה' להאריך ימי: כ״ד:תנ״ח א׳ ופחת ופח. רפי"ן: כ״ד:תנ״ט א׳ והיה הנס. בספרי ספרד הוא"ו בגעיא: כ״ד:ת״ס א׳ רעה. לית מלעיל עיין בהמסורת במקום הזה ועיין גם כן בשטא חדא דכל חד וחד מלעי ולית דכותיה הלא היא כתובה בסוף מסרה גדולה שלנו: כ״ד:תס״א א׳ ולא תסיף. במקצת ספרים חסר וא"ו וכן הוא לפי המסורת דפרשת בא. ועיין מה שאכתוב בעמוס סימן ה': כ״ד:תס״ד א׳ ובושה. מלרע:

מנחת שי על ישעיהו כ״ד

כ״ד:תמ״ג א׳ כנשה. בה"א: ב׳ כאשר נשא בו. באל"ף וכן במסורת ב' כתיב אל"ף וחברו וכל איש אשר לו נשא (שמואל א כ״ב:ב׳) וכן כתבם השרשים בשרש נשה: כ״ד:תמ״ז א׳ על כן אלה אבלה ארץ. באיזה ספרים בבי"ת אך ברובן של מדוייקים בכ"ף וכ"כ רד"ק בפי' ובשרשים וגם הראב"ע פירשו ענין אכילה: ב׳ ויאשמו. בשוא האל"ף והשי"ן. רד"ק בפ' ושרשים ומכלול דף קי"ד: כ״ד:תנ״ד א׳ כעללת. במקצת ספרים מלא וא"ו בתראה וא"ו קדמאה ויש ספרים בהפך ובקצתם מלא דמלא: כ״ד:תנ״ז א׳ רזי לי רזי לי. מלת רזי מלעיל מפני מלת לי שהיא בצדה שהיא מלה זעירא רד"ק בפירוש ובמכלול דף רצ"ח ושרשים ובמאמר המאריך אשר התחלתי אענה אף אני חלקי באלו המאריכין וכיוצא בהם אם ייטב בעיני ה' להאריך ימי: כ״ד:תנ״ח א׳ ופחת ופח. רפי"ן: כ״ד:תנ״ט א׳ והיה הנס. בספרי ספרד הוא"ו בגעיא: כ״ד:ת״ס א׳ רעה. לית מלעיל עיין בהמסורת במקום הזה ועיין גם כן בשטא חדא דכל חד וחד מלעי ולית דכותיה הלא היא כתובה בסוף מסרה גדולה שלנו: כ״ד:תס״א א׳ ולא תסיף. במקצת ספרים חסר וא"ו וכן הוא לפי המסורת דפרשת בא. ועיין מה שאכתוב בעמוס סימן ה': כ״ד:תס״ד א׳ ובושה. מלרע:

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט''א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

מנחת שי:
מקור: sefaria.org
חומת אנ״ך, ירושלים 1965
דילוג לתוכן