ישעיה פרק-כב עם מפרשים רבים

{א} מַשָּׂא גֵּיא חִזָּיוֹן מַה לָּךְ אֵפוֹא כִּי עָלִית כֻּלָּךְ לַגַּגּוֹת: {ב} תְּשֻׁאוֹת מְלֵאָה עִיר הוֹמִיָּה קִרְיָה עַלִּיזָה חֲלָלַיִךְ לֹא חַלְלֵי חֶרֶב וְלֹא מֵתֵי מִלְחָמָה: {ג} כָּל קְצִינַיִךְ נָדְדוּ יַחַד מִקֶּשֶׁת אֻסָּרוּ כָּל נִמְצָאַיִךְ אֻסְּרוּ יַחְדָּו מֵרָחוֹק בָּרָחוּ: {ד} עַל כֵּן אָמַרְתִּי שְׁעוּ מִנִּי אֲמָרֵר בַּבֶּכִי אַל תָּאִיצוּ לְנַחֲמֵנִי עַל שֹׁד בַּת עַמִּי: {ה} כִּי יוֹם מְהוּמָה וּמְבוּסָה וּמְבוּכָה לַאדֹנָי יְהוִה צְבָאוֹת בְּגֵיא חִזָּיוֹן מְקַרְקַר קִר וְשׁוֹעַ אֶל הָהָר: {ו} וְעֵילָם נָשָׂא אַשְׁפָּה בְּרֶכֶב אָדָם פָּרָשִׁים וְקִיר עֵרָה מָגֵן: {ז} וַיְהִי מִבְחַר עֲמָקַיִךְ מָלְאוּ רָכֶב וְהַפָּרָשִׁים שֹׁת שָׁתוּ הַשָּׁעְרָה: {ח} וַיְגַל אֵת מָסַךְ יְהוּדָה וַתַּבֵּט בַּיּוֹם הַהוּא אֶל נֶשֶׁק בֵּית הַיָּעַר: {ט} וְאֵת בְּקִיעֵי עִיר דָּוִד רְאִיתֶם כִּי רָבּוּ וַתְּקַבְּצוּ אֶת מֵי הַבְּרֵכָה הַתַּחְתּוֹנָה: {י} וְאֶת בָּתֵּי יְרוּשָׁלִַם סְפַרְתֶּם וַתִּתְֿצוּ הַבָּתִּים לְבַצֵּר הַחוֹמָה: {יא} וּמִקְוָה עֲשִׂיתֶם בֵּין הַחֹמֹתַיִם לְמֵי הַבְּרֵכָה הַיְשָׁנָה וְלֹא הִבַּטְתֶּם אֶל עֹשֶׂיהָ וְיֹצְרָהּ מֵרָחוֹק לֹא רְאִיתֶם: {יב} וַיִּקְרָא אֲדֹנָי יְהוִה צְבָאוֹת בַּיּוֹם הַהוּא לִבְכִי וּלְמִסְפֵּד וּלְקָרְחָה וְלַחֲגֹר שָׂק: {יג} וְהִנֵּה שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה הָרֹג בָּקָר וְשָׁחֹט צֹאן אָכֹל בָּשָׂר וְשָׁתוֹת יָיִן אָכוֹל וְשָׁתוֹ כִּי מָחָר נָמוּת: {יד} וְנִגְלָה בְאָזְנָי יְהוָה צְבָאוֹת אִם יְכֻפַּר הֶעָוֹן הַזֶּה לָכֶם עַד תְּמֻתוּן אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה צְבָאוֹת: (פ) {טו} כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה צְבָאוֹת לֶךְ בֹּא אֶל הַסֹּכֵן הַזֶּה עַל שֶׁבְנָא אֲשֶׁר עַל הַבָּיִת: {טז} מַה לְּךָ פֹה וּמִי לְךָ פֹה כִּי חָצַבְתָּ לְּךָ פֹּה קָבֶר חֹצְבִי מָרוֹם קִבְרוֹ חֹקְקִי בַסֶּלַע מִשְׁכָּן לוֹ: {יז} הִנֵּה יְהוָה מְטַלְטֶלְךָ טַלְטֵלָה גָּבֶר וְעֹטְךָ עָטֹה: {יח} צָנוֹף יִצְנָפְךָ צְנֵפָה כַּדּוּר אֶל אֶרֶץ רַחֲבַת יָדָיִם שָׁמָּה תָמוּת וְשָׁמָּה מַרְכְּבוֹת כְּבוֹדֶךָ קְלוֹן בֵּית אֲדֹנֶיךָ: {יט} וַהֲדַפְתִּיךָ מִמַּצָּבֶךָ וּמִמַּעֲמָדְךָ יֶהֶרְסֶךָ: {כ} וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא וְקָרָאתִי לְעַבְדִּי לְאֶלְיָקִים בֶּן חִלְקִיָּהוּ: {כא} וְהִלְבַּשְׁתִּיו כֻּתָּנְתֶּךָ וְאַבְנֵטְךָ אֲחַזְּקֶנּוּ וּמֶמְשֶׁלְתְּךָ אֶתֵּן בְּיָדוֹ וְהָיָה לְאָב לְיוֹשֵׁב יְרוּשָׁלִַם וּלְבֵית יְהוּדָה: {כב} וְנָתַתִּי מַפְתֵּחַ בֵּית דָּוִד עַל שִׁכְמוֹ וּפָתַח וְאֵין סֹגֵר וְסָגַר וְאֵין פֹּתֵחַ: {כג} וּתְקַעְתִּיו יָתֵד בְּמָקוֹם נֶאֱמָן וְהָיָה לְכִסֵּא כָבוֹד לְבֵית אָבִיו: {כד} וְתָלוּ עָלָיו כֹּל כְּבוֹד בֵּית אָבִיו הַצֶּאֱצָאִים וְהַצְּפִעוֹת כֹּל כְּלֵי הַקָּטָן מִכְּלֵי הָאַגָּנוֹת וְעַד כָּל כְּלֵי הַנְּבָלִים: {כה} בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת תָּמוּשׁ הַיָּתֵד הַתְּקוּעָה בְּמָקוֹם נֶאֱמָן וְנִגְדְּעָה וְנָפְלָה וְנִכְרַת הַמַּשָּׂא אֲשֶׁר עָלֶיהָ כִּי יְהוָה דִּבֵּר: (פ)

רש"י על ישעיה פרק-כב

{א} גיא חזיון . היא ירושלים גיא שנתנבאו עליה רוב נבואות : כי עלית כולך לגגות . כשבא עליהם חיל עולים על גגותיהם לראות החיל ולהלחם ורבותינו פירשו על כהנים שעלו על גגו של היכל ומפתחות העזרה בידם כדאיתא במסכת תענית , ומדרש אגדה אומר שהיו גסי הרוח , באיכה רבתי : {ב} תשואות מלאה . עיר שהיתה מלאה תשואות קול רוב אדם הומיה ועליזה עכשיו מה לך מתאבלת : חלליך לא חללי חרב . טובים היו אילו חללי חרב היו מעכשיו שהם חללי רעב : {ג} כל קציניך נדדו יחד . צדקיהו ושריו שיצאו לברוח בלילה : מקשת אוסרו . אשר מאימת המורים חצים בקשת היו נאסרים להסגר בתוך העיר וכל הנמצאים בו אוסרו יחד בזיקים ורובן מרחוק ברחו קודם לכן : {ד} שעו מני . חדלו ממני כך הקב''ה אומר למלאכי השרת : {ה} ומבוסה . מרמס כמו בוססו את חלקתי ( ירמיה יב ) וכמו כגבורים בוסים בטיט חוצות ( זכריה י ) : מקרקר קיר . יום קירקור קיר החומה : ושוע אל ההר . וקול שוועה לנוס אל ההרים להמלט : {ו} נשא אשפה . אשפות חצים קויבר''ץ בלע''ז : וקיר ערה מגן . ת''י ועל שור דבקו תריסין והוא כמו ערות על יאור ( לעיל יט ) ומתערה כאזרח רענן ( תהלים לז ) , ויש לפרש וקיר ערה מגן קיר שם העיר כמו ( מ''ב טו ) ויגלה קירה בני אותה מדינה גלו מגיניהם על ירושלים : {ז} שת שתו השערה . שמו מצור על השערים ודוגמתו יש במלכים במלחמת בן הדד שימו על העיר ( שם א כ ) : {ח} ויגל . לשון גילוי : מסך יהודה . הוא בית המקדש שהי' מגין ומיסך ומסכך עליהם : ותבט ביום ההוא . תחבולות להלחם בם : אל נשק בית היער . הם המגינים שלש מאות ומאתים ( צנה ) שעשה שלמה ויתנם המלך בית יער הלבנון ( שם א ז ) : {ט} בקיעי עיר דוד . בקיעי החומה ראיתם כי רבו : ותקבצו את מי הברכה . י''ת וכנישתון ית עמא למי בריכתא ארעיתא שהוא אצל בקיעי עיר דוד להלחם שם לפי שראיתם שיש שם תורפה לירושלים ונוחה לכבש משם : {י} ואת בתי ירושלים ספרתם . כמה בתים יש לכל אחד שיתנו מהם לפי חשבון כדי לקחת האבנים והעצים לבצר את החומה : לבצר . לחזק לשון ערים בצורות ( במדבר יב ) : {יא} ומקוה עשיתם . אגם מים להיות חוזק לעיר : בין החומותים . החומות כפולות חיל וחומה ובין מי הברכה הישנה : ולא הבטתם אל עושיה . ואם תאמרו אף חזקיה עשה כן שנאמר ( ד''ה ב לה ) ויתחזק ויבן את כל החומה הפרוצה ויעל על המגדלי' ולחוצה החומה האחרת ויחזק את המלא עיר דוד , חזקיהו בה' אלהי ישראל בטח וגו' ( מ''ב יח ) אבל אתם בימי יהויקים וצדקיה לא הבטתם אל עושיה : ויוצרה מרחוק . מאז שברא את העולם עלתה ירושלי' ובית המקדש במחשבה : לא ראיתם . לא חשבתם : {יג} והנה ששון ושמחה . הקב''ה כביכול אבל לפניו ואתם אוכלים ושמחים : כי מחר נמות . בעולם הבא הנביאים אומרים לנו מאת הקב''ה שלא יהיה לנו חלק לעוה''ב נעשה לנו הנאה בחיינו : {יד} עד תמותון . ת''י מותא תניינא לעולם הבא : {טו} הסוכן . בעל הנאות היה וכן ( שם א א ) ותהי לו סוכנת ומ''א אומר מן סכני היה ובא לו לירושלים בויקרא רבה : אשר על הבית . ממונה היה על בית המקדש י''א כהן גדול וי''א אמרכל : {טז} מה לך פה . הכתוב מגנהו לפי שרצה להסגיר את חזקיהו למלך אשור כדאמרינן בסנהדרין כתב פיתקא ושדא בגירא שבנא וסיעתו השלימו חזקיה וסיעתו לא השלימו : ומי לך פה . מי ממשפחתך קבור כאן : חצבי מרום קברו . שחצב לו קבר בקברי בית דוד ליקבר בין המלכים לכך הוא אומר לו מה ירושה לך בקברות הללו . חצבי חקקי . יו''ד יתירה כמו שוכני סנה ( דברים לג ) מקימי מעפר דל ( תהלים קיג ) : {יז} טלטלה גבר . כהדין תרנגולא דמטלטל מאתר לאתר ורבותינו אמרו טלטולא דגברא קשה מדאיתת' : ועוטך עטה . כמו ( שמואל א כה ) ויעט בהם לשון עיט יפריחך כעוף בגלות , ורבותינו אמרו צרעת פרחה בו כד''א ( ויקרא יג ) על שפם יעטה : {יח} צנוף יצנפך . כמצנפת המקפת את הראש יקיפוך אויבים ומציקים : כדור . כשור מקף . ורבותינו פירשו לשון כדור שקורין פלוט''א בלע''ז שזורקין אותו ומקבלין מיד ליד : אל ארץ רחבת ידים . בכסיפיא שם המקום : שמה תמות . ולא תקבר בקברי בית דוד ושמה יהיו מרכבות כבודך נהפכים לקלון בית אדוניך שבקשת : {יט} וממעמדך . ומשימושך במקדש יהרסך : {כ} לאליקים . הוא היה על הבית כשנפל סנחריב כמו שמצינו כשיצאו אל רבשקה וגלה לו שבנא וסיעתו וגררוהו בזנבות סוסיהם כדאיתא בסנהדרין כשהלך סנחריב אל תרהקא מלך כוש שטף שבנא וסייעתו והלך לו כך שנינו בסדר עולם : {כב} מפתח בית דוד . ת''י מפתח בית מקדשא ושולטן בית דוד : {כג} ותקעתיו יתד במקום נאמן . ואמניניה אמרכל מהימן משמש באתר קיים ת''י נאמן ל' קיום מקום שהוא נאמן לנשענים עליו כי לא ימוט סרס את המקרא ותקעתיו יתד נאמן במקום : {כד} הצאצאים והצפיעות . ת''י בניא ובני בניא ומנחם חברו עם צפיעי הבקר ( יחזקאל ד ) לימד שהוא ל' עוללים דקים היוצאים ממעי אמן ויהיה צפיעי לשון יציאה דבר היוצא : כל כלי הקטן . הקטנים שבמשפחותם יהיו מתפארין בו ונסמכין עליו : מכלי האגנות ועד כל כלי הנבלים . ת''י מכהניא לבשי אפודא ועד בני לוי אחדי נבליא , ויהיה אגנות ל' כלי שרת שמשרתין בהם הכהנים בבית המקדש : הנבלים . שאומרים בני לוי בהן השיר : {כה} תמוש היתד . גדולתו של שבנא : ונכרת המשא אשר עליה . בני משפחתו וסיעתו הנסמכין עליו והתולים בו כלי תפארתם ולפי שדימהו ליתד דימה המתפארים בו ונשענים עליו למשא שמטעינים על היתד ויש פותרים אותו ותתקיים הנבואה שנתנבאה עליו :

מלבי"ם על ישעיה פרק-כב

{ב} תשאות. שאון ותשואה מורה על קול רעש הבלתי מורגל וקאם שאון בעמך (הושע י' י''ד), ומת בשאון מואב (עמום ב' ב') : הומיה, היא המורגלת המון בני אדם, ועי' למעלה (ה' יד, יג ד', יז יב) : עיר, קריה : עיר כולל גם הבלתי מוקפת חומה כל שהיא עיר מושב, וקריה היא רק המוקפת חומה, ומזה נמצא הפעל והקריתם לכם ערים (במדבר לה יא), שיעשו בם קירוי, ומזה על גפי מרומי קרת (משלי ט' ג' יד), וכן קריה בצורה, קריה נשגבה, קרית עוז. ובזה משתתף עם שם קירוי וקורה, לקרות את שערי הבירה (נחמיה ב' ח') ועיין למעלה (א' כו, טו א'). חללי חרב, מתי מלחמה, בארתי הבדלם למעלה (ג' כה) חללי חרב שלא בעת מלחמה, מתי מלחמה הם הנופלים בשדה המערכה : {ג} אסרו. מצאנו פעל אסר על המלחמה, מי יאסור המלחמה (מ''א כ' יד), ויען שפעל אסר נבדל מיתר פעלים המורים על הקשירה, במה שאסר יציין תמיד הנאסר בהכרח שלא ברצון, שבזה משתתף עם הפעל יסר מנחי פ''י שמורה על אסירת הנפש בהכרח כמו שבארתי במק''א, כן יבדל פעל אסר הנמצא אצל המלחמה, מפעל קשר, שכשאומר ויקשרו כולם יחדיו להלחם, הוא הקשר שעושים העם בעצמם ברצונם, ואוסר המלחמה הוא השר צבא שאוסרם בהכרח, ובזה המליץ פה שגם שהקצינים נדדו, ולא היה מי שיאסור המלחמה, מ''מ נמצאיך אסרו, היה כאילו היה מכריח ואוסר אותם להלחם, כי לא יכלו לברוח, אחר שראו כי הקצינים הבורחים נלכדו : יחד, יחדו. יחדו מורה התאחדות או השתוות הפועלים יחד, לכן בהנדידה אמר יחד, בזמן אחד נדדו, ובקשר המלחמה אמר יחדיו שהתאחדו יחדיו בשוה : {ה} מהומה. שורש זה בא על שלש תמונות. הום, המם, המה. המה, מורה על המיית העם המורגל. המם, מורה ביטול העם וביטול המייתם, והוא עם פעל המה כעין השרשים המשמשים דבר והפוכו, על שביתת ההמון וביטול מציאותם. הום, מורה על הרעשת כל העם על דבר זר ומחזה נפלאה, ותהום כל העיר, ומזה נגזר שם מהומה על הרעשת העם בעת מלחמת האויב עת יראו כי נבוכה מערכתם, ואבדה עצה מהם : ומבוסה. רמיסת עצם עד שנמאס ונתגאל ע''י הרמיסה הלז כפגר מובס : ומבוכה. ידוע, התועה בלי דרך, הנבוך בלי עצה, נבוכים הם בארץ : מקרקר. עוקר הקיר, מן הפעלים המשמשים דבר והפוכו, כמו סקלו מאבן : ושוע. ההבדל בין שועה ליתר לשונות המורים על הצעקה, שועה מורה על צעקת ישועה בכ''מ שקורא לישועה : {ו} ברכב אדם. רכב של בני אדם, וחסר וי''ו ופרשים : ערה. ענין גילוי, עיין למעלה (ג' יז) : {יא} עשיה ויצרה. בארתי לקמן (כט טז). יוצר, הוא הצר צורת הדבר, צורה המתדבקת בהעצם, ועושה הוא הגומר את הדבר בכל יפיו ותקונו עיי''ש, והנרצה פה על גזרת הדבר שה' גזר את הפורעניות הזאת, הגזרה הקדומה עת גזר על הדבר נקרא שיצר את הגזרה, ועת הביאה אל המציאות בכל פרטיה נקרא שעשה את הדבר וגמר אותו בכל פרטיו, וכבר בארתי למעלה (ה' יב) ההבדל בין ראה והביט, ראה הוא מראות העין המוחשת, והביט על ההשקפה המחשביית שרוצה לדעת מהות הדבר. והנה שידעו שגם כל פרטי הדברים, כיבוש האויב ודרך נצחונו בכל פרטיו לא ידי בשר הוא רק ה' הוא העושה כל זאת, והוא רק כגרזן ביד החוצב בו, לזה צריך הבטה שכליית ושימת לב על כל הפרטים, שמתוכם יראה שהנצחון היה שלא כטבע, ומעשה אלהים הוא, עז''א הבטתם, אולם שידעו זאת שהגזרה בכללה יצאה עליהם מאת ה', לזה א''צ השכלה כלל רק ראיית עין, כי כבר שמעו זאת מקדם מאת החוזים, וראו עתה כי לא נפל מדבר ה' ארצה : {יג} ששון ושמחה. הבדלם בארתי (לקמן לה א') שמחה היא שמחת הלב הפנימית, וששון היא המחול והריקוד והמשתה אשר יעשו להרים נס הגיל והחדוה : {טו} הסכן. הממונה על בית המלך, לאצור ולשמור ההוצאה וההכנסה, ומזה ערי מסכנות, בם יאצרו התבואה, ותהי למלך סוכנת, (מ''א א'), ומזה מה שיורה על התועלת וההנאה, וכן המסכנות בם ישמרו פירות ותבואה וצרכי הבית למאכל : על שבנא. כמו אל שבנא, ויל''פ כה אמר ה' נמשך לשתים, כה אמר ה' לך בא אל הסוכן (כה אמר ה') על שבנא : {טז} חצבי, חקקי. החוצב יחצוב במחובר, והחוקק חוקק בתלוש : {יז} מטלטלך. שרשו נטל, ונפל הנו''ן ונכפל העי''ן והלמ''ד להורות על תכופות והתמדת הפעולה. וענינו הגבהה ממקומו, שמשתתף בזה עם פעל נשא. וינטלם וינשאם, הן איים כדק יטול : ועטך. מענין עיט שהוא עוף הדורס, כלומר יפריחך, ואף שהרד''ק כתב שאינו משרשו, מצאנו שרש זה גם בנחי ל''ה, ויעט העם אל השלל (ש''א יד לג) : {יח} כדור. כדור הוא דבר העגול שהתינוקות משחקים בו וזורקים אותו, ויל''פ עוד שכדור שרשו דור, אש גדולה בוערת, כמו דור העצמים תחתיה (יחזקאל כד ה'), שמזה נגזר שם מדורה, והכ''ף הוא כ''ף הדמיון : {יט} ממצבך וממעמדך. כבר בארתי למעלה (ג' יג) ההבדל בין עומד ויצב, עומד מורה שאינו יושב, ויצב מורה ההתחזקות לעמוד במקום גדולים ובמעלה נשגבה ממעלתו הפשוטה. ואמר נוכח ונסתר עיין למעלה (א' כט), וי''ל ראשית ההידוף תהיה ע''י האל ואח''כ יהרס מעצמו בהיותו ביד מלך אכזר : {כד} והצפעות. מענין צפיעי הבקר, כמו שצואה משורש יצא ובא ממנו שם צאצאים, כן בא שם צפיעות והם קטנים מצאצאים, כערך צפיעי הבקר נגד צואת האדם : מכלי האגנות. הם המזרקות שבם היו זורקין את הדם על המזבח, ויקח חצי הדם וישם באגנות (שמות כד), וכלי הנבלים הם כלי השיר, ר''ל הלוים והכהנים יתלו כבודם עליו :

חומת אנך על ישעיה כ״ב

כ״ב:ש״י א׳ משא גיא חזיון. על ירושלם מקום הנבואה תשואות מלאה מנבואות הנביאים ולא היו מאמינים ברעה שתבא קריה עליזה שהיה בה שמחה. ובאה נבואת הנביאים שמתו ברעב חלליך לא חללי חרב וכו': כ״ב:שי״ג א׳ שעו מני אמרר בבכי. כב יכול היה אומר למלאכים ומתוך זה נתעורר מדת רחמים כי יחרבו בית המקדש וירושלים ותהיה פליטה לישראל: כ״ב:שכ״א א׳ ויקרא אדני צבאות ביום ההוא לבכי וכו'. שמעתי משם הרב הגדול עיר וקדיש הרמ"ע מפאנו ז"ל במה שאמרו רז"ל שכשנכנסו גויים לבית המקדש מצאו הכרובים מעורין זה בזה דהיה בעת החרבן יחוד וזווג עליון וקדוש כדי שיהיה כח לישראל שלא יאבדו בגלות וז"ש ויקרא לשון זווג והיה שהדבר נחוץ לבכי ולמספד ולהיות מקוה לישראל היה זיווג. ובזה פירשתי אני בעניי בנחל אשכול פ' קרא עלי מועד וכו' ע"ש ויש שם איזה טעות סופר ודוק: כ״ב:שכ״ג א׳ אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון. לפי פשוטו היינו כמו שידוע שאמרו רז"ל דעון חילול ה' אינו מתכפר ביה"כ ויסורין עד יום המיתה אף כשעשה תשובה. ותרגם יונתן עד תמותון מותא תנינא ופירש"י ז"ל לעה"ב. ואפשר לומר שיבואו בגלגול וימותו מיתה שנית בגלגולם: כ״ב:שכ״ד א׳ לך בא אל הסוכן וכו'. פי' אל תירא ואל תחת לדבר לו קשות. ופירוש אשר על הבית י"מ פקיד על אוצר המלך חזקיהו. וי"מ על בית המקדש: כ״ב:שכ״ה א׳ מה לך פה ומי לך פה כי חצבת לך פה קבר וכו'. אפשר דרצה שבנא להטעות את העם לומר שהוא תמיד ירא מהמות וכל מה שעושה הוא בדעת ישר כאיש הירא. על זה אומר לו מעשיך מוכיחין להפך כי אין יראת אלהים על פניך כי מה לך פה ומי לך פה לחצוב קבר בקברות המלכים היש גאוה גדולה מזו ותחשוב שתשאר בגדולה אף אחר מיתה: כ״ב:שכ״ז א׳ קלון בית אדוניך. פי' סנחריב שקבלתו לאדון ורצית להשלים עמו: כ״ב:שכ״ח א׳ והדפתיך ממצבך. מלמעלה ואח"כ וממעמדך יהרסך למטה. מפרשים: כ״ב:שכ״ט א׳ וקראתי לעבדי לאליקים וכו'. וגם צדקותיך וזכיותיך אשר [לך] לו יהיו כמ"ש זכה נוטל חלקו וחלק חבירו בגן עדן. מפרשים. ואפשר לרמוז מ"ש וקראתי לעבדי לאליקים וכו' דהול"ל וקראתי לעבדי אליקים. אמנם אפשר דמ"ש וקראתי לעבדי ר"ל שיקרא לנשמה בשמים ויושפע שפע קדוש בנשמה ומשם ימשך משפע נשמתו לאליקים למטה ומשל ממשל רב והלבשתיו וכו' ואפשר לרמוז והלבשתיו כתנתך ר"ל חלוקא דרבנן לבוש רוחני של הנפש אשר עשית לך במצות ות"ת יותן לאליקים ואבנטך שנפגם אחזקנו כי גדל מאד עון זה למרוד בחזקיה הצדיק ולהשלים עם סנחריב כמשז"ל וממשלתך בירושלם אתן בידו והיה לאב וכו':

מצודות ציון על ישעיה פרק-כב

{א} גיא . עמק : חזיון . ענין נבואה : אפוא . כמו עתה וכן עשה זאת בני ( משלי ו ) : כלך . מלשון כל : {ב} תשואות . ענין הומיה כמו תשואות נוגש ( איוב לט ) : קריה . כרך כמו תעלץ קריה ( משלי יא ) : עליזה . ענין שמחה : {ג} קציניך . שריך כמו קצין תהיה לנו ( לעיל ג ) : {ד} שעו . ענין מניעה והסרה כמו שעה מעליו ( איוב יד ) : מני . ממני : אמרר . מלשון מרירות : תאיצו . ענין דחק כמו ואני אצתי ( ירמיה וז ) : שוד . עושק : בת . כנסיה : {ה} מהומה . ענין שברון כמו והמם גלגל עגלתו ( לקמן כח ) : מבוסה . ענין רמיסה ודריסה כמו יבוס צרינו ( תהלים ס ) : ומבוכה . ענין בלבול כמו נבוכים הם בארץ ( שמות יד ) : מקרקר . מל' קיר וכותל ר''ל הורס את הקיר ולתוספת ביאור אמר קיר וכן מסעף פארה ( לעיל י ) : ושוע . ענין צעקה כמו שועתי קולי ( יונה ב' ) : {ו} אשפה . הוא נרתק החצים כמו עליו תרנה אשפה ( איוב לט ) : וקיר . שם מקום כמו ויגלם קירה ( מ''ב ט''ו ) : ערה . ענין הגלות הדבר כמו מקורה הערה ( ויקרא כ ) : מגן . כענין מלבוש ברזל עשוי ללבוש במלחמה להגן ממכת חרב וחנית : {ז} שות שתו . ענין שימה כמו שתו עלי ( תהלים ג ) : {ח} מסך . מל' סכך ומכסה : נשק . כלי מלחמה כמו ועיר מבצר והנשק ( מ''ב י ) : {ט} הברכה . הוא מקום בנוי באבנים ובסיד ושם מתכנסים המים כמו תעלת הברכה ( לעיל ז ) : {י} ותתצו . מלשון נתיצה והריסה : לבצר . מל' מבצר ור''ל לחזק : {יא} ומקוה . מקום כנוס המים כמו ומקוה המים ( בראשית א ) : הישנה . הנעשה מזמן רחוק : ויוצרה . ענין בריאה : {יב} ולקרחה . ענין תלישת השער על מקומה נשאר קרח וכן ואיש כי ימרט ראשו קרח הוא ( ויקרא יג ) : {יג} הרוג . ענין שחיטה ואמר בלשון בזיון : {טו} הסוכן . ממונה על האוצרות כמו ערי מסכנות ( שמות א ) : על שבנא . אל שבנא : {טז} פה . הוא כמו כאן : חצבת . חפירה באבנים נקרא בל' חציבה : מרום . מלשון רם וגובה : {יז} גבר . ר''ל גדול וחזק : ועוטך עטה . ענין עפיפה והפרחה כמו ותעט אל השלל ( ש''א יד ) : {יח} צנוף יצנפך צנפה . מל' מצנפת : כדור . כמו ככדור ותחסר כ''ף השמוש כמו לב שמח ייטיב גהה ( משלי יז ) ומשפטו כגהה וכדור הוא דבר עגול מה שזורקין מיד ליד ומקבלים אותם וכן עתיד לכידור ( איוב טו ) : ידים . ענין מקום כמו והארץ רחבת ידים ( שופטים יח ) : קלון . ענין חרפה : {יט} והדפתיך . ענין דחיפה כמו אשר תדפנו רוח ( תהלים א ) : ממצבך . מל' מצב ומעמד : {כא} כתנתך . מין מלבוש מפואר : ואבנטך . כמו ובאבנטך והוא חגורה כמו ועשית להם אבנטים ( שמות כה ) : לאב . למנהיג טוב ויועץ נאמן כמו וישימני לאב לפרעה ( בראשית מה ) : {כב} מפתח . שם הכלי שפותחין בו המנעול : שכמו . כתפו : {כג} ותקעתיו . ענין תחיבה כמו ותתקע את היתד ( שופטים ד ) : יתד . מסמר : נאמן . ענינו מתקיים כמו ונאמן ביתך ( ש''ב ז ) : {כד} ותלו . מל' תליה : הצאצאים . הבנים היוצאים מרחם אמן : הצפיעות . ענינו היוצאים מן הגוף וכן צפיעי בקר ( יחזקאל ד ) שהוא דבר היוצא מן הגוף ועל הבנות יאמר כאלו אמר הצאצאים והצאצאות : האגנות . הספלים כמו אגן הסהר ( ש''א ז ) : הנבלים . שם כלי נגון : {כה} תמוש . תסור כמו לא ימוש עמוד הענן ( שמות יג ) : ונגדעה . ענין כריתה כמו שקמים גדעו ( לעיל ט ) :

מצודות דוד על ישעיה פרק-כב

{א} גיא חזיון . זה ירושלים שהיתה מקום הנבואה ועם כי עמדה בהר קראה גיא לכנותה לרעה ולומר שהשפילום האויבים בחטאתיה ומהר נעשה גיא : מה לך איפוא . מה נעשה לך עתה אשר עלית על הגגות כי כן הדרך כשבא העיר במצור עולים על הגגות לראות כמה יש המון עם הצרים : {ב} תשואות . עד הנה היית מלאה המיית אנשים : עיר הומיה . כפל הדבר במ''ש : קריה עליזה . כרך מלאה שמחה במרבית הממשלה והעושר : חלליך . עתה איך עלתה בך אשר חלליך לא חללי חרב המה כי ברעב מתו הקשה ממיתת חרב : {ג} כל קציניך . צדקיהו ושריו אשר נדדו יחד וברחו הנה נאסרו מרובי הקשת כי כאשר ברחו דרך המערה הזמין הקב''ה צבי אחד רץ על המערה ממעל ורדפו אחריו רובי קשת וכשבאו לפתח המערה מצאו את צדקיהו ושריו יוצאים ותפשום ואסרום : כל נמצאיך . את כל הנמצאים כולם יחדו אסרו : מרחוק ברחו . אשר ברחו למרחוק מצאם האויב ואסרם : {ד} שעו מני . חדלו ממני ואל תנחמוני : אמרר בבכי . אמרר לב השומעים במרבית הבכי : אל תאיצו . אל תדחקו לנחמני על העושק של בת עמי כי רב הוא להנחם עליו וכפל הדבר במ''ש כדרך המקונן : {ה} כי יום וכו' . לה' וכו' . מוכן לה' להביא על ירושלים יום מהומה וכו' : מקרקר קיר . האויב יהרוס קירות החומות : ושוע אל ההר . האויב יצעק עליו ( לה' ) להר ציון וכבשוה : {ו} ועילם . בני עילם שהוא ממדינת מדי באו גם המה לעזרת בבל ונשאו אשפתות מלאים חצים ובאו עם רכב המיוחד לאדם ועליו פרשים : וקיר . אנשי קיר גלו המגינים לקראת המלחמה : {ז} מבחר עמקיך . העמקים המובחרים מלאו רכב מאנשי המלחמה : שת שתו . שמו פניהם לשערי ירושלים להלחם : {ח} ויגל . האויב גלה את מסך יהודה כי היו סבורים שיהיו מסוככין מרעת האויב לפי שבית המקדש היה בנחלתם ובא האויב וגלה המסך ר''ל לא הועיל להם סכך המקדש : ותבט . אל מול יהודה יאמר כשראית אשר בא האויב הבטת אל הנשק אשר בבית יער הלבנון שנתן שם שלמה מגינים וצנות כמ''ש ויעש המלך שלמה מאתים צנה וכו' ושלש מאות מגינים וכו' ויתנם המלך בית יער הלבנון ( מ''א י ) ונתת עיניך בהם להלחם עמהם וכאומר הכינות עצמך למלחמה ולא לתשובה : {ט} בקיעי עיר דוד ראיתם . שנתרבו בקיעות וסדקים בחומות ציון והיתה נוחה לכבוש משם : ותקבצו . ולזה קבצתם את המים המפוזרים להיות מוכן לגבל הטיט לבנות פרצות החומה : התחתונה . כי היא היתה סמוכה אל החומה : {י} ספרתם . לקחתם לפי הערך להרסם לחזק באבניהם את החומה : {יא} ומקוה . עשיתם חריץ להקוות מים בין החומות הכפולות להיות נמשך למי הברכה הישנה להיות לחוזק להעיר מול האויב : ולא הבטתם . ר''ל הנה עשיתם הכנות אנושות אבל לא הבטתם אל ה' העושאה ותקנה עד הנה כי לא שאלתם עזר ממנו : ויוצרה . היוצר את ירושלים מזמן רחוק להיות למשכן לו אותו לא ראיתם לשוב אליו בתשובה : {יב} ויקרא אד' . ע''י הנביא קודם בוא הפורענות קרא ה' להזהיר להעם למען יספדו ויבכו ויקרחו קרחה לשוב מעונותיהם : {יג} והנה ששון ושמחה . והם לא עשו כן כי הנה לפניהם היה ששון ושמחה : הרוג בקר . ששחטו בהמות ואכלו בשר ושתו יין ואמרו זה לזה דרך לעג נאכול ונשתה בעודנו חיים כי מחר נמות ביד האויב ואם לא עכשיו אימתי : {יד} ונגלה באזני ה' צבאות . מאמר הנביא בשם ה' שאמר הנה דבריכם נגלה באזני אני ה' צבאות ותחסר מלת אני : אם יכופר . ר''ל לכן הריני נשבע אם העון הזה יכופר לכם בגלות כי אם עד תמותון בחרב : {טו} אל הסוכן . אל הממונה על האוצר וחזר ופירש אל שבנא אשר הוא פקיד על בית המלך : {טז} מה לך פה . כאלו אמר ואמרת אליו מה לך פה וכו' ולפי שחשב למסור את ירושלים ביד סנחריב אמר לו מה לך חלק בהעיר הזאת למסרה ביד סנחריב : ומי לך פה . ר''ל וכי יש לך פה משפחה מחשובי העיר לעשות בה דבר כזה : כי חצבת לך פה קבר . ר''ל אשר תדמה בנפשך לחצוב לך פה קבר כאלו פה תמות ופה תקבר כאחד מחשובי העיר אשר בעבור כן נשאך לבך לדבר כזה : חצבי מרום קברו . אתה כמי שחוצב קברו במקום גבוה שלא יפחד שיורידוהו משם וכמי שחוקק בסלע מקום שכנו שהוא לו למשגב ר''ל סבור אתה שתהיה לעולם בעיר הזאת בהשררה שאתה בה היום ולא יורידך מי ממנה ולזה מלאה לבך להסגיר העיר ביד סנחריב : {יז} הנה ה' מטלטלך . ר''ל לא כן יהיה כמו שחשבת כי ה' יטלטל ויגלה אותך מכאן : טלטלה גבר . טלטול גדול וחזק : ועוטך עטה . יפריחך כעוף בגלות : {יח} צנוף יצנפך צנפה . ר''ל תהיה מסובב באויבים ומציקים כמצנפת המסבבת את הראש מסביב : כדור אל ארץ רחבת ידים . תהיה מושלך בגולה למרחוק ככדור המושלך אל ארץ רחבת ידים ר''ל במקום שלא ימצא דבר המעכבו שאז מתגלגל והולך למרחוק : שמה תמות . במקום שתגלה תמות ולא פה כמה שחשבת : ושמה מרכבות כבודך קלון בית אדניך . במקום שתהיה מטולטל תרכב במרכבת שתחשוב אותה לנפשך כבוד גדול ואם היית רוכב בה בבית אדניך ר''ל בעוד היותך אדון היה לך בה קלון רצה לומר מה שיהיה נחשב לך בגולה לכבוד היה נחשב לך במקומך לקלון : {יט} והדפתיך . אמר במקום האל אהדוף אותך מן המצב שלך ר''ל לא תהיה עוד בממשלה אשר אתה עתה בה : וממעמדך יהרסך . זה מאמר הנביא לומר שהאל יהרוס אותו ממעמדו והוא כפל ענין במ''ש : {כ} וקראתי וכו' . להיות פקיד וממונה במקומך : {כא} והלבשתיו כתנתך . הוא דרך משל לפי שהכתונת הוא מלבוש הוד ותפארת לגדולה ר''ל אלבישו בהוד הגדולה שיש לך עתה : ואבנטך אחזקנו . אחזק אותו בחגורת אבנטך להיות חזק ומזורז כמוך עתה : וממשלתך וכו' . מפרש המשל לתוספת ביאור : והיה לאב . ולא כמו אתה שרצית למסור העיר ביד האויב : {כב} מפתח בית דוד . ר''ל הוא יסבול טורח צורך בית המלכות : ופתח . כשיפתח שערי הבית אין מי יסגור וכו' ר''ל הכל יהא נעשה על ידו : {כג} ותקעתיו יתד במקום נאמן . ר''ל לא יהיה נעתק ממשלתו כיתד התקועה במקום חזק ומתקיים : והיה לכסא כבוד וכו' . ר''ל כל משפחת בית אביו יתכבדו בו : {כד} תלו עליו . לפי שהמשילו ליתד אמר ותלו עליו לשון הנופל ביתד ור''ל כולם יהיו סמוכים עליו : כל כבוד וכו' . כבוד בית אביו יהיה סמוך עליו ונשען בו : הצאצאים והצפיעות . הבנים והבנות : כלי הקטן . כלי התשמיש הקטן במין ולפי שהמשילו ליתד אמר לשון הנופל ביתד שתולין בו כלים הגדולים עם הקטנים ור''ל אף הקטנים יהיו מתכבדים ומתפארים בו כי תהיה גדולתו מפורסמת מאד : מכלי האגנות . בין כלי אגנות בין כל מין כלי נבלים ור''ל כולם יתכבדו בו איש לא נעדר : {כה} תמוש היתד . ר''ל שבנא שחשב להיות קבוע בממשלתו כיתד התקועה במקום המתקיים הנה ביום ההוא תסור ממשלתו : ונגדעה . תהיה נכרתה ממקומה ותפול לארץ ר''ל תבוטל הממשלה ותושפל מעלתה : ונכרת המשא . בנפול היתד ישבר ויוכרת משא הכלים התלוים בה ור''ל במפלת שבנא תושפל משפחתו ואנשיו המתכבדים בו ונשענים עליו : כי ה' דבר . ובידו לקיים :

 

מנחת שי על ישעיהו כ״ג

כ״ג:תכ״ה א׳ דמו. המ"ם דגושה: כ״ג:תכ״ז א׳ רוממתי בתולות. בספרים מדוייקים מלא דמלא ועיין מ"ש באסתר סימן ב': כ״ג:ת״ל א׳ קדמתה. הה"א במפיק. רד"ק: כ״ג:תל״ה א׳ המעשקה. בספרים כ"י ודפוס ישן הה"א במאריך והמ"ם רפה וכן הוא במכלול דף נ"א: ב׳ כתיים. כתים קרי וכ"כ רד"ק וקשה בעיני כי בחילופי המקרא שלנו משמע שכן הוא למדינחאי אבל למערבאי כתים כתיב וקרי: כ״ג:תל״ו א׳ בחוניו. בחיניו קרי: כ״ג:תל״ז א׳ מעזכן. הזי"ן דגושה וכן חדות ה' היא מעזכם (נחמיה ח׳:י׳) שרשים: כ״ג:תל״ט א׳ היטיבו. בספרי ספרד מדוייקים כ"י ואף בדפוס ישן מלא יו"ד גם אחר הה"א: כ״ג:ת״מ א׳ ושבה לאתננה. ב' מלרע על פי המסורת וחברו ושבה אל בית אביה דאמור וחד שבה דאסתר: ב׳ לאתננה. ה"א הכנוי רפה על פי המסורת וכן הוא במכלול דף ל"ב אבל והיה סחרה ואתננה. שבסמוך במפיק ה"א והוא חד מן י"א זוגים חד מפיק ה"א וחד לא מפיק וסימן במסרה רבתא אות ה"א:

תרגום יונתן על ישעיהו כ״ב

כ״ג:תכ״ה א׳ דמו. המ"ם דגושה: כ״ג:תכ״ז א׳ רוממתי בתולות. בספרים מדוייקים מלא דמלא ועיין מ"ש באסתר סימן ב': כ״ג:ת״ל א׳ קדמתה. הה"א במפיק. רד"ק: כ״ג:תל״ה א׳ המעשקה. בספרים כ"י ודפוס ישן הה"א במאריך והמ"ם רפה וכן הוא במכלול דף נ"א: ב׳ כתיים. כתים קרי וכ"כ רד"ק וקשה בעיני כי בחילופי המקרא שלנו משמע שכן הוא למדינחאי אבל למערבאי כתים כתיב וקרי: כ״ג:תל״ו א׳ בחוניו. בחיניו קרי: כ״ג:תל״ז א׳ מעזכן. הזי"ן דגושה וכן חדות ה' היא מעזכם (נחמיה ח׳:י׳) שרשים: כ״ג:תל״ט א׳ היטיבו. בספרי ספרד מדוייקים כ"י ואף בדפוס ישן מלא יו"ד גם אחר הה"א: כ״ג:ת״מ א׳ ושבה לאתננה. ב' מלרע על פי המסורת וחברו ושבה אל בית אביה דאמור וחד שבה דאסתר: ב׳ לאתננה. ה"א הכנוי רפה על פי המסורת וכן הוא במכלול דף ל"ב אבל והיה סחרה ואתננה. שבסמוך במפיק ה"א והוא חד מן י"א זוגים חד מפיק ה"א וחד לא מפיק וסימן במסרה רבתא אות ה"א:

מנחת שי על ישעיהו כ״ג

כ״ג:תכ״ה א׳ דמו. המ"ם דגושה: כ״ג:תכ״ז א׳ רוממתי בתולות. בספרים מדוייקים מלא דמלא ועיין מ"ש באסתר סימן ב': כ״ג:ת״ל א׳ קדמתה. הה"א במפיק. רד"ק: כ״ג:תל״ה א׳ המעשקה. בספרים כ"י ודפוס ישן הה"א במאריך והמ"ם רפה וכן הוא במכלול דף נ"א: ב׳ כתיים. כתים קרי וכ"כ רד"ק וקשה בעיני כי בחילופי המקרא שלנו משמע שכן הוא למדינחאי אבל למערבאי כתים כתיב וקרי: כ״ג:תל״ו א׳ בחוניו. בחיניו קרי: כ״ג:תל״ז א׳ מעזכן. הזי"ן דגושה וכן חדות ה' היא מעזכם (נחמיה ח׳:י׳) שרשים: כ״ג:תל״ט א׳ היטיבו. בספרי ספרד מדוייקים כ"י ואף בדפוס ישן מלא יו"ד גם אחר הה"א: כ״ג:ת״מ א׳ ושבה לאתננה. ב' מלרע על פי המסורת וחברו ושבה אל בית אביה דאמור וחד שבה דאסתר: ב׳ לאתננה. ה"א הכנוי רפה על פי המסורת וכן הוא במכלול דף ל"ב אבל והיה סחרה ואתננה. שבסמוך במפיק ה"א והוא חד מן י"א זוגים חד מפיק ה"א וחד לא מפיק וסימן במסרה רבתא אות ה"א:

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט''א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

מנחת שי:
מקור: sefaria.org
חומת אנ״ך, ירושלים 1965
דילוג לתוכן