ישעיה פרק-כא עם מפרשים רבים

{א} מַשָּׂא מִדְבַּר יָם כְּסוּפוֹת בַּנֶּגֶב לַחֲלֹף מִמִּדְבָּר בָּא מֵאֶרֶץ נוֹרָאָה: {ב} חָזוּת קָשָׁה הֻגַּד לִי הַבּוֹגֵד בּוֹגֵד וְהַשּׁוֹדֵד שׁוֹדֵד עֲלִי עֵילָם צוּרִי מָדַי כָּל אַנְחָתָה הִשְׁבַּתִּי: {ג} עַל כֵּן מָלְאוּ מָתְנַי חַלְחָלָה צִירִים אֲחָזוּנִי כְּצִירֵי יוֹלֵדָה נַעֲוֵיתִי מִשְּׁמֹעַ נִבְהַלְתִּי מֵרְאוֹת: {ד} תָּעָה לְבָבִי פַּלָּצוּת בִּעֲתָתְנִי אֵת נֶשֶׁף חִשְׁקִי שָׂם לִי לַחֲרָדָה: {ה} עָרֹךְ הַשֻּׁלְחָן צָפֹה הַצָּפִית אָכוֹל שָׁתֹה קוּמוּ הַשָּׂרִים מִשְׁחוּ מָגֵן: (ס) {ו} כִּי כֹה אָמַר אֵלַי אֲדֹנָי לֵךְ הַעֲמֵד הַמְצַפֶּה אֲשֶׁר יִרְאֶה יַגִּיד: {ז} וְרָאָה רֶכֶב צֶמֶד פָּרָשִׁים רֶכֶב חֲמוֹר רֶכֶב גָּמָל וְהִקְשִׁיב קֶשֶׁב רַב קָשֶׁב: {ח} וַיִּקְרָא אַרְיֵה עַל מִצְפֶּה אֲדֹנָי אָנֹכִי עֹמֵד תָּמִיד יוֹמָם וְעַל מִשְׁמַרְתִּי אָנֹכִי נִצָּב כָּל הַלֵּילוֹת: {ט} וְהִנֵּה זֶה בָא רֶכֶב אִישׁ צֶמֶד פָּרָשִׁים וַיַּעַן וַיֹּאמֶר נָפְלָה נָפְלָה בָּבֶל וְכָל פְּסִילֵי אֱלֹהֶיהָ שִׁבַּר לָאָרֶץ: {י} מְדֻשָׁתִי וּבֶן גָּרְנִי אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי מֵאֵת יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הִגַּדְתִּי לָכֶם: (פ) {יא} מַשָּׂא דּוּמָה אֵלַי קֹרֵא מִשֵּׂעִיר שֹׁמֵר מַה מִלַּיְלָה שֹׁמֵר מַה מִלֵּיל: {יב} אָמַר שֹׁמֵר אָתָא בֹקֶר וְגַם לָיְלָה אִם תִּבְעָיוּן בְּעָיוּ שֻׁבוּ אֵתָיוּ: (פ) {יג} מַשָּׂא בַּעְרָב בַּיַּעַר בַּעְרַב תָּלִינוּ אֹרְחוֹת דְּדָנִים: {יד} לִקְרַאת צָמֵא הֵתָיוּ מָיִם יֹשְׁבֵי אֶרֶץ תֵּימָא בְּלַחְמוֹ קִדְּמוּ נֹדֵד: {טו} כִּי מִפְּנֵי חֲרָבוֹת נָדָדוּ מִפְּנֵי חֶרֶב נְטוּשָׁה וּמִפְּנֵי קֶשֶׁת דְּרוּכָה וּמִפְּנֵי כֹּבֶד מִלְחָמָה: (ס) {טז} כִּי כֹה אָמַר אֲדֹנָי אֵלָי בְּעוֹד שָׁנָה כִּשְׁנֵי שָׂכִיר וְכָלָה כָּל כְּבוֹד קֵדָר: {יז} וּשְׁאָר מִסְפַּר קֶשֶׁת גִּבּוֹרֵי בְנֵי קֵדָר יִמְעָטוּ כִּי יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל דִּבֵּר: (ס)

רש"י על ישעיה פרק-כא

{א} משא מדבר ים . הנבואה הזאת על בבל כמו שמפורש בה וא''ת הרי כבר ניבא עליה ( לעיל יג ) על הר נשפה שאו נס וכל הפרשה כולה פעמים שהנבואה באה בפיו היום בסיגנון אחד ולאחר זמן בסיגנון אחר : משא מדבר ים . ת''י מטל משרין דאתיין ממדברא כמי ימא : כסופות בנגב לחלוף . כרוח סופה המתהפך בארץ יבשה שהיא מעלה אבק רב : לחלוף . כך יחליפו לבוא מחנות רבות על בבל : ממדבר . יבואו לה : מארץ נוראה . ת''י מארעא דאתעבידא בה חסינין ויש לפרש שהוא מקום נחש ועקרב כמו שנאמר ( דברים א ) המדבר הגדול והנורא : {ב} חזות קשה . הנביא אומר נבואה זו קשה על בבל הוגד לי : הבוגד בוגד . ת''י אניסיא מתאנסין ובזזיא מתבזזין ולשון העברית לפי התרגום כך פירושו את הבוגד בא אחר ובוגד אותו ( ס''א אותך ) ואת השודד בא אחר ושודד אותו ( ס''א אותך ) אלו פרס ומדי שבוזזין ושודיין את בבל ששדדה ובזזה עד עתה את כל המדינות : עלי עילם . ובואי עליה : צורי מדי . על בבל במצור , אלהי צורי ( ש''ב כב ) הטעם למטה ברי''ש וזה טעמו למעלה בצד''י כמו שובי : כל אנחתה השבתי . לא מפיק ה''א לפי שהוא כמו כל אנחות שבעולם והוא לשון אנחה מרובה של אנשים רבים שושפיר''ש בלעז כל אנחות השבתי שהיה העולם נאנח מפני עולה של מלכות בבל עתה השבתי אותה : {ג} מלאו מתני חלחלה . הנביא הוא רחמני ומתאנח על פורענות האומות זו מדרש אגדה ולפי פשוטו הנביא אומר הקינה והאנינות כאלו זו בבל מתאוננת : צירים . לשון חיל וחבלים רבותינו אמרו יש דלתות וצירים לאשה כמו שיש צירים לדלתות הבית . נעויתי . חולי הוא הקרוי עוית בל' חכמים : {ד} פלצות . בהלה : את נשף חשקי . לילה שהייתי חושק בה לשמחה ולמשתה בס' יוסיפון מצינו שהיה שמח על שנצחו גדודיו את חיל פרס אותו לילה שם לי לחרדה שנא' ( דניאל ה ) בלשאצר מלכא עבד לחם רב וגו' אישתיו חמרא וגו' ביה בליליא קטיל וגו' ודריוש מדאה קביל מלכותא ( שם ו ) : {ה} צפה הצפית . זקוף המנורה בב''ר צווחין למנרתא צפיתא : אכל שתה . ומתוך האכילה והשתיה צעקו קומו השרים : משחו מגן . מגירי עור שלוק הן ומושחין אותן בשמן כדי שיחליק את הזיין וכך נאמר בשאול כי שם נגעל מגן גבורים פלט את משיחתו ולא קיבלה ונעשה מגן שאול כאילו לא נמשח בשמן : {ו} לך העמד המצפה . עתיד אחד מתלמידך לקרא תגר על מדותי על ארך שלוותה של בבל והוא חבקוק שעג עוגה ועמד בתוכה ואמר ( חבקוק ב ) על משמרתי אעמודה ומצפה לראות מה ידבר בי אמר הקב''ה לישעיה העמידהו לאותו מצפה והבטיחהו מאתי שיעמד על מצפהו ואשר יראה במפלתה של בבל יגיד : {ז} וראה רכב . ואני אראנו שם כמין רכב צמד פרשים אחד רוכב חמור ואחד רוכב גמל וסימן הוא לפרס ומדי : והקשיב קשב . ושם ישמע בנבואתו כמין רוב הומיות תשואות חיילות : {ח} ויקרא אריה . הוא חבקוק , אריה בגי' כמניין חבקוק ישעיה נתנבא שעתיד חבקוק להתפלל על זאת ולומר כן : על מצפה אד' . ה' אלהי על מצפה אנכי עומד תמיד יומם להודיעני על זאת : {ט} והנה זה בא . כשיתפלל על כך יראה כמין רכב אדם וגו' : נפלה נפלה בבל . ת''י נפלת ואף עתידה למיפל , ב' נפילות שנה אחר שנה תחלה ע''י מדי ופרס ובשנה השניה ע''י שמים והיתה בבל צבי ממלכות כמהפכת סדום וכן מצינו בסדר עולם ובא בשנה השמועה זו של דריוש ואחריו בשנה השמועה והיתה בבל צבי ממלכות כמהפכת וגו' ( לעיל יג ) : {י} מדושתי ובן גרני . תבואת קדש שלי ערימת חטי אשר נצטויתי מפי רוח הקדש לתקן אתכם בדרך הישרה כאדם הדש וזורה תבואתו בגורן : אשר שמעתי . מאתו הגדתי לכם : {יא} דומה . הוא אדום וכן הוא אומר מי כצור כדומה בתוך הים ( יחזקאל כז ) : אלי קורא משעיר . אמר הקב''ה אלי קורא הנביא או המלאך מעול מלכות שעיר : שומר מה מלילה . שומר ישראל מה תהא מן הלילה והחשכה הזאת : {יב} אמר שומר . הקב''ה : אתא בקר . יש לפני להזריח לעשות בקר לכם : וגם לילה . מתוקן לעשו לעת קץ : אם תבעיון בעיו . אם תבקשו בקשתכם למהר הקץ : שובו אתיו . בתשובה : {יג} משא בערב . על ערביים : ביער בערב תלינו . ראיתי מה עשיתם בהגלות אשור את עמי והיו מבקשים לשבאים שלהם להוליכם דרך עליכם לפי שאתם בני דודיהם אולי תרחמו עליהם ואתם הייתם יוצאים ולנים ביער דרך העברת שיירות : אורחות דדנים . בני דודכן : {יד} לקראת צמא . דרך להביא מים ואתם יושבי ארץ תימא לא עשיתם כן אלא בלחמו קדמו נודד הביאו להם מיני מאכלים מלוחים ונודות נפוחים מלאי רוח והיה אוכל ומבקש לשתות ונותן פי הנוד לתוך פיו והרוח נכנס במעיו והוא מת , ד''א לקראת צמא התיו מים לא כן עשיתי לאביכם כשהיה צמא גליתי לו באר מים : {טו} כי מפני חרבות נדדו . עמי : וחרב נטושה . פשוטה על פני הארץ כמו ( ש''א ל ) והנם נטושים על פני כל הארץ ( שם כה ) וינטשו בעמק רפאים ד''א נטושה כמו לטושה כל אותיות אשר מוצאיהם קרובים להיות ממקום אחד מתחלפות זו בזו נו''ן בלמ''ד כענין שנא' ( נחמיה יג ) לעשות לו נשכה כמו לשכה : {טז} כשני שכיר . אדקדק בה לצמצם המועד כשכיר הנשכר לשנים שמדקדק במועד תשלום שנתו : {יז} ושאר . שארית : קשת גבורי בני קדר . בעלי רובי קשת שהם כאביהם שנאמר בו ( ברא' יא ) ויהי רובה קשת :

מלבי"ם על ישעיה פרק-כא

{ג} נעויתי. עוה מורה בלבול וטרוף, וזה המבדיל בינו לבין יתר לשונות המורים על העיקום והעיקוש, ובא על טירוף הדעת, הדרך, היושר, בלבול כחות הגוף, ועי' לקמן (כד א') : {ד} פלצות, הוא גדול מיראה ורתת ורעד וכל לשונות המורים על הפחד והרעדה, וענינו התפלצות כל כחות החיים וגידי הדם : נשף חשקי, אינו שם דבר רק פעל נשיפת חשקי, מה שנשף וקפץ ממני חשקי ותאותי, כי נשף מורה על העתק הדבר ממקומו, שמזה נגזר שם נשף על העתק היום או הלילה, כמ''ש (ברכות ד') תרי נשפי הוה, נשף יממא, נשף ליליא, ופרש''י כמו בוקא דאטמא דשף מדוכתא : {ה} הצפית. מענין צופה, העומד לראות על המגדל אם אויב בא לעיר, ושם צפית הוא על המשמרת עצמו מופשט מהמתואר, לא על השומר : {ו} המצפה. ההבדל בין צפה, ובין יתר לשונות המורים על הראיה וההשקפה, כי צופה, מכין את עצמו לראות את העתיד לבא, ואין עצם המובט עוד נגד עיניו, ומענין זה צופה נתתיך לבית ישראל וכדומה, וכשבא בבנין הכבד, נקשר עם התקוה, שמצפה ומקוה אל הדבר לראותו, ואני בה' אצפה (מיכה ז' ז') בוקר אערך לך ואצפה (תהלות ה' ד') : {ח} מצפה, משמר. מצפה הר גבוה ותלול משם יביט למרחוק ביום. ומשמר, מקום ששם ישמור החומה בלילות, ותפס במצפה, עומד. ובמשמר, נצב, עפ''מ שבארתי למעלה (ג' יג) שעמידה היא רק הפך הישיבה, וההתיצבות הוא המתחזק לעמוד על עמדו, אם נגד האויב וכדומה, וזה הלשון נופל על משמר הלילה : {ט} ויען. הרמת קול, כמו ותען להם מרים : {י} מדשתי ובן גרני. כן קורא להמשא ששמע מה' בסי' י''ג וי''ד, שבו סיפר דישת בבל, ולשון דישה על הרג רב באומה, תמצאנה לרוב. ועל בבל עצמו השתמש במליצה זאת (ירמיה נ''א ל''ג, מיכה ד' י''ב), כי כמו שתכלית התבואה לאספה הגורן ולדוש אותה, כן תכנית בבל לדוש אנשיה בחריצי הברזל ומורג פיפיות : {יא} דומה. אדום לקבלת חכמים, וכ''נ ממלת משעיר, וגם אם נאמר כרד''ק וראב''ע שהוא חלק מארץ הערביים, שנתישבו שם בני ישמעאל, הן ידוע שארץ שעיר הוא חלק מארץ הערב, וי''ל שהקרובים נשאו המשא על אדום : מלילה, מליל. נפילת הה''א מורה על הפלגת הלילה שנעשה בה דבר רשום, כי ה''א הנקבה הנצמד אל לילה שהוא זכר, היא מסבת חלישת כח הלילה שהוא רק העדר האור, ובנפול ה''א הרפיון מורה על הפלגתו בדבר רשום, וכן ליל שמורים, ליל התקדש חג, ליל שודד ער, שיתי כליל צילך, כליל רשום בהפלגת האופל : {יב} אתא. ההבדל בין אתא ובין בא, כי אתא מורה על הביאה המוחלטת, ובא יורה לפעמים גם על הביאה הבלתי מוחלטת שמתחיל לבא ולא בא עדיין, רש''פ, ור''ל שכבר בא בקר ממש. לילה, יורה בהבנתו המשותפת על כל צרה וחשכה, כידוע. תבעיון, ענין חפוש ובקשה, וכן נבעו מצפוניו (עובדיה) כנו''ן תשמרון : {יג} ביער בערב. ביער אשר בערב. ויל''פ ערב מענין זאבי ערב, יער המלא אילנות ושיחים. ארחות, כמו אורחות ישמעאל, והיה מקום לבאר, אתם בני ערב תלינו ביער כשתלכו לארחות בני דדן שדרך שם תגלו, כמו ארחות דרכם (איוב ו') : {יד} קדמו. אם היה ציווי היה צ''ל קדמו בפתח אם היה מהכבד, או בלא דגש אם היה מהקל, בשגם כי לא נמצא פעל זה בקל בתנ''ך, ולכן פי' המפרשים לא ישר בעיני :

חומת אנך על ישעיה כ״א

כ״א:רצ״ז א׳ משא מדבר ים. נבואה זו על בבל כמו שמפרש אחר כך: כ״א:רח״צ א׳ הבוגד בוגד והשודד שודד. פי' הבוגד שהיה נכנע תחת בבל בוגד לנקום נקם והשודד שלא היה תחתיו ועתה בא לשלול שלל ולבוז בז. וי"מ חזות קשה וכו' על חרבן ירושלם על כן מלאו מתני חלחלה וכו' והכל על ישראל ועל ירושלם ובית המקדש: כ״א:ש׳ א׳ תעה לבבי וכו' ערוך השלחן וכו'. י"מ על בלשצר בהביאו כלי בית המקדש ועל מרי שמיא התרומם את נשף חשקי ליל הסעודה והשמחה שם לו לחרדה בראות פס ידא דכתבה מנה מנה וכו': כ״א:ש״ז א׳ משא דומה אלי קורא משעיר. בזוהר הקדוש דרשו פסוקים אלו כמין חומר פ' ויקרא דף נ"ב ע"א והם דברים מתוקים וטובים לפי הפשט ע"ש: כ״א:ש״ח א׳ שובו אתיו. אפשר לרמוז שובו בתשובה והביאו ניצוצות הקדושה המפוזרים. א"נ אתיו רמז כי כל לבבם ליחד קב"ה ושכינתיה וזה רמז אתיו את מ' ו' ז"א ויוד באמצע רמז לאבא בסוד אחותי בת אבי. ואפשר לומר לפי פשוטו במ"ש במדרש סוף איכה רבתי אמרו ישראל להקב"ה שלך היא התשובה שנאמר השיבנו ה' אליך ונשובה א"ל הקב"ה שלכם היא התשובה שנאמר שובו אלי וכו' וז"ש אם תבעיון בעיו אם תאמרו שלך היא התשובה השיבנו ה'. תדעו דשלכם היא וז"ש שובו אתיו. וכל כונתכם בתשובה תהיה להביא השכינה ליחדא שם י"ה בו"ה וכמ"ש בזהר הקדוש על פסוק כל נדיב לבו יביאה את תרומת ה' וז"ש שובו אתם בכונה אתיו להביא השכינה עם דודה: כ״א:ש״ט א׳ משא בערב וכו'. על הערביים שישראל הגולים עוברים ארחות בני דודיהם ישמעאל ובהיותם רעבים גם צמאים האכילום מלוחים ונודות נפוחים בלי מים ומתים. הם יקחו חלקם וכלה כל כבוד קדר:

מצודות ציון על ישעיה פרק-כא

{א} כסופות . רוח סופה וסערה : בנגב . ענין יובש כמו כאפיקים בנגב ( תהלים קכו ) . לחלוף . לעבור כמו וחלף ביהודה ( לעיל ח ) : {ב} חזות . מראה נבואה : הבוגד . ענין מרד : והשודד . ענין עושק : עילם . הוא ממדינת מדי : צורי . מלשון מצור והוא הקיף גייסות סביב העיר לכבשה : {ג} חלחלה . ענין רעדה ורתת : צירים . ענין כאב כמו צירים וחבלים יאחזון ( לעיל יג ) : נעויתי . מלשון עוות ועקום : {ד} תעה . מי שאינו יודע מה לעשות נקרא תועה והושאל מהתועה בדרך ואינו יודע להיכן ילך : פלצות . ענין חרדה כמו ועמודיה יתפלצון ( איוב ט ) : בעתתני . מלשון בעתה ופחד : נשף . ערב כמו קדמתי בנשף ( תהלים קיט ) : השקי . ענין תאוה כמו חשק שלמה ( מ''א ט ) : {ה} ערוך . ענינו סדור המאכל : צפה . ענין ראיה כמו יצף ה' ( בראשית לא ) . הצפית . העומד ורואה אם גייסות באים נקרא צופה : משחו מגן . יש מגן עשוי מעור שלוק ומושחין אותו בשמן להחליק מעליו מכת חרב וחנית וכן מגן שאול בלי משוח בשמן ( ש''ב א ) : {ו} המצפה . כמו הצופה : {ז} צמד . זוג כמו צמד בקר ( איוב א ) : פרשים . כן יקראו רוכבי הסוס המצומדים בכך וכן פרש מעלה ( נחום ג ) : והקשיב . ענין שמיעה : {ח} מצפה . כן נקרא המקום שעומד עליו הצופה : {ט} פסילי . כן יקראו הגלולים כי המה נפסלים ונחצבים והוא מלשון ויפסלו בוני שלמה ( מ''א ה ) : {י} מדושתי . מלשון דישה : {יב} אתא . ענין ביאה כמו ואתא מרבבות קדש ( דברים לג ) : תבעיון בעיו . ענין שאלה ודרישה ובדרז''ל בעי מיניה וכו' ודומה לו נבעו מצפוניו ( עובדיה א ) שהוא ענין דרישת החפוש וכמו שמלת בקשה הונח לדרישת שאלה ולדרישת החפוש כן מלת בעיו הונח לשניהם : אתיו . בואו : {יג} בערב . הבי''ת היא במקום על כמו כן ינתן בו ( ויקרא כד ) ומשפטו עליו . תלינו . מל' לינה : ארחות . שיירות הולכי אורח : {יד} התיו . הביאו : קדמו . הביאו לפניהם וכן אשר לא קדמו ( דברים כג ) : {טו} חרבות . מלשון חרב : נטושה . ענין התפשטות כמו וינטשו בלחי ( שופטים טו ) : {טז} כבוד . ענין רבוי :

מצודות דוד על ישעיה פרק-כא

{א} מדבר ים . ר''ל על בבל היושבת אחר המדבר במערבו של פרס ומדי הבאים עליה למלחמה : כסופות . כרוח סופה המתהפך בארץ נגובה ויבשה שמעלה אבק רב : לחלוף . כן יהיה מרבית האבק לעת יחלוף צבא רב להלחם על בבל : ממדבר בא . מדרך המדבר יבוא . מארץ נוראה . כן יקרא המדבר שהוא מקום נחשים ועקרבים המייראים את העובר בו וכמ''ש המדבר הגדול והנורא ( דברים א ) וכפל הדבר במ''ש : {ב} חזות . נבואה קשה נאמר לי על בבל : הבוגד בוגד . כל הרוצה לבגוד בוגד בו וכל הרוצה לשדד משדד אותו : עלי עילם . את עילם עלי למלחמה ואת מדי שימי עליה מצור : כל אנחתה . כל האנחות שהיתה בבל מאנחת את העכו''ם במה שהטילה עליהם עול כבד הנה עתה בבוא מפלתה בטלתי כל האנחות : {ג} על כן . בעבור גודל הצרה : מלאו מתני חלחלה . הנביא אמר בלשון בבל : צירים אחזוני . כאבים אחזו אותי כמו כאבי יולדת : נעויתי משמוע . נתעקם גופי מקול השמועה ונבהלתי מראיית פלאי האבדון : {ד} תעה לבבי . לא ידע לבבי מה לעשות מרוב צער : פלצות בעתתני . חרדה הבעיתה והפחידה אותי וכפל הדבר במ''ש לגודל החרדה והפחד : את נשף חשקי . הלילה שהייתי חושק ומתאוה לה לעשותה משתה ושמחה על אשר נצחו את חיל פרס כמ''ש ביוסיפון : שם לי לחרדה . מי שבידו להשים שם לי הלילה ההיא לחרדה כי בה נהרג בלשאצר ונכבשה בבל ומלך בה דריוש כמפורש בדניאל : {ה} ערוך השלחן . בעת שהיו עורכים השלחן על המשתה אמרו אלו לאלו צפה הצפית ר''ל יעמוד הצופה על המצפה לראות אם באים חיל פרס ומדי : אכול שתה . בעוד שהיו אוכלים ושותים אמרו אלו לאלו קומו השרים ומשחו המגן לרדת אל המלחמה : {ו} לך העמד המצפה . הנביא יאמר על לשון שרי בבל שיאמרו זה לזה לך העמד המצפה שיגיד את אשר יראה : {ז} וראה . כאלו העומד על המצפה ראה רכב שרוכבים עליו זוג פרשים וראה ג''כ רכב חמור וכו' ר''ל אחד רוכב על חמור ואחד רוכב על גמל ר''ל ראה הרבה מיני בעלי מלחמה : והקשיב קשב . הקשיב באזניו אשר רב הקשב ר''ל קול המון העם היה נשמע מאוד ויורה שיש המון רב : {ח} ויקרא אריה על מצפה . ר''ל העומד על המצפה קרא לאמר הנה בא האריה והמשיל פרס ומדי לארי הטורף או שקרא לאמר הנה האריה על מצפה והמשיל פרס ומדי לאריה העומד על מצפה ומביט אילך ואילך אנה יטרוף : אד' אנכי עומד וכו' . כשראה הנביא את כל זה במראה הנבואה אמר אתה ה' הנה אנכי עומד תמיד בכל יום ומצפה מתי תחרב בבל על שהרעו לישראל : ועל משמרתי . ר''ל כאדם היושב ומשמר שאינו זז ממקומו כן לא זזתי מלצפות : {ט} והנה זה בא . ר''ל זמן רב הייתי מצפה לה ועתה הנה זה בא רכב המיוחד לאיש ועליו זוג פרשים ר''ל באו פרס ומדי המחריבים את בבל : ויען ויאמר . המלאך הדובר בי אמר עתה נפלה בבל וכפל המלה לחזק הענין : שבר . המשבר שבר אותם והפילם לארץ : {י} מדושתי . גם אלה דברי המלאך שאמר שבבל תהיה מדושתי ר''ל אני אדוש אותה כמו שדשים התבואה : ובן גרני . התבואה נקרא בן גורן לפי שיונח ונדש בגורן וכפל הדבר במ''ש : אשר שמעתי . אמר נביא הדבר אשר שמעתי מאת ה' וגו' אותה הגדתי לכם : {יא} דומה . הוא מבני ישמעאל כמ''ש ומשמע ודומה ומשא ( בראשית כה ) : אלי קורא משעיר . אמר הנביא אלי קורא קול הנבואה כי משעיר יצא המחריב ארצם : שומר מה מלילה . ר''ל בעת יבוא האויב וישימו שומרים בעיר ובני העיר יקומו ויסובבו בעיר וישאלו לשומר ויאמרו אתה שומר מה היה בלילה אם בא האויב : שומר מה מליל . דרך השואלים ומתפחדים לכפול אמריהם : {יב} אמר שומר . השומר ישיב לאמר אף אם בא הבוקר ואין פחד מהאויב אבל גם הלילה תבוא ומהצורך לשמור עוד מפחד האויב : אם תבעיון בעיו . אם תשאלון לדרוש שאלה כזאת שובו ובואו למחר ולמחרתו כי בכל הלילות מהצורך לשמור ותוכלו לשאול בכולם : {יג} בערב . על ערב והם בני קדר : ביער בערב וכו' . אתם שיירות בני דדן שהייתם רגילים ללון באהלי אנשי ערב הנה עתה שחרבו אהליהם תלינו ביער אשר בערב : {יד} לקראת צמא . לקראת ערב הצמא בלכתו בגולה הביאו לו מים לשתות : יושבי וכו' . אתם היושבים בארץ תימא קדמו כל אחד בלחמו לקראת ערב הנודד ממקומו : {טו} כי מפני וכו' . כאומר ואם תשאלו למה נדדו ממקומם אשיב לאמר שנדדו מפני חרבות האויב : חרב נטושה . אשר פשטה בארצם : קשת דרוכה . הדרך לדרוך ברגל על הקשת למותחו היטב לירות למרחוק : כובד מלחמה . חוזק מלחמה : {טז} בעוד שנה . בעת תשלום שנה מהיום : כשני שכיר . ר''ל מצומצם כשכיר המדקדק בשני שכירתו : כל כבוד קדר . מרבית המון עם ערבי בני קדר : {יז} ושאר . השארית של מספר רבי קשת מגבורי בני קדר יהיו הולכים ומתמעטים : כי ה' וכו' . דבר ובידו לקיים :

 

מנחת שי על ישעיהו כ״ב

כ״ב:שצ״ט א׳ עלית כלך. כתוב במכלול דף רס"ה כלך בקמץ ובמקצת ספרים הוא בצירי ע"כ. ונ"ל להכריע מן המסורת שהוא בקמץ שכן נמסר על פסוק זה כלך ג' ושנים האחרים הם כלך יפה רעיתי דשיר השירים אסף אאסוף יעקב כלך (מיכה ב׳:י״ב) וגם במסרה קטנה נמסר על כל אחד מהם ג' קמץ: כ״ב:ת״ג א׳ בגי. הוא אחד מן החסרים אל"ף וסימן במסורה גדולה זכריה י"ד: כ״ב:ת״ה א׳ השערה. העי"ן בשוא לבדו וכבר ברירנא להא מילתא בפרשת כי תצא סימן כ"ב: כ״ב:ת״ו א׳ אל נשק. במקצת ספרים כ"י הנו"ן בצירי וכן כתוב בשרשים שהוא בחמש נקודות אך ממסרה אחת שהביא אחר כך נראה שהוףא בשש נקודות וכן ראיתי בשאר ספרים: כ״ב:ת״ח א׳ ותתצו. תי"ו השרש רפה ומשפטה להדגש כי שרשם נתץ כ"כ רבי יונה בספר הרקמה ורד"ק בפירוש ובמכלול דף צ"ג ובשרשים כו"כ האפודי: ב׳ הבתים. בגלגל וזקף קטן: ג׳ לבצר. הצד"י דגושה: כ״ב:תי״א א׳ אכל בשר. במקרא גדולה אכול מלא וא"ו ונמסר עליו י' מלאים וטעות הוא כי מה שנמסר בפרשת שמיני בכלל המלאים הוא אכול ושתו שבפסוק וזה הראשון הוא חסר בכל המדוייקים: כ״ב:תי״ט א׳ ואבנטך. בס"א כ"י הנו"ן בסגול ובלא מאריך ובשאר ספרים בצירי וברובן במאריך:

תרגום יונתן על ישעיהו כ״א

כ״ב:שצ״ט א׳ עלית כלך. כתוב במכלול דף רס"ה כלך בקמץ ובמקצת ספרים הוא בצירי ע"כ. ונ"ל להכריע מן המסורת שהוא בקמץ שכן נמסר על פסוק זה כלך ג' ושנים האחרים הם כלך יפה רעיתי דשיר השירים אסף אאסוף יעקב כלך (מיכה ב׳:י״ב) וגם במסרה קטנה נמסר על כל אחד מהם ג' קמץ: כ״ב:ת״ג א׳ בגי. הוא אחד מן החסרים אל"ף וסימן במסורה גדולה זכריה י"ד: כ״ב:ת״ה א׳ השערה. העי"ן בשוא לבדו וכבר ברירנא להא מילתא בפרשת כי תצא סימן כ"ב: כ״ב:ת״ו א׳ אל נשק. במקצת ספרים כ"י הנו"ן בצירי וכן כתוב בשרשים שהוא בחמש נקודות אך ממסרה אחת שהביא אחר כך נראה שהוףא בשש נקודות וכן ראיתי בשאר ספרים: כ״ב:ת״ח א׳ ותתצו. תי"ו השרש רפה ומשפטה להדגש כי שרשם נתץ כ"כ רבי יונה בספר הרקמה ורד"ק בפירוש ובמכלול דף צ"ג ובשרשים כו"כ האפודי: ב׳ הבתים. בגלגל וזקף קטן: ג׳ לבצר. הצד"י דגושה: כ״ב:תי״א א׳ אכל בשר. במקרא גדולה אכול מלא וא"ו ונמסר עליו י' מלאים וטעות הוא כי מה שנמסר בפרשת שמיני בכלל המלאים הוא אכול ושתו שבפסוק וזה הראשון הוא חסר בכל המדוייקים: כ״ב:תי״ט א׳ ואבנטך. בס"א כ"י הנו"ן בסגול ובלא מאריך ובשאר ספרים בצירי וברובן במאריך:

מנחת שי על ישעיהו כ״ב

כ״ב:שצ״ט א׳ עלית כלך. כתוב במכלול דף רס"ה כלך בקמץ ובמקצת ספרים הוא בצירי ע"כ. ונ"ל להכריע מן המסורת שהוא בקמץ שכן נמסר על פסוק זה כלך ג' ושנים האחרים הם כלך יפה רעיתי דשיר השירים אסף אאסוף יעקב כלך (מיכה ב׳:י״ב) וגם במסרה קטנה נמסר על כל אחד מהם ג' קמץ: כ״ב:ת״ג א׳ בגי. הוא אחד מן החסרים אל"ף וסימן במסורה גדולה זכריה י"ד: כ״ב:ת״ה א׳ השערה. העי"ן בשוא לבדו וכבר ברירנא להא מילתא בפרשת כי תצא סימן כ"ב: כ״ב:ת״ו א׳ אל נשק. במקצת ספרים כ"י הנו"ן בצירי וכן כתוב בשרשים שהוא בחמש נקודות אך ממסרה אחת שהביא אחר כך נראה שהוףא בשש נקודות וכן ראיתי בשאר ספרים: כ״ב:ת״ח א׳ ותתצו. תי"ו השרש רפה ומשפטה להדגש כי שרשם נתץ כ"כ רבי יונה בספר הרקמה ורד"ק בפירוש ובמכלול דף צ"ג ובשרשים כו"כ האפודי: ב׳ הבתים. בגלגל וזקף קטן: ג׳ לבצר. הצד"י דגושה: כ״ב:תי״א א׳ אכל בשר. במקרא גדולה אכול מלא וא"ו ונמסר עליו י' מלאים וטעות הוא כי מה שנמסר בפרשת שמיני בכלל המלאים הוא אכול ושתו שבפסוק וזה הראשון הוא חסר בכל המדוייקים: כ״ב:תי״ט א׳ ואבנטך. בס"א כ"י הנו"ן בסגול ובלא מאריך ובשאר ספרים בצירי וברובן במאריך:

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט''א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

מנחת שי:
מקור: sefaria.org
חומת אנ״ך, ירושלים 1965
דילוג לתוכן