ישעיה פרק-יב עם מפרשים רבים

{א} וְאָמַרְתָּ בַּיּוֹם הַהוּא אוֹדְךָ יְהוָה כִּי אָנַפְתָּ בִּי יָשֹׁב אַפְּךָ וּתְנַחֲמֵנִי: {ב} הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד כִּי עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ יְהוָה וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה: {ג} וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה: {ד} וַאֲמַרְתֶּם בַּיּוֹם הַהוּא הוֹדוּ לַיהוָה קִרְאוּ בִשְׁמוֹ הוֹדִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילֹתָיו הַזְכִּירוּ כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ: {ה} זַמְּרוּ יְהוָה כִּי גֵאוּת עָשָׂה (מידעת) מוּדַעַת זֹאת בְּכָל הָאָרֶץ: {ו} צַהֲלִי וָרֹנִּי יוֹשֶׁבֶת צִיּוֹן כִּי גָדוֹל בְּקִרְבֵּךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל: (ס)

רש"י על ישעיה פרק-יב

{א} ואמרת . בראותך זאת : אודך . כי אנפת בי . והגליתני וכפר גלותי עלי ועתה נרצה עוני וישב אפך ותנחמני ויונתן תרגם אודך ה' כי חטאתי לך ועל כן אנפת בי ולולי רחמיך לא הייתי כדאי לשוב אפך ולנחמני והנה שב אפך ממני : {ב} עזי וזמרת יה ה' . עז ושבח של הקדוש ברוך הוא הוא היה לי לישועה , ואין לפרש עוזי עוז שלי שלא מצינו במקרא עזי נקוד חטף קמץ אלא שורק עזי חוץ משלש מקומות שהוא סמוך אצל וזמרת ולא וזמרת כמו וזמרתי אלא על כרחך וזמרת דבוק הוא לתיבה של אחריו לכך אני אומר שאין יו''ד של עזי אלא כמו יו''ד של שוכני סנה ( דברי' לג ) : יה יהוה . עד הנה היה שמו חלוק ובמפלתו של עמלק נעשה שלם וכן הוא אומר כי יד על כס יה ( שמות יז ) אין הכסא שלם ואין השם שלם עד שתהא מלחמה לה' בעמלק : ויהי לי לישועה . כמו היה לי לישועה ודרך מקראות לדבר כן כמו ואשר לא שם לבו ( שם ט' ) וגו' ויעזוב את עבדיו ואת מקנהו ועוד בדברי הימים ( ב י' ) ובני ישראל היושבים בערי יהודה וימלוך עליהם רחבעם היה לו לומר מלך עליהם רחבעם : {ג} ושאבתם . ותקבלון אולפן חדת : ממעיני הישועה . כי ירחיב לבם על ידי ישועה הבאה להם ויתגלו להם רזי התורה שנשתכחו בבבל על ידי הצרות : {ד} עלילותיו . מעלליו : הזכירו . לשבח כי נשגב הוא :

מלבי"ם על ישעיה פרק-יב

{א} אנפת. בארתי בכ''מ כי יש הבדל בין אף ובין חמה. חמה מציין נטירת הכעס והשנאה בלבו, ואף מציין הכעס החיצוני הנראה מן הפעולה או הדבור, שמראה לו שהוא כועס, ולפעמים יצוייר אף בלא חמה, אם בלבו אינו כועס עליו, ומצאנו עוד פעל אנף, וגדרו לפי דעתי, אם מכלה את חרון אפו ושופך עליו העונש עד לכלה, גם בי התאנף ה' וישבע לבלתי עברי את הירדן (דברים א' לז, ד' ב'). ר''ל ובזה כלה חרון אפו, ובאהרן התאנף ה' מאד להשמידו (שם ט' כ'), דרשו חז''ל דמ''מ עשה האניפה רושם ומתו נדב ואביהוא, ועוד בארתי במקומותם : {ב} ישועתי. ההבדל שהזכרתי בין עזר וישועה הזכירו דורשי הלשון, ועוד יש ביניהם גדרים מיוחדים ויזכרו במקומם : {ג} ושאבתם. דלה הוא מבאר עמוק, מים עמוקים עצה בלב איש ואיש תבונות ידלנה (משלי כ' ה'), יזל מים מדליו (במדבר כד), ר''ל גם מדליו יזלו מעצמם כאילו נוזלים מן המעין. ומשתתף עם ארוממך ה' כי דליתני. לא כן שאב : {ד} קראו בשמו. קריאה בשם ה' בא לרוב על הפרסום, (בראשית יב ח'. יג ד', כו כה), ובכ''מ : עלילתיו. כמו שעלילה אצל בני אדם נבדלה מן פעולה ומעשה במה שמורה על פעולה יוצאת מתכונה נפשיית מוסריית כמו שבאר הרש''ף, כן אצל ה' יורה על הנהגה מיוחדת, ונבדלת מן פעולה ומעשה, שמורים על פעולות טבעיות, ומן נפלאות שמורים שידוד הטבע כי עלילות מורים הנהגה השגחיית ששרשה מצד דרכיו אשר כיוצא בהם אצל בני אדם יצאו מתכונה נפשיית, כמו רחמים וענוה וחנינה וחסד וכדומה : {ה} גאות. הגאוה הנאמרת אצל ה', מורה על שיתנשא על החקים הקבועים שיסד בעולמו אל ענין נשגב מהם, אשירה לה' כי גאה גאה סוס ורוכבו רמה בים. רוכב שמים בעזרך, היא ההנהגה הקבועה אשר משטרה בשמים. ובגאותו שחקים. הנהגה מעולה ממנה הנעלמת בשחקים שגבוהים משמים כמו שבארתי בכ''מ : {ו} קדוש ישראל. עיין למעלה (א' ד') מה שכתבתי שם :

חומת אנך על ישעיה י״ב

י״ב:קפ״ו א׳ ואמרת ביום ההוא אודך ה' כי אנפת בי ישוב אפך ותנחמני. אפשר לומר במ"ש המפרשים דהחוטא בעון פשעו תורתו ומצותיו הלכו שבי לפני צר הסט"א מקום אופל וצלמות וכשיחזור בתשובה כביכול הוא ברחמיו מוציא לאור כל ניצוצי תורתו ומצותיו מהסט"א והוו בה קמאי דזה בצד מה דומה למאי דקי"ל בזקן ואינו לפי כבודו להשיב אבדה הוא פטור. והכא זה החוטא אבד תורתו ומצותיו והם במקום הסט"א וח"ו אין כאן מצות השבת אבידה דאין כבודו ית' ליטפל בה. וניחא לרבנן במ"ש הרמב"ם פי"א דאבידה דזקן ואינו לפי כבודו אם מצא בהמה והכישה נתחייב להטפל בה והקב"ה מיסרנו בתוכחות על עון ועי"ז מתעורר החוטא לשוב מרשעו ועיניו תראינה אשר הלך חשכים ויחזור בתשובה וזה דומה בצד מה לזקן שהכיש בהמה שנתחייב להשיבה וכביכול והיסורין הם כהכיש בבהמה דעי"ז החוטא מתעורר שיצא מרשות הגבוה ומתחיל לשוב וה' ברחמיו מקבל תשובתו ומחזיר אבדתו. וז"ש אודך ה' כי אנפת בי והבאת עלי יסורין ואני שמח ונותן הודאה על היסורין דאלמלא היסורין לא היתה תקומה לאבידת נפשנו כי הוא יתברך אינו חייב להחזירנו דהו"ל כדין זקן ואינו לפי כבודו. ולכן אודך ה' כי אנפת בי שהבאת עלי יסורין דבזה דומה להכישה במקל והיסורין הם סיבה כי ישוב אפך ותנחמני בהחזיר לי נפשי והתורה והמצוה. א"נ לפי פשוטו אפשר דכשבאין יסורין אם יתעורר שחטא ויודה על חטאתו הקב"ה מכפר ומבטל היסורין כמשז"ל וז"ש אודך ה' כי אנפת בי פירוש אני מודה על חטאתי מכח היסורין שהבאת לי. ואז ברחמיך מדת רחמי' וזהו אודך ה' בעל הרחמי' כי ישוב אפך ותנחמני כי רחום אתה. וכן תרגם יונתן ישוב אפך וכדו דתיבת לאוריתא יתוב רוגזך וכו': י״ב:קפ״ז א׳ הנה אל ישועתי. אפשר לומר במ"ש בירושלמי דסוף ברכות חד ארכון דשמיה אלכסנדרוס הוה קאים ודאין חד לסטים א"ל מה שמך אלכסנדר אמר אלכסנדרוס פניי לאלכסנדר. ומה מי ששמו כשם בשר ודם ניצול מי שתולה בטחונו בהקב"ה עאכ"ו הה"ד כל אשר יקרא בשם ה' ימלט. ורז"ל במתק לשונם סו"ד שתו והלומד בזהר הקדוש וכתבי רבי' האר"י ז"ל יבין. וז"ש הנה אל ישועתי דהנקרא בשם ב"ו ניצול. ומה שאני אומר בפרסום הוא אבטח ולא אפחד כמ"ש רז"ל מי שתולה בטחונו בהקב"ה עאכ"ו ודוק כי קצרתי: ב׳ כי עזי וזמרת יה וכו'. אפשר לומר דנתן טעם על מ"ש אבטח ולא אפחד כי עזי והענין במ"ש הרב ש"ך עה"ת דבמצרים הוסיף אחד על מספר אלהים והם פ"ז כמנין אני ה' וגאלנו ממצרים וז"ש כי עז"י גימטריא פ"ז בזה אבטח ולא אפחד שאני רואה דברחמיו הוסיף אחד על אלהים ונעשה עז"י גימטריא אני ה' לרחם עלי. ועוד וזמרת יה שהיא התורה שנתן לנו מסיבה שאנו בנים וכרחם אב על בנים ירחמנו וזהו ה' שם הרחמים. ועוד ויהי לי לישועה ר"ל מ"ש לי והייתם לי סגולה וכיוצא וכל מקום שאמר לי אין לו הפסק והוא לעולם: י״ב:קפ״ח א׳ ושאבתם מים בששון. תרגם יונתן ותקבלון אולפן חדת שיתרבה השפע וילמדו רזי התורה ונראה כתורה חדשה ואפשר לרמוז הישועה שם הויה ב"ה. ש"ע באמצע שיושפע שפע מש"ע נהורין. וס"ת ושאבתם מים בששון ממעייני הישועה גימטריא הק"ם שם מע"ב שמות וסודו להגביה המזל. ורמז שהתורה צריכה שמחה ואז יבין וז"ש ושאבתם מים תורה בששון שמחה בה' ובתורתו: י״ב:קפ״ט א׳ הודו לה' קראו בשמו. אפשר במ"ש מהרח"ו ז"ל בפ' ואתחנן אל ה' וכו' דהשער הוא מ' והוא שם אדני אלהים אבל התפלה לשם הויה דוקא וז"ש הודו לה' שם הויה כי לו דוקא התפלה וההודאה. אבל השער הוא מ' וז"ש קראו בשמ"ו כי שם הוא מ': י״ב:קצ״א א׳ צהלי ורני יושבת ציון כי גדול וכו'. אפשר כנגד נשי ישראל מדבר רני ושמחי כי גדול בקרבך קדוש ישראל ויש גילוי שכינה ועל ידי זה הנשים טהורות ויולדות זכרים כמו שאמרו רז"ל. ויש מי שפירש במ"ש בזהר הקדוש אימתי אקרי גדול בזמן שהוא בעיר אלהינו וז"ש צהלי ורני כנגד השכינה שיש יתרון גדול כי גדול בקרבך דהוא גדול כשהוא בקרבך. ומורי הרב זלה"ה פירש דכשיש גלוי שכינה איכא אימתא דשכינה ויכולות הנשים לשורר כמ"ש פ' כל היד על דרך זה. וז"ש צהלי ורני האשה כי גדול בקרבך ואין לחוש משום קול באשה דאיכא אימתא דשכינה:

מצודות ציון על ישעיה פרק-יב

{א} אנפת . כעסת כמו פן יאנף ( תהלים ב ) : {ב} עזי . ענין חוזק והיו''ד יתירה : וזמרת . מלשון זמר ושבח : ויהי לי . כמו היה לי וכן ויעזב את עבדיו ( שמות ט ) ומשפטו עזב : {ג} ושאבתם . לקיחת המים נקראת שאיבה : {ד} עלילותיו . מעשיו : נשגב . חזק : {ו} צהלי . ענין הרמת קול וכן צהלי קולך בת גלים ( לעיל י ) :

מצודות דוד על ישעיה פרק-יב

{א} כי אנפת בי . והגליתני וכפר גלותי עלי ועתה נרצה עווני וישוב מעלי אפך ותנחמני בהבאת הטובה : {ב} הנה אל ישועתי . הואיל ועמי אל ישועתי אשכון בטח ולא אפחד עוד : כי עזי וכו' . העוז והשבח של המקום הי' לי לישועה ר''ל התשועה היתה למען הראות חזקו ולמען אזמר בשבחו : {ג} ושאבתם מים בששון . ר''ל כמו השואב מים מן המעין הנובע הנה שואב הוא בששון כי לא ידאג פן יכלה המים כן תשאבו בששון את הישועה ממעיני הישועה כי לא תופסק התשועה כי יד ה' לא תקצר : {ד} ואמרתם . תאמרו זה לזה דרך זרוז : הודיעו . לפרסם הנס : הזכירו . היו מזכירים זה את זה שבחי המקום כי נשגב שמו ומהראוי אם כן להזכיר שבחיו : {ה} זמרו ה' . זמרו אל ה' כי עשה דבר הראוי להתגאות בו : מודעת זאת . הגאוה ההיא נודעת ומפורסמת בכל הארץ : {ו} צהלי . הרימי קולך ברנן כי קדוש ישראל גדול בקרבך ר''ל ע''י הנפלאות שעשה בקרבך נתגדל שמו והוא מקרא מסורס :

 

מנחת שי על ישעיהו י״ג

י״ג:רנ״ד א׳ שאו נס. בגעיא: י״ג:רנ״ח א׳ הילילו. בדפוס ישן ביו"ד אחר ה"א וגם במקצת ספרים כ"י שבתחלה נכתבו בלא יו"ד הוסיפוה אחרי כן: ב׳ שד משדי יבוא. הנגיד פירשו שלון חול ואחרים פירשוה קדש לכן אסור למוחקו וכן וכשד משדי יבוא (יואל א') וכן דרשוהו בספר הזוהר הובא בריקאנטי פרשת לך לך כי כשנפסקה היו"ד משדי אזי היא שדודה ומתמלאת מן הכתות החיצונים אז נקרא חרב לה' מלאה דם: י״ג:ר״ס א׳ ונבהלו. הוא"ו בגעיא בספרי ספרד והה"א בקמץ מפני השלשלת כי יש לה משפט ההפסק. י״ג:רס״ז א׳ הנספה. הפ"א בסגול: י״ג:רס״ח א׳ תשגלנה. תשכבנה קרי: י״ג:רע״א א׳ והיתה בבל. הבי"ת רפויה מכלול דף ק"ח: י״ג:רע״ג א׳ ורבצו שם. בספרים כ"י ובדפוסים ישנים הרי"ש במאריך:

תרגום יונתן על ישעיהו י״ב

י״ג:רנ״ד א׳ שאו נס. בגעיא: י״ג:רנ״ח א׳ הילילו. בדפוס ישן ביו"ד אחר ה"א וגם במקצת ספרים כ"י שבתחלה נכתבו בלא יו"ד הוסיפוה אחרי כן: ב׳ שד משדי יבוא. הנגיד פירשו שלון חול ואחרים פירשוה קדש לכן אסור למוחקו וכן וכשד משדי יבוא (יואל א') וכן דרשוהו בספר הזוהר הובא בריקאנטי פרשת לך לך כי כשנפסקה היו"ד משדי אזי היא שדודה ומתמלאת מן הכתות החיצונים אז נקרא חרב לה' מלאה דם: י״ג:ר״ס א׳ ונבהלו. הוא"ו בגעיא בספרי ספרד והה"א בקמץ מפני השלשלת כי יש לה משפט ההפסק. י״ג:רס״ז א׳ הנספה. הפ"א בסגול: י״ג:רס״ח א׳ תשגלנה. תשכבנה קרי: י״ג:רע״א א׳ והיתה בבל. הבי"ת רפויה מכלול דף ק"ח: י״ג:רע״ג א׳ ורבצו שם. בספרים כ"י ובדפוסים ישנים הרי"ש במאריך:

מנחת שי על ישעיהו י״ג

י״ג:רנ״ד א׳ שאו נס. בגעיא: י״ג:רנ״ח א׳ הילילו. בדפוס ישן ביו"ד אחר ה"א וגם במקצת ספרים כ"י שבתחלה נכתבו בלא יו"ד הוסיפוה אחרי כן: ב׳ שד משדי יבוא. הנגיד פירשו שלון חול ואחרים פירשוה קדש לכן אסור למוחקו וכן וכשד משדי יבוא (יואל א') וכן דרשוהו בספר הזוהר הובא בריקאנטי פרשת לך לך כי כשנפסקה היו"ד משדי אזי היא שדודה ומתמלאת מן הכתות החיצונים אז נקרא חרב לה' מלאה דם: י״ג:ר״ס א׳ ונבהלו. הוא"ו בגעיא בספרי ספרד והה"א בקמץ מפני השלשלת כי יש לה משפט ההפסק. י״ג:רס״ז א׳ הנספה. הפ"א בסגול: י״ג:רס״ח א׳ תשגלנה. תשכבנה קרי: י״ג:רע״א א׳ והיתה בבל. הבי"ת רפויה מכלול דף ק"ח: י״ג:רע״ג א׳ ורבצו שם. בספרים כ"י ובדפוסים ישנים הרי"ש במאריך:

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט''א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

מנחת שי:
מקור: sefaria.org
חומת אנ״ך, ירושלים 1965
דילוג לתוכן