ישעיה פרק-טו עם מפרשים רבים

{א} מַשָּׂא מוֹאָב כִּי בְּלֵיל שֻׁדַּד עָר מוֹאָב נִדְמָה כִּי בְּלֵיל שֻׁדַּד קִיר מוֹאָב נִדְמָה: {ב} עָלָה הַבַּיִת וְדִיבֹן הַבָּמוֹת לְבֶכִי עַל נְבוֹ וְעַל מֵידְבָא מוֹאָב יְיֵלִיל בְּכָל רֹאשָׁיו קָרְחָה כָּל זָקָן גְּרוּעָה: {ג} בְּחוּצֹתָיו חָגְרוּ שָׂק עַל גַּגּוֹתֶיהָ וּבִרְחֹבֹתֶיהָ כֻּלֹּה יְיֵלִיל יֹרֵד בַּבֶּכִי: {ד} וַתִּזְעַק חֶשְׁבּוֹן וְאֶלְעָלֵה עַד יַהַץ נִשְׁמַע קוֹלָם עַל כֵּן חֲלֻצֵי מוֹאָב יָרִיעוּ נַפְשׁוֹ יָרְעָה לּוֹ: {ה} לִבִּי לְמוֹאָב יִזְעָק בְּרִיחֶהָ עַד צֹעַר עֶגְלַת שְׁלִשִׁיָּה כִּי מַעֲלֵה הַלּוּחִית בִּבְכִי יַעֲלֶה בּוֹ כִּי דֶּרֶךְ חוֹרֹנַיִם זַעֲקַת שֶׁבֶר יְעֹעֵרוּ: {ו} כִּי מֵי נִמְרִים מְשַׁמּוֹת יִהְיוּ כִּי יָבֵשׁ חָצִיר כָּלָה דֶשֶׁא יֶרֶק לֹא הָיָה: {ז} עַל כֵּן יִתְרָה עָשָׂה וּפְקֻדָּתָם עַל נַחַל הָעֲרָבִים יִשָּׂאוּם: {ח} כִּי הִקִּיפָה הַזְּעָקָה אֶת גְּבוּל מוֹאָב עַד אֶגְלַיִם יִלְלָתָהּ וּבְאֵר אֵילִים יִלְלָתָהּ: {ט} כִּי מֵי דִימוֹן מָלְאוּ דָם כִּי אָשִׁית עַל דִּימוֹן נוֹסָפוֹת לִפְלֵיטַת מוֹאָב אַרְיֵה וְלִשְׁאֵרִית אֲדָמָה:

רש"י על ישעיה פרק-טו

{א} משא מואב . נתנבא ישעיה שיבוא סנחרב על מואב ויגלם כמו שנאמר ( לקמן טז ) בשלש שנים כשני שכיר ונקלה כבוד מואב : כי בליל שדד ער מואב נדמה . נדמה מואב כאילו ישן דומה ואין יכול להלחם ובליל אחר אשר שודד בו קיר מואב נדמה ת''י ואינון רדימין ער וקיר שתי מדינות מואב הם : {ב} עלה הבית ודיבון . עלה מואב הבית ואנשי דיבון על הבמות : לבכי . אלו בוכים בבית ואלו בוכים בראשי במותיהם : {ג} ירד בבכי . גונח ונוהם בבכי כמו ( שופטים יא ) וירדתי על ההרי' וכן ( איכה ג ) זכר עניי ומרודי : {ד} על כן חלוצי מואב יריעו . על אשר מזוייני מואב יריעו לקראת המלחמה ונפשו של מואב ירעה לו מתרועעת כאבל על עצמו : {ה} לבי למואב יזעק . נביאי ישראל אינם כנביאי אומות העולם בלעם היה מבקש לעקור את ישראל על לא דבר ונביאי ישראל מתאוננים על פורענות הבאה על האומות : בריחיה עד צוער . על כל חזקה של מואב יזעק לבי עד צוער שהיא עגלה שלישיה עיקר חוזק שלהם כעגלה שהיא שלישית לבטן , ל''א שלישיה גברתנית ויונתן תירגם בריחיה כמו בורחיה הבורחים יברחו מהם להמלט עד צוער כמו שעשה לוט אביהם שברח לצוער : מעלה הלוחית . מקום מעלות הר ששמו מעלה הלוחית וכן מורד חורני' ( ירמי' מח ) יבכו הבורחי' דרך שם וכל המקומות האלה ממואב הם : יעערו . יצעקו ולשון ארמי הוא שת''י לא ידרוך הדורך הידד לא יעוערון בקלהון : {ו} מי נמרים . נהר של אותו מקום : משמות יהיו . מדם חלל המתערב ונופל בהם : כי יבש חציר וגו' . כלומר גבוריהם ומלכיה' ושליטיהם ולפי ששבחה של ארץ מואב הוא מרעה הטוב שבה כמו ששנינו אלים ממואב לפיכך משל את פורענות בחורבן מרעה שלה : {ז} על כן יתרה עשה . על אשר יתרה עשה תבא עליו הפורענות הזה שהיו כפויי טובה שהרי בכמה מקומות עמד אברהם ללוט בצאתו מחרן ובלכתו למצרים ובזכותו שולח מתוך ההפכה ונלחם עליו עם אמרפל וחביריו והיה להם לגמול טובה לזרעו והם היו מונים אותם כשהגלה סנחרב לראובני ולגדי והיו ישראל בוכים ומתאוננים והיו אומרים להם על מה אתם מתאוננים והלא לבית אביכם אתם הולכים אברהם אביכם לא מעבר הנהר בא וזהו שנאמר ( צפניה ב' ) שמעתי חרפת מואב וגדופי בני עמון ועוד שסייעו את סנחרב שלש שנים שצר על שומרון הוא שנא' ( לקמן טז ) בשלש שנים כשני שכיר ונקלה כל כבוד מואב : ופקדתם . ת''י ותחומיהון דעל ימא מערבא יתנסיב והוא ל' מינוי כמו ( מדבר ד ) ופקודת אלעזר בן אהרן הכהן כלומר ארצם שפקדתם עליה תלקח מהם : על נחל הערבים ישאום . יקחו האויבים אותם את הגבולין ועוד יש לפרש ופקדתם עליהם זו תהיה נחל הערבים ישאום , האויבים יגלו אותם אל ארץ בבל שהוא נחל ערבים שנא' ( תהלים קלז ) על ערבים בתוכה תלינו כנורותינו : {ח} אגלים . ובאר אלים . מקומות הם בגבול מואב : יללתה . של מואב . באר אלים . כמו ולבאר אלים : {ט} מי דימון . שם הנהר : מלאו דם . כשם הנהר : כי אשית על דימון נוספות . דם שמו ודם חללים אוסיף עליו למלאותו והוא ל' ספו שנה על שנה ( לקמן כט ) ספות הרוה ( דברי' כט ) וי''ת נוספות כנישת משיריין מחנות הנאספות יחד : לפליטת מואב אריה . פליטה שישאיר סנחרב יבא נבוכדנצר בעתו וישחיתה והוא נקרא אריה כענין שנאמר ( ירמיה ד ) עלה אריה מסובכו : ולשארית . ישראל : אדמה . אדמתכם :

מלבי"ם על ישעיה פרק-טו

{א} בליל. בלא ה''א מורה ליל המצויין, (לקמן כא יא). וכבר בארתי למעלה (א' כו) שעיר פרזי, וקריה מוקפת חומה בכל מקום, וכן ער מואב היה פרזי, וקיר מואב היה מוקף : {ג} בחוצתיו וברחובתיה. חוץ הוא אחורי הבתים. ורחוב מקום השוק סרטיא ופלטיא, מקום רחב ששם הרבים מתאספים, צאננו מאליפות וכו' בחוצותינו, אין פרץ וכו' ברחובותינו (תהלות קמד), הצאן נמצאים בהחוצות, והצוחה דרכה ברחובות, להכרית עולל מחוץ בחורים מרחובות (ירמיה ט' כ'), כי העולל לא ימצא ברחוב רק הבחורים. וכן תראה עוד (שם ה' ה' משלי ז' יב, ה' טז, עמום ה' טז) : הבמות. שם גובה, במתי ארץ. ירד, הוא בינוני מהקל מנחי פ''י, וא''א לחברו עם אריד בשיחי, שהוא הפעיל מנע''ו. ולדעתי, חבירו הוא וירדתי על ההרים (שופטים יא), וענינו השפלה ודכאון מרוב הצער, ומשתתף בזה, עם רוד ועם ירד, ודע כי העיר והמדינה תדבר עליה המליצה בלשון זכר ונקבה יחיד ורבים גם יחד, כנודע לבעלי הלשון : {ה} בריחיה. שם התואר מענין בריחה, ומבואר כי ניסה הוא בעת הצרה. ובריחה לפני הצרה : עגלת שלשיה. עגלת מענין ויבא המעגלה (ש''א יז כ'), ושאול שוכב במעגל (כו ה'), שהיא המחנה המוכנת למלחמה השוכנים בעיגול. ושלשיה הוא מענין ומבחר שלישיו (שמות טז ז') שהם השרים הנכבדים, ור''ל מעגל של שרי מואב, ומחנה של מבחר גבוריו : יעערו. מענין הערה בכפל הפ''א כמו יעירו : {ו} יבש חציר כלה דשא ירק לא היה. חציר כולל מיני ירקות הצומחים מאליהם ורובם למאכל בהמה (מ''א יח ה', איוב מ' טו, תהלות קד יד), רק פעם אחד מזכירו למאכל אדם גרוע (במדבר יא), והוא גדל בלי מים ובמקום יבש (עיין לקמן ל''ה ז' מ''ד ד'), ובכ''ז מתיבש לפני כל העשבים (ע''ל כז מ' ו'). והדשא כולל התלבשות הארץ במיני עשבים שונים (רש''י בראשית א') ומתקיים יותר, וירק כולל כל הירקות למיניהם אשר לחלוחותם רב ונשארים ירוקים, (מ''א כא ב', משלי טו יז, איוב לט ח'), לכן אמר לא לבד חציר אף דשא ואף ירק נתיבשו מאין מים, גם הוסיף לא לבד שיבש אף גם כלה לגמרי, ואף גם לא היה, בטל עצמותו כאילו לא היה, ובזה נשמר סדר המליצה והדרגותיה בטוב טעם : {ז} יתרה עשה. אשר עשה, כמו בעבור זה עשה ה' לי, את הדרך ילכו בה : ופקדתם. מענין חסרון, ולא נפקד ממנו איש : נחל הערבים. הוא נחל מצרים, מלבוא חמת עד נחל הערבה (עמום ו' יד), פרש''י נחל מצרים, או נחלי בבל כפרש''י פה, ששם היו ערבים גדלים (תהלות קלז), שדרכם לגדל אצל הנחל, ערבי נחל, (ויקרא כג, איוב מ', לקמן מד) : {ט} נוספות. ת''י כנישת משרין, מחנות נוספות על הקודמות, וההבדל בין פליטה ושארית מבואר, פליטה ע''י בריחה, ושארית במקומו, ומלת אשית, וכן מלת מואב, מושך אחר, (אשית) אריה ולשארית (מואב אשית) אדמה :

חומת אנך על ישעיה ט״ו

ט״ו:רל״ב א׳ משא מואב כי בליל שודד. כי שמו גרם לו ואתיא זכירה חטאת אמו כי בחוצפא ועזות קראתו מואב. והגם שכתב רבינו האר"י ז"ל דרות תקנה כמ"ש בעניותנו בפירוש רות. מ"מ הוא צד וחלק הקדושה שהיה בה. והסט"א וחלק הרע אכתי פשו והניחו יתרם לעולליהם: ט״ו:רל״ד א׳ וברחובותיה. כל קבל זקני העיר והשרים היושבים ברחובות. מפרשים: ב׳ על גגותיה. כנגד הנשים ההולכות על הגגות לחזות בנועם שמחה וגיל שיש בעיר: ט״ו:רל״ה א׳ נפשו ירעה לו. יש מי שפירש דהכתוב כלפי שר שלהם למעלה: ט״ו:רל״ו א׳ לבי למואב יזעק. אמרו רז"ל נביאי ישראל אינם כנביאי האומות. בלעם היה רוצה לעקור אומת ישראל על לא דבר. ונביאי ישראל מתאוננים על צער האומות: ב׳ בריחיה עד צוער. פי' אם רוצים לברוח הוא דוקא דרך צוער כי השני דרכים אחרים דרך מעלה הלוחית ודרך חורונים הם מסוכנים. מפרשים:

מצודות ציון על ישעיה פרק-טו

{א} שדד . ענין עושק ואבדון : נדמה . ענין שתיקה כמו וידם אהרן ( ויקרא י ) ויאמר כן על האבדון והכריתה על כי הוא מושתק מעתה ולא נשמע קולו וכן אוי לי כי נדמתי ( לעיל ו ) : {ב} קרחה . ענין מריטת השער : גרועה . מלשון גרעון וחסרון : {ג} יורד . ענין נהימה וגניחה כמו אריד בשיחי ( תהלים נה ) : {ד} חשבון ואלעלה . יהץ . שמות מקומות : חלוצי . מזוין בכלי קרב : יריעו . ירעה . מלשון תרועה : {ה} בריחה . מלשון הברחה וניסה : יעוערו . כמו יעורו ונכפלה פ''א הפעל : {ז} יתרה . מלשון יתרון הוא ענין רבוי : עשה . ענינו הקבוץ והאסיפה וכן וישראל עושה חיל ( במדבר כ''ד ) : ופקדתם . מלשון פקדון וגנוזה : {ח} הקיפה . ענין סבוב : {ט} אשית . אשים : לפליטת . ענין שארית :

מצודות דוד על ישעיה פרק-טו

{א} משא מואב . נבואה זו על מואב אשר בליל בעת השינה בא השודד ושדד את העיר ער העומדת במואב ונכרת עמה : קיר מואב . העיר קיר העומדת במואב גם היא נשדדה בליל ונכרת עמה : {ב} עלה הבית . מואב עלה לבית העבודת כוכבים ואנשי דיבון עלו על הבמות לבכות שמה בחושבם שהעבודת כוכבים תרחם עליהם ותצילם : על נבו . על חורבן נבו ומידבא ייליל מואב : קרחה . כי ימרטו שערות ראשם וישאר קרח : גדועה . תלש השערות ונחסר מהם : {ג} בחוצותיו . בפרסום חגרו שקים לאבל וצער כלה ייליל בכל מקום מהמקומות האלה ישמע קול יללה ונהימה בבכי : {ד} ותזעק השבון . עדת חשבון : קולם . קול זעקתם : על כן . בעבור זעקת העם גם חלוצי הצבא שבמואב יריעו גם המה תרועת הבכי והיללה ולא שתו לבם להלחם עוד . נפשו ירעה לו . נפשו של מואב ירעה תרועת שבר על עצמו : {ה} לבי למואב יזעק . הנביא מדבר כן על לשון העם שיאמר כל אחד ואחד לבי למואב יזעק ר''ל אזעק ממרירות לב ולא לפנים : בריחיה וכו' . ר''ל הנה מעולם היתה מואב מדינה חשובה כעגל השלישי לבטן המעולה ביותר ועתה ברחו מפני המלחמה ובאו הבורחים עד צוער וסרס המקרא : כי מעלה הלוחית . כי בעת יברחו דרך מעלה הר הלוחית הנה יעלה שם בבכי : דרך חורנים . בדרך חורנים יעירו זעקת שבר : {ו} מי נמרים . מי נהר נמרים יהיה שממה ר''ל יחרב מימיה : יבש חציר . לפי שכל שבח ארץ מואב במרעה שמן ודשן לכן אמר בחורבנה שיחרבו מימיהם ותכלה המרעה : ירק לא היה . כך תחרב כאלו לא היה שם ירק מעולם : {ז} על כן . בעבור כובד המלחמה : יתרה עשה . יתרון העושה ומרבית ההון שקבץ והממון הפקוד והגנוז אצלם את הכל ישאום על הנחל הגדלים שם ערבים להטמינם מעיני השודד תוך ענפי הערבים : {ח} כי הקיפה . בכל הגבול מסביב ישמע קול זעקם : עד אגלים יללתה . יללת מואב יהיה נשמע עד אגלים ועד באר אלים שעמדו בסוף גבול ארצם : {ט} מי דימון . שם נהר : מלאו דם . מדם הרוגים : כי אשית על דימון נוספות . שמו דימון מלשון דם ואוסיף עליו דם חללים והוא ענין מליצה לשון נופל על לשון . לפליטת מואב ארים . על הפליטים ממואב יבוא האריה וחיות הטורפות ולא ישאירו שארית : ולשארית אדמה . על הנשארי' באדמת מואב יבוא האריה וחיתו יער וכפל הדבר במ''ש לחוזק הענין :

 

מנחת שי על ישעיהו ט״ז

ט״ז:שט״ז א׳ מושל ארץ. חלוקים הספרים זה מזה רובן של דפוסים בלא מאריך במלת מושל לא במ"ם ולא בשי"ן ובכ"י המאריך במ"ם במקצתם בשי"ן וברובם השי"ן בצירי וכפי הנראה בחילופים בין בדפוס ובין בכ"י המ"ם במאריך והשי"ן בסגון לב"א ולב"נ המאריך בשי"ן ובצירי וכן מצאתי במקצת ספרים המ"ם במאריך והשי"ן בסגול כב"א: ט״ז:שי״ז א׳ כעוף נודד. אין מאריך בעי"ן: ט״ז:שי״ח א׳ הביאו עצה. הביאי קרי ביו"ד והכתיב בוא"ו: ב׳ עשי. עשו קרי בוא"ו והכתיב ביו"ד כ"כ רד"ק וכן מצאתי בספרים מדוייקים כ"י ודפוס ישן: ג׳ נודד. בספרים ספרדים חסר וא"ו: ט״ז:שי״ט א׳ הוי סתר למו. כתוב בספר דקדוק ישן שמלת הוי בחטף פתח גדול על פי המסורת ולית דכותיה עכ"ל. ובספרים שלנו בחטף סגול: ט״ז:שכ״א א׳ ועברתו לא כן. עיין מ"ש בירמיה סימן מ"ח: ט״ז:שכ״ג א׳ שרוקיה. בוא"ו עם דגש בקו"ף ובשי"ן שמאלית: ב׳ תעו מדבר. עיין מ"ש בתילים נ"ח בס"ד: ג׳ שלחתיה. במקצת ספרים שלוחתיה וי"ס שלחותיה: ט״ז:שכ״ד א׳ אריוך. מלעיל בשני פשטין שרשים שרש רום וס' הרכבה: (א"ה קיצך במק"ג הוא ביו"ד גם אחר צד"י ולפי המפרשים שהוא לשון קיץ צ"ל חסר יו"ד וכן העתיקו רד"ק כאן ובשרשים ע"כ): ט״ז:שכ״ה א׳ לא ירנן לא ירעע. כן כתףוב לא ירעע בלא וא"ו ופסוק זה הוא אחד מן פסוקים דאית בהון ג' לא לא לא וסימנהון במסרה רבתא:

תרגום יונתן על ישעיהו ט״ו

ט״ז:שט״ז א׳ מושל ארץ. חלוקים הספרים זה מזה רובן של דפוסים בלא מאריך במלת מושל לא במ"ם ולא בשי"ן ובכ"י המאריך במ"ם במקצתם בשי"ן וברובם השי"ן בצירי וכפי הנראה בחילופים בין בדפוס ובין בכ"י המ"ם במאריך והשי"ן בסגון לב"א ולב"נ המאריך בשי"ן ובצירי וכן מצאתי במקצת ספרים המ"ם במאריך והשי"ן בסגול כב"א: ט״ז:שי״ז א׳ כעוף נודד. אין מאריך בעי"ן: ט״ז:שי״ח א׳ הביאו עצה. הביאי קרי ביו"ד והכתיב בוא"ו: ב׳ עשי. עשו קרי בוא"ו והכתיב ביו"ד כ"כ רד"ק וכן מצאתי בספרים מדוייקים כ"י ודפוס ישן: ג׳ נודד. בספרים ספרדים חסר וא"ו: ט״ז:שי״ט א׳ הוי סתר למו. כתוב בספר דקדוק ישן שמלת הוי בחטף פתח גדול על פי המסורת ולית דכותיה עכ"ל. ובספרים שלנו בחטף סגול: ט״ז:שכ״א א׳ ועברתו לא כן. עיין מ"ש בירמיה סימן מ"ח: ט״ז:שכ״ג א׳ שרוקיה. בוא"ו עם דגש בקו"ף ובשי"ן שמאלית: ב׳ תעו מדבר. עיין מ"ש בתילים נ"ח בס"ד: ג׳ שלחתיה. במקצת ספרים שלוחתיה וי"ס שלחותיה: ט״ז:שכ״ד א׳ אריוך. מלעיל בשני פשטין שרשים שרש רום וס' הרכבה: (א"ה קיצך במק"ג הוא ביו"ד גם אחר צד"י ולפי המפרשים שהוא לשון קיץ צ"ל חסר יו"ד וכן העתיקו רד"ק כאן ובשרשים ע"כ): ט״ז:שכ״ה א׳ לא ירנן לא ירעע. כן כתףוב לא ירעע בלא וא"ו ופסוק זה הוא אחד מן פסוקים דאית בהון ג' לא לא לא וסימנהון במסרה רבתא:

מנחת שי על ישעיהו ט״ז

ט״ז:שט״ז א׳ מושל ארץ. חלוקים הספרים זה מזה רובן של דפוסים בלא מאריך במלת מושל לא במ"ם ולא בשי"ן ובכ"י המאריך במ"ם במקצתם בשי"ן וברובם השי"ן בצירי וכפי הנראה בחילופים בין בדפוס ובין בכ"י המ"ם במאריך והשי"ן בסגון לב"א ולב"נ המאריך בשי"ן ובצירי וכן מצאתי במקצת ספרים המ"ם במאריך והשי"ן בסגול כב"א: ט״ז:שי״ז א׳ כעוף נודד. אין מאריך בעי"ן: ט״ז:שי״ח א׳ הביאו עצה. הביאי קרי ביו"ד והכתיב בוא"ו: ב׳ עשי. עשו קרי בוא"ו והכתיב ביו"ד כ"כ רד"ק וכן מצאתי בספרים מדוייקים כ"י ודפוס ישן: ג׳ נודד. בספרים ספרדים חסר וא"ו: ט״ז:שי״ט א׳ הוי סתר למו. כתוב בספר דקדוק ישן שמלת הוי בחטף פתח גדול על פי המסורת ולית דכותיה עכ"ל. ובספרים שלנו בחטף סגול: ט״ז:שכ״א א׳ ועברתו לא כן. עיין מ"ש בירמיה סימן מ"ח: ט״ז:שכ״ג א׳ שרוקיה. בוא"ו עם דגש בקו"ף ובשי"ן שמאלית: ב׳ תעו מדבר. עיין מ"ש בתילים נ"ח בס"ד: ג׳ שלחתיה. במקצת ספרים שלוחתיה וי"ס שלחותיה: ט״ז:שכ״ד א׳ אריוך. מלעיל בשני פשטין שרשים שרש רום וס' הרכבה: (א"ה קיצך במק"ג הוא ביו"ד גם אחר צד"י ולפי המפרשים שהוא לשון קיץ צ"ל חסר יו"ד וכן העתיקו רד"ק כאן ובשרשים ע"כ): ט״ז:שכ״ה א׳ לא ירנן לא ירעע. כן כתףוב לא ירעע בלא וא"ו ופסוק זה הוא אחד מן פסוקים דאית בהון ג' לא לא לא וסימנהון במסרה רבתא:

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט''א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

מנחת שי:
מקור: sefaria.org
חומת אנ״ך, ירושלים 1965
דילוג לתוכן