ישעיה פרק-ז עם מפרשים רבים

{א} וַיְהִי בִּימֵי אָחָז בֶּן יוֹתָם בֶּן עֻזִּיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה עָלָה רְצִין מֶלֶךְ אֲרָם וּפֶקַח בֶּן רְמַלְיָהוּ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל יְרוּשָׁלִַם לַמִּלְחָמָה עָלֶיהָ וְלֹא יָכֹל לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ: {ב} וַיֻּגַּד לְבֵית דָּוִד לֵאמֹר נָחָה אֲרָם עַל אֶפְרָיִם וַיָּנַע לְבָבוֹ וּלְבַב עַמּוֹ כְּנוֹעַ עֲצֵי יַעַר מִפְּנֵי רוּחַ: (ס) {ג} וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל יְשַׁעְיָהוּ צֵא נָא לִקְרַאת אָחָז אַתָּה וּשְׁאָר יָשׁוּב בְּנֶךָ אֶל קְצֵה תְּעָלַת הַבְּרֵכָה הָעֶלְיוֹנָה אֶל מְסִלַּת שְׂדֵה כוֹבֵס: {ד} וְאָמַרְתָּ אֵלָיו הִשָּׁמֵר וְהַשְׁקֵט אַל תִּירָא וּלְבָבְךָ אַל יֵרַךְ מִשְּׁנֵי זַנְבוֹת הָאוּדִים הָעֲשֵׁנִים הָאֵלֶּה בָּחֳרִי אַף רְצִין וַאֲרָם וּבֶן רְמַלְיָהוּ: {ה} יַעַן כִּי יָעַץ עָלֶיךָ אֲרָם רָעָה אֶפְרַיִם וּבֶן רְמַלְיָהוּ לֵאמֹר: {ו} נַעֲלֶה בִיהוּדָה וּנְקִיצֶנָּה וְנַבְקִעֶנָּה אֵלֵינוּ וְנַמְלִיךְ מֶלֶךְ בְּתוֹכָהּ אֵת בֶּן טָבְאַל: (פ) {ז} כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה לֹא תָקוּם וְלֹא תִהְיֶה: {ח} כִּי רֹאשׁ אֲרָם דַּמֶּשֶׂק וְרֹאשׁ דַּמֶּשֶׂק רְצִין וּבְעוֹד שִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ שָׁנָה יֵחַת אֶפְרַיִם מֵעָם: {ט} וְרֹאשׁ אֶפְרַיִם שֹׁמְרוֹן וְרֹאשׁ שֹׁמְרוֹן בֶּן רְמַלְיָהוּ אִם לֹא תַאֲמִינוּ כִּי לֹא תֵאָמֵנוּ: (פ) {י} וַיּוֹסֶף יְהוָה דַּבֵּר אֶל אָחָז לֵאמֹר: {יא} שְׁאַל לְךָ אוֹת מֵעִם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ הַעְמֵק שְׁאָלָה אוֹ הַגְבֵּהַּ לְמָעְלָה: {יב} וַיֹּאמֶר אָחָז לֹא אֶשְׁאַל וְלֹא אֲנַסֶּה אֶת יְהוָה: {יג} וַיֹּאמֶר שִׁמְעוּ נָא בֵּית דָּוִד הַמְעַט מִכֶּם הַלְאוֹת אֲנָשִׁים כִּי תַלְאוּ גַּם אֶת אֱלֹהָי: {יד} לָכֵן יִתֵּן אֲדֹנָי הוּא לָכֶם אוֹת הִנֵּה הָעַלְמָה הָרָה וְיֹלֶדֶת בֵּן וְקָרָאת שְׁמוֹ עִמָּנוּ אֵל: {טו} חֶמְאָה וּדְבַשׁ יֹאכֵל לְדַעְתּוֹ מָאוֹס בָּרָע וּבָחוֹר בַּטּוֹב: {טז} כִּי בְּטֶרֶם יֵדַע הַנַּעַר מָאֹס בָּרָע וּבָחֹר בַּטּוֹב תֵּעָזֵב הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתָּה קָץ מִפְּנֵי שְׁנֵי מְלָכֶיהָ: {יז} יָבִיא יְהוָה עָלֶיךָ וְעַל עַמְּךָ וְעַל בֵּית אָבִיךָ יָמִים אֲשֶׁר לֹא בָאוּ לְמִיּוֹם סוּר אֶפְרַיִם מֵעַל יְהוּדָה אֵת מֶלֶךְ אַשּׁוּר: (פ) {יח} וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִשְׁרֹק יְהוָה לַזְּבוּב אֲשֶׁר בִּקְצֵה יְאֹרֵי מִצְרָיִם וְלַדְּבוֹרָה אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר: {יט} וּבָאוּ וְנָחוּ כֻלָּם בְּנַחֲלֵי הַבַּתּוֹת וּבִנְקִיקֵי הַסְּלָעִים וּבְכֹל הַנַּעֲצוּצִים וּבְכֹל הַנַּהֲלֹלִים: {כ} בַּיּוֹם הַהוּא יְגַלַּח אֲדֹנָי בְּתַעַר הַשְּׂכִירָה בְּעֶבְרֵי נָהָר בְּמֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת הָרֹאשׁ וְשַׂעַר הָרַגְלָיִם וְגַם אֶת הַזָּקָן תִּסְפֶּה: (פ) {כא} וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יְחַיֶּה אִישׁ עֶגְלַת בָּקָר וּשְׁתֵּי צֹאן: {כב} וְהָיָה מֵרֹב עֲשׂוֹת חָלָב יֹאכַל חֶמְאָה כִּי חֶמְאָה וּדְבַשׁ יֹאכֵל כָּל הַנּוֹתָר בְּקֶרֶב הָאָרֶץ: (ס) {כג} וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה כָל מָקוֹם אֲשֶׁר יִהְיֶה שָּׁם אֶלֶף גֶּפֶן בְּאֶלֶף כָּסֶף לַשָּׁמִיר וְלַשַּׁיִת יִהְיֶה: {כד} בַּחִצִּים וּבַקֶּשֶׁת יָבוֹא שָׁמָּה כִּי שָׁמִיר וָשַׁיִת תִּהְיֶה כָל הָאָרֶץ: {כה} וְכֹל הֶהָרִים אֲשֶׁר בַּמַּעְדֵּר יֵעָדֵרוּן לֹא תָבוֹא שָׁמָּה יִרְאַת שָׁמִיר וָשָׁיִת וְהָיָה לְמִשְׁלַח שׁוֹר וּלְמִרְמַס שֶׂה: (פ)

רש"י על ישעיה פרק-ז

{א} ויהי בימי אחז . מה ראה הכתוב לייחסו אלא מפני שסופו של הכתוב לומר ולא יכול להלחם עליה ולמדך שזכות אבות עמדה לו אמרו מלאכי השרת לפני הקב''ה ווי ( ס''א ) מי הוא זה שמלך רשע זה אמר להם בן יותם הוא בן עוזיהו הוא אבותיו היו צדיקים לפיכך אי אפשי לפשוט ידי בו הדא הוא ולא יכול להלחם עליה מפני זכות אבותיו ( בבראשית רבה ) : {ב} ויגד לבית דוד . לפי שרשע היה לא , הזכיר שמו : נחה ארם על אפרים . נתחבר מלך ארם על מלך ישראל לבא עליך נחה לשון נקבה על שהמלכות נחה פושי''ר בלעז לשון וינח בכל גבול מצרים ( שמות ו ) : וינע לבבו . לפי שכבר נלחם בו כל אחד מהם בפני עצמו ויכלו לו שנאמר ויתנהו ה' ביד מלך ארם וגו' ( ד''ה ב כח ) אומר ויהרג פקח בן רמליה ק''כ אלף איש שניהם בדברי הימים ( שם ): כנוע עצי יער. קול אילני סרק ישמע יותר מכל אילני פירי כדאיתא בבראשית רבה : {ג} ושאר ישוב בנך . שארית מעט שישובו אלי על ידך והם כבנך : אל קצה תעלת . שם תמצאהו . תעלת פושי''ר בלע''ז : ברכה . כעין מקוה מים שעושים לדגים : העליונה . במורד ההר ויש ברכה אחרת למטה הימנה בתחתיתו : שדה כובס . שדה שהכובסים שוטחים שם בגדים לנגבם כך תירגם יונתן ורבותינו דרשו נכנע אחז לפני ישעיהו ושם על ראשו אוכלא דקצרי כפה עליו כלי פי' כלי מנוקב של כובסים שמזלפין בו מים על הבגדים : {ד} השמר . שב בשלום כיין על שמריו : זנבות האודים העשנים . יהיו בעיניך כזנבות אודים שכבתה שלהבת שלהם אודים טיצונ''ש בלעז : {ו} ונקיצנה . נעוררה במלחמה : ונבקיענה אלינו . נשוה אותה עמיו כבקעה זו שהיא שוה וכן ת''י ונשוינון עמנא , שיהיו שוין עם עשרת השבטים במלך אחד : את בן טבאל . בן הטוב אלינו כן ת''י ויש לפרש טוב אל אשר לא טוב בעיני המקום ובגימט' של אותות אלב''ם טבאל הוא רמלא ט''ר ב''ם א''ל בן טבאל בן רמלא : {ז} לא תקום . עצתם זאת שתהא יהודה כבושה תחתיהם : {ח} כי ראש ארם . היא דמשק . ואין לירושלי' עמהם כלום : וראש דמשק רצין . בדמשק יהיה ראש ולא בירושלים וגם פקח ועשרת השבטים בעוד ששים וחמש שנה מיום שנגזר בימי עמוס וישראל גלה יגלה מעל אדמתו ( עמוס ז ) : יחת אפרים . תרוצץ אפרי' מעם שיגלם סנחריב עם מלכם הושע בן אלה צא וחשוב מנבוא' עמוס עד שגלו עשרת השבטים ותמצאם ס''ה שנים נבואת עמוס היתה שתי שנים לפני שנתנגע עוזיה שנאמר ( בעמוס א ) שנתים לפני הרעש ועוזיה נתנגע עשרים וחמש שנים הרי כ''ז וי''ו של יותם וי''ו של אחז ו' של חזקיהו שנאמר ( מלכים ב יט ) וילכדה בשנת שש לחזקיהו היא שנת תשע להושע ויגל את ישראל אשורה הרי ששים וחמש ומניין שימי חלופו של עוזיהו כ''ה שנים שנאמר ( שם טו ) בשנת עשרים ושבע לירבעם בן יואש מלך ישראל מלך עוזיה בן אמציה על יהוד' אפשר לומר והלא עוזיה וירבעם מלכו כאחת לפי חשבון שתמצא בספר מלכים אלא שמלך מלכות מנוגעת בשנת עשרים ושבע למלכו נתנגע והוא מלך חמשים ושתים שנה ואי אפשר לימנות בעוד ששים וחמש שנה מיום שאמר ישעיה נבואה זו שהרי בימי אחז אמרה והם גלו בשנת שש לחזקיהו , וכך מפורש בסדר עולם שמנה הכתוב לנבואתו של עמוס : {ט} אם לא תאמינו . לנבואתי אתם אחז ועמו אשר ידעתי כי רשעים אתם : לא תאמנו . לא אמון בכם : {י} ויוסף ה' . ואוסיף נבייא דה' : {יא} שאל לך אות . לדבר הזה כי ידעתיך שאין אתה מאמין לדברי הקב''ה : העמק שאלה . העמק ושאל שאלה כמו שמעה סלחה ( דניאל ט ) שאל אות בעמקי תהום להחיות לך מת או הגבה למעל' לשאול אות בשמים : {יב} לא אנסה . אין רצוני שיתקדש שמו על ידי : {יג} הלאות אנשים . נביאי ה' : כי תלאו וגו' . לפי שהוא יודע שאתם אין מאמינים בו והוגעתם לפניו ברשעכם : {יד} יתן אד' הוא לכם אות . יתן הוא מאליו על כרחכם : הרה . ל' עתיד הוא כמו שמצינו באשת מנוח שאמר לה המלאך והרית וילדת בן וכתיב ויאמר לה הנך הרה וגו' . העלמה . אשתי הרה השנה הזאת והיא היתה שנת ד' לאחז : וקראת שמו . רוח הקודש תשרה עליה : עמנו אל . לומר שיהא צורנו עמנו וזה האות שהרי נערה היא ולא נתנבאית מימיה ובזו תשרה בה רוה''ק וזהו שנאמר למטה ואקרב אל הנביאה וגו' ולא מצינו אשת נביא שנקראה נביאה אא''כ התנבאה ויש פותרין שעל חזקיהו נאמר וא''א שהרי כשאת' מונה שנותיו תמצא שנולד חזקיה לפני מלכות אביו ט' שנים ויש פותרין שזה האות שעלמה היתה ואינה ראויה לולד : {טו} חמאה ודבש יאכל . הולד שתהא ארצנו מלאה כל טוב : לדעתו מאוס ברע ובחור בטוב . כשידע למאוס ברע ובחור בטוב ומאין לנו הטובה הזאת הלא עתה הארץ חרבה בגדודי מלכי ארץ ופקח בן רמליהו : {טז} כי בטרם ידע הנער מאוס ברע ובחור בטוב , תעזב . הארץ מיושביה אדמת רצין ואדמת פקח : אשר אתה קץ . ויגור מפני ב' מלכיה רצין ופקח שבאותה שנה עלה מלך אשור על דמשק כי שכרו אחז כמה שנאמר בספר ( מלכים טז ) ויתפשה ויגלה קירה ואת רצין המית ואותה שנה ויקשר קשר הושע בן אלה על פקח בן רמליהו ויכהו וימיתהו בשנת עשרים ליותם ( שם טו ) שהיא שנת ארבע לאחז : {יז} יביא ה' עליך ועל עמך . על חזקיהו בנך המולך אחריך ולפי שהוא צדיק לא קראו בנו : ימים אשר לא באו . מיום שנחלקה מלכות בית דוד וסר אפרים מעל יהודה ומה הם הימים ימי חיל מלך אשור ואף בהם יעשה ליהודה וכן מנינו ( בדברי הימים ב כח ) שבא מתחילה על אחז דכתיב ויבא עליו תגלת פלאסר וצר לו ולא חזקו ובימי חזקיהו בנו נעשה הנס : {יח} ושרק ה' . ירמוז להם שיתקבצו : לזבוב . חיילות רבות כזבובים מארץ מצרים יבואו עם סנחריב : יאורי מצרים . לפי שכל ארץ מצרים עשוייה יאורים שאין הגשמים יורדים שם אלא נילוס עולה ומשקה : ולדבורה . חיל גבורים עוקצים כדבורים : {יט} בנחלי הבתות . נחלי עמקים שדות בורים : ובנקיקי הסלעים . לארוב , נקיקי נקרות הצור : ובכל הנעצוצים . מקום הסירים ( שקורין ברוצ''ש בלעז ) וכן תחת הנעצוץ יעלה ברוש ( לקמן נה ) : הנהלולים . בתי תושבחתא : {כ} יגלח אד' בתער השכירה . הגדולה וכן גם שכיריה בקרבה ( ירמיה מו ) ת''י רברבהא יגלח : בעברי נהר . ביושבי עבר הנהר ובמי מן היושבים במלך אשור את הראש יגלח ואת שער הרגלים לפי שהוא דבוק נשתנה לינקד פתח : תספה . תכלה והתגלחת היא ההריגה והתער היא החרב : את הראש . הוא סנחריב : הרגלים . משרייתיה : הזקן . שלטונייא ורבותינו אמרו גילוח ממש וספת הזקן חריכתה באש הזקן זקן סנחריב כדאיתא באגדת חלק : {כא} יחיה איש וגו' . ולפי שתהא ארצם ריקנית שיבוזו החיילות את הבהמות ובמעט הנותר אתן ברכה : {כב} והיה מרוב . חלב . שיעשו ב' הצאן הללו יבוזו בעיניהם החלב ויאכלו החמאה הוא שומן החלב : כל הנותר . הצדיקים הפלטים מחרב סנחריב בשורה גדולה הוא מבשר להם שתזדמן להם פרנסה אחר כל השממון ההוא : {כג} והיה ביום ההוא . אשר תהיה הארץ שממה יהיה מקום שהיו שם לפני בא חיילות . אלף גפן . שוות אלף כסף יהיו לשמיר ולשית כי יניחום בעליהם ובורחין והם מעלות קימשונים ותולעים ועקרבים : {כד} בחצים ובקשת יבא שמה . כל הרוצה ליכנס לתוכו יהא צריך קשת וחצים בידו למלט עצמו מחיות רעות ונחשים ועקרבים : {כה} וכל ההרים . אשר שם שדות לבן לתבואה : אשר במעדר יעדרון . היא כמין מריש שקורין פשויי''ר בלעז : לא תבא שמה יראת שמיר ושית . כי בהם יתעסקו לזרוע תבואה למאכל שאי אפשר בלא התבואה אבל הגפנים יהיו לבז כי אותו הדור של יחזקיהו ישובו אלי לעסוק בתורה ולא לשתות יין וכן היתה כדאיתא בחלק בדקו מדן ועד באר שבע ולא מצאו איש שלא היה בקי בהלכות איסור והיתר וטומאה וטהרה ועל אותו הדור הוא אומר והיה כל מקום וגו' הוא שנאמר ( משלי כה ) אשר העתיקו אנשי חזקיהו מלך יהודה : והיה למשלח שור . שם ירעו בהמותיהם מרעה שמן :

מלבי"ם על ישעיה פרק-ז

{ב} נחה ארם. וכן ותערוך ישראל (ש''א יז כא), ותפול שבא (איוב א' טו) : אפרים. נקראו כן י' השבטים, בעבור שהיה מלכם הראשון מאפרים : {ג} תעלת הברכה. מי הברכה מכונסים. ותעלה, חפירה סמוכה לה להגרת המים בעת שירצו, ואמר העליונה כי היתה עוד אחרת למטה כמ''ש לקמן (כ''ב ט' יא) : ומסלה. מענין רוממות בכ''מ ושם עמדו מכבסי הבגדים : {ד} השמר. הטעם מלרע ובכ''מ מלעיל כי נסוג אחור ע''י מלת לך שבא אחריו : אל תירא ולבבך אל ירך. וכן איש הירא ורך הלבב. ירא, מפני אויב. רך הלב, בטבע : זנבות. שפולו של דבר וקצהו הפחות : ואוד. עץ אחזה בו האש. וב' בחרי. הוא ב' הכלי : {ו} ונקיצנה. מלשון קוץ וסילון : {ז} תקום, תהיה, היה, הויית הדבר בתחלתו, יהי אור. תקום, קיומו והעמדתו, הוא אמר ויהי, הוא צוה ויעמוד : {ח} יחת. קל מבעלי הנו''ן והציר''י לתשלום הדגש. ומ''ם מעם, אינו מ''ם השלילה רק מורה גבול שממנו כמו וירד מההר, ירד ממדרגתו שהיה עם : {ט} אם. תמיהה כמו האם, ומלת כי משמש פה כמלת בעבור : {יא} אות. סימן שיקיים הבטחתו, וישם ה' לקין אות, וא''צ שיהיה דבר היוצא מן הטבע שזה נקרא מופת, כמ''ש לקמן (ח' יח) : {יג} הלאות. הפעיל, וכן תלאו, וגדרו פסיקת הכח כנ''ל (א' יד) : {יד} הוא. כפילות הכינוי ר''ל הוא מעצמו : העלמה. נערה ועלמה, מציינים שנות הבחרות, בין בתולה בין בעולה, כי מצאנו נערה בתולה, מבואר שיש נערה בעולה, ומצאנו ג''כ, ודרך גבר בעלמה (משלי ל'), רק עלמה מציין יותר חוזק הגוף מנערה וכן עלם מן נער, עמש''ש בפי' בראשית (כד מד) : {טז} מפני. מסבת, כמו מפני אשר ירד עליו ה' באש (שמות יט) : {כ} השכירה. הגדולה כמו גם שכיריה בקרבה, וב' במלך אשור ב' הכלי, והוא באור של תער השכירה : תספה. נקבה נסתרת, מוסב על התער, והוא יוצא, ואת הפעול עד, וענינו השחתה : {כג} (כג-כד) לשמיר ולשית. הלמ''ד ל' הקנין, ופעל יבא להמפרשים חסר הנושא, ולדעתי השמיר ושית הוא הנושא :

חומת אנך על ישעיה ז׳

ז׳:ק״י א׳ ולא יכול להלחם עליה. אמרו רז"ל מפני זכות אבותיו של אחז עוזיהו יותם לא יש לו יכולת להלחם עליה. ויש מי שפירש דקאי על מלך ישראל דסמיך כי שתים רעות עשה אחד דישראל ויהודה הם כאחים ועוד ירושלם שבה בית המקדש והיכל ה' ולא הי"ל ללכת להלחם וז"ש ולא יכול להלחם עליה כי מצד הדין והסברא והקורבה לא הי"ל להלחם ומה גם בהתחברו לרשע מלך ארם: ז׳:קי״א א׳ כנוע עצי היער מפני רוח. אפשר דכשם דעצי יער נוע ינועו שאין להם שום מגן כן הרגישו וידעו שהם אין בהם מעשים טובים ולא תורה להגן עליהם: ז׳:קי״ג א׳ ואמרת אליו השמר והשקט וכו'. אפ' דעתה שהכיר הוא ועמו שהם לא יש להם מגן ממעשים טובים ונוע ינוע לבם. תאמר לאחז השמר תקבל עליך להשמר מהחטא. גם יהיה לך הבטחה בחסדי ה' כי לא כלו רחמיו וז"ש והשקט ובזה אל תירא ולבבך אל ירך וכו': ז׳:ק״כ א׳ שאל לך אות מעם ה' אלהיך. כלומר שתשוב ותקבל אלהותו עליך ותתפלל אליו ואז תשאל אות על מה שהבטיח שיתקיים שלא יגרום החטא. מפרשים. ואפשר כי אשר ידבר ה' לטובה ע"י הנביא אף שיהיה חטא יתקיים שלא יהיה הכזבת הנביא כמ"ש הרא"ם ז"ל פ' וישלח. והרמב"ן ז"ל כתב כי כאשר יהיה סימן לדבר יתקיים ודאי. ועתה אמר לו הנביא אם אתה מאמין בנבואתי זה יספיק לישב דעתך ולהיות שקט. ואם אין אתה מאמין בנבואתי שאל לך אות מעם ה' אלהיך ובזה לא יהיה לך שום פקפוק: ז׳:קכ״ג א׳ הנה העלמה הרה ויולדת. פירש רש"י ז"ל דהיא אשת הנביא שמחמת שהיא עלמה אין ניכר בה עיבור עד לדתה ואפשר דז"ש הרה ויולדת שההריון והלידה יהיו בבת אחת. והוא אות גדול ומה גם שהבנים בידו יתברך ויש מי שפירש דהעלמה היא אשת אחז: ז׳:קכ״ו א׳ יביא ה' עליך ועל עמך. פירש רש"י ז"ל על חזקיהו ולפי שהוא צדיק לא קראו בנו:

מצודות ציון על ישעיה פרק-ז

{ב} נחה . ענין חניה : על אפרים . עם אפרים כמו ויבאו האנשים על הנשים ( שמות לה ) : וינע . מל' תנועה : {ג} תעלת הברכה . הברכה הוא מקום בנוי באבנים ובסיד ושם מתכנסים המים והתעלה היא חפירה סמוך לה ובעת הצורך ממשיכים לה אמת המים מן הברכה וכן בתעלת הברכה ( מ''ב יט ) : מסלת . מל' מסילה ושביל : {ד} זנבות . מל' זנב : האודים . הם העצים שמנדנדין בהם האש לישבו על מקומו ונשרף מעט מעט על ידי החתיה באש וכשחוזר להיות קטן ואינו ראוי עוד להאחז ביד משליכים אותו ומעלה עשן רב וזהו נקרא זנב האוד וכן כאוד מוצל משרפה ( עמוס ד ) : {ו} ונקיצנה . ענין מאוס כמו קצתי בחיי ( בראשית כז ) : ונבקיענה . מל' בקוע : {ח} ובעוד . ר''ל בתוך משך זמן : יחת . ישבר כמו חתתה קשתותם ( ירמיה נא ) : {ט} תאמנו . ענין קיום כמו אמונת עתיר ( לקמן לג ) : {יב} אנסה . מל' נס וענינו התנשאות ורוממות כנס והוא כלונס ארוך : {יג} הלאות . ענין יגיעה כמו ומה הלאתיך ( מיכה ו ) : {יד} העלמה . כן תקרא הרכה בשנים ואם היא בעולה וכן דרך גבר בעלמה ( משלי ל ) : {טז} קץ . ענין מאוס : {יח} ישרוק . ענין השמעת קול בקבוץ השפתים וכן שרקו ויניעו ראשם ( איכה ב ) : יאורי . בתורה ת''א נהרא : {יט} בנחלי . ענין עמק וכן ויחפרו עבדי יצחק בנחל ( בראשית כו ) : הבתות . השוממות כמו ואשיתהו בתה ( לעיל ה ) : ובנקיקי . ענינו שן הסלע וכן בנקיק הסלע ( ירמיה יג ) : הנעצוצים . מין קוצים וכן תחת הנעצוץ ( לקמן נה ) : הנהלולים . שם אילני סרק פחותים ונבזים : {כ} השכירה . מל' שכר , או הוא ענין גדלות וחשיבות וכן גם שכיריה בקרבם ( ירמיה מו ) : תספה . ענין כליון כמו ספו תמו ( תהלים עג ) : {כג} לשמיר ולשית . שמות מיני קוצים : {כה} במעדר יעדרון . הנחפרים בכלי חפירה וכן לא יעדר ( לעיל ה ) . ולמרמס . ענין דריכה ברגל :

מצודות דוד על ישעיה פרק-ז

{א} למלחמה עליה . לעשות מלחמה עליה . ולא יכול מוסב על רצין כי הוא היה העיקר במלחמה : להלחם עליה . להתגבר ולהתחזק במלחמה עם כי מאז כשנלחם פקח לבד התגבר במלחמה כמ''ש בד''ה ב' , או מוסב הוא על אחז לומר שהוא לא היה יכול לעמוד למולם להלחם בעבור העיר : {ב} ויוגד . טרם עלו למלחמה : לבית דוד . הוא אחז ועל שהיה רשע לא רצה להזכירו בשמו : נחה ארם וכו' . ארם עם אפרים חנו עליהם להלחם בהם : וינע . מגודל הפחד נעה לבבו כמו עצי היער הנעים ברוח : {ג} אתה ושאר ישוב בנך . גם אתה צא לקראתו גם בנך אשר נקרא שמו שאר ישוב לאות וסימן אשר שארית יהודה ישובו מן הגלות בימי עזרא : אל קצה וכו' . כי שם תמצאנו . העליונה . כי שתים היו אחת ממעל ואחת מתחת : שדה כובס . השדה שהיו שוטחים שמה אל מול השמש את הבגדים המכובסים : {ד} השמר והשקט . השמר מעשות מלחמה והשקט לבך אל תירא ואל יבוא מורך בלבבך . זנבות האודים . שהמה כמו האודים האלה שאין בהם כח לבער אלא לעשן כך אין כח בידם לעשות לך מאומה רע רק העם מפחידים : בחרי אף . הבאים בחרי אף : רצין . עכשיו מפרש מי הם האודים : ובן רמליהו . פי' עם אפרים כמ''ש רצין וארם וסמך על המבין : {ה} ויען . בעבור שיעץ מחשבות כאלו נצחון המלחמה תלויה בכח חכמתו : {ו} ונקיצנה . ר''ל נעשה לה מצור עד שיקוצו מפנינו ויפתחו לנו שערי העיר . ונבקיענה . אז נבקיע חומתה לצרכינו ליכנס בה ותהיה אם כן תחת ממשלתנו : ונמליך מלך בתוכה את בן טבאל . והוא היה איש מהר אפרים : {ז} לא תקום . לא תתקיים עצתם ולא תהיה כן והוא כפול במ''ש : {ח} ראש ארם . עיר המלוכה של ארם היא דמשק ואין לה כלום על ירושלם : וראש דמשק רצין . הוא ראש ומלך על דמשק ולא על ירושלים : ובעוד . ר''ל ואף מה שבידו לא ישאר כי במשך זמן ס''ה שנה מעת שנגזר הדבר בנבואת עמוס שאמר ושברתי בריח דמשק ( עמוס א ) יחת וישבר מלכות ארם וכמ''ש ויעל וכו' דמשק ויתפשה ( מ''ב טז ) וזה היה בימי אחז והרחיב הזמן בעבור שזכר גם אפרים : אפרים מעם . תחסר הוי''ו ומשפטו ואפרים מעם ור''ל גם מלכות אפרים תשבר במשך זמן ס''ה שנה מהיות עוד עם כי ילכו גולה בימי הושע בן אלה והיתה בשנה הששית לחזקיה בתוך זמן ס''ה שנה מנבואת עמוס שניבא על ארם ועל מלכות אפרים כמ''ש הנה אנכי מעיק וכו' ( עמוס ב ) וישראל גלה יגלה ( שם ז ) כי נבואתו היתה שתי שנים קודם שנצטרע עוזיה כמ''ש שנתים לפני הרעש ( שם א ) והרעש היה כשנצטרע עוזיה בכ''ו למלכו כמ''ש בשנת עשרים ושבע וכו' ( מ''ב טו ) וכמ''ש שם וכל ימי מלכותו נ''ב הרי נשאר כ''ה ושנתים לפניהם הרי כ''ז ימי יותם ט''ז ימי אחז ט''ז ושש של חזקיה הרי היתה בתוך זמן ס''ה שנה כי יותם ואחז מלכו שנים מקוטעות כמ''ש במ''ב וע''ש בחשבון הדורות : {ט} וראש . ואף עתה עיר המלוכה של אפרים היא שמרון ואין לה כלום על ירושלים : וראש שמרון בן רמליהו . הוא ראש ומלך על שומרון ולא על ירושלים : אם לא תאמינו . אם אינכם מאמינים לדברי אלה זהו לפי שאין אתם קיימים ומחוזקים באמונת האל : {י} דבר . ע''י ישעיהו : {יא} אות . לעשות אות למען דעת שיתקיימו דברי : העמק שאלה . שאל שאלה לעשות אות בעומק התהום או בגבהי השמים ממעל : {יב} לא אשאל וכו' . לא אשאל אות ולא ארומם את המקום בעשיית האות כי לא רצה שיתקדש שם שמים על ידו : {יג} המעט מכם . וכי מעט לכם מה שאתם מייגעים אנשים בגאוה ורמות רוח כי גם תרצו ליגע לפני המקום ב''ה בדברי עזות כאלה : {יד} לכן . הואיל ואין רצונך שיתקדש שם שמים לזה יתן המקום אות מאליו ויתקדש שמו : העלמה . היא אשת אחז : הרה . עדיין לא היה נודע אם היא הרה : וקראת . העלמה עצמה תקרא שמו עמנואל והשם הזה יורה שהאל יהיה עמנו ולא תשלוט בנו יד האויב : {טו} חמאה ודבש יאכל . מעת הוולדו יאכל חמאה ודבש כי יתאוה באלה : לדעתו . לדעת עצמו ימאס ברע ויבחר בטוב עודו לא יבוא למספר הימים הראוים לדעת ולהבחין בין רע לטוב : {טז} כי בטרם וכו' . אשר עד לא יבוא זה האות תעזב אדמתכם מהם כי ילכו להם ולבל ישובו שוב אמר לו אות : אשר אתה קץ . האדמה אשר אתה קץ בה עכשיו מפני שני המלכים החושבים להיות מלכים ולמשול בה : {יז} יביא ה' עליך . אולם ממקום אחר יביא ה' עליך וכו' ימים רעים שלא היו כמוהם מיום שנחלק אפרים מעל יהודה בימי ירבעם שאז נחלקה מלכות בית דוד ואז החלו הרעות לבוא על ישראל : ועל בית אביך . זהו חזקיה בנו ולפי שאחז היה רשע וחזקיה היה צדיק לא קראו בנו : את מלך אשור . ר''ל את מי יעורר לעשות הרע את מלך אשור והוא תגלת פלאסר שהצר לו וסנחרב הצר לחזקיהו כי כבש כל ערי הבצורות ביהודה זולת ירושלים : {יח} ביום ההוא . ביום בוא סנחריב מלך אשור : ישרוק . ר''ל יעיר לבם : לזבוב . חיילות רבות כזבובים : אשר וכו' . כי כל חיל מצרים מקצהו יבואו בעזרת סנחריב : יאורי מצרים . אמר כן לפי שכל ארץ מצרים עשויה יאורים יאורים והנילוס עולה דרך שם להשקות השדות : ולדבורה . חיילות גבורים עוקצים כדבורים : {יט} בנחלי הבתות . על כי יהיו רבים לזה יחנו אף במקומות ההם : {כ} ביום ההוא . כאומר אבל אחריתו עדי אובד כי ביום ההוא יגלח וכו' והתער הוא משל על החרב והתגלחות על ההרג : השכירה . כי התער ששוכרין אותה בדמים היא חדה מאד : בעברי נהר . באנשי עבר הנהר ובמי במלך אשור : את הראש . יגלח את שער הראש ואת שער הרגלים רצה לומר השרים ויתר העם : וגם את הזקן תספה . התער ההיא תכלה גם שער הזקן וזהו סנחריב כי גם הוא נהרג אז מבניו : {כא} יחיה איש . כל אחד יגדל בביתו עגלת בקר ושתי צאן ומרוב הברכה יהיה די לו בהם : {כב} מרוב . מחמת רוב עשיית החלב לא יחוש על החלב ויאכל החמאה : כי חמאה וכו' . מרוב : {כג} באלף כסף . הנמכר באלף כסף : לשמיר ולשית . לא יעבדו הגפנים והקוצים יצמחו שם כי לא יחושו על היין כי דורו של חזקיה הרבו לעסוק בתורה וחדלו מן היין : {כד} בחיצים ובקשת . הרוצה ליכנס שמה יהיה צריך לכלי זיין למלט נפשו מהחיות הטורפות אשר ישכנו שמה על כי לא יהיה שם דריסת רגלי אדם : {כה} וכל ההרים וכו' . ר''ל אבל שדות התבואה הנחרשים בכלי מחרישה : יראת שמיר . ר''ל לא יפחדו פן יגדל שם קוצים וזהו הואיל וא''א להיות בלא תבואה : למשלח שור . בהמתם ירעו שם ויאכלו רצונם וירמסו ברגליהם ולא יחושו כי יגדל הרבה תבואה :

 

מנחת שי על ישעיהו ח׳

ח׳:קנ״ו א׳ ותהר ותלד בן ויאמר. במקצת ספרים מדוייקים אין כאן פיסקא באמצע פסוק: ח׳:קס״א א׳ ארצך עמנואל. מלה אחת כמ"ש לעיל בסימן ז' וכן חברו דלקמן בפסוק עוצו עצה. (אמר רפאל באזילה שמעתי ולא אבין שמכותלי דבריו ניכר דסותרין אלו את אלו שהרי לעיל בסימן ז' משמע מכח התרגום דהאי עמנואל דעצו עצה תרי מלין הוו ואילו הכא חדא מלה ואי לאו דקא מסתפינא הוה אמינא דלעיל לא הכריע את דעתו אלא כתב דמכח התרגום משמע דנחלקין אבל מ"מ סברתו דכולהו חדא מלה אבל ק"ל דהוה ליה למכתב הכשא דהטפחא במלת כי כדי להכריע דה"נ חדא מלה ולכך לא בינא לשנויי מנוסח שאר ספרי ולא חיישינן לדבריו דהכא ושבקתיהו האי תליתאה בתרי מילי ע"כ): ח׳:קס״ו א׳ והוא מעריצכם. במקצת ספרים מערצכם בלא יו"ד ויש מהם במאריך במ"ם: ח׳:ק״ע א׳ וחכיתי. בחירק עי"ן הפעל וקויתי בצירי ובמגלה פרק בקורא עומד א"ל רבי חייא לרבי שמעון ברבי אלמלא אתה לוי פסול אתה מן הדוכן משום דעבי קלך אתא א"ל לאבוה א"ל זיל אימא ליה כשאתה מגיע אצל וחכיתי לה' לא נמצא מחרף ומגדף כמותך פירוש שהיה רבי חייא עלג בלשונו וקורא לחיתי"ן ההי"ן ונראה כאומר והכיתי מכאן למדנו כמה צריך ליזהר בקריאת האותיות שלא תדמה הזיי"ן סמ"ך והסמ"ך זיי"ן ולא אלפי"ן עייני"ן ולא עייני"ן אלפי"ן ולא ההי"ן חתי"ן ולא חתי"ן ההי"ן כי אם לא יבא ול יפריד בלשונו ביניהם פעמים יצא לידי חירף וגידוף ח"ו ממכלול דף צ"ו: ח׳:קע״ב א׳ וכי יאמרו אליכם וגו'. רבה סוף פרשת ויקרא א"ר סימון בארי לא נתנבא אלא שני פסוקים ולא היה בהם כדי ספר ונטפלו בישעיה ואלו הן וכי יאמרו אליכם וחברו והכי איתא סוף פרשת תזריע ועיין בפירוש רד"ק: ב׳ הלוא עם. במצקת ספרים מלא וא"ו ואל"ף וכן נכון כי לא מנה במסרה דלקמן סימן י' עם ו' החסרים בהאי סיפרא:

תרגום יונתן על ישעיהו ז׳

ח׳:קנ״ו א׳ ותהר ותלד בן ויאמר. במקצת ספרים מדוייקים אין כאן פיסקא באמצע פסוק: ח׳:קס״א א׳ ארצך עמנואל. מלה אחת כמ"ש לעיל בסימן ז' וכן חברו דלקמן בפסוק עוצו עצה. (אמר רפאל באזילה שמעתי ולא אבין שמכותלי דבריו ניכר דסותרין אלו את אלו שהרי לעיל בסימן ז' משמע מכח התרגום דהאי עמנואל דעצו עצה תרי מלין הוו ואילו הכא חדא מלה ואי לאו דקא מסתפינא הוה אמינא דלעיל לא הכריע את דעתו אלא כתב דמכח התרגום משמע דנחלקין אבל מ"מ סברתו דכולהו חדא מלה אבל ק"ל דהוה ליה למכתב הכשא דהטפחא במלת כי כדי להכריע דה"נ חדא מלה ולכך לא בינא לשנויי מנוסח שאר ספרי ולא חיישינן לדבריו דהכא ושבקתיהו האי תליתאה בתרי מילי ע"כ): ח׳:קס״ו א׳ והוא מעריצכם. במקצת ספרים מערצכם בלא יו"ד ויש מהם במאריך במ"ם: ח׳:ק״ע א׳ וחכיתי. בחירק עי"ן הפעל וקויתי בצירי ובמגלה פרק בקורא עומד א"ל רבי חייא לרבי שמעון ברבי אלמלא אתה לוי פסול אתה מן הדוכן משום דעבי קלך אתא א"ל לאבוה א"ל זיל אימא ליה כשאתה מגיע אצל וחכיתי לה' לא נמצא מחרף ומגדף כמותך פירוש שהיה רבי חייא עלג בלשונו וקורא לחיתי"ן ההי"ן ונראה כאומר והכיתי מכאן למדנו כמה צריך ליזהר בקריאת האותיות שלא תדמה הזיי"ן סמ"ך והסמ"ך זיי"ן ולא אלפי"ן עייני"ן ולא עייני"ן אלפי"ן ולא ההי"ן חתי"ן ולא חתי"ן ההי"ן כי אם לא יבא ול יפריד בלשונו ביניהם פעמים יצא לידי חירף וגידוף ח"ו ממכלול דף צ"ו: ח׳:קע״ב א׳ וכי יאמרו אליכם וגו'. רבה סוף פרשת ויקרא א"ר סימון בארי לא נתנבא אלא שני פסוקים ולא היה בהם כדי ספר ונטפלו בישעיה ואלו הן וכי יאמרו אליכם וחברו והכי איתא סוף פרשת תזריע ועיין בפירוש רד"ק: ב׳ הלוא עם. במצקת ספרים מלא וא"ו ואל"ף וכן נכון כי לא מנה במסרה דלקמן סימן י' עם ו' החסרים בהאי סיפרא:

מנחת שי על ישעיהו ח׳

ח׳:קנ״ו א׳ ותהר ותלד בן ויאמר. במקצת ספרים מדוייקים אין כאן פיסקא באמצע פסוק: ח׳:קס״א א׳ ארצך עמנואל. מלה אחת כמ"ש לעיל בסימן ז' וכן חברו דלקמן בפסוק עוצו עצה. (אמר רפאל באזילה שמעתי ולא אבין שמכותלי דבריו ניכר דסותרין אלו את אלו שהרי לעיל בסימן ז' משמע מכח התרגום דהאי עמנואל דעצו עצה תרי מלין הוו ואילו הכא חדא מלה ואי לאו דקא מסתפינא הוה אמינא דלעיל לא הכריע את דעתו אלא כתב דמכח התרגום משמע דנחלקין אבל מ"מ סברתו דכולהו חדא מלה אבל ק"ל דהוה ליה למכתב הכשא דהטפחא במלת כי כדי להכריע דה"נ חדא מלה ולכך לא בינא לשנויי מנוסח שאר ספרי ולא חיישינן לדבריו דהכא ושבקתיהו האי תליתאה בתרי מילי ע"כ): ח׳:קס״ו א׳ והוא מעריצכם. במקצת ספרים מערצכם בלא יו"ד ויש מהם במאריך במ"ם: ח׳:ק״ע א׳ וחכיתי. בחירק עי"ן הפעל וקויתי בצירי ובמגלה פרק בקורא עומד א"ל רבי חייא לרבי שמעון ברבי אלמלא אתה לוי פסול אתה מן הדוכן משום דעבי קלך אתא א"ל לאבוה א"ל זיל אימא ליה כשאתה מגיע אצל וחכיתי לה' לא נמצא מחרף ומגדף כמותך פירוש שהיה רבי חייא עלג בלשונו וקורא לחיתי"ן ההי"ן ונראה כאומר והכיתי מכאן למדנו כמה צריך ליזהר בקריאת האותיות שלא תדמה הזיי"ן סמ"ך והסמ"ך זיי"ן ולא אלפי"ן עייני"ן ולא עייני"ן אלפי"ן ולא ההי"ן חתי"ן ולא חתי"ן ההי"ן כי אם לא יבא ול יפריד בלשונו ביניהם פעמים יצא לידי חירף וגידוף ח"ו ממכלול דף צ"ו: ח׳:קע״ב א׳ וכי יאמרו אליכם וגו'. רבה סוף פרשת ויקרא א"ר סימון בארי לא נתנבא אלא שני פסוקים ולא היה בהם כדי ספר ונטפלו בישעיה ואלו הן וכי יאמרו אליכם וחברו והכי איתא סוף פרשת תזריע ועיין בפירוש רד"ק: ב׳ הלוא עם. במצקת ספרים מלא וא"ו ואל"ף וכן נכון כי לא מנה במסרה דלקמן סימן י' עם ו' החסרים בהאי סיפרא:

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט''א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

מנחת שי:
מקור: sefaria.org
חומת אנ״ך, ירושלים 1965
דילוג לתוכן