ישעיה פרק-ד עם מפרשים רבים

{א} וְהֶחֱזִיקוּ שֶׁבַע נָשִׁים בְּאִישׁ אֶחָד בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר לַחְמֵנוּ נֹאכֵל וְשִׂמְלָתֵנוּ נִלְבָּשׁ רַק יִקָּרֵא שִׁמְךָ עָלֵינוּ אֱסֹף חֶרְפָּתֵנוּ: (ס) {ב} בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה צֶמַח יְהוָה לִצְבִי וּלְכָבוֹד וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת לִפְלֵיטַת יִשְׂרָאֵל: {ג} וְהָיָה הַנִּשְׁאָר בְּצִיּוֹן וְהַנּוֹתָר בִּירוּשָׁלִַם קָדוֹשׁ יֵאָמֶר לוֹ כָּל הַכָּתוּב לַחַיִּים בִּירוּשָׁלִָם: {ד} אִם רָחַץ אֲדֹנָי אֵת צֹאַת בְּנוֹת צִיּוֹן וְאֶת דְּמֵי יְרוּשָׁלִַם יָדִיחַ מִקִּרְבָּהּ בְּרוּחַ מִשְׁפָּט וּבְרוּחַ בָּעֵר: {ה} וּבָרָא יְהוָה עַל כָּל מְכוֹן הַר צִיּוֹן וְעַל מִקְרָאֶהָ עָנָן יוֹמָם וְעָשָׁן וְנֹגַהּ אֵשׁ לֶהָבָה לָיְלָה כִּי עַל כָּל כָּבוֹד חֻפָּה: {ו} וְסֻכָּה תִּהְיֶה לְצֵל יוֹמָם מֵחֹרֶב וּלְמַחְסֶה וּלְמִסְתּוֹר מִזֶּרֶם וּמִמָּטָר: (פ)

רש"י על ישעיה פרק-ד

{א} והחזיקו . ויאחזו : שבע נשים באיש אחד . מרוב אלמנות רבות , באיש אחד מבקשות ממנו שישא אותן : אסוף . הטמן חרפתנו כמו ואספתו אל תוך ביתך ( דברים כ''א ) שהאשה כשהיא נשואה אין נוהגין בה מנהג הפקר ומ''א נבוכדנאצר גזר שלא יבעלי א''א שלא יענשו לכן היו מבקשות שיהא עליהן שם אישו' : {ב} ביום ההוא . לאחר שיכלו נוי תכשיטי הנואפות והנבלות לא תכלה ( ס''א לא תסולה ) עוד צבי נוי כבודם באלה : יהיה צמח ה' . לכם לנוי : לצבי ולכבוד . הם הצדיקים הנשארים בם והחכמים תלמידי התורה בהם יתלו את צבי כבודם : ופרי הארץ . הם בני הצדיקים פרי עץ חיים הם יהיו לגאון ולתפארת אשר בהם יתפארו ויתהללו פליטת ישראל . צבי . הוא נוי דבר צביון שיש חפץ בו : {ג} והיה הנשאר . בהם בציון יתיישבו : והנותר . בכל מקום ישכנו בירושלים : קדוש יאמר לו . כולם יהיו צדיקים וא''ת צדיקים המתים לפני אותו היום אבד כבודם ת''ל כל הכתוב לחיי העוה''ב יהיו בירושלים כת''י : {ד} אם רחץ . כי רחץ יש אם משמש כן בלשון כי וכן ( איוב ח ) אם יבלענו ממקומו כי יבלענו , עד אם כלו לשתות ( בראשית כד ) : צואת . תגאלת כתרגומו כלומר העביר עונם ע''י יסורין וביעור מן העולם : ידיח . ל' רחיצה בל' משנה ובמקרא ושם ידיחו את העולה ( יחזקאל מ ) : ברוח משפט . ע''י יסורין טלנ''ט בלע''ז שיעלה על רוחו לשפוט אותם : וברוח בער . לבערם מן העולם בער כמו לבער דישקומבמ''ט בלע''ז ל' פעול הלוך : {ה} ועל מקראיה . הקרואים בתוכה : ענן יומם ועשן . להגין עליהם מן כי על כל כבוד . האמור להם תהא החופה שתחופף שכינתי עליהם ושבע חופות יש כאן ענן ועשן נוגה אש להבה חופה שכינה : {ו} וסוכה תהיה לצל וגו' . מחורב . להגין מלהט יום הבא שנאמר ברשעים ולהט אותם היום הבא ( מלאכי ג ) שהקב''ה מוציא חמה מנרתקה ומקדרה עליהם : ולמחסה . ל' כיסוי . ולמסתור . להסתר בה : מזרם . אש המקלחת מנהר דינור על הרשעים בגיהנם שנאמר על ראש רשעים יחול ( ירמיה כג ) במס' חגיגה : וממטר . מטר היורד על הרשעי' כענין שנאמר ימטר על רשעים פחים ( תהלים יא ) :

מלבי"ם על ישעיה פרק-ד

{ג} הנשאר, והנותר. שניהם יציינו השאר החלק מן הכל, והבדלם באר הרש''ף. שאר, הוא בכונה. ונותר, הוא מעצמו. ובבאור התורה קבעתי בו מסמרות בכ''מ : בציון, בירושלם. מבואר אצלי תמיד כי מצודת ציון היא עיר דוד, וירושלים כולל כל העיר : {ד} רחץ, ידיח, רחץ, כבס, ידיח, הבדלם רחץ שטיפה בעלמא. כיבוס, הוא כיבוס היטב. והדיח, הוא דבר שנגלד על פניו, דבר המתיבש כדם ודבר שמן שצריך לשפשפו היטב, כמ''ש (דה''ב ד' ו') ויעש כיורים עשרה לרחצה בהם, את מעשה העולה ידיחו בהם, כי הפרש והצואה די ברחיצה, ודם של העולה צריך הדחה, וכן פה תפס בצואה רחיצה ובדם הדחה, ולפי הכונה, צואת עון הניאוף קל ההסרה מעון הרציחה כי לא יכופר כי אם בדם שופכו : {ה} מקראיה. מוסב על העיר לא על ההר שהוא זכר, כי הרשעים ימצאו בעיר ולא יעלו בהר ה' : ענן יומם ועשן. הענן נעשה באויר מן האד הלח. וענן ה' הנזכר בכתבי הקדש נברא בשעתו לצורך התגלות האור האלהי, אולם העשן נולד משריפת איזה גשם והתפרד חלקיו, ולא הושאל בשום מקום על התגלות אור הנשגב בחסדו, והוא מורה אף וחמה ופורעניות הרשעים. ואמר גם בו בריאה, כי האש שלמעלה אין מטבעה להעלות עשן וכן נוגה מורה הארה (ע''ל ט' א'), ולהבה מורה שרפה על הרשעים, וכ''ה בב''ב (דף עה) ומד' במדבר רבה (פכ''א) עשן בחופה למה ? להבה בחופה למה ? למי שעיניו צרות וכו' :

חומת אנך על ישעיה ד׳

ד׳:ס״ט א׳ והחזיקו שבע נשים באיש אחד ביום ההוא לאמר וכו' רק יקרא שמך עלינו וכו'. ארז"ל שנבוכדנצר ציוה והזהיר לכל חילו שלא יאנסו אשת איש ולכן הרבה נשים היו מחזיקות באיש שישא אותן שיקראו נשואות לינצל מהחיל. ואפשר במאי דקיי"ל האומר לאשה הרי את מקודשת על מנת שאין ליך עלי שאר כסות ועונה בשאר וכסות דבריו קיימים אבל עונה צערא דגופא לא ניתן לימחל והקשו התוספות מכמה תנאים ואמוראים שהיו הולכים כמה שנים ללמוד והאיכא צערא דגופא ותירצו דהן מעצמן היו מרוצות בלי תנאי ופתוי שבעליהן ילכו ללמוד ושמחות בזה ע"ש בכתובות דף ס"ב וז"ש והחזיקו וכו' לאמר כלומר שאנו מעצמנו ומרצונינו אומרות לחמנו נאכל ושמלתנו נלבש שהם שאר וכסות רק למעט עונה שאנו מעצמנו אומרות ושמחות בזה דשמך יקרא עלינו שאנו נשואות ובזה תאסוף חרפתנו שלא יתעללו בנו והתנאי קיים וליכא משום צערא דגופא דאנו מעצמינו מתנים ושמחים בזה לאסוף חרפתנו והדברים קיימים: ד׳:ע׳ א׳ ביום ההוא יהיה צמח ה' לצבי ולכבוד וכו'. י"מ באחרית הימים שיתוקן העולם במלכות שדי יהיה צמח ה' לצבי ולכבוד שלא יהיה כראשונה שנמשך המות מעץ הדעת ופרי הארץ פירות שנשתבחה ארץ ישראל לא ימשך מהם שום קלקול אלא יהיה לגאון ולתפארת: ד׳:ע״א א׳ והיה הנשאר בציון וכו'. אפשר דציון רומז ליסוד וירושלם למלכות. ולכן קדוש יאמר לו דכל מקום שאתה מוצא גדר ערוה אתה מוצא קדושה. ואפשר דכיון דמכוין ליחד יסוד ומלכות ועי"ז ימשך מחכמה שהיא קדש לוי"ו ונעשה קדוש. כן יזכה הנשאר בציון וכו' קדוש יאמר לו וא"ש ההי"ב: ד׳:ע״ב א׳ אם רחץ אדני את צואת בנות ציון. אפשר דאמר שם אדני הרומז לשכינה כי כל הדינים על ידה דינ"א דמלכותא. ופירשו המפרשים כי הצואה שכבר יצאה ונגלית צריכה רחיצה ביסורין. ואשר עדיין מבפנים ולא נגלית ידיח ברוח משפט וברו:ח בער

מצודות ציון על ישעיה פרק-ד

{א} והחזיקו . ענין אחיזה : אסוף . הכנס כמו ואין איש מאסף ( שופטים יט ) : {ב} לצבי . להדר ויופי כמו וצבי עדיו ( יחזקאל ז ) : לגאון . לממשל רב וכן לפני שבר גאון ( משלי טז ) : לפליטת . לשארית : {ד} אם . ענינו כמו כאשר וכן ואם יהיה היובל ( במדבר לו ) : צואת . מל' צואה ויאמר על עבירות מגונות : ידיח . מלשון הדחה ושטיפה : בער . ענין הפנוי מן העולם כמו הנני מבעיר אחרי בעשא ( מ''א י''ו ) : {ה} מכון . מל' הכנה : מקראיה . הקרואים והמזומנים לבוא בה : ונוגה . הארה וזריחה : חופה . ענין מכסה : {ו} מחורב . ענין יובש כמו ונתתי יאורים חרבה ( יחזקאל ל ) ור''ל משרב וחום המביא היובש : מזרם . ענין שטיפת ומרוצת המים :

מצודות דוד על ישעיה פרק-ד

{א} והחזיקו . ארז''ל נ''נ גזר על עמו שלא יאנסו הנשואות לאיש ועל שיתרבו האלמנות יחזיקו שבע נשים באיש אחד להנשא לו : לאמר . וכה תאמרנה אל תחוס לדאוג על צורך הספוק והמזון כי נאכל לחמנו ונלבש שמלתנו ואין לנו עליך כלום רק יקרא שמך עלינו לומר שאתה בעל שלנו ואנו נשואות לך : אסוף . כנוס החרפה מאתנו שלא יאנסו אותנו חיל נ''נ : {ב} ביום ההוא . ר''ל אחר שיתמרק עון ישראל בקושי ובמרבית היסורים אז תהיה גאולה שלמה ויהיה צמח ה' להדר ולכבוד והוא משיח בן דוד הנקרא צמח כמש''ה והקימותי לדוד צמח צדיק ( ירמיה כג ) : ופרי הארץ . גם זה על המשיח יאמר : לפלטת ישראל . להנשארים שחסו במקום ועמדו באמונתם : {ג} הנשאר בציון . הנשאר מישראל ישב בציון , והנותר מהם ישכון בירושלים וכפל הדבר במ''ש : יאמר לו . על כל הנשאר יאמר עליו שהוא קדוש : כל הכתוב . כל מי שכתוב בספר להיות חי בעולם הנצחי ישכון בירושלים : {ד} אם רחץ אד' . ר''ל הדבר הזה יהיה כאשר ירחץ ה' את צואת וכו' ר''ל כשיסיר מהם לכלוכי העון : דמי ירושלים . דם הנקי הנשפך בה : ברוח משפט . בחוזק משפט יסורין ור''ל כמו הרוח הזה מייבש את הלחלוחית כן ימרקו היסורין לחלוחית העון : וברוח בער . ביסורין יבער החטאים מן העולם : {ה} וברא וכו' . אז יברא ה' ענן חדש להיות שוכן ביום על כל מקומות המוכן לשבת אשר המה בהר ציון : ועל מקראיה . על האנשים הקרואים לבוא בהמה : ועשן וכו' . לילה . כל אלה ישכנו עליהם בלילה : ונגה אש להבה . הארת להבת אש : כי על כל וכו' . מלבד הכבוד שיהיה להם אז יהיו כל אלה לחופף עליהם להגן מן האומות : {ו} וסוכה תהיה . הענן הזה יהיה לסוכך עליה להיות לצל ביום להציל מחורב ושרב השמש : מזרם . משטיפת המים והוא דרך משל לומר שיגין עליהם לבל תשיגם יד האויב :

 

מנחת שי על ישעיהו ה׳

ה׳:פ״ח א׳ ועתה יושב. במקצת ספרים מדוייקים מלא וא"ו וכן נכון ע"פ המסורת כי לא נמנה עם ה' חסרים בסיפרא וסימנם במ"ג ריש סימן ו': ה׳:צ׳ א׳ הסר משוכתו. פליגי ביה ספרי החזק הוא הרפי ואם חסר הוא או מלא ורד"ק בפירוש כתב הסר משוכתו בדגש עם הוא"ו כמשוכת חדק ברפי ובשרשים שרש שוך כתב ופליגי עליה משוכתו רפי וכ"כ בעל הלשון שיש חילוק זה בספרים ורובם בדגש אע"פ שנכתב בוא"ו עכ"ל: ה׳:צ״ג א׳ והושבתם. בשורק וכ"כ במכלול דף קי"ז: ה׳:צ״ז א׳ והיה כנור ונבל תף וחליל. מלת תף בלא וא"ו בראשית המלה והוא חד מן ב' ב' לא נסבון וא"ו בריש תיבותא ומטעין בהון וסימן נמסר במהרא רבתא אות וא"ו אבל מלת וחליל הוא בוא"ו וכן צריך להגיה התם במסורת: ה׳:ק״א א׳ נקדש בצדקה. במקצת ספרים מדוייקים הדל"ת בפתח: ה׳:ק״ו א׳ פניהם נבנים. במקצת ספרים כתובי יד חסר וא"ו ומסורה כוותייהו אזלא דבריש סדר אלה הדברים נמסר כלם חסרים בן מן א' כי לא נבונים המה: ה׳:ק״ז א׳ הוי גבורים. במקצת ספרים כתובי יד מלא וא"ו ומסורת מסייעא להו דנמסר ז' חסרים ולית דין ביניהון פוק חזי בשיר השירים סימן ג' ויהושע סימן י': ה׳:ק״ח א׳ יסירו ממנו. במסורת ריש פרשת תרומה ממנו ףט' דמטעים וזה אחד מהם ושם כתבי מה שעלה על לבי בזה הענין ועיין בפירוש רד"ק: ה׳:קי״ג א׳ וכל קשתותיו. בדגש השי"ן ורפי התוי"ן בספרים המדוייקים. וכן דעת רד"ק בשרשים ובמכלול שקל פָעֵל שהשי"ן דגושה. או לצורך או לתפארת. שאם הוא קבוץ מן קַשָׁת הדגש לצורך כמו מן שַׁבַּת שַׁבְּתוֹת ואם הוא קבוץ מן קֶשֶׁת בשש נקודות הדגש לתפארת שקבוץ קֶשֶׁת קְשָׁתוֹת כמו וּקְשָׁתוֹת נערים תרטשנה (ישעיהו י״ג:י״ח) ועיין עוד בירמיה נ"א ותילים ל"ז ונחמיה ד': ה׳:קי״ד א׳ ושאג. ישאג קרי:

תרגום יונתן על ישעיהו ד׳

ה׳:פ״ח א׳ ועתה יושב. במקצת ספרים מדוייקים מלא וא"ו וכן נכון ע"פ המסורת כי לא נמנה עם ה' חסרים בסיפרא וסימנם במ"ג ריש סימן ו': ה׳:צ׳ א׳ הסר משוכתו. פליגי ביה ספרי החזק הוא הרפי ואם חסר הוא או מלא ורד"ק בפירוש כתב הסר משוכתו בדגש עם הוא"ו כמשוכת חדק ברפי ובשרשים שרש שוך כתב ופליגי עליה משוכתו רפי וכ"כ בעל הלשון שיש חילוק זה בספרים ורובם בדגש אע"פ שנכתב בוא"ו עכ"ל: ה׳:צ״ג א׳ והושבתם. בשורק וכ"כ במכלול דף קי"ז: ה׳:צ״ז א׳ והיה כנור ונבל תף וחליל. מלת תף בלא וא"ו בראשית המלה והוא חד מן ב' ב' לא נסבון וא"ו בריש תיבותא ומטעין בהון וסימן נמסר במהרא רבתא אות וא"ו אבל מלת וחליל הוא בוא"ו וכן צריך להגיה התם במסורת: ה׳:ק״א א׳ נקדש בצדקה. במקצת ספרים מדוייקים הדל"ת בפתח: ה׳:ק״ו א׳ פניהם נבנים. במקצת ספרים כתובי יד חסר וא"ו ומסורה כוותייהו אזלא דבריש סדר אלה הדברים נמסר כלם חסרים בן מן א' כי לא נבונים המה: ה׳:ק״ז א׳ הוי גבורים. במקצת ספרים כתובי יד מלא וא"ו ומסורת מסייעא להו דנמסר ז' חסרים ולית דין ביניהון פוק חזי בשיר השירים סימן ג' ויהושע סימן י': ה׳:ק״ח א׳ יסירו ממנו. במסורת ריש פרשת תרומה ממנו ףט' דמטעים וזה אחד מהם ושם כתבי מה שעלה על לבי בזה הענין ועיין בפירוש רד"ק: ה׳:קי״ג א׳ וכל קשתותיו. בדגש השי"ן ורפי התוי"ן בספרים המדוייקים. וכן דעת רד"ק בשרשים ובמכלול שקל פָעֵל שהשי"ן דגושה. או לצורך או לתפארת. שאם הוא קבוץ מן קַשָׁת הדגש לצורך כמו מן שַׁבַּת שַׁבְּתוֹת ואם הוא קבוץ מן קֶשֶׁת בשש נקודות הדגש לתפארת שקבוץ קֶשֶׁת קְשָׁתוֹת כמו וּקְשָׁתוֹת נערים תרטשנה (ישעיהו י״ג:י״ח) ועיין עוד בירמיה נ"א ותילים ל"ז ונחמיה ד': ה׳:קי״ד א׳ ושאג. ישאג קרי:

מנחת שי על ישעיהו ה׳

ה׳:פ״ח א׳ ועתה יושב. במקצת ספרים מדוייקים מלא וא"ו וכן נכון ע"פ המסורת כי לא נמנה עם ה' חסרים בסיפרא וסימנם במ"ג ריש סימן ו': ה׳:צ׳ א׳ הסר משוכתו. פליגי ביה ספרי החזק הוא הרפי ואם חסר הוא או מלא ורד"ק בפירוש כתב הסר משוכתו בדגש עם הוא"ו כמשוכת חדק ברפי ובשרשים שרש שוך כתב ופליגי עליה משוכתו רפי וכ"כ בעל הלשון שיש חילוק זה בספרים ורובם בדגש אע"פ שנכתב בוא"ו עכ"ל: ה׳:צ״ג א׳ והושבתם. בשורק וכ"כ במכלול דף קי"ז: ה׳:צ״ז א׳ והיה כנור ונבל תף וחליל. מלת תף בלא וא"ו בראשית המלה והוא חד מן ב' ב' לא נסבון וא"ו בריש תיבותא ומטעין בהון וסימן נמסר במהרא רבתא אות וא"ו אבל מלת וחליל הוא בוא"ו וכן צריך להגיה התם במסורת: ה׳:ק״א א׳ נקדש בצדקה. במקצת ספרים מדוייקים הדל"ת בפתח: ה׳:ק״ו א׳ פניהם נבנים. במקצת ספרים כתובי יד חסר וא"ו ומסורה כוותייהו אזלא דבריש סדר אלה הדברים נמסר כלם חסרים בן מן א' כי לא נבונים המה: ה׳:ק״ז א׳ הוי גבורים. במקצת ספרים כתובי יד מלא וא"ו ומסורת מסייעא להו דנמסר ז' חסרים ולית דין ביניהון פוק חזי בשיר השירים סימן ג' ויהושע סימן י': ה׳:ק״ח א׳ יסירו ממנו. במסורת ריש פרשת תרומה ממנו ףט' דמטעים וזה אחד מהם ושם כתבי מה שעלה על לבי בזה הענין ועיין בפירוש רד"ק: ה׳:קי״ג א׳ וכל קשתותיו. בדגש השי"ן ורפי התוי"ן בספרים המדוייקים. וכן דעת רד"ק בשרשים ובמכלול שקל פָעֵל שהשי"ן דגושה. או לצורך או לתפארת. שאם הוא קבוץ מן קַשָׁת הדגש לצורך כמו מן שַׁבַּת שַׁבְּתוֹת ואם הוא קבוץ מן קֶשֶׁת בשש נקודות הדגש לתפארת שקבוץ קֶשֶׁת קְשָׁתוֹת כמו וּקְשָׁתוֹת נערים תרטשנה (ישעיהו י״ג:י״ח) ועיין עוד בירמיה נ"א ותילים ל"ז ונחמיה ד': ה׳:קי״ד א׳ ושאג. ישאג קרי:

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט''א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

מנחת שי:
מקור: sefaria.org
חומת אנ״ך, ירושלים 1965
דילוג לתוכן